ביקורת ספרותית על שואה שלנו מאת אמיר גוטפרוינד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בנובמבר, 2019
ע"י אדמה


לא פעם יצא לי לקורא ספר בגיל צעיר ולהתפעל ממנו מאוד. לאחר כמה שנים וכמה שיערות לבנות אתה חוזר אל הספר ולא מבין ממה התפעלת.

את הספר הזה קראתי לפני עשור בערך והייתי מוקסם. לפני חודש חזרתי אליו וקראתי אותו שוב והייתי מוקסם.

אז על מה הסיפור?

ילדים של ניצולי שואה בקרית חיים הגדלים בסביבה של ניצולים. הילדים חיים בתחושה תמידית שמסתירים מהם סוד גדול והם מנסים לפענח מהי אותה שואה שמחוץ לטקסי בית הספר. המשפחה המורחבת כמעט ולא קיימת בגלל השואה ולכן הם מפעילים את 'חוק הדחיסה' - מאמצים קרובים רחוקים ומעלים אותם בדרגה המשפחתית וקוראים להם סבא.

עם הילדים האלה כמו לכל הדור ההוא לא דיברו על השואה במטרה להגן עליהם מפני הזוועות. כשהמבוגרים רצו לדבר עליה, הם דיברו בעיקר ברמזים וקודים שהילדים לא הצליחו לפענח.

הילדים מנסים לשאוב מידע אך לא מצליחים ובייאושם הם רוקמים תוכניות לקבלת מידע על השואה. הם מזהים חולייה חלשה ומכינים לו מלכודת היפוכונדרית, כדורי "פורמציל" תמורת מידע. בעקבות העסקה הם נחשפים לעולם השואה בשמות, דמויות ומעשים. בעיקר הם מגלים שהיו כל מני אנשים רעים וטובים במהלך השואה, גם גרמנים וגם יהודים.

'ספרי שואה' ממלאים את ארון הספרים היהודי רדוף האסונות. אם ככה מה מיוחד בספר הזה?

לספר הזה יש שתי חוזקות בעיני.

האחת – היא הורדת דרגת הניצולים מקדושים לדרגת אנוש. גוטפרוינד מתייחס לניצולים כאנשים אינדיבידואליים עם חוזקות וחולשות. הוא מסרב בתוקף לתת להם מעמד של קדושה, יש בניהם טובים ויש רעים. יחד עם זאת ניכר שהוא אוהב את גיבוריו בכל ליבו.

השנייה – הומר המשמש כסם מאלחש להגנת הקורא (וכנראה גם על הסופר) מאימת הזוועות של השואה. הספר כתוב בצורה קולחת ומצחיקה ועצובה מעט.

ממליץ בחום
34 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה כרמליטה, זה נכון שרוב פושעי השואה יצאו בעונשים מגוכחים.
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
פרפר צהוב, הסיפור הוא על זיכרון ויש בו הומר על אנשים ולא על השואה.
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה חני
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות ואלון, מסכים עם הקביעה שהספר הזה הוא מופלא.
אדמה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
תודה מירית, כשתמצאי כוחות להשלים את הספר את לא תתחרטי על כך.
כרמלה (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אדמה, תודה על סקירה טובה לספר מצויין.
לדעתי, חוזקה נוספת שלו היא דווקא בתחום המידע ההיסטורי, שאינו מקבל מספיק מקום בספרי העיון.
כמובן שאני מתכוונת להבלטת עובדה שחוזרת לאורך כל הספר: כל כך רבים בין הנאצים שנשפטו למאסר במשפטי נירנברג ואחריהם, ריצו רק שנים בודדות מעונשם ויצאו לחופשי מהר מדי.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לא בטוח ששואה והומור מסתדרים לי.
חני (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ככה מרככים עניינים קשים, מוסיפים לזה הומור. כתבת נפלא,
אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ספר ענק של סופר ענק.
מורי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
ספר מופלא ביותר.
מירית (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
כתבת יפה מאוד, ספר מעולה. ניסיתי לקרוא אותו פעמיים, בפעם השניה הצלחתי אפילו להגיע לחצי. זה לא שהוא לא טוב, הוא נהדר, פשוט הוא קשה, עצוב מאוד מאוד.
אולי בפעם השלישית אצליח לסיימו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ