ביקורת ספרותית על ארוחה בחורף - ספריה לעם #740 מאת הובר מנגרלי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 בדצמבר, 2019
ע"י סקאוט


אחת הסצנות שלעולם לא תמחה מזכרוני, מבוימת ככל שתהיה, היא הסצנה בסרט "הפסנתרן" שהחיילים הנאצים משליכים גבר בכיסא גלגלים מהבניין, לאחר שזה לא נענה לבקשה האבסורדית שלהם לעמוד על רגליו.
אותם חיילים נאצים הם גיבורי ספר צנום זה. ספר שנושאו סיקרן אותי מחד גיסא, אך מאידך בלבל. מהי הפואנטה בספר שכזה? לעורר רחמים בלב הקורא על מכונת הנאציזם האכזרית? להפגין בפנינו צדדים שונים שלה? שטרם נבחנו לעומק?
להציגה כמסכנה לא פחות מהיהודים שרצחה בדם קר?

בכנות? איני יודעת אם הצלחתי להשתכנע. הספר כתוב היטב. למרות שפתו הדלילה [ חפה מתיאורים, ישירה ובוטה בעת הצורך] לא הצלחתי לראות בחיות האכזריות הללו אדם.
כל זמן הקריאה הדהדה בראשי הסצנה המפלצתית מן הסרט ההוא ומספרים רבים אחרים שקראתי בנושא. חיות אדם נאציות שהאנושיות היא מהן והלאה. נאצים מתהוללים, בועטים והאכזריות נשקפת מעיניהם לפתע מידת המוסר תכרסם בבטנם?
מסופקני.

ספרון קצרצר זה מפגיש בין הקורא לבין שלושה חיילים נאצים שמאסו בעבודתם הפראית בכיתת הירי. לכן, הם מבקשים ממפקדם לחלץ מעט עצמותיהם ולהשתפשף בעבודה אחרת שתאלצם להיעדר מעבודתם היום-יומית ולעסוק "במלאכה" אחרת: חיפוש יהודים במשטחיה הקפואים של פולין המושלגת, החורפית.
אותם שלושה חיילים מרגישים תחושת הקלה מסוימת על שינוי האווירה שיאפשר להם לא להשתתף במסעות ההרג, מעין חופשה בת יום, בה יוכלו לנסות ולהשיב לעצמם מעט צלם אנוש, לעטות על עורם גוון אנושי. [לא בהצלחה יתרה, אם שואלים אותי]
רגליהם מתבוססות בשלג הקפוא, הם מחליפים ביניהם אי-אילו מילים ואנו נחשפים, לכאורה, אל הצד האנושי של המרצחים הנוראיים שאינם שלמים עם מעשי הרצח והמצפון מתדפק על דלתם בכל עת. אם זה בחלומותיהם ואם זה בזכרונותיהם. לדוגמא, דאגתו הניכרת והאובססיבית של אמריך כלפיי בנו הצעיר התעצמה לאחר כיתת הירי הראשונה בה השתתף.
וחבריו מנסים לייעץ לו עצות לכוון אותו בעניין הפסקת העישון של בנו. תעסוקה שהיא מאפשרת להם לברוח מהמציאות אליה נקלעו, מציאות של שנאה, הרג וחייתיות.

נקודה מסוימת זו, שהמחבר מנסה להאיר בפנינו בזרקוריו היא של שלושה חיילים נאצים המחפשים יהודי אבל בעצם גם מחפשים את עצמם. מחפשים לברוח מהתלאות ומהזוועות שהפוקדות אותם מדי יום. זוועות שהן ניגודיות מזעזעת ללובן הזך והמטהר של השלג המכסה כל חלקה סביבם.
בליבם מתעוררת התקווה ואף האושר הקטן של רגע עם עצמם, הרחק מכל הכאב והפקודות, רגע שהם מקווים שיחתם בתפיסת יהודי שאותו יצליחו להביא למחנה והצ'ופר שיינתן להם הוא עוד יום "חופשה" כזה, יום חופשה מעבודת ההרג שתחתם במציאת יהודי נוסף שלא יהרג על ידם אלא על ידי חבריהם.

כפי שאמרתי, על אף העובדה שהספר אכן כתוב טוב וענייני, נסיון הפגנת האנושיות מבצבץ כאן בכל פינה, אם זה במציאת היהודי ונתינה של מנת מרק עבורו, ואם זה התחבטות הנפש לקראת סיום הספר, אם להניח לו ללכת או להשאירו איתם ובכך להתחמק מהרג גדול יותר, אינה השפיעה עלי כלל ועיקר.
לא חשתי כל אמפתיה כלפיי המרצחים הללו. התמונות, החזיונות והכאב של בני עמי היה חזק פי כמה. אני אומנם מגדירה עצמי אדם רגיש אך כאן ליבי היה לב אבן, הקשתי את ליבי אל מול המצפון המתעורר של השלושה.
גם מותו הקרב של אמריך לא עורר בי שום רגש. גם לא שמחה אך הרגשתי בתוך תוכי תחושה של צדק. הגיע לו למות. החטא ועונשו הגרסא המציאותית.

" אבל לא הייתי עושה את זה, אני נשבע, אילו ידעתי איפה יפגיש אותנו הגורל, אם הייתי יודע שהוא מחכה לאמריך באביב, לא רחוק מכאן, מתחת לגשר בגיליציה, ושעוד מעט המעשה האמיץ היחיד שנוכל לעשות יהיה לא להסיט את העיניים שלנו בזמן שהוא גוסס"
בסדר. גוסס. נו, אז מה? אדם שהרג מליוני יהודים אמור לחיות עם עצמו בשלום? מדוע שרגליו יפסעו על האדמה כשדמם של מאות זועק מתחת לאותה אדמה בדיוק?

וגם האיזכור של הזכרון החקוק בשלושתם כלפיי המכבסים היהודים שנפשם נקשרה זה בזה והם נאלצו להוציאם להורג אמור לעורר בי דבר מה? רחמיי נכמרו עליהם? בוודאי שלא. אם הם באמת חפצו לעזור ליהודים וליבם היה כבד עליהם, יכלו לעשות זאת בדרך אחרת,
גם אם זה אומר שהיו מסכנים את חייהם.

כאשר השלושה נתקלים בבקתה קטנה ומעופשת והם מנסים להבעיר בה אש ונגלה לעיניהם מחזה של חתול מת והם מקפצים מתוך בהלה, זה עורר בי גיחוך ציני. האירוניה!
מחתול מת הם משקשקים?
מהקור המקפיא הם מפחדים?
מעליית הגג צונפת הסוד הם מבעותים?
אך מדוע ממעשיהם הם לא מתפלצים? הם צריכים לפחוד מעצמם! כאשר הם מביטים במראה הם צריכים לקפוץ בבהלה ולא מחתול מת שלא שפר עליו מזלו.
מעמידתם יהודים בקור והריגתם. יהודים שלא עשו דבר ונרצחו מעצם יהודתם בלבד.
ועוד המספר חרד מהטלאי הצהוב על דש בגדיהם, כאשר הוא חשוף לו הוא מרגיש שהחרטה מבערת בו. ממש קדוש מעונה.

וגם הסצנה בה הם נמצאים בבקתה, ואוכלים להנאתם יחד עם הפולני שונא היהודים ימח שמו, סצנה זו אומנם הייתה נחמדה ועוררה בי תחושות נעימות אך מהר מאוד הן התפוגגו כי האמת המרה הכתה בי. זו סתם הפוגה זמנית מן מסע ההרג.
הם לא באמת מצילים מישהו. הם לא באמת חסים על חיי היהודים. זו סתם התרעננות לפני החזרה לשגרה המפלצתית. שגרה שאם הם כל כך נלחצים מפניה אז יכלו לעשות דבר מה. גם במצב הנתון.
אז הם התחמקו מן העבודה אבל ישובו להרוג עוד מאות יהודים אחרים, נו אז מה? אם המצפון מתקתק אז שישקיטו אותו בדרכים אחרות. להשקיט על ידי העברת העבודה לחייל אחר אינה השקטה, לטעמי.

ובכן, כעסי בהחלט ניכר מן הספר ועל אף היותו כתוב היטב, בצורה קולחת ומהירת קריאה, הוא לא עשה עלי את הרושם הנכון. ולמעשה, כלל לא הבנתי את תכליתו של הספר, לשם מה נכתב.
אני שבה ושואלת: לאיזו תכלית? להציג בפנינו צדדים אנושיים של המרצחים? להצדיק את מעשיהם? את הרוע?
הובר מנגרלי, כשלת כישלון נחרץ. עוררת את חמתי.
על חיות אדם אין לרחם. זכור זאת.

3-4 כוכבים כי הספר אכן עורר בי תחושות ולא הייתי אפטית לחלוטין במהלכו, גם אם התחושות היו בלתי רצויות ולא אליהם חתר המחבר כאשר פירסם הספר, תחושות של כעס, חלחלה ובעיקר שנאה כלפי הנאצים. יהיו "אנושיים" ככל שיהיו.
וגם תיאורי החורף הפולני הכבד היו אמינים, למרות שהיה קשה לנתקם מהזוועות ולראות בהם סתם שלושה חברים המתעמתים עם תפועות הטבע שהחורף גורר.

35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שמוליק כ. (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
באמת שנון ומצחיק.
גלית (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
פואנטה ציטוטים גאוניים מדויקים ומתוזמנים היטב.
מצחיק
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מימי, תודה על הדאגה, אבל עדיף להתעלם ממנו.
אני ושונרא ( אני מקווה לפחות) סגרנו את הפינה.
הבעיה שגוסטב עדיין לא אבל שיבושם לו.

מימי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חזרת לרסס רעל, גוסטב?
35 לייקים לא טועים והם באמת מעידים שכולם כאן אוהבים את סקאוט!
והיא זוכה ללייקים רבים ולתגובות חמות בכל ביקורת!
אז זה לא מעיד על האהבה של כולם (חוץ ממך ושונרא) אליה?
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מימי הילדה של כולנו, כמה מפתיע... באה לספר לנו מה באמת חשוב, וכמה ''כולנו'' אוהבים, מקסים!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך מימי
זה מה שאמרתי לה
מימי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקאוט יקרה, אל תקחי ללב!
כולנו כאן אוהבים אותך וזה מה שחשוב!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
כל הכבוד, סקאוט
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
נכון. אני מוכנה לזה בהחלט.
כמה אפשר להבליג על כך שקוראים לי מטומטמת? פגע רע? צריך להעיף אותה מסימניה? לצחוק על סגנון הכתיבה והריאה שלי?
את כועסת על טעות בזיהוי? בסדר. מקובל.
אני כועסת כשמקללים אותי. גם מקובל.
אנחנו פיטים ומבחינתי אפשר לסגור את העסק.

זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
למרות שההנחה שאת וגוסטב זה אותו משתמש - כמו שאי אפשר להוכיח אותה גם אי אפשר להפריך אותה
לעומת זאת את הדברים שכתבת לסקאוט אפשר בהחלט להוכיח כי זה גלוי בפומבי
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בקיצור שונרא תבקשי סליחה מסקאוט, ואז היא תבקש ממך סליחה שחשבה שאת וגוסטב זה אותו המשתמש
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תשמעו, חברים. בואו נשכח מהנושא. כל אחד שיתעסק בענייניו. לא מספיק הקורונה מתפרצת ומאבדת שליטה, אז גם אנחנו? העסק יצא מפורפורציות.

ותשמעי, שונרא, קצת קשה לעבור הלאה אחרי מה שקרה לפני שנה וחצי.
אבל שוב, כמו שאמרתי לך גם באישי: אני מודה שהייתה לי טעות בזיהוי ואני מצרה על כך.
אבל סגנונך לא היה נעים כלפיי כבר לפני כן, אל תשכחי זאת.


שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מסמרון, עוד יחשבו שהזעקתי אותך בצו 8. אז לא.
עברתי הלאה אבל זשל"בון וסקאוט מפציצים אותי בהודעות פרטיות.
מסמר עקרב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ברגע שמאשימים אדם בפיצול אישיות יוזרית, זכותו (ואף חובתו) המלאה להגיב. התגובה המאוחרת נבעה רק מכיוון שהיוזרית (הלא לוזרית) לא הייתה כאן בזמן שהדברים נאמרו. היו סמוכים ובטוחים שאילו היא הייתה נוכחת, היא הייתה אומרת את דברה בזמן אמת.
אילו ממציא הביטוי "הפוסל במומו פוסל" היה נוכח עמנו, הוא לבטח היה רואה לנגד עיניו כמה מהמגיבים פה, ואף מביא עמו חבר (בובה על חוט?), זה שהגה את "טול קורה מבין עיניך". רק שלא יישלחו אותם לביוב או לזבל, בחברתם משובבת הנפש של הג'וקים. נוסו, חברים, נוסו.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סתם חתולה ממורמרת
שתלך ליילל במקום אחר
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בניגוד אליך, לחברים כאן יש עיניים. הם בעצמם ראו מה כתבת והגיבו בהתאם.
את חלקם אני אפילו מכירה אישית וזה הציק להם באופן אישי לאור הכרותי איתם.
זו את שחושבת שהחברים כאן הם בובה על חוט.
לא חבל על השנאה? תייעלי אותה למשהו טוב. למעשה טוב.


זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ברור שהיא ככה במציאות ואף יותר גרוע
שונרא התגובה שלך לא לעיניין, תגובה ביריונית (אני מתכוון במיוחד לתגובתך השנייה והמזלזלת)
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
שונרא, לא תגבורת ולא בטיח.
שנאת החינם שלך לא לעניין. לי מההתחלה לא היה שום דבר נגדך. אבל את מעדיפה להתחבא מאחורי התנהגות לא הגיונית וממושכת.
ובכן, אני ניסיתי לגרום לך לחשוב אחרת. זה לא עזר אבל לפחות עכשיו חברי סימניה רואים מי פה לא בסדר.
אני רק מקווה שאת לא כזאת במציאות.
שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
הופה, סקאוטסטרופה חזרה עם תגבורת.
נו, מתוך כל חברי סימניה שאותם סקאוטסטרופה הציפה בתחנונים מתבכיינים "תראו מה ששונרא המרשעת עושה לי. היא מרססת רעל. בלה בלה בלה בלה" הגיעו רק שניים.
יאללה, נקסט.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה, אסף.
לדעתי ספר טוב אם כי לא כמו שציפיתי.
אסף (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מעניינת. שמעתי פעם על הספר הזה, לא יצא לי לקרוא אותו.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תזהר, זש"י, היא עוד תגיד שאני ואתה זה אותו אדם בגלל שאתה מצדד בי, אה?
בכל אופן, שתמיר את הרשעות שלה במעשה טוב. זה יותר יועיל לאנושות.
לי, בכל אופן, אין שום דבר נגדה. מבחינתי לסגור את העסק כאן ועכשיו. הבעיה שהיא כל כך משועממת שהיא משתלחת שוב שוב עם הטרפת שלה.
אז שתתשתלח בקורונה. פי עשר יותר מועיל.לי מעולם לא היו דין ודברים איתה, זו היא שהתחילה הכול. שונאת אותי? שיבושם לה. הרגשות הדדיים, אבל שלא תעכיר את האתר עם שנאת החינם שלה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
יפה כתבת, סקאוט
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מגיבה על תגובה שנכתבה לפני ארבעה חודשים.
גם אם זה לא נכון, למה להציף הכול מחדש? לי, בניגוד אליה, יש מה לעשות ואני לא מחפשת לריב בכוח.
את משועממת? תלכי לתרום מזמנך למלחמה בקורונה או משהו. יותר יעיל מאשר לרסס רעל ולחרטט שטויות.


זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תגובה לא נאותה, שונרא. את צריכה להתבייש. עשי טובה ועזבי את סקאוט במנוחה. תעבירי את העצבים שלך לכדור צמר או משהו.
מורי (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
שונרא, מאיזה ביוב עלית? השהיה בין הג'וקים לא נעמה לך?
סקאוט (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
שיהיה


שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ליחששו לי שסקאוטסטרופה חושבת שגוסטב הוא שונרא.
או במילותיה של הנמסיס שלי "דביבונים מוכי כלבת משתינים בלי בושה בממלכת שונרא"
אז נכון שהלגלגת של גוסטב על סקאוטומטמת מתחרה רק בזו שלי, אבל הוא לא אני. לא הייתי מבזבזת את השנינות הדוקרנית תחת פסבדונים מה גם שסקאוטסטרופה לא כזו חשובה שאמציא בשבילה זהות חדשה.

ובזאת באתי על החתול,
שונרא החתול הראשון לשמו מלך החתולים ושליט ממלכת הזמן לדורותיה
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
"'ראוי היה לצלות אותך בתנור, - זה מה שצריך', אמרה מרי פופינס בכעס גדול..." (עמ' 110)

"מין התנהגות פרועה שכזאת לא ראיתי כל ימי חיי, וזאת האמת לאמיתה. ועכשיו ישר למיטה. בלי דיבורים מיותרים!" (עמ' 100)
סקאוט (לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ואדמה, חג שמח גם לך!
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אין בעד מה.
מה לעשות שמישהו התחיל כאן את ההשתחלות.
אדמה (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה סקאוט, לא ראיתי חלופת מהלומות כזו מאז שהשר אוחנה החליט למנות את אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לדעת מנדבליט. חג אורים שמח.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
בת-יה יקרה, תודה רבה!
בת-יה (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מצויין, סקאוט, כל הכבוד לך. ככה בדיוק צריך לכתוב על הספר הזה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מחשבות- נבואה המגשימה את עצמה!מה אתה יודע, בדיוק היום גוסטב הזמין אותי ואת זשל"ב לפיצה! לא סתם פיצה, אלא אחת איכותית עם תירס, בצל, זיתים. עוקצני עוקצני אבל נדיב! רוטשילד ילד על ידו! (-:

פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לא יפה לך כשאת צוחקת, רואים את הפטרוזיליה בין השיניים.
מעולה שהקפיצו אותך! השמן לא היה רותח מדי?

"איזו הקלה לנפשי!", אמרה גברת נפלאות ונאנחה אנחה עמוקה. "אבן נגולה מעל לבי!" (עמ' 62)
מיכל (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
האמת? הקונספירציה של סקאוט שגוסטב הוא שונרא הצחיקה אותי, כמו הקונספירציה של זשל"ב שגוסטב הוא את. מכשפה אחת יש בסימניה, ואף אחד לא יכול לגנוב לך את התואר.
במקום לצחוק על עפרונות לא מחודדים ולהפגין את הסרקזם שלך, אולי תלמדי את סקאוט וזשל"ב איך לחשוף משתמשים כפולים (סקופ! אלון הוא הנסתרת!!!)
ודווקא הקפיצו אותי כיתה, הנבלות.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מיכל, במקום להתעסק בקלמר שלך (איך הם השאירו כיתה ילדה מבריקה שכזאת, יא נבלות? אני בשוק), היית צריכה להוציא חוצץ מהקלסר ולהגן על כבודה של שונרא החתול הראשון לשמו מלך החתולים ושליט ממלכת הזמן לדורותיה.
דביבונים מוכי כלבת משתינים בלי בושה בממלכת שונרא ואת מחדדת עפרונות?! איפה אבא? בקצב הצב, כהרגלו? תסביר לה שזה לא יפה.

("גוסטב, נדמה לי שאתה שונרא החתול בשינוי אדרת? מי יודע, אולי אתה בכלל לא גבר. חשדתי כך מההתחלה. ידוע שמשתמש מטנף יכה שנית. במיוחד אדם כמוך.")
הדבורה מקן הצרעות (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חחחח מצחיקולים
פואנטה את מוזמנת לצחוק על העברית הספרותית שלי,אנחנו כבר מכירות איזה יום יומיים...
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
דן- בהחלט כן. אליו התכוונתי. מחשבות המליץ עליו פעם באחת מביקורתיו והתרשמתי לטובה. מקווה שהספר לא יאכזב.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, מי ישמע אתה חכם.
עוקצנות לא מעידה על חוכמה.
אין לך איזו עבודה לעבוד בה? לפרנס ילדים? או שגם תואר לא עשית?
זה בהנחה שאתה באמת גבר ולא אישה ואז אני צריכה לכתוב לך בלשון נקבה...
בעידן האינטרנט אי אפשר לדעת מי מאחורי המסך ואתה מריח לי מוכר.
אותה הגברת בשינוי אדרת.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
נכון מיכל, היא בהחלט לא העיפרון הכי חד בקלמר.
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט מניח שכוונתך לספר "המוקיון" פרפר צהוב לא נתקלתי בספר "מורשת" - אחפש אותו. תודה על ההמלצה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ואני מוסיפה: מחט שעושה רק נזק ולא תועלת.
אבל תודה, מיכל.
מיכל (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אני מעדיפה שיהיה לי בקלמר עיפרון לא חד שמניב גיבוב של מילים גבוהות ושימוש לא נכון בביטויים מליציים, על פני עט-עיפרון חד נורא, שנון וסרקסטי, שהשפיץ שלו דוקר כמו מחט.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
וגם לקחתי ספר נוסף שלו שנקרא "הגנרל שעל הגבעה" שזה סיפורים קצרים. טרם קראתי אז אני לא יודעת להגיד לך איך הוא. זה סיפורים קצרים על חיילים.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פרפר- תודה רבה. לא נורא. איש איש וטעמו.
גם אצלי הספר של בל על הכוונת, יחד עם ספר נוסף שלו, הקשור לליצן, אם אני זוכרת נכון.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, הביקורת יפה, אך הסבירות שאקרא את הספר די נמוכה.
הספר "המורשת" של היינריך בל עומד על הפרק, אך אני מבין שהוא שונה לחלוטין, בכך שהוא מתעסק בצבא הגרמני ולא בוואפן אס אס.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ועוד דבר קטן לסיום:
"הפרה האדומה היתה אישיות נכבדה מאוד...וידעה מה נאה לעשות ומה פסול...לגביה היה הכל שחור או לבן, והיא לא הכירה במזיגה אפורה או ורודה למשל. האנשים נחלקו בעיניה לטובים או רעים...(ע"מ 70-71)
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה היקרה, "הקור ממש חודר לעצמותי ויש בדעתי ללבוש שני מעילים." (עמ' 11)

"ועכשיו קפיץ-קפוץ לתוך המיטות." (עמ' 20)

לילה טוב לכולם, בין אם הינכם שוכנים בבית פרטי ובין אם בבית גדול עם הרבה חברים השוכבים על מיטות לידכם וקוראים את מרי פופינס :-)
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
"בסדר אנדרו, אני נכנעת.
והכלב, הכלב הגס הזה יוכל להישאר, אך בתנאי שילון במחסן הפחמים". (עמ' 64)
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
באמת צריך להוציא את המארה הדו-ראשית הזו מחיינו.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
"תשאלי את אדון ידעוני. הוא יודע הכל מראש!", אמרה מרי פופינס והניעה את ראשה בזלזול (עמ' 60)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פרפר צהוב - יופי של תגובה! שיכתוב ביקורת ואז נראה

ונראה לי שפואנטה וגוסטב זה אותו משתמש
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לפרפרינו הצהוב, קידה.
כנראה שלא שמעת על פרויקט ניסיוני מטעם משרד הבריאות והבנק העולמי בשם "מרי פופינס בעד חולי רוח". מכריחים אותנו ללמוד את כל הספר בעל פה ומתעקשים על התרגום של רביקוביץ כי יש בו מלים קשות, ומחקרים מוכיחים שזה יעיל יותר מכדורים.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, גוסטב, ילד רע וכישרוני נורא.
אותך למאסטר-רשף, גוזל הקוקיה שכמוך.
(היה שווה לעמוד 4 שעות בפקקים. ככה זה כשיש מבצעים של סטימצקי במטרופולינים מיוחסים)
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אכן, הזמין סופגניות, מה, לא יזמין גם פיצה?!
לא יקום ולא יהיה!
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
עוד מעט גוסטב יזמין פיצה לחבר'ה.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, יפה!
עכשיו אתה שנון באופן תרבותי עם עקיצות אנינות. יש שיפור משמעותי!
אם תמשיך ככה, עוד נבקש ממך שתוסיף להגיב, ולא נקבל 'לא' כתשובה!

יחד עם זאת, כמי שמותח ביקורת על סקירותיהם של אחרים, אך מתבקש מאליו שתציג בפנינו סקירה לדוגמא, וזאת על מנת שנוכל ללמוד איך כותבים סקירה כהילכתה ואף נעשיר את עולמנו הרוחני הדל.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, נדמה לי שאתה שונרא החתול בשינוי אדרת?
מי יודע, אולי אתה בכלל לא גבר. חשדתי כך מההתחלה.
ידוע שמשתמש מטנף יכה שנית.
במיוחד אדם כמוך.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, מתקשרים מבית החולים שברחת ממנו, הרופאים דואגים לך כי אתה הוזה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)

אולי יקרה נס חנוכה ותתחפף מפה כלעומת שבאת.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, יקירי, נדמה לי התבלבלת.
אתה חולה צומי, לא אני.
כי אתה ממשיך לבחוש בנושא שסר טעמו.
אבל אתה יודע מה? אקצר זאת כי נמאסת עלי, חתיכת גועל נפש: תחזור אל החור ממנו יצאת.
אתה מסריח לנו את האתר עם הסירחון שלך.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אחת הסצנות שלעולם לא תמחה מזכרוני, מבוימת ככל שתהיה, היא הסצנה שבה דפיקות חזקות על דלת ביתי מעירות אותי מהשנצ "תפתח" הם צועקים מבחוץ "הנהלת סימניה" אני מדדה באיטיות לדלת בדיוק כשארבעים סוכנים גברתנים של סימניה מגלים חוסר סבלנות ובועטים את הדלת לרווחה, "אתה גוסטב?" הם שואלים בגסות, אבל לפני שאני מספיק לענות הם גוררים אותי למיסחרית שחורה שחונה בחוץ, וכבר אנחנו בדרך לכרמיאל.
כנראה שנירדמתי בדרך, כי אני מוצא את עצמי במרתף חשוך, מולי יושב חוקר, "קולונל מורי פישל" הוא מציג את עצמו.
"אתה כאן כי אתה מואשם בליגלוג וזילזול בחברת האתר, לא סתם חברה באתר, היא גם אחת הבחורות הכי טובות שלי" הוא קורץ לי ומחייך חיוך נתעב "הפעם הסתבכת חבוב" אני בולע רוק בטעם ארס.
"תראה" הוא אומר לי "בגלל שחג ונר ראשון וכל זה, נשחרר אותך בתנאי שתתנצל בפומבי, מתאים?" אני מהנהן בהכנעה ובעיניים עצומות. ארבע שעות לאחר מכן (פקקים) אני מול המחשב בבית.

ההתנצלות

אני גוסטב הילד המפונק מתנצל בפומבי, למרות שלא זילזלתי ולא כתבתי בשום מקום שהסקירות שלה הן גיבוב של מילים גבוהות ושימוש לא נכון בביטויים מליציים. לא כתבתי בשום מקום שהקולונל ירום הודו, לא יבחין בספרות טובה גם אם זאת תבוא ותנשך לו במקום שכולם מלקקים לו שם.
גם לא כתבתי שהנערה היא מפלצת צומי חולנית על הגבול הקליני.
גם לא כתבתי שהסקירות של הקולונל משעממות כמו ספר טלפונים של פתח תקווה (סליחה פרפר) או של חולון (שוב סליחה פרפר) (תחליט כבר באיזה מטרופולין מיוחס אתה גר)
אבל חג, והבטחתי, כי הייתי אזוק לשולחן בכרמיאל, אז שוב, בגלל שחג וזה- אני מצטער, אני מצטער שאכלתי סופגניה ויש לי עכשיו צרבת.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה, לוייתנים שבים (strike me pink)! הציטוטים שלך נהדרים!

כידוע לך, הדוב מדבר בגירסת רביקוביץ' על נשר ובגירסה המקורית על קוברה מלכותית ( Hamadryad ).
דרך אגב, גם הציפור מהציטוט השני שלך מתורגמת בטעות כעפרוני - היה צריך להיות זרזיר (starling).

ושני ציטוטים בשבילך: "לעולם לא אבין את המבוגרים. הם כל כך חסרי בינה." (עמ' 117)
"אפשר שבסופו של דבר אין הבדל רב בין טורף לנטרף...שהרי כולנו נוצרנו מחומר אחד...מאותו חומר קורצנו כולנו...כולנו כבריה אחת, ומקרה אחד יקרה את כולנו בסוף. תוכלי לשכוח אותי אך זכרי היטב את דברי אלה..." (ע"מ 148-149)

כולנו עושים טעויות, אבל אפשר גם להודות בהן ולהתנהג כבני אדם.
בהנחה שאין לך עותק דיגיטלי של הספר והצלחת להגיע לציטוטים במהירות, נראה שגם את אוהבת את מרי פופינס. יפה!
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מישהי פה ממשיכה לזמזם כמו יתוש ביצות, מעל אדים מסריחים העולים מהרקב. אבל אנחנו הרי לא טיטוס ולא מושפעים טוב ועד רע. שתזמזם.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
"נימוסיך הרעים אינם משפיעים טובה על החיים", אמרה מרי פופינס בנענוע ראש.
"...נראה, כי לעולם לא יחול בך שינוי. ומה שלום האחרים, גוזלי הקוקיה?" (עמ' 124)
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פאלפ- תודה רבה. אשמח לשמוע על כך מתישהו.
נשמע ממש מעניין.

סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פאלפ- תודה רבה. אשמח לשמוע על כך מתישהו.
נשמע ממש מעניין.

מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
זה קטע של מחלקות סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים. יש כל מיני חולים, אחדים מהם נוהגים לצטט ספרים וחושבים שזה מעניין את המטפלים והופך אותם לחולים בריאים ואינטליגנטיים יותר.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חנה הספיקה ללחוש על אזנו של הדב: "הוא מדבר בקול של שליט ומצוה".
"ואמנם זה מעמדו. הוא שליט כל הארץ, החכם והנורא מכל הברואים", לחש הדב החום ביראת כבוד. (עמ' 143)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לא הבנתי מה הקטע שלה שהיא מצטטת ספרים
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה, עוד לא קברת עצמך בארס המבאיש שלך, הירוק מרוב רוע ומצחין מרוב רגשות שליליים סמיכים?
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מצוינת. סקירתך הזכירה לי שעליי לקרוא את 'נוטות החסד' שהומלץ לי על ידי רבים.
אני יודע שהיו כמה מקרים שחיילים נאצים(לא אנשי אס. אס., אלא וורמאכט) שעזרו לאנשים מהאוכלוסייה שהייתה תחת כיבושם.
רואים את זה בסרט "הפסנתרן". לסבתא שלי ז"ל היה סיפור מאלף על כך.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ראשה של מרי פופינס הציץ מעל כתונת הלילה ומבטה היה מלא זעם:
"עוד מלה אחת מן הפינה הזאת ואני קוראת לשוטר". אמרה באיום. (עמ' 21)
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לא בטוח שאופטימי, אבל רוח האדם שורה עם כל שלושת הספרים בצורה כזו או אחרת. בתחילה לא תביני מה הספר רוצה ממך, אחר כך תביני למה הוא הטוב מכולם.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
הגדרה יפה וקולעת. לגמרי.
אתחיל עם והיום איננו כלה. נדמה לי האופטימי מבין השלושה.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
נפשית זו סחיבה קשה יותר. והיום ירומם רוחך, חיים קטנים יפילך לתהום דבש ונוטות החסד יזקק עבורך את המושג מופת.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חחח בהחלט.
אני תוהה איך אצליח לסחוב אותם. נו, טוב. זה באמת יהיו אימון בשבילי.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
נוטות החסד מצריך ידיים חסונות. תתאמני עם חיים קטנים (בספר ענק).
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אני אתחיל עם היום ואיננו כלה ואעבור לחיים קטנים. [הבטחתי גם לזשל"ב] ואז נוטות החסד.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, כל סדר פנימי שתבחרי בין הספרים הנפלאים האלה, מקובל עלי. והיום איננו כלה הוא הטוב בספרים, נוטות החסד המרשים וחיים קטנים מעסה את הלב עד כאב.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
זשל"ב- תודה (:
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מחשבות- תודה רבה. נוטות החסד ברשימה שלי לאחר קריאת הספר הזה. מעניינת אותי נקודת המבט הנאצית [שהיא לא רווחת, לפי מה שהבנתי]
אבל קודם אקרא את חיים קטנים ואתן הזדמנות להיום ואיננו כלה.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ואגב, סקאוט, מי שקרא את נוטות החסד, מכיר את התחושה של ההזדהות אם הגיבור הנאצי אואה.
באחד הקטעים החזקים שם בספר, אואה מבין שלתת לגרמנים כל היום לירות ולחסל יהודים, יכול לגרום בהם פגיעה נפשית, ביורים. לכן צריך למצוא דרך אחרת. ספר ענק בכל קנה מידה. צריך יותר סקירות לספר הזה.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מזמן היו צריכים להעיף מכאן יצורים כמו פואנטה וגוסטב. הם רעל מהלך ותו לא. לא מבין למה כולם עדינים פה כל כך. יכול להיות שיש פה אנשי ספר?
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
שופי ינשופי, אולי סילקו אותך מהכיתה משום שהשתמשת בעתיד במקום בציווי :-)
בפעם הבאה דבר עברית כהלכה!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פשש מחשבות, ממש יצאה מפיך שאט נפש!
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב - שכל אחד יקרא מה שהוא רוצה ויפרש איך שהוא רוצה. בשביל זה יש כאן את סימניה, וזה מקום לכולם. סקאוט יודעת טוב מאוד להתמודד עם טקסטים, והיא לא צריכה את עזרתך.

סקאוט, כבר הגבתי לך בפרטי, אבל ביקורת נהדרת, היטבת לתאר את הרגשות ואת חווית הקריאה שלך מהספר, אולי הביקורת הטובה ביותר שלך. המשיכי כך, ותקראי עוד ועוד סיגנונות!
שופי ינשופי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פעם אמרתי למורה בביה"ס "תזדייני בסבלנות" והיא סילקה אותי מהכיתה.
מה היא לא יודעת שזה "תתאזרי בסבלנות"??
אז חסר למי שיאשים אותך בניבול פה.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אני חושב שדברים לא נאמרים כאן מספיק מפורשות: גוסטב ופואנטה אתם יכולים ללכת להזדיין.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פואנטה, אני שמח לגלות שקראת את הביקורת שלי ושגם את מחזיקה בעותק של מרי פופינס בתרגומה של רביקוביץ'. גם אם דברייך נאמרו בציניות, אקח אותם כפשוטם. אני מניח שגם לך יש ארץ פלאות משלך.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
"אין לי אלא לומר", אמרה מרי פופינס בחומרה, "שמימי לא ראיתי מחזה מביש כזה. ובגילך, דוד, זו בושה וכלמה..." (עמ' 42)
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חחח גדול! יפה!
מימי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
איש קטן עם פה גדול!
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה. זה בדיוק מה שאני אומרת, לא פתחתי שום משתמש שהוא לא סקאוט.
אפילו כתבתי לך הודעה לפני כמה חודשים כי הופתעתי מהתגובות המאסיביות לביקורות שלי. אני אכתוב לעצמי הודעה בפרטי? עד כדי כך אני משועממת? נו, באמת.
אבל גוסטב לא שווה יחס. איש קטן.( אם הוא בכלל גבר ולא אישה)
מימי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט יקרה, ביקורת נפלאה!
ואת כל הציטוטים שהביאו בשם שלי בלעג אני יכולה לומר ברצינות גם על הביקורת הזו שלך.
ואני זה לא את!
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אורן- לגמרי. והוא מעורר בצדק.
לגבי ילדייך- המשך לנסות! רק תרוויחו מכך. הוצאה נפלאה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אפרתי- תודה רבה. מסכימה.
שילה- תודה רבה! את צודקת. לכן גם כעסתי כי ההפנמה קשה. מהבחינה הזאת הספר אכן הצליח לטלטל.
אני נתתי אומנם 4 אבל באמת שזה נוטה יותר ל-3.
אורן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ופפריקה - אני פתאום מרגיש רע שאני נותן לילדיי (עוד לא בני 10 ולא תמיד בהצלחה) לנסות לקרוא מהוצאת "מרגנית" ;-)
אורן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לדעתי (הצנועה) ברגע שספר גורם לכזאת סערה אצל הקורא, זה סימן ראשון לזה שהוא שווה קריאה או דיון :-)
לא קראתי אותו אבל שמעתי עליו לא מעט. מה שבטוח - אני לא פוסל
shila1973 (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
קלעת כל כך בכתיבתך
אני חושבת שנתתי לספר הזה שלושה כוכבים בעת שקראתיו כבר אינני זוכרת.
יש בו משהו מרומז, כמעט מעודן.
אעיז ואכתוב שהוא חוטא באנושיות. קל לומר שהנאצים היו מפלצות אך קשה יותר להפנים שהיו בני אדם אנושיים כמוני וכמוך.
אפרתי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, ביקורת טובה מאוד ואכן זוהי דילמה קשה מאוד. במיוחד כשהאומנות גורמת לנו לחבב גיבורים שליליים. בשונה מן הרופא והמחבל, שבטוח שהרופא לא אוהב את המטופל שלו, אנחנו מתאהבים בקלות בגיבורי ספרים וסרטים.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פרפר- לא יודעת אם מתוך צרות עין, אבל מה שבטוח מתוך מרמור ורשעות.
בכל אופן, כך או כך, אל לנו להגיב לו ולתת לו במה. מעתה והלאה צריך לתת להנהלה לטפל בו.
דיבורים והפצרות לא יועילו. רק דרך אחת והיא התערבות ההנהלה אולי יעזרו במשהו.
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, אני מאחל לך כל טוב.
קנאה וצרות עין הן מחלות קשות. בזמן האחרון לא רואים ממך שום סקירה רצינית, אלא אך ורק טוקבקים פוגעניים כאחרון הילדים המפונקים. זה כל מה שיש לך לומר באתר סימניה ?
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אתה לא הגבת. אתה לגלגת וזלזלת. יש הבדל.
בכל אופן, מעתה והלאה זה בידי ההנהלה והם יחליטו מה לעשות איתך.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
דיווחת על זה שהגבתי לסקירה שלך?!
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, דיווחתי עליך להנהלה.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
כמה נוגע ללב!!

כמה נפלא את כותבת סקאוט יקרה !

נולדת להיות משוררת
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מרגש ונוגע ללב, סקאוט יקרה! את כותבת נפלא ומרגש ביותר!!!
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
זה לא רק ביקורת מעולה, זה ניתוח מבריק של היצירה. בחיי, את יכולה להיות מבקרת ספרותית!
אין עלייך!!!
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב- אז הסר דאגה מליבך, אני בכלל לא יצרתי את המשתמש הזה. לעומת זאת, יש לי אי אילו מחשבות על משתמשים שאתה פשוט גלגול ציני נוסף שלהם שאינם כבר פעילים כאן. אותו ארס בלבוש מעט אחר.
ואם אתה חושב שהעץ הנדיב או הלב הם ספרות קלילה, אז אתה לא רואה טוב או שלא קראת במלוא תשומת הלב.
קרא שנית ותיווכח בעצמך שלא מדובר בספרות קלילה ( להפך)
אני, בניגוד אליך, לא צריכה את תשומת הלב המזויף והאינטרנטי הזה שאתה כל כך משתוקק לו ולכן לא בוחל בשום אמצעי לקבלתו.גם אם על ידי רשעות.
ועד כאן דבריי אליך. אינך שווה כל המשך של הדיון הנאלח הזה שהיה צריך להיקטע כבר בראשיתו.

סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
פפריקה צודקת. זה בדיוק מה שחשבתי.
מר אל. כאן אנה והנערים מרחוב פאל כבר מוכיחים זאת
פֶּפֶּר (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אני אציין שלפרוטוקול שבין מרגנית לבין ספרי נוער קלילים אין דבר וחצי דבר.
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, למה ישר לקפוץ למסקנות ולחשוב שהנחתי למחשבות?
ראיתי שרוב הסקירות שלך לאחרונה על ספרי נוער (הוצאת מרגנית, הלב, העץ הנדיב) אז חשבתי שזה יהיה נדיב מצדי להציע לך להמשיך בקו הזה, אמנם לא נדיב כמו ''מימי'' היוזרית שכנראה יצרת בעצמך, רק כדי לפרגן לעצמך וגם למחשבות, קצת שקוף שכל התשבחות של הבחורה בת ה19 מטבעון הן לביקורות שלך ול''שירים'' שאת כותבת.
תודה על המלצתך, אבל כבר קראתי ספרי נוער כשהייתי בגיל המתאים לקרוא אותם, וכבר אז הם לא הצליחו לרסן אותי, ההפך.
ראובן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
דן-ההרג בין בעלי חיים (אותו זן או לא) הוא מאחד מארבע סיבות עיקריות. מזון,טריטוריה,הגנה על צאצאים ושני זכרים מלחמים על נקבה.
יש סרטי טבע של איילים ענקיים המזנקים ונוגחים זה את זה.
בני אדם זקוקים להרבה פחות.
שליפת סכין בגלל 'כבוד',מישהו שחתך בכביש או בפאב.
כולנו מכירים את זה.
בארה"ב יש לכל תופעה כזו כינוי עם rage
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
גוסטב, באת לרסס רעל? הנחת למחשבות ועכשיו עברת אלי?
עם כל הכבוד, אני לא ביקשתי ממך או מאף אחד אחר המלצות לספרים.
תקרא אתה ספרי נוער קלילים, אולי הם יצליחו לרסן ולצנן את הלגלוג והציניות הנודפים מדברייך. ( אם כי אני בספק אם זה יועיל, נדמה שהנך מקרה אבוד שבאבודים)
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, נראה כי הרגישות הגדולה שלך מקשה עלייך להבין טקסטים כאלה
כדאי אולי שתחזרי לקרוא ספרים קלילים יותר, ספרי נוער לדוגמה יהיו יותר מתחשבים ברגשות הקוראים.
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט אכן הצדק עימך. זה קשה לראות בהם בני האדם אם במונח בני אדם כלולה ציפיה להתנהגות "אנושית"היינו חמלה וקבלת האחר.
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ראובן השמדה עצמית נמצאת גם אצל חיות: אריות המחסלים את גורי האריה שהביס במאבק על שליטה בלביאות.עם זאת, אצל בעלי חיים יש לכך צידוק גנטי. אתה צודק האדם הביא תכונה מכוערת זו לידי שלמות לגבי
ראובן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט-אין כאן תשובה אחת נכונה. אדם שרצח את אשתו (משנאה או רחמים בשל היותה חולה מאד,למשל)וניסה להתאבד אינו מחבל שבא במטרה להרוג לשם ההרג ולא משנה את מי.
לגבי השפעת המדים-ראיתי סרטונים בהרצאה הזו.אי אפשר להאמין.ראי למשל את ניסוי הכלא של זימברדו.אני לא טוען שמדים הופכים אדם לרוצח אבל יש להם השפעה מרחיקת לכת.
בטוח שיש כאן טכניקות אינדוקרינציה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
דן- אני מסכימה איתך אבל בכל זאת קשה לקרוא ליצורים האלה בני אדם מכיוון שאין בהם טיפת אנושיות והניסיון הכושל של המחבר לנכס להם תכונות אנושיות עורר בי כעס עז.
באמת שאני לא מבינה את ההגיון מאחורי כתיבת הספר הזה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ראובן- שמעתי על הסברה הזאת שהבגד עושה את האדם אבל אני לא מסכימה לה. מה שכן, ההסבר היחיד שמצאתי הוא שטיפת מוח. כנראה שהופעלה שטיפת מוח על הנאצים והסובבים אותם, אחרת אני לא רואה שום סיבה הגיונית לרוע בלתי אנושי שכזה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ראובן ודן- תודה לשניכם. אני אכתוב את תגובתי לדבריכם עוד מעט.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ראובן- מסכימה. אבל אפשר להסתכל על זה בעין רחבה יותר- לדוגמא, אדם שרצח את אישתו, ניסה להתאבד ופצוע קשה מאוד, על הרופא מוטל לטפל בו.
ראובן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
בעניין טיפול למחבלים-סקאוט-במלחמות עבר לא יודע אם היה קורה. לוקחים אותם לאיזו פינה וכדור בראש.
חיילי אויב פצועים זה משהו אחר.הם לא טרוריסטים ולחמו בחיילים כשנשלחו בידי ארצם.
ועכשיו אנחנו נותנים לרוצחים לשכב במיטת בית חולים וטיפול רפואי.
אותי זה מקומם (במיוחד אחרי הלינץ' בראמאללה)למרות שיש לרופא מחוייבות אתית ושבועה.
ראובן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
דן-נכון שבני אדם ביצעו זוועות ולא רק הנאצים. פול פוט בקמבודיה,סטאלין,סלובודן מילושביץ-ממש על קצה המזלג.
גם הפצצות על הירושימה ונגסאקי היו מעשה נורא שאפשר לתרץ בכך שזה היה כדי לשים קץ למלחמה שאולי היו בה יותר קרבנות.
ואני תמיד חושב-אז למה הפצצה השנייה?
ביולוגית,האדם הוא החי היחיד המשמיד את עצמו.
בטבע בעלי חיים הורגים זה את זה מכמה סיבות כולל מזון,טריטוריה והגנת צאצאים.
ראובן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מעולה,סקאוט חלק מדברייך מזכיר לי משהו בהרצאה ששמעתי מזמן,אינני זוכר מי ובאיזו מסגרת.היה קשור להשפעת המדים על האדם הלובש ואלה הרואים אותו-וזו השפעה ענקית.
אנו רואים בנאצים חיות רעות,תתי אדם.והרבה פעמים זה נכון.
אבל במציאות הרבה מהם אנשים נורמטיביים שהמדים הפכו לכאלה.
זה חלק מהתוכן,לא מזדהה.
דן סתיו (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
הסקירה מרשימה מאד ומרתקת תובנותיך לגבי הספר עוררו את סקרנותי לגביו. אכן אין לרחם על חיות אדם, אבל עדיין יש לזכור שאת מעשי הזוועה האיומים ביותר בהסטוריה האנושית ביצעו בני אדם, לפחות במובן הביולוגי של המונח ולא מפלצות מעולם הדמיון.לדעתי, חשוב שנזכור זאת.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
לי יניני- תודה רבה.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מושמוש- תודה רבה. יש בו נקודות ראויות לציון אבל הן מעטות. תיאורי הנוף והחוויה הכמעט פסטורלית בביקתה אבל הן מתגמדות לעומת מה שהסופר ניסה לעשות ולטעמי פשוט לא צלח. למה לי לכאוב ולהבין את הצד הרע שבסיפור?
לי יניני (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט - כתבת נהדר. גם אני אהבתי
מושמוש (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מסכים אתך סקאוט!! תודה רבה לך שאת לא מוותרת, יש אנשים שמוכנים ללכת לקראת הנאצים כי הם 'רק בני אדם'. סליחה?? אני מאמין שכול רגע אם הייתי קורא ספר כזה הייתי חושב רק על בכי המפלצות ולא הייתי יכול לשבח כזה ספר, הייתי פוסל אותו בכלל.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
ותודה רבה.
מחשבןת- תודה. אני זוכרת את סקירתך עליה והסקירה שלך ושל יעל הר נתנו לי את הדרייב לקרוא אותו על אף החשש מהנושא הכבד.
סקאוט (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חני- סוגייה יפה העלת. אפשר להשוותה לטיפול רפואי שצוות רפואי ישראלי נותן למחבל, לדוגמא. הרגשות האישיים הם של שנאה אבל המחויבות היא מחויבות אתית ורפואית שאומרת שיש לטפל בכל אדם באשר הוא אדם גם אם מדובר ברוצח נתעב.
מורי (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט, יפה כתבת. אני נתתי ארבעה כוכבים.
חני (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
סקאוט סקירה מדהימה שממחישה היטב את הדילמות.ויש פה לא מעט בסקירה היפה שלך.
הסקירה שלך מביאה אותי לחיבוטי נפש כמו שקרה לך בקריאת הספר אני מניחה.
האם תהי נאמנה לעצמך, למוסריות שבך כאדם כשתפגשי באויב שזקוק לעזרתך. האם הצו העליון שלנו כבני אדם ינצח? או,שנסיים את חייו רק כי התחשבנות רבת סבל שעשה לאחי, לעמי, למשפחתי תוביל את המהלך.אני חושבת שגרמנים באופי הם ייקים. ושכאלה צו פקודה מהמפקד עולה על הצו המוסרי שלהם כבני אדם.זו הסיבה שהסרטון "הנחשול" היה כה מטלטל.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ