ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 12 בפברואר, 2020
ע"י אנוק
ע"י אנוק
מה אני עושה איתו, עם הסיפור הזה, עם זיכרון קריאתו והיותו, מה אני עושה?
עם הסיפור הטוב הזה ועם הקונפליקט הפנימי שלא יודע איך להגיב. שרגיל לקרוא וללמוד ולהכיר את הזוועות מן הצד השני.
עם הסיפור הקצר הזה (126 עמ') שמתאר יום אחד שהחל לפנות בוקר ועד ליל, יום אחד של אמריך, באואר והמספר (חסר השם) - שלושתם נמצאים בשירות מילואים בצבא הרייך, משרתים בגוף המבצע, בכיתת היורים.
מזעזע ומצמרר.
מה אני עושה עם הסיפור שלהם - עם השלושה שגויסו באמצע החיים לסייע במשימה הלאומית. שמחליטים לצאת מוקדם בבוקר מהמחנה למשימת ציד יהודים במטרה להימלט ממשימת כיתת היורים - המשימה לה הם מיועדים ושגורמת להם סיוטים. (מסכנים). וכדי להימנע מהסיוטים הם ביקשו להם משימה "רכה".
יום הציד שמתחיל ביער הקפוא. השלושה גוועים ברעב, צמאים למשהו חם, קפוא להם, קשה. (מסכנים). וסימני עקבות ציד - אין, והם מדברים והם חולקים רגשות - והם רגישים והמספר רואה בעיני חבריו מבט עצוב, זה מתגעגע לילד ההוא לחיים האחרים, פשוט לשוב להיות סוחר בדים.
וכן, בהמשך הם מוצאים ציד - והציד, נער צעיר ויפה תואר כפוף מפחד וכנוע מבט וחובש לראשו כובע צמר עליו רקום פתית שלג.
פתית שלג אחד שמקשה על המספר שלנו ומעציב אותו, כי הפתית לוקח אותו להתגעגע מאוד אל אמו שהייתה רוקמת לו בילדותו על בגדיו פתיתי שלג שכאלה. להתגעגע לילדותו עד כדי שקשה לו להביט בראש היהודי (מחשש שיחבב אותו).
מה אני עושה עם האידיליה שנוצרת בשלב מסויים בהמשך היום עם המבט האמפתי אל הניצוד שאולי זה מצדו פיתח ניצוץ תקווה לחיים, והפחד של הציידים מהמבט האמפתי שנוצר בהם.
מה אני עושה עם תמונת האנושיות ומעשי הרשעות האיומים והקונפליקט הפנימי של איך בכלל להגיב לסיפור הזה - הוא כתוב טוב. הוא מעניין. הוא מסופר על ידי החייל השלישי שמביא את הסיפור בגוף ראשון ונותן לקורא להרגיש ממש חלק מהיום הזה, ממש להיות שם בתוך ההתלבטות והמחשבות והדילמה (והאם הם אנושיים) והמעשה הרע והנורא בתוך המאפליה, ולהרגיש - מה?
סיפור קצר שמביא נקודת מבט אל תוך עולמם הפנימי, האנושי, המתחבט של (אולי בודדים אולי רבים) מנציגי הרשעות וההרג.
מה אני עושה עם הסיפור הזה עם זיכרון קריאתו והיותו לצד הזיכרון מהסלון המשפחתי והסיפורים או השתיקה בו, לא פענחתי את השאלה גם כשהבחנתי שתוך קריאתו הדמעות איבדו שליטה.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
כתבת נפלא אנוק!
העניין הוא שגם אם מציירים מחשבות בצורה כה יפה. זה לא הופך אותם ליותר מפלצות, מרושעים, אנושיים או אותנו ליותר מסכנים, כנועים, ניצודים.
איך שלא מסתכלים על זה התמונה עקומה מראש. |
|
|
אנוק
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה למגיבים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לא פשוט בכלל. כתבת נהדר.
|
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה טובה
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אני מניח
שאפשר לנסות להכיל את זה.
תודה. |
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
