ביקורת ספרותית על אם הייתי גרה לבד - רחוב סומסום מאת מיכאלה מונטין
ספר מעולה

---

מאז ומתמיד ספרי ילדים מנחמים אותי.
התום, הילדותיות, החקרנות שלהם מסבה עלי נחת רוח בכל מצב. גם אם מצב רוחי שפוף, ספר ילדים יכול להרגיע ולשמח, להשכיח ממני את צרותיי. גם בתקופה זו הספר משמש מעין גלולת מרפא, גם כשאיני מדפדפת בו, הוא נמצא בראשי והתמונות חיות מאוד.
לספר זה יש פינה חמה בליבי מכיוון שהוא אחד מאותם ספרי ילדותי שאמא שלי הקריאה לי והוא היה מורה הדרך הראשון שלי באיכותה של משפחה. כמה המשפחה נחוצה גם כשאתה חושב שלא.
הספר מספר על ילדה שרוצה להיות לבד. היא מאסה במשפחתה ובכלליהם הנוקשים ולכן היא בורחת אל עולם הדמיון, בו היא כל-יכולה, בו היא יכולה לחיות כפי שייחלה נפשה- לבד לגמרי. כשתהיה לבד היא תוכל לזלול כמה גלידה שרק תרצה, להתנדנד בנדנדה כמה שתרצה אבל ככל שהזמן עובר היא מבינה שלהיות לבד זה לא פשוט וקל, כי לאכול גלידה לבד זה נחמד אבל גם בודד מאוד כשהאחות לא תהיה, ומי ינדנד אותה כשאמא תעלם? ומה יהיה על אחיה התינוק שהוא כה מרגיז אך גם, בדרכו שלו, כה חמוד?

עד מהרה, בספרון הקטן הזה, הגיבורה מגיעה למסקנה המתבקשת שעדיף דווקא עם המשפחה ולא לבד.

זהו ספר פשוט , לכאורה, אך עם מסר חשוב. ואני, שהמשפחה שהייתה לאורך כל הדרך עבורי ראשונה במעלה, לא פלא שזהו אחד הספרים שלא הסכמתי למסור. הוא מצוי עמי גם היום. מחכה בסבלנות על המדף שיגיע אל ילדים קטנות אחרות שיאחזו בו באהבה ותמיהה, שילדיי העתידיים יהנו ממנו כפי שאני נהנתי.

כאשר אתה מצוי בכאב, אין כמו ספר טוב שינחם אותך, אחת כמה וכמה כשמדובר בספר ילדים נוסטלגי שהיה חלק אינטגרלי בחייך הפעוטים.
הספר הזה ליווה אותי בראשית דרכי בעולם והוא ממשיך ללוות אותי בצמתים חשובים בחיי, גם היום, כאשר גמלה בליבי החלטה לא פשוטה והוצאותיה לפועל, עם כל הקושי והכאב הכרוכים בדבר, הספר הזה ליווה אותי ואף חתם את החלטתי. לפעמים אנו עושים החלטות קשות ואף גורליות מתוך הכרח אבל עם כל העצב שבמצב אתה יודע בתוך-תוכך שזו ההחלטה הנכונה שהיית צריך לקבל, גם אם הרגשות מתנגשים אלה באלה.
הביט בי במבט מנחם והדהד בראשי שאיני לבד. שגם אם אני מרגישה לבד מבחינה מנטלית, יש לי את משפחתי, וערך המשפחה הוא הנעלה ביותר. ובתקווה כבר בשנים הקרובות, אולי אפילו בשנה-שנתיים הקרובות, תהיה לי משפחה משלי. בן זוג אוהב ותומך, שידע להעריך אותי כמו שאני אותו, שיהיה איתי באש ובמים לכל אורך הדרך, גם ברגעי שמחה וגם ברגעי קושי,שלא משנה כמה קל לברוח שישאר ויעמוד לצידי כמו שאני אהיה לצידו, שלא יעמיד פנים שאוהב אלא יאהב באמת, שנקרא זה את זו דרך העיניים ללא מילים ויחד איתו נקים את המשפחה שאני כל כך רוצה וכאשר ילדיי יגיעו לגיל המתאים, אחזיק בנכס הספרותי הזה בידיים רועדות ואקריא להם ממנו ואטפטף להם בהרבה אהבה מהו ערכה של משפחה וגם אם יש מריבות, כעסים וויכוחים, אין כמו משפחה. הם היחידים שלא ינטשו אותך. גם אם התאכזבת מאחרים שחשבת שלא ינטשו אבל נטשו, המשפחה תשאר ותעמוד איתנה לצדך כי זה היופי של המשפחה. אנשים באים והולכים אך המשפחה נשארת.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על אם הייתי גרה לבד - רחוב סומסום