ביקורות ספרים על הספר גינת בר - רישומים וציורים מאת רפאלה שיר
|
החוחית היא ציפור שיר קטנה, צבעונית, שגרה בין גבעולי קוץ החוח, וראיתי אותה גם בין גבעולי הברקנים והגדילנים. אהבתי לצפות בה. יכולתי לעמוד זמן רב ולהסתכל עליה שרה ומקפצת בשלל צבעים בין החוחים. לרוב עם חבריה ללהקה, אבל מדי פעם גם לבד. לפעמים היה לי נדמה שהיא עושה הצגה במיוחד למעני. שרה, קופצת, מסתכלת עלי, וחוזר חלילה. היום כבר לא רואים אותה. היא נעלמה. מאיר שלו מזכיר אותה במשפט קצר אחד, וכותב שהיא נעלמה בגלל שצדים אותה. זה נכון שצדים אותה, אבל לא בגלל זה היא נעלמה. היא נעלמה כי אנשים "תרבותיים" העלימו את הקוצים מהארץ. הפחד מהטבע הוליד השמדה של כל חלקת בור שמצמי... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"בכל פעם שאני נוסע לחול", כך כותב מאיר שלו בפרק עונות בספרו, "מגיע השלב – אחרי יומיים וחצי בערך, שבו אני נתקף געגועים ארצה. מה מעורר בי את הגעגועים האלה? ובכן, עלי להודות שאני מסתדר לא רע גם בלי מאפיינים ישראלים חשובים כמו גבינת קוטג', מהדורות חדשות, עקיפה על השוליים, שקדי מרק, צ'פחות וקפה בוץ, ובמאמץ מסוים אני מצליח להתגבר גם על הריחוק מקבר יוסף, מקבר אמו ומקבר אביו, סבו וסבתו. אני מתגעגע לכמה בני אדם אהובים, לביתי, לצמחי הבר שלי, לשפה העברית ולכמה נופים".
כמה קל להזדהות עם הדברים שכותב שלו.
ספרו גינת בר, אינו ספר עלילתי אך הוא בהחלט ספר על אהבה. אהבתו של ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם הראשונה שניסיתי את הספר הוא שעמם אותי ותהיתי ביני לבין עצמי: מה לי ולגינות? לפרחים? מלבד להביט בהם ולהתפעל מיופיים, אין לי ולהם דבר במשותף.
אולם, קרה מקרה ומאיר שלו ונפטר וקיננה בי התחושה שאני צריכה לקרוא ספרים אחרים שלו שלא קראתי, שמגיע לו, שזה חלקיק הכבוד האחרון שאני יכולה לחלוק לו.
אז החלטתי לנסות.
איני מתחרטת מכיוון שמדובר בספר חכם, מקסים, משעשע לפרקים ובעיקר כתוב יפה. הכתיבה המאירית שלוית לא אובדת כאן, היא מוצגת בחן, כידוע לכל חובבי מאיר שלו.
כזכור, ספגנו אבדות תוך שבועות מספר. קודם מאיר ויליזטר שלדאבוני הרב לא הזדמן לי לקרוא מכתביו ולהת... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ומקסים, בלי עלילה מורכבת ופתלתלה, בלי דמויות מסובכות, מסתבכות, רגישות, מרגיזות, מסקרנות.
תיאור יומיומי של גינת הבר, העונות, הטיפול, המבקרים, השלבים במחזור החיים וכמובן הגנן.
היות ואין לי גינה, בטח לא גינת בר, קראתי בהנאה ובציפייה לגילויים שרק גנן שאוהב את מלאכתו (והוא גם סופר) יוכל לחלוק.
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היופי של הספר;
מסתכם אצלי בזה שבהפסקה הראשונה שעצרתי ממנו וחיפשתי סימניה, הדבר הדק והמתאים ביותר שהיה לידי היה עלה יבש.
סתם עלה אמריקאי יבש. אז הנחתי אותו, וברוב עצלנותי לא החלפתי לסימניה נורמלית לאורך כל הספר (שנגמר מהר).
ומה אני מנסה לספר? בתחילת הספר לא שמתי לב בכלל לעלה לצבע שלו ולתכונות שלו ובכלל, לא הייתי שם לב לזה בשאר הזמן כי אם בזמנים מיוחדים אך כשיצאתי מהספר, ונשארתי עם העלה ביד, הוא פתאום היה כלכך יפה וחשוב.
ואיך זה? זה לא שהספר הכניס בי אהבה ורגש ואיזה משהו חדש, הוא פשוט תפס לי את הסנטר והסביר לי במבט נעוץ.
מאיר שלו כמו מאיר שלו, יודע לכתוב... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
"האבולוציה היא אחד הדברים החכמים ביותר שברא אלוהים"
מאיר שלו
ייתכן שאי פעם הרהבתי עוז לחשוב שעשוייה להיות לי גינת בר כזאת, בוסתן אפוף קסם ובו אינספור עצים ופרחים, וצבים שועלים וקיפודים תועים ביניהם. אבל וואלה, לנוכח הקריאה בספר הזה, נראה שגם את הרעיון הזה מוטב שאגנוז ריאלית יחד עם הטיול חוף-אל-חוף בארצות הברית, מגורים משפחתיים בקראוון על גדות נהר באוסטרליה או חיי נדודים נועזים מסביב לעולם. לא יקרה, נו. לא בגלגול הזה.
ולא שאין פוטנציאל. יש לי חצר עם כמה עצי פרי ושיחים, פינה עם גינת ירק קטנה, פעם היה אפילו דשא, אבל וואלה... אני לא טיפוס שמצליח... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל גנן הכי חובב שמח לראות פרחים שהנצו באדנייתו או עציצו או בגינתו הקטנה. אצל מאיר שלו הסיפור הרבה יותר מרגש, כי גינתו היא כאמור גינת בר. מושקית בעיקר על ידי הגשם, וכך כשפורחים ראשוני החצבים עוד בסופו של הקיץ, או ראשוני הכלניות והרקפות בגינתו, השמחה גדולה.
באהבה ובחיוך מספר שלו על דרכי גינון, בעלי חיים מרמשים ועד דורבנים וחזירי בר, פקעות וזרעים, עצי פרי וסתם עצים חביבים, וכל זאת עם מובאות משירים, פסוקים, ודברי חז"ל למיניהם.
פסוק לדוגמא מפרקי רבי אליעזר: "בשעה שכורתין את עץ האילן שעושה פרי - קולו הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע". אלא שמאיר שלו טו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הראית? איזה יופי!!!
ספר נפלא, מומלץ לכל אוהבי הטבע והשפה העברית.
בשפה שאין דומה לה, באופן ידעני ופיוטי מתאר שלו את גינת הבר, אשר בביתו, על כל יצוריה וצמחיה.
אחרי קריאת הספר אני כבר לעולם לא אביט באותו האופן על כל חרצית על כל רקפת, הנובלת או נקטפת.
הסיפורים והתובנות מסופרים בכשרון גדול ועם הומור נפלא,
והנה לקט קטן מהסיפורים המשעשעים:
באחד הסיפורים הוא מספר על כך שהגינה שלו מושכת לעיתים גם חיות בר, ובהם גם חזירי בר,
ואז מתאר פעם אחת, שהוא נאלץ לטפס ולעמוד על שולחן ההנבטות שלו,
"כי שמעתי פתאום את נחרות הזעם של נקבה, שבאה עם גוריה, וכבר התכוננה להסתער.
כ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר מאיר שלו משתף אותנו בחוויות ובתובנות מגינת הבר שלו ולא רק מהגינה.
כתיבה במיטבה . בנוסף מיומנות מופלאה ברישומי עט וציורי אקווארל של אחותו המאיירת/ציירת רפאלה (רפי) שיר ז"ל (נפטרה לפני כשנה). מומלץ מאד.
... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי מאוד. ייתכן וזה בגלל שיש לי גינה קטנה ולכן כל המאבקים שלו באיתני הטבע מצד אחד ונסיון החיבור האופטימילי לטבע מצד שני, מאוד נגעו לליבי.
אהבתי את התיאורים מלאי האהבה שלו לגינה, לצומח ולחי.
ייתכן ומי שלא נמשך לנושאים אלו יתקשה מעט להתחבר..... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן מתמשך ובעייתי יש לי עם מאיר שלו. מאז שאני נערה ועד היום (אדם מבוגר שקורא בין ספר אחד לארבעה בשבוע) - לא הצלחתי לקרוא אפילו ספר אחד שלו. אני פשוט לא צולחת אותם. לא את 'בביתו במדבר', לא את 'רומן רוסי', לא את 'עשו', פשוט לא. משהו בשפה, בניסוח, בהתפייטות-היתר - פשוט מכניע אותי בכל פעם מחדש ומוציא לי עשן סמיך מגלגלי השיניים במוח. וכמובן, תמיד ועד עצם הרגע הזה ממש, אני אומרת "אוקיי, נו, יום אחד. יום אחד אצליח לצלוח".
כשראיתי את 'גינת בר' בפעם הראשונה, אי שם לפני כמעט שנה, רפרפתי בו וכבר אז נולדה בי המחשבה שהדרך של מאיר שלו לליבי תהיה דרכו. ואכן, בגילי המופלג ועם פז"ם... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הספר "גינת בר" הוא סיפור אהבה....
לא מדובר על רומן רומנטי של נסיכה המחכה לאביר על הסוס הלבן, אלא על סיפור אהבה בין אדם לגינתו ולאדמתו, על פרחיה, החיות שבה, החרקים ואפילו הכלים החקלאיים שנמצאים בה.
בשפתו הציורית יוצר מאיר שלו עולם שלם המתרכז בגינה. הוא מיטיב לתאר את הצמחים השונים ואת העבודה הרבה הכרוכה בתחזוקת הגינה, שלעיתים נראית בעיני זר כגינה לא מטופחת שצמחיה כמשו בקיץ. בתוך כך, מאיר שלו מתבל את סיפוריו במובאות מהתנ"ך ומתוך שירי משוררים. הציורים המקסימים של רפאלה שיר מעטרים כל פרק ופרק ותורמים אף הם לעושר הסיפור ולאוירה הקסומה.
מלבד ההנאה הספרותי... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פרויקט הגנן והגינה - ב
אחרי שקראתי את הגנן של קארל צ'אפק הצ'כי, המשך טבעי מבחינתי, הוא לקרוא את גינת בר של מאיר שלו. הסיבה העיקרית היא שספרו של צ'אפק, הוא כנראה ההשראה לשלו. אך בעוד צ'אפק, משוחח על הנוף העירוני של פראג, שלו מספר על נופי ילדותי, על גינה דומה בה גדלתי בטבעון, ליד אלוני אבא, משכנו הנוכחי של שלו, והגינה עליה הוא מספר.
שלו מספר ברגישות ובאהבה על גינתו המחברת אותי לנופי ילדותי. כעת עולה בעיני רוחי תמונתם המוחשית של הורי המטפחים את גינתם הקטנה, תמונה המעוררת בי געגוע כואב.
אני רואה את אבי, מעשב אינג'יל - יבלית, חופר עמוק לאדמה לחשוף את שורשיה, ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
#
אני אוהבת סיפורים. זו כנראה מורשת סבתי, שהחטא הנורא בעיניה היה לא לסיים אוכל מהצלחת. והדבר הכי גרוע לדעתה בחינוך ילדים היה ילד שאינו אוכל. ואני לא אכלתי ואילצתי אותה להשתמש בנשק יום הדין – סיפורי מעשיות עם האוכל. היא היתה חותכת את המנה לפיסות נגיסות – כדי שלא יהיה צורך פתאום להפסיק את האכילה כדי לחתוך, נניח, וממציאה סיפורים מרתקים שהשכיחו ממני שבכלל לא הייתי רעבה... היא סיפרה בנחישות ואהבה, בעברית רצוצה משובצת אידיש. למרות שחיה בארץ משנות השלושים של המאה הקודמת, היא מעולם לא למדה עברית ובאופן סימטרי - אני מעולם לא למדתי אידיש.
היה לה גן ענק. הבית ... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחת המתנות הטובות ביותר שאתם יכולים לתת לעצמכם זה לקנות את הספר הזה. תסמכו עליי.
אני לא אכביר במילים בסקירה הזו רק כי אני לא רוצה לאבד מהקסם של הספר הנפלא הזה, לכן אשתדל להעביר במעט מילים ובהרבה אהבה את מה שהספר הזה מסתיר בתוכו.
'גינת בר' אינו ספר הדרכה "Gardening for dummies", לחלוטין לא. זהו ספר לאנשים שאהבת הטבע, הפריחה והצמחייה בכלל נמצאים אצלם בנשמה ואשר אוהבים לגלות עוד עלה חדש, עוד פרח שפרח בעציץ שהם שתלו במו ידיהם ובעצם מתן חיים חדשים למה שהיה בעבר סתם נבט או אפילו זרע. הספר הוא גינה כתובה.
מאיר שלו מספר בספרו זה על גינתו האהובה, אשר שנים על גבי שנים ה... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביום כיפור בעוד השקט והשלווה מסתובבת ברחוב מצאתי עצמי משוטטת בגינת בר בעמק יזרעאל, גינה משופעת צמחים שיחים ועצים מרובים, גינה מידי פעם צהבהבה מידי פעם ירקרקה ומלבלבת, הכל תלוי בעונות השנה ובשלבי הצמיחה.
צמחים ממינים שונים עשבי תיבול שיחים ועצי פרי ירוקים ומוריקים. עץ זית לכבישת זיתים עם מתכון ועצה מועילה, עץ לימונים להכנת לימונצ'לו משובח, עשבי תיבול לשימוש המטבח.
גינת הבר הינה כר פורה לחרקים, בעלי כנף, חסרי חוליות, זוחלים, ארסיים, מעופפים, יפה כנפיים, שעירי רגליים.
קרנבל שם של ריחות צבעים קולות וטעמים.
גינת הבר מושכת אליה גם עולים לרגל, לצילומי... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרומם רוח ומשובב נפש, אהבתי להאזין לו מאוד. אני מאוד אוהבת את סגנון הכתיבה של מאיר שלו, מדבר בגובה העיניים מעשיר את הדעת ומשובץ בהומור. הרגשתי כי מאיר שלו משתף אותנו הקוראים ומכניס אותנו לסיור עמוק בגינת הבר שלו.
במהלך ההאזנה התמוגגתי בהנאה בסיור מעל ומתחת לפני שטח הגינה, בכישרונותיו ובחושיו המיוחדים לגלוי מקורות מים, במלחמתו האבודה נגד החולד, העכבישים והנחשים המתארחים בגינתו, עץ הלימון והחרוב, אהבתי את המדשן והמדשנה, אהבתי את סלוצקי שהוזכר עם חוכמת החיים וההומור המיוחד. הוספתי לי לקריאה גם את רומן רוסי של מאיר שלו לרשימה.
ספר מרומם נפש ומצ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אדם כותב על גינתו. נו, אדם כותב על ריצתו. פה זה מאיר שלו ושם זה הרוקי מורקמי, שניים מגדולי הכותבים בני זמננו, ואת שניהם ראוי לקרוא בשקיקה.
הכתיבה של שלו נעה בין מופלאה למופתית. הוא מצחיק, יודע לשזור עברית כמו שרבים יכולים רק לחלום על כתיבת שפה נהדרת שכזו. הוא מצחיק, הוא מחכים, הוא זורם ומכיר בערך עצמו – יודע לצחוק על שלו הגנן באופן שלאיש לא יתחשק לומר דבר נוסף.
לשלו, שחזר אל ה"עמק", הלא הוא עמק יזרעאל, הנשקף אל הרי הכרמל, המוחרקה, פאתי נהלל, הרקע לרבים מספריו, יש בית וגינת בר, יש עדנה, לא האישה, התחושה. לא גינה מפונפנת בריטית שכזו, שהצמחים הגבוהים קרובים לגד... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חזרתי לימי ילדותי אל השדה שעל יד ביתי כשעוד לא היו שם בניינים וכבישים - המפגש עם פרחי הארץ ועם מרחבים ושמיים כחולים.
המפגש היה מהנה אבל הייתה גם אכזבה , לא הפריע לי שאין עלילה, מה שקלקל את חווית הקריאה הייתה העובדה שככל שהתקדמתי בקריאת הספר חשתי בריחוק של הכותב מהקוראים. ובכל זאת לכל מי שרוצה לפגוש את ארץ ישראל של פעם ממליצה לקרוא את הספר. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל ספר שמעורר בנו מתח, הזדהות ובעיקר מחשבה נחשב בעיני כספר טוב ומשעה ששקעתי בספר "גינת בר" הרגשתי כאילו נפתחה בפני האפשרות להתבונן הכי
קרוב על חלקת אלוהים קטנה המסמלת במהותה את הדבר האמיתי בעולם זה שהיה מאז ומתמיד תחת רגלינו ומונח ממש לנגד עינינו ואנחנו בכלל לא התייחסנו אליו....
ביומן חייו של האדם ישנם ציונים זוהרים על ניצחונות ותעודות הלל וגם סימונים של כישלונות וחוויות רעות והם מתמיינים על פי קודים פנימיים שבנו ומשתמרים על גבי זיכרון נשלף. והחיים שלנו הם תמיד מלחמה להישגים !
על כן "גינת בר" בעיני ה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לכאורה היה אמור להיות כאן סיפור אהבה. הוא - הספר "גינת בר", היא - הקוראת, כלומר אני.
הוא, הספר "גינת בר" - עוסק בצמחים, בגינון, במעקב אחר השתנות הצמחים לאורך שעות היום ועונות השנה ודרך עולם הצמחים עוסק בעולם הרגש, בהתרחשויות אנושיות ובקריאה וכתיבה. ספר רגיש שחושף בפני הקורא עולמות נסתרים של זלזלות וקנוקנות, הלקטים ותפרחות.
היא (אני) - משוגעת על צמחים, עוסקת באדריכלות ובאדריכלות נוף וחובבת גינון, חוטאת באיסוף זרעים והשגת פקעות ובעיקר במעקב אינטנסיבי אחר צמחים, בכל יום, בכל שעה ובכל מקום. כמו גשש-בלש, תשומת ליבי נתונה לצמחים במקביל לכל דבר אחר שאני עושה - ה... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מראיין: בוקר טוב לכל הצופים בבית, היום בפינת האירוח שלנו נצחיה פלג. בוקר טוב נצחיה.
נצחיה: בוקר טוב גם לכם.
מראיינת: הבאנו אותך לפה הבוקר כדי שתספרי לנו ולצופים על הספר שקראת בשבת האחרונה. אני רואה שזה הספר "גינת בר". האם את חובבת גינון? האם יש לך גינה?
נ': לא, ממש לא. למעשה אני רוצחת צמחים סדרתית. כל מי שמבקר אצלי בבית יכול לראות את זה מהר מאוד. אני גרה בבית פרטי, ויש לי חצר, אבל אין אפשרות לקרוא לה "גינה". כשרק באתי לגור באה חמותי ושתלה בוגנוויליה, כדי שתהיה לי "וילה עם בוגנווילה". שמחתי, כי הבוגנוויליה נחשבת לצמח עמיד ביותר, והזנחה או מחסור במים לא אמורי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא מת על טבע. לא תתפסו אותי פוער עיניים בתדהמה מול הר גבוה או מפל שוצף. גם לא תתפסו אותי שולף את הנייד ומתעד פריחה, עץ או כל נוף פוטוגני אחר. בטיולים השנתיים עם תלמידי היקרים, אני הוא זה הקובל על אורכו של המסלול ועל שיממונו ושעמומו ועל כמה המדריך הזה חופר ולמה סתוונית הסלע הארורה הזו כל כך חשובה שהוא מקדיש לה 25 דקות של אכילת ראש, בזמן שאפשר היה להתקדם כברת דרך הגונה עד לסוף הנכסף. תלמידי היקרים הם אלה הנדרשים לסבלנות ולאורך רוח ולמשפטי הרגעה נוסך "עוד מעט, עוד מאמץ קטן ומגיעים לאכסניה".
תנו לי שמלות בטון לאורך ולרוחב, רחובות סואנים, חנויות פתוחות, פיח ו... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר על גינה, גם לא לחובבי גננות.
מתאים בדיוק לחובבי מאיר שלו.
ספר מקסים.
יש לשים לב שאין כאן סיפור ואין כאן עלילה. אוסף מאמרים/רשימות על גינתו של מאיר שלו.
וכמו מאיר שלו, השפה, ההתבטאות, האבחנות בפרטים - תענוג לכל קורא.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו מכניס אותנו לגינת ביתו ומשתף אותנו במחשבותיו.
למי שאוהב את מאיר שלו ואת צמחי ארץ ישראל הספר הוא ממתק אמתי.
מי שלא אוהב גינון והרהורים על צמחי הבר של ארץ ישראל הם ממנו והלאה כנראה שיהנה פחות.
מאיר שלו איננו אגרונום ואפילו איננו מגדל בעל ידע רב בגינון אבל לכתוב הוא יודע.
הוא משתף אותנו בהרהוריו שהם לעיתים פילוסופיים ולעיתים מעשיים.
לטעמי כמי שאוהב גינון ואוהב את מאיר שלו הרווח הוא כפול.
מעבר לכתיבה היפה ולסיפור הספר נותן עצות מעשיות ורעיונות טובים לטיפול בגינה.
... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו בספור אוטוביוגרפי, בן ימינו, פותח את החצר האישית בפני הקוראים; לא אגזים אם אכתוב שרמת הידע ואהבת הטבע בה מפגין מאיר משתווה ליודעי דבר כמו עוזי פז, ניסים קריספל, אמוץ זהבי, עזריה אלון ועוד אנשי ארץ ישראל היפה והישנה.
שלו בדרכו הספרותית נע ונד בין ספרות יפה הפותחת פתח להיסטוריה של היישוב היהודי בארץ ישראל לספרות ילדים מאירה פנים וכעת חולק עמנו, הקוראים, את הידע הרב שצבר באהבת הטבע והצומח.
סיפוריו המשעשעים אודות דרכי הטיפול בצמחים השונים, ומתובלים בנדיבות במלחמותיו בחרקים, בעלי הכנף, הזוחלים והיונקים שכולם דרים על גבול נחלתו של שלו וכולם לו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כאשר נכנסתי לאתר סימניה, ראיתי ביקורות שונות על ספר זה. כל ספר של מאיר שלו מעורר תהודה. רבגוניותו של הסופר הינה אף מפליאה: כתיבה על התנ"ך, ספרי ילדים, כתיבה פובליציסטית ועוד. וכעת, מאיר שלו כותב על גינת הבר שלו.
הכתיבה בגוף ראשון מעוררת מעין הזדהות ואמפתיה. ה 'אני' של הסופר נמהל עם ה 'אני' של הקורא, ונוצרת הליכה יחדיו, במשעול תחנות גינתו של מאיר שלו. על פרחיה, כלי העבודה, החיות שבה. כל זה מתמזג בנוף של מקום מושבו של מאיר שלו ועם הגיגיו הנצחיים, הממשיכים להדהד ולהיאמר אף מבעד לפרח שכיח אשר נפוץ ברחבי ישראל.
ספר זה נאכל אט – אט. פרקים פרקים, אשר נותנים לקורא ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מקסים! כמי שמחזיק בעצמו גינה (אמנם לא גינת בר) הזדהיתי לא מעט פעמים עם חוויותיו של הסופר - תיקון צנרת לאחר פריצת מים, עישוב הגינה, עקיצות היתושים, הביגוד לעבודת הגיעה, הציוד לתיקונים ועוד ועוד. כתיבתו של שלו על גינת הבר שלו מעלה חיוכים וכרגיל העברית הנהדרת והשימושים שהוא עושה והמטפורות. כיף של ספר.... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הציב אותי בפני בעיה קטלוגית קשה בספרייה. מצד אחד הוא איננו ספר פרוזה. לא מדובר ברומן, ואף לא באוסף של סיפורים קצרים. מצד שני, הוא גם איננו ספר עיון או ספר לימוד, לא ספר הדרכה לגנן החובב ולא ספר בוטני מקצועי לגנן המומחה. אז מה זה כן? הספר הזה הוא בעצמו מעין גינה, גינת נוי ספרותית. שכיית חמדה שמורכבת מרשימות ומאנקדוטות בשילוב איורים ורישומים מקסימים, ואשר שזורים בה חוש הומור חינני במיוחד, עברית עשירה ומשובחת והרבה אהבה לעמק יזרעאל, לאדמה, לחי ולצומח. כן, וגם לבני האדם.
בין השאר, נמצא כאן הגיגים על מחזורי עונות ומחזורי חיים, על חליפת הזמן, על מערכ... המשך לקרוא
47 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר החדש של שלו הוא יוצא דופן משאר ספריו. מי שמצפה לעלילה כמו בספרים הקודמים שעפ"י דבריו של הסופר ניסה לתאר רגשות אנוש,אהבה ונקמה,כעס וגעגועים,שנאה ,מפח נפש,כמיהה ואבל,סיפוק,תשוקה,יגון ושמחה -את הדברים הללו הקורא לא ימצא בספר החדש של שלו."את גינת בר כתב מאיר שלו על גינת ביתו בעמק יזרעאל באלוני -אבא , בה נטע עצי בר ושיחי בר, שתל וזרע רקפות, כלניות, נרקיסים, חצבים ופרחי בר רבים אחרים, ובה הוא מתרועע עם בעליה האמתיים: ציפורים, קיפודים, פרפרים, חזירי בר ועוד חברים. הטבע של הארץ, המתואר ונוכח בכל הרומנים שכתב, הוא כאן הגיבור הראשי."
"באהבה ובהומור מספר מאיר של... המשך לקרוא
34 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גינת בר הוא ספר מאוד אישי. זהו סוג של יומן-גינה, אם תרצו, של הסופר מאיר שלו, אשר ברא לעצמו גן-עדן פרטי בצורתה של גינה עשירה בצמחים ועצים ארצישראליים, חלקם מוכרים יותר לקורא הממוצע, ואחרים פחות.
הספר איננו עלילתי, הוא מורכב מפרקים קצרים שכולם יחד מתאספים לכדי שיר אהבה לטבע, לגננות, להתמדה בתחביב חדש ומהנה.
שלו מתאר את התהליך שעבר מאז שקנה את ביתו בעמק יזרעאל, ביחס לטיפולו בגינה ולטיפוחו את הצומח שכבר היה שם, מסביב לביתו. בנוסף להפחת החיים בקיים, שלו מפרה את אדמת גינתו ומעשיר אותה במגוון צמחים ושתילים חדשים שהוא אוסף ומביא ממקומות שונים, החל במשתלות ו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאד מקריאה בספר שהוא עצמו כאתנחתא מכל הבלאגן הלחץ ובעיקר מהאקטואליה. באופן אישי יש לספר הזה גם פאן נוסטלגי עבורי, מה השהוסיף להנאתי ממנו. בנעורי וגם שנים אח"כ חייתי במקום הזה בדיוק, כך שהכל היה מוכר לי. הצמחים ובעלי החיים. הנופים הריחות הכל, ובכל זאת נהניתי מן ההומור והשטף הקליל של הכתיבה. אשיותו המיוחדת של ה"גנן" גם היא מדברת אלי. כמובן אי אפשר להתעלם מהאיורים הקסומים של רפאלה שיר. חשבתי לקרא את הספר ולשלוח לביתי החיה בחו"ל וילדותה "היפה" לדבריה, חלפה גם היא במושב הזה. אך כשסיימתי את הקריאה בספר החלטתי לשמור אותו לעצמי ועבורה קניתי אחד נוסף.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרנין ומשובב. (לאוהבי טבע וארץ עם זיקה לשנות ה-50 וה-60).
מאוד מזכיר את "שנת הגנן" האירופאי המומלץ של קארל צ'אפק, אבל בגוון ארצישראלי.
פרקים קצרים ספוגי אהדה למינוריות האיטית של חיי הטבע הפשוטים
בגינת בר מקומית אי שם בעמק יזרעאל.
תוספת מקסימה של ציורי ורישומי פרחים ונוף.
ספר נהדר למרגוע הנפש וגם כמתנה.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חוץ מפה ושם כמה סיפורים נחמדים מעייף ויכול לעניין אולי מעטים ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
