ביקורת ספרותית על גינת בר - רישומים וציורים מאת רפאלה שיר מאת מאיר שלו
ספר בסדר

---

גינת בר הוא ספר מאוד אישי. זהו סוג של יומן-גינה, אם תרצו, של הסופר מאיר שלו, אשר ברא לעצמו גן-עדן פרטי בצורתה של גינה עשירה בצמחים ועצים ארצישראליים, חלקם מוכרים יותר לקורא הממוצע, ואחרים פחות.

הספר איננו עלילתי, הוא מורכב מפרקים קצרים שכולם יחד מתאספים לכדי שיר אהבה לטבע, לגננות, להתמדה בתחביב חדש ומהנה.

שלו מתאר את התהליך שעבר מאז שקנה את ביתו בעמק יזרעאל, ביחס לטיפולו בגינה ולטיפוחו את הצומח שכבר היה שם, מסביב לביתו. בנוסף להפחת החיים בקיים, שלו מפרה את אדמת גינתו ומעשיר אותה במגוון צמחים ושתילים חדשים שהוא אוסף ומביא ממקומות שונים, החל במשתלות וחנויות, וכלה בשולי כבישים וצידי הדרך.

שלו מתאר את הפרחים שגדלים בגינתו, את העישוב ועצי הפרי; הוא מספר על אופן טיפולו בהם, על כלי העבודה של הגנן, ומלמד על תכונותיהם השונות ועל תולדותיהם של הצמחים בגינתו. הוא מראה מהן הסכנות האורבות לצמחיה, ומתייחס רבות גם לבעלי החיים והחרקים שחיים בסימביוזה עם הצומח, או להיפך - מזיקים לו. הוא מראה כיצד עונות השנה משפיעות על המחזוריות והחיוניות בגינתו, ומתאר חוויות ליליות בגינה ואת הרעשים והרחשים המיוחדים לשעות החשיכה.

שלו מעלה אנקדוטות שונות הקשורות בגידול גינתו, מתאר סיטואציות חברתיות שקרו סביב עיסוקו בגינה, משלב ציטוטים משירים של אמנים מפורסמים, ושוזר בסיפורי גינתו את הידע האדיר שיש לו בהיסטוריה, מיתולוגיה ותולדות עם ישראל. הוא מנתח מונחים ושמות באופן מעניין ביותר ואף מעלה על הכתב מתכונים חביבים שניתן ליישם בכל בית.

האיורים בספר יפהפיים, חלקם צבעוניים וחלקם רישומי עפרון, והם בעיני אחת האטרקציות הגדולות של הספר. נקודת זכות נוספת היא כמובן העברית של המחבר, שכרגיל אצלו היא מרשימה מאוד, עשירה ומעוררת הערצה. הספר משופע גם בחוש ההומור המיוחד של מאיר שלו, הומור עצמי לעתים, ובאופן כללי משעשע ביותר.

איכשהו מצליח מאיר שלו לקחת נושא שהוא כביכול בנאלי ושחוק, וליצור ממנו ספר שיכול לעניין אנשים רבים, בייחוד אלה המחוברים לבוטניקה, לביולוגיה, ובכלל לטבע, לפריו ולאופן התנהלותו. שלו הוא ידען גדול במגוון תחומים, ועל כן ספר זה, מעבר לכך שהוא מעשיר את הקורא בידע רב על עולם הגננות והצמח, גם תורם רבות לידע הכללי וזה בהחלט ראוי לציון לשבחו.

למרות יופיו של הטקסט ולמרות הדרם של הציורים המלווים אותו, עלי לומר שבסך-הכל הספר די שיעמם אותי. היקשה עלי העומס במונחים מקצועיים מעולם הגינון והצומח, והעיק עלי אורכו של הספר, שביחס לנושאו, הוא בלתי מבוטל. הספר תובע סבלנות יתרה, ומאלץ לחטט במנועי חיפוש כגון גוגל - דבר שבעיני הוא מבורך מצד אחד כי הוא מעצים את הידע הכללי, אך מצד שני אני מעדיפה להקדיש זמן זה לקריאת ספרים אחרים שממתינים לי ואני להם. חשתי טרחנות מסויימת בכתיבה המפורטת, נרתעתי מהקומפולסיביות, כמעט, שבה שלו מתנה-אהבים במילים עם גינתו ו״מתפלש״ בה.

אז אהבתי מאוד את הפרק על הכלניות, שהן גם סמל העיר בה נולדתי, ונהניתי מהרשימה על התאנה הטעימה, והתפעלתי מהרקפות ומעצי הלימון והערצתי את התורמוסים וחרדתי מפני נחשים, אבל כל הזמן רק חיכיתי שייגמר, כדי שאוכל להמשיך לספרים שבאמת מרתקים לי את העין לעמוד ואת הישבן לכורסא.

ולאחר שסיימתי את כתיבת הביקורת, האירה לי חברתי יעל, כי יתכן וזהו ספר ההולם קריאה עונתית, דפדוף מזדמן כשהימים מתאימים ומצב הרוח ״פורח״. תודה יעל, שדייקת אותי. אין כמוך.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על גינת בר - רישומים וציורים מאת רפאלה שיר