ביקורת ספרותית על גינת בר מאת מאיר שלו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 24 באפריל, 2017
ע"י מסמר עקרב


הספר הזה הציב אותי בפני בעיה קטלוגית קשה בספרייה. מצד אחד הוא איננו ספר פרוזה. לא מדובר ברומן, ואף לא באוסף של סיפורים קצרים. מצד שני, הוא גם איננו ספר עיון או ספר לימוד, לא ספר הדרכה לגנן החובב ולא ספר בוטני מקצועי לגנן המומחה. אז מה זה כן? הספר הזה הוא בעצמו מעין גינה, גינת נוי ספרותית. שכיית חמדה שמורכבת מרשימות ומאנקדוטות בשילוב איורים ורישומים מקסימים, ואשר שזורים בה חוש הומור חינני במיוחד, עברית עשירה ומשובחת והרבה אהבה לעמק יזרעאל, לאדמה, לחי ולצומח. כן, וגם לבני האדם.

בין השאר, נמצא כאן הגיגים על מחזורי עונות ומחזורי חיים, על חליפת הזמן, על מערכת היחסים בין החי לצומח, לעתים סימביוטית ולפרקים מזיקה. נמצא אזכורים והקשרים ספרותיים, רובם מעוררי נוסטלגיה, החל מ- "הרוח בערבי הנחל" וכלה ב- "הקלברי פין". לא נפסח על התייחסות מעניינת למקורות היהודיים, כולל השינוי האישי החינני ששלו עורך בתפילותיו לבוא הגשמים, נלמד איך מכינים לימונצ'לו וכובשים זיתים ונקנח בשיטה אישית מוצלחת לניבוי גשמים, שכן "עם הצלחות אינני מתווכח," כותב שלו בשחצנות כובשת ובלתי יהירה, "בעיקר אם הן שלי..."

אז למה בעצם לא חמישה כוכבים? בכל זאת הפריע לי היעדר העלילה, הדמויות, העומק והמורכבות של הרומן. אוסף של רשימות, טובות ככל שתהיינה, לא יכולות להצית בי את הזיק הזה, את הניצוץ שרק פרוזה טובה יכולה ליצור.

בסופו של דבר מצאתי את עצמי מעט מקנא בצמחים, נוכחים נפקדים שכמותם, שאמנם אינם עולזים בשעת פריחתם, אך גם אינם דואבים בשעת קמילתם. כמה טוב שלא לחוות תסכולים ומצוקות ואכזבות ושברון לב, שלעתים כה קרובות מאפיינים את הקיום האנושי. ועדיין לא הייתי מסכים להתחלף איתם, ולו בשל העובדה שהם לא יכולים להתענג על איזו עוגת שוקולד טובה ופרלין בלגי משובח...
47 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 7 חודשים)
לא קראתי - אבל כעת אני עוסק בספר אחר, החיים של אלמוג, ושם הגן הוא מרכיב מהותי מהחיים, ומכמטפורה לחיים, הציונות תמיד עסקה בגן, כחזרה לגן העדן האוטופי, כאמצעי ליצירת סביבה, המבטאת את האדם החדש שהציונות בקשה ליצור, תוסיף לכך את שלו שגדל בעמק, את אהבתו האמתית לטבע, ותקבל פוטנציאל אמתי להגיגים, לגינה שהיא גיבורה העומדת בזכות עצמה.
נונו (לפני 7 חודשים)
טוב, אני חייבת להשחיל מילה ולהגיד כי גם אני ודי הרבה זמן (פחות או יותר 5 שנים) ואין לי כל בעיות בריאותיות, לחלוטין מסכימה עם האופה בתלתלים!
מחשבות (לפני 7 חודשים)
תזונאים לא ממש מבינים במזון. שומר נפשו ירחק. גבינה עתירת שומן מכילה ויטמין D, ויטמין זה אחראי על קליטת הסידן. מי שמתסף בסידן חייב גם ויטמין D, גם מגנזיום וגם ויטמין K2.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
רוחי ליליאן (לפני 7 חודשים)
זו למעשה הסיבה שהתזונאים לא ממליצים על מוצרי גבינה דלי שומן - שהסידן לא נספג בגוף?
מחשבות (לפני 7 חודשים)
חלב לא טוב. מוצרי חלב טובים ובעיקר אלה הגבוהים באחוזי​ ​שומן. אני לא מתבדח. גבינת שמנת של חמישה אחוז זו הונאה, 16 אחוז זה כבר סביר מינוס. שלושים אחוז זה תקני לגמרי וכמובן שפע חמאה.
שרון מוזס (לפני 7 חודשים)
איזה וכמה הרבה שטויות חחחחחח.. צמחים מרגישים חחח לא - גם החלון וכיסא מדברים יחות כשאתם נמים שנתכם בלילה חחחחחחח

וכמה דיבורים על צימחונות וטבעונות בזמן שלא היה מה לאכול לא חשבו ככה וכשהיה בשר ב"ה אכלו לשובע כך צריך גם עכשיו ב"ה יש מספיק ולכולם. מה תעשו בעצנמאות? חחחחחח תוכלו שיח ? חחחחח
רוחי ליליאן (לפני 7 חודשים)
מחשבות ולי, אז איך אוכלים פיצה?? גם גבינה, כמו שאר מוצרי החלב, לא בריאה.
קראתי ספר מעולה שעוסק כל כולו בנושא. שמו "שוטי החלב".
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=209793
לי יניני (לפני 7 חודשים)
מחשבות צודק במיליון אחוז... בגלל זה אני לא נוגעת בסויה...
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סויה, בקצרה, משבשת קליטת B12 וכן משבשת את המאזן ההורמונלי בגוף ועוד שלל צרות.
רוחי ליליאן (לפני 7 חודשים)
מחשבות, למה בעצם סויה אינה בריאה? ואני הייתי בטוחה שדווקא הגבינה, כמו שאר מוצרי החלב, אינה בריאה.
חגית, גבינת קשיו היא באמת מעדן. מתוך האתר של דומינוס פיצה: אז מהי הפיצה הטבעונית של דומינו'ס? הפיצה הטבעונית שלנו הינה פיצה ללא ביצים או גבינות, המבוססת על תחליף טבעוני על בסיס קשיו מהצומח עם תוספת של ירקות בלבד.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
רוחי, הפיצה היא כמעט פיצה רגילה, למען תעשיית הסויה. סויה אינה בריאה בשום אופן.
https://veg.anonymous.org.il/art241.html
חגית (לפני 7 חודשים)
פיצה טבעונית עשויה מתחליף לגבינה הצהובה, והתחליף הטוב ביותר הוא "גבינה" עשויה מקשיו.
טעים ברמות.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אין ניצחון בפיצה טבעונית ולא בתחליף סטייק. הבעיה גם לא בהם, למרות שהם תחליפים ותחליף זה תחליף. לו היו מציעים לי עולם אחר של אוכל מרתק, ניחא. אבל מדובר גם בתחליף וגם באידאולוגיה וגם בנסיונות שכנוע גרועים מדת.
רוחי ליליאן (לפני 7 חודשים)
סקאוט, אני מצרפת מתכון מנצח לפיצה טבעונית נהדרת.
https://veg.anonymous.org.il/art241.html
-^^- (לפני 7 חודשים)
פיצה טבעונית? אשמח לשמוע ממה היא עשויה.
פַּפְּרִיקָה (לפני 7 חודשים)
אני? חלילה
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
יש לך משהו נגד פיצה טבעונית???


(אני אשתוק)
פַּפְּרִיקָה (לפני 7 חודשים)
אפשר לומר מילה?
אני אוכלת כל, אחדים מחבריי הטובים ביותר הם טבעונים (אהממ), ואישית אני מעריכה כל אדם שמקדיש מחשבה לשאלת האוכל ולא בולס מה שיש (כמוני). מה גם שיש תוצאות בשטח, כשאתה אוכל פחות ג'אנק ויותר ירקות.
ועדיין לא הייתי מסכימה להתחלף איתם. ולו בשל העובדה שהם לא יכולים להתענג על איזו פיצה.
-^^- (לפני 7 חודשים)
שמעו בואו נסכים שכל אדם יעשה כטוב בעיניו. אם היא מרגישה שהיא יכולה להיות טבעונית והולך לה- זה בסדר גמור. יש כאלה שזה פשוט סיוט בשבילם ויש כאלה שדווקא מצליחים ומרוצים מזה.
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
מה יעשה לכם טוב?

"הו, אני כזו מסכנה כטבעונית. כל יום ויום אני קמה ומתבאסת שאני לא אוכלת חלב וביצים ובשר. כולי חרטה אבל גאוותי המטופשת לא מרשה לי לאכול אותם. אני נחלשת מרגע לרגע, עוד רגע איעלם. אני רזה ושברירית וחולה בשחפת, שיערי נושר ואין לי כח לזוז. מוחי התנוון מזמן ואני רק יושבת בכיסא שבור וחורק ומתפללת לאלוהי הטבעונים שייקח אותי אליו."

מרוצים?

(מסמר, סליחה שכל זה על הביקורת שלך)
הנסתרת (לפני 7 חודשים)
טבעונות = צמחונות מינוס שמחת חיים :-)
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
אומייגד מחשבות אני לא מאמינה שאני מבזבזת עליך מילים. והן לא שוות הרבה.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סקאוט, ממך נשמע כאילו טבעונות זו מחלה. זו לא מחלה, זה המוות ישר.
-^^- (לפני 7 חודשים)
(:
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
אין בעיה, לשיקולך.
תודה! המשפחה שלי נשמות טובות. משתדלת לא להעיק על אף אחד.
-^^- (לפני 7 חודשים)
חשבתי על כל עניין הצמחונות וטבעונות, הבעיה היא שהמשפחה שלי מאוד אוהבת בשר [וגם אני] אני ממש אוהבת גבינות וכל מה שמסביב, לא יכולה בלי זה.

אבל באמת שאפו לך שאת מתמידה! ואיך המשפחה מקבלת את זה? [אני יוצאת מנקודת הנחה שהם לא טבעונים]
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
יש הרבה תחליפים. חלק יקר, חלק לא. מתרגלים לתזונה אחרת מבוססת דברים אחרים וטעימה מאוד :)

ישר לטבעונות. עשה לי טוב בריאותית. (תקופת הסתגלות שבמהלכה כן אכלתי דברים לא טבעוניים מדי פעם אבל בסוף התמקמתי שם)

אה כן, עם זה התחלתי ולשם אני שואפת. בריא ומגניב. אבל תתחילי לאט לאט אם את בעניין :)
-^^- (לפני 7 חודשים)
בהחלט אני לא יודעת איך את מסוגלת, בלי גבינה? בלי שוקולד? [אני יודעת שיש תחליפים שאנשים רבים אומרים שכמעט ואי אפשר להרגיש את ההבדל אבל העסק הזה בטח יקר מאוד]

ובטח לפני כן היית צמחונית? או שישר הלכת לטבעונות?

דרך אגב, שמעתי שיש גם תזונה שמבוססת על פירות וירקות חיים בלבד. שזה הצעד הבא של הטבעונות, כלומר, מחמיר יותר.
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
שלושת רבעי שנה בערך.
יונתן, אין לי כוונה לפתוח את הויכוח, סבבה? מעריכה את מי שאוכל כך משום שהוא טורח לחשוב על בריאותו וזה כבר צעד מדהים.
-^^- (לפני 7 חודשים)
ואו, כל הכבוד, כמה זמן בערך? את מחזיקה מעמד?
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אין בי שום נטייה מזונית. אני אוכל כל. מקפיד על אוכל כמה שיותר שמן משום שאני רזה ורוצה להשאר כך.
יונתן בן (לפני 7 חודשים)
האופה, תזונה פוליאוליתית זה אחלה דבר.
http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=375&ArticleID=3576
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
כן. (כרגע)
הכוורן (לפני 7 חודשים)
מחשבות , אין על אידי דגים באשדוד , הלא כן ?
-^^- (לפני 7 חודשים)
בייקר, את טבעונית?
האופה בתלתלים (לפני 7 חודשים)
לבוא לריב מכות כטבעונית?
(לא. תודה ששאלתי.)
מחשבות, אני יודעת שאתה פליאוליתי. באמת יש עניין להיכנס לוויכוח הזה?
-^^- (לפני 7 חודשים)
שונרא יצאה למסע חתולי במיוחד בחלל. D:
מיכל (לפני 7 חודשים)
אח, איפה שונרא כשצריך אותה? מחשבות, צמחונים אוכלים נהדר, נכון ונבון.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
סקאוט, מה שצמחונים אוכלים עכשיו באמת נחשב כלום.
-^^- (לפני 7 חודשים)
אורית- אם זה ככה, בסוף צמחונים וטבעונים לא יאכלו שום דבר!
צב השעה (לפני 7 חודשים)
אורית, חייכת אותי... וטוב לדעת שאת צמחונית.
אוקי (אורית) (לפני 7 חודשים)
לא יודעת, צב.. אין לי מושג.. פעם אחרונה שדיברתי עם איזה צמח - הוא לא ענה לי.. גם לא הפלפל בדרך לסלט :)
אבל, הקישור ששלחת קצת.. איך לומר, מלחיץ, לא? בתור צמחונית - חשבתי, אוי.. מה עכשיו אלה מרגישים וזה..
צב השעה (לפני 7 חודשים)
אורית, אשמח לשמוע את דעתך המקצועית על תאוריית הרגשות והתחושות של הצמחים שהובעה כאן בתגובות.
אוקי (אורית) (לפני 7 חודשים)
מרגשת הפסקה האחרונה...
מחשבות (לפני 7 חודשים)
מסמר, הגולם קם על יוצרו? שימו את שלו, שלוש אותיות, בפרוזה ואף אחד לא יתלונן.
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
עמיר, העלית רעיון מצוין. לצערי, מבחינה פיזית הדבר קשה ליישום. ספרי עיון מופיעים ע"ג המדפים לפי מספר שמייצג נושא מסוים, בעוד שספרי פרוזה מופיעים ע"ג המדפים לפי שלוש האותיות הראשונות של שם המחבר. היות שיש צורך לשמור על אחידות קטלוגית, לא ניתן לקטלג עותק אחד לפי מספר המייצג נושא ועותק אחר של אותו ספר עצמו לפי שם המחבר.
מה שכן, בספרייתי הנהגנו נוהל שאמנם אינו עולה בקנה אחד עם חוקי הספרנות היבשים, אך הוא מאוד שימושי לקוראים. לספרים שהם על הגבול הדק שבין עיון ופרוזה מוקצה מקום מיוחד בספריית העיון, והם מקוטלגים כספרי "עיוני סיפורת". העיול הראשי שלהם הוא לפי מספר המייצג את הנושא בו הם עוסקים, והעיול המשני לפי שם המחבר.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אם יש כמה עותקים, הרי כעבור כמה חודשים אפשר יהיה להחליף את המשומשים נורא מהפרוזה באלה החדשים בעיון...
עמיר ש. (לפני 7 חודשים)
לגבי דילמת הקיטלוג האם אי אפשר לקטלג גם פה גם שם ולפסר 2-3 עותקים אחד בפרוזה, אחר בעיון, ושלישי בחי-צומח-טעים?


פרוייקה (לפני 7 חודשים)
לא ידעתי שאתה עובד בספיריה ושהקיטלוג הוא מקצועי. עכשיו אני מבין את הבעיה. נטיית לבך מוליכה אותך בכיוון הנכון ומחשבות הוא בהחלט אחד שראוי להתחשב בהמלצתו.
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
אכן, נטיית הלב נוטה לכיוון הפרוזה, הן בשל אופיו ותכניו, והן בשל הרצון שקוראים רבים ככל האפשר ייהנו ממנו. כמות הקוראים המנויים בספריית הסיפורת היא כפולה ומכופלת מזו של המנויים בעיון.
מחשבות (לפני 7 חודשים)
ואני קובע: פרוזה. שים אותו תחת עיון, והוא נשכח מלב. שלו בודאי לא חשב שמישהו יקים משתלה בסיוע ספרו, אבל משתלת הלב בטח ובטח. פרוזה, ובא לנפש צרי.
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
פרוייקה, תודה רבה. גם אני מוצא המון חן באי סדר ובאפשרות להעמיד הכל אל מול עיני המסתכל. במקרה הספציפי הזה, הדבר מעט בעייתי... אני עובד בספרייה ואני חייב להחליט אם לקטלג את הספר כספר עיון או כספר פרוזה. "מרכז הספר והספריות", שאחראי על קטלוג הספרים עבור הספריות הציבוריות בארץ, קבע שמדובר בספר עיון, אך מספר ספריות קטלגו אותו כספר סיפורת. אף ברשימת רבי המכר של ידיעות אחרונות הוא מופיע ברשימת הפרוזה ולא ברשימת ספרי העיון. בקיצור, חתיכת התלבטות...
פרוייקה (לפני 7 חודשים)
יפה מסמר עקרב אבל! אז קודם כל אני חובר אל מחשבות באשר למאיר שלו. שנית לעניין הקטלוג: מי אומר שתמיד חייבים לקטלג ולתייג, יש גם המון חן באי-סדר, כשהכל מונח אל מול עיני המסתכל, ממש כמו שדה הבר שליד ביתו של שלו, ואז מסתבר שנוצרת הרמוניה של צבעים וסגנונות שאפשר להתמסר לה מבלי לשאול שאלות, ולהרשות לעצמנו את ההנאה של לגמוע לרוויה מן השפעה שבפשטות מבלי לנסות לסווגה אותה, מפעם לפעם ללכת מעט לאיבוד ולשכב פרקדן בתוך שדה עשב ירוק ולהניח לעיניים לסרוק עננים בשמים. ושלו הוא לא סיינפלד וג'ורג' שהגו את רעיון תכנית הטלוויזיה על "שום דבר", אצלו תמיד יש משהו, ומאד משמעותי.
קטונתי מלקבוע מסמרות בעניין רגשות הצמחים, אך יש בהם מערכות היודעות להגיב לתנאים משתנים: המימוזה הביישנית – "צמח האל תיגע בי" כשנוגים בעלה שלו הוא מתכווץ, החמנייה המתכוונת עם השמש, הפרחים הנפתחים באור ונסגרים בחושך, הצמחים הנסגרים על חרק אם לצורך האבקה או כדי לטרוף אותו ועוד. יהיו שיפרשו כל זאת כרגשות, אחרים כיכולת להרגיש, מה שבטוח שבאספקט המחקרי יש הסברים מלומדים לתופעות ולא שמעתי על פסיכולוגיית צמחים וחקר נפש הצומח.
מסמר עקרב (לפני 7 חודשים)
מחשבות, אכן, קטגוריה בפני עצמה. ומקסימה היא ומענגת.

לי, תודותיי. ואני באמת לא יודע מה יהיה אתי. מאסתי בעוגת הגזר וחזרתי חיש מהר אל אהובתי הנשכחת, עוגת הפאדג' שוקולד. ועל זה נאמר: באשר אבדתי, אבדתי...

חני, תודותיי. תיארת בצורה כל כך מדויקת את הספר, ונראה לי שתאהבי אותו מאוד.

צב, תודה. בוודאי תשמח לשמוע ששלו אוהב צבים... מתוך הספר: "אני אוהב קיפודים וצבים, וכל שנה אני רואה פחות ופחות מהם. אבל לפעמים הם מופיעים וממלאים את הלב שמחה". אז אם אתה באזור העמק, תקפוץ לבקר את מאיר...

אירית, צרור תודות! ואת כל כך צודקת.

סקאוט, תודה רבה. לא קראתי את "שנת הגנן", אבל שמעתי עליו רבות ובהחלט עשית לי חשק לקרוא.

חגית, לא שאני ראוי לכזאת מחמאה, אבל ריגשת אותי מאוד. תודותיי!

בת-יה, תודה רבה. פעם נמניתי על הספקנים, אבל כל הספקות בדבר הרגשות והתחושות של הצמחים נעלמו אחרי שצפיתי בסרט "חנות קטנה ומטריפה"...

אפרתי, אחלה קישור הבאת. נהניתי לקרוא. ומה עם איזו ביקורת פרי עטך? כבר עידן ועידנים שלא כתבת ואני מתגעגע. עכשיו כבר אין לך את אמתלת חג הפסח...

כרמליטה, תודה רבה. השאלה הגדולה היא מה עולה על מה: יופיו העצום של העולם הזה או שמא כיעורו ומכאוביו. ומכאן, האם ניתן לומר על הצמחים כי יצא הפסדם בשכרם או שיצא שכרם בהפסדם...
בת-יה (לפני 7 חודשים)
סקאוט, הסיפור של רולאד דאל אולי בידיוני, אבל כבר מזמן הוכח שהאדם לא מסוגל לשמוע את כל הקולות שבטבע, וגם לא לראות את כל המראות. כך שבפועל יכול להיות שהצמחים גם מדברים אתנו ואנחנו לא שומעים. בקיצור צריך להתייחס לטבע בכבוד רב.

כרמליטה, זה בדיוק מה שהציפורים אומרות עלינו -:)
כרמליטה (לפני 7 חודשים)
כתבת יפה.
נסו לרקוד או להתנועע כמו עץ או פרח. זו בדיוק הסיבה שלא ארצה להתחלף עמם - מוגבלות התנועה, התקיעות באדמה. אי יכולת לראות את כל יופיו העצום של העולם הזה (כן, גם על כיעורו ומכאוביו).

על עולם החושים של הצמחים בשיחה המרתקת של קובי מידן - עם פרופ' דניאל חיימוביץ
https://www.youtube.com/watch?v=XufFQTLaQTc
-^^- (לפני 7 חודשים)
אני מסכימה עם כל אלה שטוענים שלצמחים יש רגשות, למשל עצים ביער, יש להם שפה משותפת ועצים רבים אחראים על הנבטים והעצים הקטנים, עצים אלה קרויים עצי אם. יש הרצאת טד בדיוק על הנושא, הרצאה מצוינת.
https://www.ted.com/talks/suzanne_simard_how_trees_talk_to_each_other?language=he

וכל הדיבור על הנושא הזה מזכיר לי סיפור של רולאד דאל, על אדם שבנה מכונה שיכולה להקשיב לצמחים, והוא מקשיב לצרחות שלהם כשגודעים את הגזע שלהם ומתחיל להיות מודע יותר לסביבה שלו.
אפרתי (לפני 7 חודשים)
הרבה יותר מזה. לצמחים יש שפה. תצחקו, תצחקו.
http://www.eol.co.il/articles/298#
בת-יה (לפני 7 חודשים)
מסמר עקרב, אהבתי את הביקורת שכתבת. ולכל הספקנים, כבר מזמן הוכח שצמחים מרגישים ומגיבים בהתאם. נעשו על כך מחקרים מדעיים רבים, עם כל כללי המחקר המדעיים, והוכח מעל לכל ספק, למשל, שצמח מרגיש כשמשקים אותו, עשן גורם לצמח להתכנס לתוכו, גם עם אנחנו לא רואים חיצונית את הפעולה, עץ במרחק של עשרות מטרים מגיב בהפרשת שרף כשהוא קולט שעץ רחוק ממנו נפגע ממשהו. ועוד.
-^^- (לפני 7 חודשים)
הבנתי, תודה רבה על ההסבר
צב השעה (לפני 7 חודשים)
סקאוט, אורית היא פסיכולוגית (מעולה) במקצועה, ואילו שאולי לא בדיוק מחזיק מהענף המדעי הזה ופוטר אותו כהבל הבלים.
חגית (לפני 7 חודשים)
ביקורת מופלאה. לא פחות. נהנתי מאוד לקרוא את שכתבת. ממש.
-^^- (לפני 7 חודשים)
צב השעה, הכוורן, מה הקשר שאולי ואורית?
הכוורן (לפני 7 חודשים)
מעניין מה יאמר על זה שאולי ...
צב השעה (לפני 7 חודשים)
מעניין מה תאמר על זה אורית...
הכוורן (לפני 7 חודשים)
תיאוריית הרגשות של הצמחים מצחיקה אותי כל פעם מחדש ...
-^^- (לפני 7 חודשים)
כתבת יפה מאוד, מסמר. ולפי דברייך נשמע שהספר הזה מכיל הרבה ז׳אנרים בתוכו. וכל פעם שאני קוראת סקירה על הספר, עולה לראשי ספר של צ׳אפק, שנת הגנן. שעוסק בנושא דומה- הגינה.
אירית (לפני 7 חודשים)
ואני מוסיפה, שלעתים, אנחנו שמים דגש על ה"היעדר", ולא מבינים ש"היש", מורכב ברובו מ"האין"... ואין ניגוד בין השנים . הם משלימים זה את זה...
דן, אתה מפתיע תמיד ברגישותך .
ואני נהנית תמיד מהסקירות שלך .
יום נפלא ותודה .
צב השעה (לפני 7 חודשים)
סקירה קטנה וחביבה. ובכלל לא בטוח שהצמחים נעדרי רגשות...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4537292,00.html
חני (לפני 7 חודשים)
זה נשמע כמו ספר לילדים גדולים כי גם אנחנו הגדולים קצת גם ילדים.
לכן הוא האמן,היוצר בחסד
הכין לנו הפעם ערוגה
ושתל בתוכה את כל הצבעים
שהוא אוהב בחיים.
והריח של אדמה
לאחר שעודרים אותה
או לחילופין אחר שמטר יורד
אין שני לו.
אולי זו נישה חדשה של ספרים.
פרלינים צריך לפזר כסימני דרך
שמהם צריך להיזהר.
יופי כתבת.
לי יניני (לפני 7 חודשים)
כתבת מקסים. הוא ממתין לי על המדף. אני יכולה בהחלט להבין מה הפריע לך... כשאגיע אליו אולי אחווה את אותה הרגשה.
את הפיסקה האחרונה בסקירתך מאוד אהבתי.
מסמרון, מה יהיה עם כל המתוק הזה שאתה אוהב??? :-) :-) :-)
מחשבות (לפני 7 חודשים)
אתה רציני? זה נורא פשוט. הספר הזה צריך להיות מקוטלג תחת קטגוריית מאיר שלו. זו קטגוריה בפני עצמה, מוצלחת ומשובחת. אין דבר דומה לה. אל תניח לקטלוג הספרייה להטעות אותך.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ