ביקורת ספרותית על גינת בר מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 בדצמבר, 2017
ע"י ראיה


אחת המתנות הטובות ביותר שאתם יכולים לתת לעצמכם זה לקנות את הספר הזה. תסמכו עליי.
אני לא אכביר במילים בסקירה הזו רק כי אני לא רוצה לאבד מהקסם של הספר הנפלא הזה, לכן אשתדל להעביר במעט מילים ובהרבה אהבה את מה שהספר הזה מסתיר בתוכו.

'גינת בר' אינו ספר הדרכה "Gardening for dummies", לחלוטין לא. זהו ספר לאנשים שאהבת הטבע, הפריחה והצמחייה בכלל נמצאים אצלם בנשמה ואשר אוהבים לגלות עוד עלה חדש, עוד פרח שפרח בעציץ שהם שתלו במו ידיהם ובעצם מתן חיים חדשים למה שהיה בעבר סתם נבט או אפילו זרע. הספר הוא גינה כתובה.

מאיר שלו מספר בספרו זה על גינתו האהובה, אשר שנים על גבי שנים הוא מטפח אותה באהבה, בחום (או בקור, הכל תלוי בצמח!) ובהמון יסודיות. הוא מספר כיצד הציל פקעות מצידי הדרך, או כיצד עץ התאנה שלו מסרב לתת מעבר לפרי אחד בשנה, או כיצד הטיפול בזרעים חייב להיות מאד רגיש ואישי ועוד ועוד.
לא יכולתי לשבוע מהספר הזה! מכיוון שאהבתי בו כל פרק ופרק ופחדתי שיגמר לי כל כך הרשתי לעצמי להניח את הספר על יד המיטה ולקרוא רק פרק אחד טרם השינה (לא אשקר שלעיתים רימיתי וקראתי שניים, שלושה...). הכתיבה של שלו מעורבת עם כל כך הרבה רגש שמעביר אל הקורא את התחושה המדהימה שבאהבה הזו לגינה שהיא כולה שלך, לצמחים שאתה עצמך טיפחת וגידלת וכל פרק מחדש פשוט נאנחתי מתוך התרגשות עצומה והבנה של התחושה.

שלו מעביר בדרך ייחודית במיוחד את מה שהוא רוצה לספר, בקורטוב של שעשוע, עקיצה פה ושם והכל תובל באינספור סיפורים אישיים הפרושים לאורך חייו. בנוסף להכל, הספר מכיל גם ציורי עיפרון מקוריים של רפאלה שיר והם מוסיפים יופי מיוחד לספר שפשוט אי אפשר להפסיק להתבונן בו.
אני פשוט לא יכולה להרשות לעצמי לא לתת לכם מעט דוגמאות מהספר, כמו זו:

"אני נזכר בהלצה שהיו מספרים אז, על שלושה מושבניקים שהתווכחו מה הוא כלי העבודה הטוב ביותר שצריך להיות צמוד לבעליו.
אמר האחד: 'אני לוקחאאיתי לכל מקום מפתח שוודי – פותח כל דבר'
אמר השני: 'אני מעדיף מפתח אנגלי – פותח כל דבר'
אמר השלישי: 'אני מעדיף מפתח רוסי'
'מה זה מפתח רוסי?' תמהו שני חבריו.
'פטיש חמש קילו', הוא הסביר, 'פותח כל דבר' "

או כשהוא מדבר על רגשותיהם של הצמחים בגינתו:
"לעצים, בין שהם עושים פרי שאנחנו אוכלים ונהנים ממנו ובין שהם עושים פרי שאינו ערב לחכנו, יש תכונות שיש גם לבני אדם וגם לבעלי חיים: הם נולדים ומתים, אוכלים, שותים, מתרבים, גדלים, חולים, חשים אור, חום, מגע, רטיבות, אולי גם זמן. לכמה מהם יש גם יכולת תנועה... אחד מעצי הזית שלי למשל אינו אוהב את האלה הגדולה שלידו, והוא נוטה נטייה ברורה שמרחיקה את ענפיו משלה."

או קטע קצרצר מהפרק המקסים ביותר שלו על כלניות:
"...פרחי הכלנית... אינם רק מסעדות אלא גם חדרים במלונות שמתמחים בסוג כזה של השכרה.
המידע הזה הפך אותי מיד מבוטנאי חובב לזואולוג מציצן. תכף ומיד הסרתי את משקפיי, קירבתי את חוטמי אל פרח של פרג ובחנתי מקרוב את התרחש בו. זה יתרונם של קצרי הרואי, שאחרי גיל חמישים נהפכות עיניהם לזכוכיות מגדלת. ואכן ראיתי שם שתי חיפושיות, האחת נושאת את רעותה על גבה, ועל פי ארשת פניהן, הן לא שיחקו ב'שק קמח' אלא במשהו אחר לגמרי."

וקטע אחרון כי אני פשוט לא מסוגלת להפסיק:
"יום אחד מצאתי אלמנה שחורה בגינה שלי. הנחתי אותה בצנצנת, לקחתי אותה הביתה, והלבטים התחילו: האם להשאיר אותה אצלי או להעביר אותה למישהו אחר?" ואם למישהו אחר, האם לספר לקורבן המיועד על המתנה שקיבל? או להשאיר אותה אצלו ולהתעניין בתוצאות בעזרת מודעות האבל שמתפרסמות בעיתון. והכי חשוב: למי להעביר אותה? ומדוע? האם בגלל חשבון אישי או על מנת לשרת את הציבור כולו?"

הקטעים הללו הם קמצוץ כל כך זעיר ולא ממלא ממה שעוד מחכה לכם בספר הזה, פשוט כי יש בו הכל מהכל. גם עכשיו, לאחר שסיימתי לקרוא, אני יודעת שעוד אשוב אליו ולקטעים שונים שלו שסימנתי לי שאהבתי. ולעת עתה, סיימתי עם הסקירה שלי, כי אם עד כה לא השתכנעתם חבל, יש לי גנים סובייטים ואני דימונאית במקור אל תסתבכו איתי. ועכשיו ברצינות, מאיר שלו עשה דבר נפלא; הוא חיבר בין אהבתו לכתיבה לבין אהבתו לגינתו וסידר לנו ספר מרגש, מצחיק, מעניין, קריא ונהדר! אני מבטיחה שאחרי כל פרק בספר כל מה שתרצו זה לקפוץ למשתלה הקרובה לביתכם, או לאיזה כביש שרוצים להרוס ותצילו את הפרח הראשון שיקרה בדרכם.
רוצו עכשיו לקרוא את הספר הזה וכבר מחר תשתלו איזה עציץ, תעשו טוב לעצמכם ולעולם שמשרת אתכם.

https://www.facebook.com/skiraya/posts/1769342206443158
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שנה ו-6 חודשים)
כמי שנולד בגינה ובנוף דומים בקרית טבעון אני יכול להבין את היופי העולה מהסקירה שלך.
מחשבות (לפני שנה ו-6 חודשים)
יוםי של סקירה. מאיר שלו במלוא גדולתו מביא לפנינו את הוד הטבע והדרו. אין כמו הכתיבה של שלו ושימותו הקנאים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ