ביקורת ספרותית על גינת בר מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 בספטמבר, 2017
ע"י מחשבות


אדם כותב על גינתו. נו, אדם כותב על ריצתו. פה זה מאיר שלו ושם זה הרוקי מורקמי, שניים מגדולי הכותבים בני זמננו, ואת שניהם ראוי לקרוא בשקיקה.
הכתיבה של שלו נעה בין מופלאה למופתית. הוא מצחיק, יודע לשזור עברית כמו שרבים יכולים רק לחלום על כתיבת שפה נהדרת שכזו. הוא מצחיק, הוא מחכים, הוא זורם ומכיר בערך עצמו – יודע לצחוק על שלו הגנן באופן שלאיש לא יתחשק לומר דבר נוסף.
לשלו, שחזר אל ה"עמק", הלא הוא עמק יזרעאל, הנשקף אל הרי הכרמל, המוחרקה, פאתי נהלל, הרקע לרבים מספריו, יש בית וגינת בר, יש עדנה, לא האישה, התחושה. לא גינה מפונפנת בריטית שכזו, שהצמחים הגבוהים קרובים לגדור והיותר נמוכים גולשים פנימה, כדי ליצור מדרגות צבעים ולסחוט קריאות התפעלות מפי המבקרים. לא. גינה שיש בה לכאורה חוסר סדר, אויבים, סכנות ורוב עונג.
בכל פרק עוסק שלו בפן אחר של גינתו. אין כמובן עלילה ואין צורך לקרוא ברצף את הספר. המלצה במקומה, רק לא לי. כשאני קורא את שלו, אני מתנפל בשצף קצף (כמה זמן לא שמעתם את הביטוי הזה?) ולא מותיר פירור (גם את הביטוי הזה כבר לא שומעים).
אין פן בו שלו אינו עוסק. מרקפות, חצבים, כלניות ופרגים, בן חצב יקינטוני, תורמוסים, ועד לסכנות של ממש מנחשים, עכבישים, צרעות, נקרים, כלות וחתנים. כלות וחתנים? סכנות? בהחלט. חתן-כלה, מגבים בצלם ומאפרת ושתי חֲמָיוֹת, החליטו יום אחד שאין מקום טוב יותר מלהצטלם בו, מאשר גינת הבר של מאיר שלו. הרי הכל כל כך טבעי וצבעוני, ניתן לרמוס ככל העולה על הדעת בחדווה ישראלית סחבקית לא מזיקה. יוצאת לשלו ג'ננת הגנן שבו, הוא מבקש בנימוס שיניחו לגינתו והם בשלהם. אז עובר שלו המנומס לנשק יום הדין ומודיע שתוך כמה דקות תתחלנה הממטרות האוטומטיות להשפריץ. נרשמה מנוסת בהלה המונית. משעשע.
גינת הבר של שלו מכילה גם עץ זית, גם מתכון לזיתים נקבל ואף החמצת מלפפונים, שלא נחוש שהחמצנו משהו. הוא אינו מותיר אבן על אבן, מספר לנו על אוכלוסיית המעופפים בגינתו, על הנקר שהכריע את עץ האזדרכת, אבל לא הכריע את שובך הירגזי הפשוט. מוח של ציפור.
אם לא הבנתם עד עתה, ספר זה הוא למתקדמים. הוא לא פונה לקוראים מזדמנים. הוא משלב אהבת טבע, אהבת הספרים של שלו, אהבת עברית כהלכתה (שלו מתנצל על השארת מלים כמו קומפוסטר ולא כהצעת האקדמיה - מדְשן) וחיבת הקריאה, שאינה כוללת רומנים למשרתות. במובן זה, הגמול אין לו קץ. ככל שמתקדמים מתחשק לעזוב את תלאות החיים, לחפש בית בעמק, לא חשוב מאיזו עדה, לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.
הפקת הספר נהדרת ומלווה באיורים של רפאלה שיר, אחותו של שלו. לפעמים ספרים נפלאים מתגשמים.
על הקורא לדעת שהספר אינו מגדיר צמחים בשום צורה ואופן. מגדיר אנשים הוא לפעמים כן: יש אנשים עם לב אבן, יש אנשים עם מוח ציפור, כאלה הסבורים שהם נזר הבריאה, אבל הם בסה"כ יבלית אנושית.
41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני ארבעה שבועות)
דן, אני מתפתל כאן מהמחמאות. תודה ושנה טובה לכולם.
דן סתיו (לפני חודש)
מחשבות הביקורת שלך נפלאה,שופעת חיים וממריאה לגבהים שספק אם הירגזי הקטנטן או הנקר העמלן יגיעו אליהם. ביקורת מרהיבה בשלל גווניה לסיים עימה את השנה ולייחל לביקורות משובחות גם בשנה הבאה הבאה עלינו לטובה.
חמדת (לפני חודש)
אהבתי .החכמת אותי לגבי הזהות של המאיירת .שנה טובה
רץ (לפני חודש)
אהבתי את הביקורת שלך כמי שבא מגבעה הצופה על העמק - אומנם הצד השני, וכל כך אוהב את הנוף, הורי אהבו את הגינה שלהם, שהייתה מהות חייהם. גם מדרך כתיבתך האישית עולה אהבה אישית לטבע וגינון.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
יפה כתבת.
מחשבות (לפני חודש)
תודה, חני.
חני (דולמוש) (לפני חודש)
כשאתה אוהב אז זה בטורבו מלא... האמת שברור שתאהב.
סופר אהוב עליך+צמחים שאתה מכיר ואוהב
+שנינות וחכמה וביטויים חכמים...
אז גם הסקירה שלך הייתה חדה ונפלאה...
מחשבות (לפני חודש)
הכוורן, התמוגגתי. רחלי, תודה. בר, תודה. לי, תודה. בת-יה, תודה.
רחלי (live) (לפני חודש)
ביקורת מקסימה מחשבות, מאיר שלו מתפאר בגינתו, בכל יום שישי במוסף לשבת, הגינה / צמחים שלו הם חלק מהכתבה.
בר (לפני חודש)
ביקורת נפלאה!
אין לי ספק שאקרא
הכוורן (לפני חודש)
רק מאיר שלו יכול לכתוב על נושא כזה משעמם ( לדעתי ) בכזה חן , ורק אתה יכול לכתוב על מאיר שלו בכזה חן ...
לי יניני (לפני חודש)
ביקורת נהדרת... אהבתי ! תודה רבה
בת-יה (לפני חודש)
ביקורת מרוממת נפש לספר שמחמם את הלב. תודה.
מחשבות (לפני חודש)
תודה מסמר ואורית. באמת ניסיתי לכתוב ברוח שלו(ה).
אורית זיתן (לפני חודש)
מחשבות, ביקורת מקסימה, ניכר כי כתבת אותה ממש ברוח "שלוית"
מסמר עקרב (לפני חודש)
מקסים הספר ומקסימה הביקורת.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ