ביקורות ספרים על הספר כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט
|
לדעתי, בני נוער רבים מרגישים כפרח-קיר. מתברר שגם אני הייתי ואולי עודני סוג של פרח-קיר, רק שאז לא ידעתי להגדיר זאת כך.
את רוב ימיו מעביר הנער צ'ארלי בקריאה ובכתיבה לחבר יקר שצ'ארלי אינו רוצה שיזהה אותו על פי מכתביו, לכן מספר לו את קורותיו תוך השמטה של פרטים מזהים, כגון: שמות בני משפחתו וכדומה.
צ'ארלי מפרט בפרטי פרטים לאותו חבר את מה שהוא רואה מהצד ולרוב לא חווֶה בעצמו. למשל, הוא עד למריבות בין אחיו לאחותו, הוא עד לקרע בין אחותו לבן זוגה וכו'. לכן בעצם נקרא צ'ארלי בפי חבריו הטובים, סמנתה ופטריק (שהם, בעצם, חבריו היחידים ואחריהם האדם הקרוב אליו ביותר הוא המור... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
מסוג הספרים שאני שמחה שנופלים עליי בשבת שקטה, כאלו שאני צוללת אליהם ברגע, בולעת אותם בשניה, נהנית ממשפטים חכמים ככל שהם נמצאים פה ושם, ומצטערת כשהם נגמרים. ביננו מה עוד צריך מספר טוב? וזה אכן ספר טוב. אחרי כ"כ הרבה ביקורות מפורטות אין לי הרבה מה להוסיף (חוץ מזה שאני לא ראיתי את הסרט :) ). ממליצה בחום.... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"אולי זה טוב לראות את הדברים בפרספקטיבה אחרת, אבל לפעמים נראה לי שהפרספקטיבה היחידה היא פשוט להיות נוכח. כי זה בסדר להרגיש דברים. ולהיות אמיתי לגביהם."
אני חושבת שזה המשפט הכי משמעותי שלקחתי איתי מהספר הזה. ספר נוער שעל פניו הוא קליל ונחמד אך מסתתר בתוכו המון אופל ועומק. בסופו של הספר מגיע טוויסט מסוים שזורק אור אחר לגמרי על הדמות הראשית, מהספרים האלו שרק בעמודים האחרונים פתאום איכשהו הכל מתחבר לתמונה אחת מאוד שלמה.
צ'ארלי הוא נער בתיכון. הוא מגולל את סיפור חייו כנער עם קשיים חברתיים. לא בדיוק ברור מה האבחנה שלו אבל אנחנו יודעים שהוא מטופל אצל פסי... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת אם להתחיל בתיאור של הספר, בתיאור של צ'ארלי או במחשבות שעלו אצלי בעקבות הקריאה בספר. אני חושבת שאני אתחיל בכמה ציטוטים שמאוד אהבתי:
1."אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו."
2."אתה רואה דברים. אתה לא מדבר עליהם. ואתה מבין."
3.הוא יכול לצלם תמונה של סם, והתמונה תצא מקסימה. והוא חושב שהתמונה מקסימה בגלל איך שהוא צילם אותה. אבל אם אני הייתי מצלם אותה הייתי יודע שהסיבה היחידה שבגללה היא מקסימה זאת סם.
4.מוזר לחשוב על המורים שלך כעל בני אדם,
5."אי אפשר פשוט לשבת ולחשוב שהחיים של אנשים אחרים תמיד יותר חשובים מהחיים שלך, ושזאת נקראת אהבה. פשו... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל חיי הייתי פרח קיר.
אחת מהאלה שתמיד שם, אבל בעיקר ליופי, כי לא בדיוק שמים לב אליהם.
אחת מהאלה שכשהם מצביעים בשיעור, למרות שדבר זה קורה לעיתים נדירות, הן לא בדיוק הבחירה הראשונה של המורה.
אחת מהאלה השקופים, הבלתי נראים, הבולטים רק לעיני החברים שלהם.
ותמיד רציתי שזה יהיה הפוך, שיאהבו אותי, שיראו שאני שם, שירצו שאני אהיה שם.
ולצ'רלי זה קורה בסיפור, אז חשבתי שאולי דרכו אוכל להרגיש איך זה, להפוך משקופה לחלוטין, מפרח קיר, למישהו שמוצא את מקומו בעולם ואינו מרגיש כאילו עליו לקנאות בשאר כל הזמן.
***
כל הסיפור בעצם מסופר על ידי המכתבים שצ'רלי שולח לאדם שהו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קיבלתי את הספר אחרי שראיתי את הסרט, הייתי בי התלבטות קשה מאוד אם להחזיר את הספר או לקרוא אותו. העובדה היחידה שגרמה לי להשאיר את הספר אצלי היא שכמעט לא זכרתי את הסרט. הבחירה שלי לקרוא את הספר הייתה אחת הבחירות הטובות שעשיתי.
סיימתי את הספר ואני פשוט רוצה לקרוא אותו שוב. מאוד אהבתי את הצורה שבה בנוי הספר, המכתבים בהם צ'רלי מספר על חייו מוסיפים מאוד וגורמנים לתחושה שאנחנו חיים כרגע בסיפור. חייבת להודות שהיו חלקים קטנים שקראתי בריפרוף בגלל שאני אדם שלא אוהב פירוט יתר. אבל עכשיו כשסיימתי את הספר הבנתי שבלי קטעים אלה הסיפור לא היה אותו סיפור. היו הרבה קטע... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתחת לשורות האלו תוכלו למצוא קישור. הייתי שמחה אם הייתם רואים אותו, את כולו, למרות האורך שלו (שמונה עשרה דקות). אבל אני חושבת שכדאי לראות אותו כדי שתראו על מה אני מדברת וגם כי אני חושבת שזו הרצאה נכונה, לפחות ברובה והיא השפיעה עלי:
https://www.ted.com/talks/susan_cain_the_power_of_introverts?language=he
*
אני אוהבת לשיר. זה אחד הדברים האהובים עלי. אני לומדת פיתוח קול מכיתה ד' או ה', והחלפתי כמה מורות עד שהגעתי למורה המתאימה לי. במקום שאני לומדת איתה פיתוח קול יש הרכב, לא מקהלה, הרכב. אז הלכתי לשם שנה. היה בסדר. כלומר, השירים היו סבירים ויש לי חברה טובה שגם נמצאת שם. אבל אני כהרגלי, ח... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קראתי את הספר לראשונה לפני 3 שנים, ומאז קראתי אותו אינספור פעמים.
ל"כמה טוב להיות פרח קיר", הספר הראשון והיחיד של סטיבן צ'בוסקי, יש קסם שלא פגשתי באף ספר אחר.
הרעיון של ספר שמורכב כולו ממכתבים הוא ייחודי וגאוני, והכתיבה זורמת, מושכת ורגישה להפליא. מסוג הספרים שלא ניתן להפסיק לקרוא ברגע שהתחלתם.
לעיתים בספרים, יש קושי להתחבר לדמויות, בין אם זה מפני שטחיות הדמות, או מפני שהיא מורכבת מדי. אבל אל תדאגו, במהלך קריאת "פרח קיר" , לא תיתקלו בבעיה כזאת כלל. הדמויות בעלות רבדים, אך ניתנות להזדהות, הן מציאותיות ולא מופרכות. אין בספר הזה טוב מוחלט ורוע מוחלט, יש רק ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה טוב להיות פרח קיר – סטויבן צ'בוסקי
זו הייתה תרפיה ספרותית. לקרוא את הספר "כמה טוב להיות פרח קיר" בדיוק לאחר שסיימתי את הקריאה בספר הכול כך קשה "חדר". כול שהייתי זקוקה הוא להשתחרר מהמתח, מהלחץ, מרצינות הנושא, ולעבור לימי הנעורים, לתיכון, לחיזורים, לאהבהבים, ועוד הרבה, פשוט לחייך וליהנות. זה מה שעשה לי הספר מיד בתחילת הקריאה. האופוריה שהשתלטה בי בתחילת הקריאה נטשה אותי בהמשכו, כאשר
נכנסתי אט אט לעובי הקורה של חיי הנוער האמריקאיים על כל בעיותיהם בגיל העשרה.
מי אמר שאין אפשרות לכתוב ספר על ידי מכתבים? ובכן, מי שאמר זאת ייתכן ולא קרא את הספר "כמה טוב ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספרים ריאליסטיים הם בדרך כלל פחות הסגנון שלי. מה לעשות, אני לרוב מתחבר לפנטזיה ולמתח מאשר לספר בסגנון 'כמה טוב להיות פרח קיר' שבו מתוארות חוויות יומיומיות, לא ייחודיות מדי ולא מרגשות מדי.
ההתחלה הייתה משעממת למדי, פשוט כי לא התרחש בה משהו יוצא דופן. מעבר לחיים השגרתיים של צ'רלי לא זכור לי שתואר משהו מעניין.
לאט לאט, התחלתי להיכנס לעלילה. התחלתי להזדהות עם צ'רלי, נער לא שגרתי, בעיקר כי אנחנו בני אותו גיל והוא נער מקסים ומיוחד. האופי הבוגר שלו והמחשבות הפילוסופיות שלו גרמו לי להעריך אותו ובאמת להבין ללבו. לא הייתי מתנגד להיות חבר שלו, אילו זה היה ייתכן (;
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קצת מוזר. אני לא יודעת להצביע בדיוק על מה מוזר בו, אבל הוא מוזר מהסוג הטוב. הוא גורם לך לחשוב הרבה... בהחלט לאספר שכל אחד יאהב. אני אהבתי... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
במרוצת השנים הנחלתי לעצמי כלל ברזל – לעולם לא לראות סרט המבוסס על ספר, לפני שקראתי את אותו הספר, לא משנה כמה המולה אופפת אותו וכמה גדול הוא הפיתוי, ברוב המוחלט של המקרים הספר יתעלה על הסרט, ולכן ההמתנה היא שווה.
קיימתי את ההבטחה שלי עם אינספור ספרים שהוסרטו (לרבות "אם יש גן עדן" ו"בן החמאס") שהוכיחו כי הסבלנות משתלמת, ובספריית חדרי ממתינים לי ספרים נוספים על מנת להוכיח שהתזה אכן נכונה (כמו למשל "מישהו לרוץ איתו", "נער החידות ממומביי" או סדרת "שיר של אש ושל קרח" המדוברת).
אבל עם "כמה טוב להיות פרח קיר", פישלתי, נתקלתי בסרט בשוגג באיזה יום שבת חורפי ולא הצל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתחלה לא אהבתי את צ'ארלי. לא ידעתי מה לחשוב עליו. מצד אחד הוא היה יותר מידי תמים אבל מצד שני הוא מעשן ועושה סמים וכ'ו.
לקראת הסוף התחלתי לחבב אותו כי הוא הזכיר קצת את עצמי.
הסוף היה די משעמם אבל מצד שני טוב. טוב מבחינת "שיעור לחיים" אבל משעמם מבחינה של מה באמת קרה שם.
הספר יחסית טוב אבל חסר בו משהו..... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פשוט מקסים. אין לי דברים טובים להגיד עליו שכבר לא אמרו, אז רק אגיד שהוא ספר פשוט אך גורם לקורא להישאב אליו ולי, באופן אישי, הוא גרם לרצות להיות פרח קיר, צ'ארלי רק בנקבה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
איך אפשר לנסות להסביר את הספר הזה?
אני יכולה להגיד שהוא בהחלט אחד מהספרים הכי אהובים עלי מכמה וכמה סיבות, הכתיבה השנונה, התמימות של צרלי, האופן שבו הספר מסופר דרך מכתבים או השיר הקריפי על הילד שהתאבד ולמעשה כול הספר.
אני אישית פחות מתחברת לספרים ריאליסטים ויותר לפנטזיה אבל הוא היוצא דופן.
אז כמובן כפי שאפשר לראות התאהבתי בספר קראתי אותו כמה וכמה פעמים.
ואז כמובן המלצתי לחברה שלי לקרוא אותו.
אז העיניין הוא כזה - היא לא מתחברת כול כך לספרים ( מה שבהתחלה מאוד הפריע לי )
אבל ידעתי שהיא תאהב אותו ולבסוף אחרי הרבה חפירות היא קראה אותו
אחרי ארבעה ימים הי... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי אותו לפני שנה, ואני מוצאת את עצמי חושבת עליו לאחרונה המוון.
האמת היא, שבניגוד לספריים אחרים- זה היה בכלל הסרט שמשך אותי לספר הזה. משהו באווירה, בחוויה, בחברויות, במוזיקה- הכל התנגש ופגע בי בנקודה
מאוד מסויימת בחיים. והצעד הטבעי של זה היה להמשיך לקריאת הספר.
תראו, זה לא ספר מושלם. ההתחלה שלו כתובה בצורה מאוד מסויימת (כחלק מהעלילה) ומקשה על הרגע שבו אתה אמור להתחבר לספר. אבל אז,
מתבצע מעבר כל כך חלק וטבעי וכמעט לא מורגש לכתיבה ששואבת אותך פנימה ומחזירה אותך לשנים שישבת בתיכון עם חבורת החברים הקטנה
וההזויה שלך, ואהבתם מוזיקה שאף אחד לא אהב, ואמ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר נעורים חמוד מאוד. בהתחלה בכלל לא אהבתי את הכתיבה, אבל בשלב מסוים התרגלתי אליה ולמדתי לחבב את הדמויות.
ממליצה מאוד לצפות בסרט ישר כשאתם מסיימים את הספר, הכל מתחבר ממש יותר טוב. והם לגמרי קלעו בליהוק השחקנים... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני מודה, ראיתי את הסרט הרבה לפני שהחלטתי לקרוא את הספר. אבל הוא היה בטלוויזיה, ולוגן לרמן משחק בו. לא יכולתי להתנגד. אחרי שראיתי את הסרט (השחקנים אדירים, אז מאוד מומלץ לראות אותו), עדיין לא ממש רציתי לקרוא את הספר. ואז שנה שעברה הוא היה במבצע במסגרת שבוע הספר, אז קניתי אותו ואמרתי שאולי סוף סוף אני אקרא אותו. אז האולי הזה הפך לכך ששנה הספר הזה ישב לי על המדף, ורק עכשיו סוף סוף באמת קראתי אותו.
הספר הזה הולך על הקו בין תמימות הילדות למרד הנעורים. מילד בודד ללא חברים, צ'רלי מתחבר עם קבוצה שמקבלת אותו ומבינה אותו, הוא מתאהב, הוא מתנסה בסמים, אלכוהול וסקס. י... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
8 באוקטובר, 2014.
חבר יקר,
לפעמים אני מרגישה שאני סוג של פרח קיר. אנשים לא ממש שמים לב לזה שאני קוראת ושיש לי רמת חשיבה בוגרת. הם מתרכזים בעצמם ואחד בשני, בניסיונות להיות מקובלים - ולי אין שום רצון להיות מקובלת. טוב לי עם השלושה חברים הטובים שלי.
אנשים עסוקים בלהעלות לאינסטגרם את הסלפי שלהם עם האייס-קפה מהקפיטריה וכמה לייקים יש להם. זה מצחיק אותי, ואני מגחכת בשקט.
כי הם לא מבינים.
הם לא מבינים שמה שחשוב בחיים זה לא איזה טלפון יש לך, אלא איזה אדם אתה. הם לא מבינים שחשוב יותר ללכת בדרך שלך ולא להיגרר אחרי כולם כי זה מה שכולם עושים. הם לא מבינים שלקרוא ספרים ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית כל, אני רוצה להגיד שחווית קריאה כמו שהייתה לי כשקראתי את הספר הזה לא הייתה לי כבר זמן רב.
את הספר מתחילתו ועד סופו קראתי בנשימה עצורה ובכל הזדמנות; באוטובוס, בעבודה ובהליכה ברחוב. הוא פשוט לא נתן לי להתנתק ממנו, וזאת למרות שראיתי את הסרט קודם (מה שאני לא נוטה לעשות).
התחברתי קודם כל ובצורה בלתי רגילה אל הכתיבה שהזכירה לי אדם שלא רוצה שיקטעו אותו, אני חושבת שזה אחד מהדברים שהסופר ניסה להעביר. זה כתוב כמו שיחה שאתה מנהל בראש עם עצמך, בלי סינון של מחשבות ועם רצף מטורף. זה מרגיש כאילו אני עומדת מול בן אדם שמדבר בקצב מהיר נורא אבל נותן לי להבין כל מילה ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו, פשוט מדהים !
פעם ראשונה כל כך התחברתי לספר או לדמות מסוימת!
הספר באמת יוצא דופן ולא דומה לשום דבר אחר שקראתי!
זה באמת מתאר לך את החיים האמיתיים שכמעט לכל מתבגר קורא. הוא מתאר לך על חבריי אמת, אהבת אמת..
ספר שבאמת ריגש אותי, אפילו עד דמעות..
נ.ב.
אם מישהו יכול להסביר לי מה עשתה לו דודה הלן בסוף, אני מאוד אשמח :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה שתוך כדי קריאת ספר יש לכם משפט שרץ בראש כל הזמן ולא עוזב אתכם?
"Here's to the crazy ones"
הכל התחיל כשראיתי את הסרט שעשו לספר, נכון, בדרך כלל התהליך הוא הפוך, קודם כל קוראים את הספר ואז עוברים לסרט, כי סרטים בד"כ הורסים את היצירה, אבל משהו בסרט משך אותי לספר, אם הסרט הצליח לרגש אותי באיזשהו מקום ולעורר בי מחשבה, אמרתי לעצמי שהספר יצליח לעשות את זה יותר טוב, וצדקתי בגדול.
".The misfits. The rebels. The troublemakers. The round pegs in the square holes"
הספר מורכב ממכתבים שנכתבו במשך שנה שלמה ע"י צ'ארלי תלמיד כיתה י' לנמען לא ידוע, הוא שמע עליו דברים טובים כבן אדם, ולכן הוא מחליט לכתוב ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני שונא אנשים שגונבים לי את הרעיונות. אני שונא לגלות שמישהו עשה משהו שאני רציתי לעשות, לפניי!
מה בסך הכל רציתי? לכתוב ביקורת מיוחדת שתתאים לאווירה של הספר באמצעות כתיבת מכתב? זה מה שרציתי. אבל מישהו עשה את זה לפניי!
והמישהו הזה הוא בעצם מישהי קוראים לה שרוני. היא אכן כתבה ביקורת טובה אך גנבה לי את הרעיון. גם אני כמוה רציתי לכתוב ביקורת מגניבה כזאת.
אבל לא משנה, אני אוותר לה. אני אהיה ג'נטלמן.
אני נאלץ לכתוב ביקורת רגילה.
אבל אם כבר הזכרתי את המילה 'רגיל', אז מה זה בעצם רגיל?
ובכן רגיל זה משהו נורמלי שיכול לקרות במציאות. הוא משהו שהחברה האנושית מצפה ממ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
17/2/14
סופר נכבד,
אני כותבת לך את המכתב הזה, כשהספר עוד נמצא אצלי טרי(פחות או יותר) בראש.
אני קצת בספק אם אתה תקרא את המכתב הזה עכשיו אם בכלל,
שהריי יכול להיות שהוא קבור איפשהו מתחת לעוד הרבה מכתבים שעוד קוראים כתבו לך,
תסריטים שאתה עובד עליהם,
או סיפור חדש שאתה עובד עליו, אחרי ההצלחה של הספר הזה.
אתה יודע, קשה לי להגיד לך אם אהבתי את הספר שלך או לא.
אני אגיד את זה באופן ישיר, ואני מקווה שלא תיפגע:
הספר הזה הוא לא יצירת אומנות.
משהו בכתיבה שלך גרם לי להרגיש כאילו כיוונת לזה שאנחנו, הקוראים,
נחשו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוקיי אז אני יכולה לאגיד שסיימתי את הספר תוך יומיים.
ואיך הוא? אתם בטח שואלים את עצמכם..
אז מילה אחת,
מ-ד-ה-י-ם
הספר פשוט דיבר אליי, אותה הדמות, זאת ששלחה את המכתבים לאדם לא מוכר שבהם חושף את ליבו,צ'ארלי ,הייתה לדעתי, כנה ואמיתית,
אומנם תמימה, אך אמיתית.
הסופר פשוט כתב על דברים שיכולים לקרות לכל נער ונערה,
לא כמו הספרים האלה שאתה מרגיש שהכול זיוף מוחלט ומנסים בנוסף לדחוף לזיוף הענק הזה אהבה קיטשית.
אז בואן אני אגיד לכם משהו, פה התאהבתי בכל הדמויות!
בין אם זה פטריק, או סם, או אחות של צ'ארלי, אבא שלו, או כל מי שהופיעה שם, או הוזכר... אהבתי את כולם.
מוזר לי ש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בת 24
הדואת,נום הראשון,אידריס,פאנם,מחנה החצויים,הוגוורטס,מנהטן,שיקגו -אומץ לב-,ניו-יורק,לאס ווגאס,נרניה,פריז,ארץ לעולם לא , לונדון לפני 100 שנה (אל תשאלו) ועוד מקומות שכנראה שאני לא גרה בהם או שבחיים לא יצא לי לגור בהם.... אבל מותר לחלום לא?!
|
|
הייתי אתמול בספרייה , וראיתי את הספר הזה .
הוא לא משך אותי מהמבט הראשון אבל הקדשתי כמה דקות לקריאת הפרק הראשון ולא . פשוט לא היה לי שום רצון להמשיך .
לי הספר הזה לא עשה כלום . ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מבינה למה יש אנשים שלא מצליחים לאהוב את הספר הזה. אבל ככה או ככה אני חושבת שהספר הזה היה אחד הראשונים מסוגו. תחשבו על זה, הוא נכתב לפני איזה... 15 שנים. היו קסטות! מבינים? אולי 15 שנים לא היה כל כך מזמן, אבל עדיין התפיסה הייתה טיפה שונה. אפשר לראות שלצ'ארלי יש... משהו.
אתם רואים מה עשיתי. או שבעצם לא עשיתי? לא הצלחתי להצביע על זה. כי פשוט אי אפשר. כאילו, יש את היכולת להגיד בערך מה יש לו, אבל אין את המצפון. כי בסופו של דבר הוא כמו כולנו. בגלל זה הספר הזה חשוב כל כך. כי הוא שם מראה עלינו כאנשים. והוא לא מפחד. הוא עומד ושם לנו מראה מול העיניים. כאילו "נראה אתכם אומרי... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מרגישה כאילו משהו לא תקין אצלי. כמעט צעקתי על הספר אחרי שסגרתי אותו כשהצ'אנס האחרון שנתתי לו עבר- "זה ממש לא אתה. זו אני. הבעיה היא בי ובמוח הדפוק שלי שלא מצליח להכיל ספר מעוות.... אה, התכוונתי מקסים (!!!) כמוך".
לא יודעת. הספר הזה הזוי. למה אני היחידה שחושבת ככה לעזאזל.
להתראות עולם אכזר... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אממ לא הכי טוב להיות פרח קיר וגם לא כל כך האמנתי לו שהוא כזה.
להיות בשולי החיים ולבלות עם חברים, לצאת למסיבות, להכיר בחורות..לא יודעת, לא קניתי את זה. הספר לא רע, היו דברים שאהבתי וכאלה פחות. למשל הכתיבה מעניינת, אני אוהבת תיאור של מחשבות, היו המון משפטים יפים כמו "אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו", בכלל יש לו צורת חשיבה מאוד מעניינת, הסתכלות תמימה-לא תמימה על העולם. ויש כמה דברים שהפריעו לי, קודם כל הייתי חייבת לדעת אל מי הוא כותב ואין לזה תשובה, זה שיגע אותי.
הקטע של לבכות מכל דבר בגיל 16 גם לא נראה לי הכי אמין, רגישות - בסדר, אבל איפה הגבול בי... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אכן, אני מרגישה גאה.
בתוך פחות מ24 שעות, הספקתי לסיים את כל הספר וגם לראות את הסרט. ויש לי רק מילה אחת להגיד על הספר.
וואו.
נתחיל בסופר-
לסופר יש יכולת כתיבה מדהימה! הוא כותב מדהיםם!!
העלילה-
מציאותית. ואני מאוד אוהבת את זה.
הכריכה-
לדעתי הכריכה שהיא ע"פ הסרט הרבה יותר יפה מהכריכה הרגילה..
שם הספר-
לא הבנתי איך הוא פרח קיר ויש לו חברים כל כך מקובלים ועוד מכיתה י"ב.. אבל זה לא כזה משנה לי..
אני התאהבתי בספר הזה!
פעם ראשונה שהסרט לא פחות טוב מהספר!
חובה קריאה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה השאיר אותי בואו. הילד כותב ככ הרבה לחבר הלא ידוע הזה שלו, והוא ילד וזה היה סתם טכנית מכתבים, בקיצור זה כתוב ממש נחמד. לא קשה או לא מובן. הילד תמיד למדי וחמוד. ממש ממש ממליצה. מי שראה את הסרט אל תפסלו את הספר!! היו מלא קטעים שהסרט פיספס כמו הסוף,והכמעט עם סם. וכשהם דיברו עם השדרן הטלויזיה בפארק ההומואים ועוד מלא. הילד מעשן מלא, לדעתי כול אחד יכול להזדהות בצורה זו או אחרת עם הספר הזה. ממש ממש ממש מממש ממליצה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא קראתי את הספר (פשוט אין כבר כסף לספרים חדשים ואין אותו בספרייה :\) אבל ראיתי את הסרט וממש אהבתי!
אני מנסה לדמיין את הסרט בתור ספר, זאת אומרת בטח שכל הספר מסופר במכתבים, ואני לא כל כך אוהבת את הסגנון כתיבה הזה.
בתור סרט הוא היה מדהים, מרגש, מצחיק, עצוב, סרט מושלם והזדהיתי עם הדמות של צ'רלי לגמרי!
הסרט גרם לי לבכות מרוב שהתחברתי אליו ובאמת לא כל סרט עושה לי את זה..
עכשיו שאני חושבת על זה, יש מצב שכן הייתי אוהבת את הספר, אולי הייתי מביאה לו 4 כוכבים בגלל הכתיבה בצורת מכתבים אבל רק בגלל כמויות הרגש וההזדהות הייתי אוהבת אותו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא פשוט ואוו, ממש אהבתי אותו חלק אומרים שהם לא אהבו אותו בגלל הקללות, והדברים המטרידים אבל בואו נשים את זה דקה בצד , הספר ממש מעולה אם אתם לא מתייחסים לכל הדברים האלו אני אישית ממש אהבתי אותו גם בספר הוא כותב לחבר שלו לפי מה שאני הבנתי אבל הכותב לא הסביר בסוף (או באמצע) ובכל המשך הספר מי זה אותו חבר שהוא כותב לו , אבל לא ממש הפריע לי לא לגלות מי זה , ואני בטוחה שגם לכם זה לא יפריע כי אתם תתרכזו בצרלי החמדמד עצמו ובפטריק וסם אויי זה ממש ספר מעולה !... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משהו כמו 6 שעות,רצופות בהנאה גדולה,ריתוק מיידי למיטה הנוחה וגם פיהוקים רבים.
אבל לפחות הדמויות המדהימות אירחו לי לחברה! (:
"אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיעה לנו".
"ובאותו רגע אני נשבע שהיינו אינסופיים".
.."הפחידה אותי העובדה שזה הפחיד אותי כל כך"- גאוני.
"רציתי לצחוק.אולי להתעצבן.או רק למשוך כתפיים ולחשוב כמה כולם משונים,ובייחוד אני".
אוקיי סיימתי, וואו אני לא מצליחה לבחור מה יותר אהבתי!
הספר מדהים מדהים!מרגש,מרתק קצת בוטה אבל מדהים.
אז הגעתי לספר דרך הסרט שלדעתי מעולה ולוגן לרמן שעושה את צ'ארלי תותח.
הספר לעומת הסרט היה גס יותר,בוטה יותר וג... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הפעם הראשונה ששמעתי על הספר היה כשהסרט יצא. הביקורות היו טובות והעלילה נשמעה לי די מעניינת. החלטתי שאקרא קודם את הספר ואצפה בסרט כשישודר בטלויזיה.
האמת, קצת התאכזבתי. המספר הוא כל כך תמים שלפעמים זה מתוק מדי ולא ממש מציאותי.
מצד שני, הספר מחזיר אותך לתקופת התיכון ולתחושות והמחשבות שרובנו חוו אותן באותה התקופה. הכתיבה טובה ויש כמה אזכורים ללהקות הנהדרות של אותה התקופה (שנות ה-90), שגורימם לתחושת נוסטלגיה כזה. ויש גם כמה ציטוטים נהדרים שגורמים לך לחשוב לרגע.
'אנחנו מקבלים את האהבה שאנחנו חושבים שמגיע לנו לקבל'
הספר נחמד, בעיקר בגלל שכתוב בצורה מעניי... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים, עם עלילה מדהימה!!
הוא ריגש אותי מאוד ,והצחיק אותי במקומות הנכונים. הוא אפילו גרם לי לבכות בסוף !
אחד הספרים הטובים שקראתי :) ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה! מכתבים של ילד למישהו אנונימי ובהם הוא מספר את כל וחוויותיו, תהליך התבגרותו ... מרגש מאד!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אין לי מושג למה לקחתי את הספר הזה מלכתחילה. באמת. הוא פשוט שכב שם על הדלפק בספריה ובהחלטה של רגע לקחתי אותו.
למען האמת, לא רציתי לקחת אותו מכיוון שאחותי ראתה את הסרט והפסיקה באמצע כי אמרה שהוא "משעמם".
אז אם אחותי אומרת שהוא משעמם, מי אני שאתווכח? לא ראיתי את הסרט.
אבל מסתבר שהספר ממש מדהים. והוא ממש לא לנוער תמים.
כשאמא שלי סיימה לקרוא את הספר (לפניי כמובן, היא ממש מהירה), היא פשוט אסרה על אחותי לקרוא אותו. זה ספר מאוד... ובכן, כמו שאנג'ל ניסחה את זה "הורס תמימות" - וזה נכון לגמרי. יש שם המון מין (מאוד מפורט -.-).
בכל אופן, הספר הזה פשוט מדהים. סיימתי אותו ב... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא! אני לא מאמינה! זו הביקורת המאה שלי והמחשב החליט להיות רשע ולמחוק אותה רק כי לחצתי על הכפתור הלא נכון!
לא, ברצינות. זו הביקורת המאה שלי. חשבתי הרבה מה לכתוב בה. ורציתי לבחור ספר משמעותי, שיהיה לי משהו באמת יפה להגיד עליו, לא עוד ביקורת מתחכמת עם גימיקים. רציתי לזקק משהו באמת טוב בביקורת הזו. בחרתי את הספר הזה למרות ש...טוב, אני אומרת לכם מראש, אין לו ערך ספרותי מיוחד, אבל יש בו משהו תמים ופשוט ושובה לב, ומעל הכל כן. הספר הזה נדיר מהבחינה הזו.
צ'רלי הוא נער בשנתו הראשונה בתיכון, ואין לו תכניות להתבלט. אלא שמשחק פוטבול אחד (America, baby!) משנה את חייו. הוא פוגש ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתמול, כשיצאתי מסניף "צומת ספרים" הענקי ביותר שאיי פעם ביקרתי בימיי (אני מאוהבת במקום הזה, מקום כל כך ענקי רק בשביל ספרים ושוקולד (כן, תתפלאו, שוקולד)!! שמישהו יצבוט אותי ויוציא אותי מהחלום הזה T_T) והלכתי למכונית של חבר של אמא ונכנסתי אליה תוך כדי מבט שהעפתי בשקית "סטימצקי" הירוקה שבה נח ספר אחד בנוסף לשני הספרים שהיו לי.
באותו הרגע הבטחתי לעצמי שעד שאני לא מסיימת את הספרים של אריאל ואת הספרים של הספרייה אני לא קוראת אף ספר חדש.
טוב, אז נשברתי בחצי הדרך הביתה. בחצי הראשון היה בסדר גמור, אבל אז עצרנו לאכול, וזה היה מפתה מידי @______@
אז כמובן שזה הספר הזה. "כמ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואי, כל החמישה כוכבים האלה שכולם נתנו (בעיקר בדף הגרסה המקורית של הספר). מבאס אותי קצת לקלקל את השורה, אבל לצערי לא התחברתי. אני מצטרפת לשלושה כוכבים של מירב. הספר מן הסתם לא מיועד לאנשים ציניים ויבשושיים כמוני, אבל הרגשתי זיוף ומלאכותיות לכל אורכו.
מדובר בספר קצר וקריא שכתוב בצורת מכתבים של נער מיוחד למכותב אלמוני. האמת שדווקא הרעיון של נער בשולי החברה, שרוצה אבל לא מצליח להשתלב, ומרגיש שונה ולא מחובר ולא כך כך יודע למה, מדבר אליי מאוד ומעורר אצלי הזדהות, אלא שלא האמנתי לשניה אחת אפילו לדמות הזו, צ'ארלי. לא הצלחתי להבין מה הוא בכלל. הוא אמור להיו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמת היא שללא הסרט וללא השתתפותם של אמה ווטסן המדהימה ולוגן לרמן החמוד רוב הסיכויים שמעולם לא הייתי מגיעה לספר הזה וגם אם כן, רוב הסיכויים שלא הייתי קוראת אותו.
"כמה טוב להיות פרח קיר" מורכב מעשרות מכתבים של צ'ארלי, נער אמריקאי, למישהו. רעיון חדשני? אין. סיפור סוחף, מצחיק ומפתיע? יש, יש ויש.
קשה שלא להתאהב בדמויות, מדמות ראשית כמו צ'ארלי או סם עד לדמויות משניות כמו אחיו של צ'ארלי והמורה שלו.
ספר מקסים. מומלץ!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"התפסן בשדה השיפון" המודרני הוא בהחלט הגדרה יפה לספר הזה. בהתחלה הרגשתי כאילו גיבור הסיפור, צ'ארלי, הוא בעצם ילדותי הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות בגלל השפה והתמימות בה הוא מביט על החיים. למרות זאת נשאבתי לסיפור ובאמת קשה שלא להיקשר בו. צ'ארלי מלא אהבה ופאסיביות כלפי מה שמקיף אותו וברקע מרחפים כל הזמן סודות וכאבים שמודחקים ומטואטאים מתחת לשטיח. הספר הפנט אותי בשפה ובאהדה שהוא יוצר כלפי הדמויות, וכמה משפטים גרמו לי להתעכב עליהם ואפילו לכתוב לי אותם למזכרת.
מסוג הספרים שגורמים לך לחזור להתבגר מחדש. מומלץ!... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה טוב להיות פרח קיר הוא ספר מדהים, שסוחף כמה מהשנייה הראשונה, אולי בגלל העובדה שצ'ארלי לא מנסה להתבלט, הוא לא שחקן הפוטבול או מלך הבצפר או הנער הדחוי - לא, צ'ארלי הוא פשוט פרח קיר.
למען האמת, רק אתמול קניתי אותו והתחלתי אותו בערב, אבל הוא סחף אותי עוד מהמילה הראשונה, אז גמרתי אותו, למרות שהמורה לעברית צרחה עליי לא לקרוא בשיעור שלה, לא היה לי אכפת.
התאהבתי בספר הזה. ולאט לאט התחלתי לחשוב שמשהו קרה לצ'ארלי, ושאני חוששת לצ'ארלי. הספר הזה די 'בוטה' אבל הוא מדהים.
אני חושבת שגם ילדים שהם לא פרחי קיר יוכלו להינות ממנו, ואחרי שקראתי אותו אני לא מפסיקה להוציא אות... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצד אחד לא נעים לכתוב ביקורת בעמוד של "גרסת הסרט", כלומר העטיפה המחודשת שנעשתה לכבוד הסרט שיצא רק לאחרונה. מצד שני, אם לא הסרט (שלא ראיתי) ודמותה של אמה ווטסון הנהדרת על העטיפה כנראה שלא הייתי לוקחת אותו בכלל.
"כמה טוב להיות פרח קיר" הוא ספר קצר למדי שכולו עשוי ממכתביו של צ'ארלי, נער אמריקאי בכיתה ט', לנמען בלתי ידוע. צ'ארלי הוא בחור חכם ורגיש למדי והוא מתאר לנו את חייו - הלימודים, המשפחה ובעיקר שני חבריו הבוגרים והמקובלים שכביכול חונכים אותו בדרכו אל הבגרות, כמו שהם מגדירים אותה: מין וסמים.
סיפורו של המתבגר הלא מקובל בחברה סופר אין סוף פעמים ואמור להיו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
