ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר טוב

---

כל חיי הייתי פרח קיר.
אחת מהאלה שתמיד שם, אבל בעיקר ליופי, כי לא בדיוק שמים לב אליהם.
אחת מהאלה שכשהם מצביעים בשיעור, למרות שדבר זה קורה לעיתים נדירות, הן לא בדיוק הבחירה הראשונה של המורה.
אחת מהאלה השקופים, הבלתי נראים, הבולטים רק לעיני החברים שלהם.
ותמיד רציתי שזה יהיה הפוך, שיאהבו אותי, שיראו שאני שם, שירצו שאני אהיה שם.
ולצ'רלי זה קורה בסיפור, אז חשבתי שאולי דרכו אוכל להרגיש איך זה, להפוך משקופה לחלוטין, מפרח קיר, למישהו שמוצא את מקומו בעולם ואינו מרגיש כאילו עליו לקנאות בשאר כל הזמן.

***

כל הסיפור בעצם מסופר על ידי המכתבים שצ'רלי שולח לאדם שהוא בכלל לא מכיר, שהוא מעולם לא פגש, אך בכל זאת הוא מספר לו גם על הדברים האינטימיים והפרטיים ביותר בחייו, דבר שנראה בעיני שאמיץ ופחדני ביחד. פחדני כי הרבה יותר קל לדבר עם אדם שאתה לא מכיר וכנראה לעולם לא תפגוש על מכאוביי חייך הגדולים ביותר, מאשר לאדם שאתה מכיר ואוהב, ואמיץ כי בכל זאת לספר לאדם זר את סיפור חייך זהו דבר שאני לדוגמה לא הייתי מעזה לעשות.

את שנתו הראשונה בתיכון, כיתה ט', צ'רלי מתחיל שפרח קיר, בדיוק כמו בשנים עברו, אך לאחר שסמנתה ופטריק, בחור ובחורה בכיתה יב', מחליטים שהם רוצים להתחבר אליו, חומת השקיפות שעטפה אותו עד אותו היום נשברת והוא מתחיל להיפתח אליהם ואל שאר חבריהם, ובאמת מרגיש שייך, דבר שרוב האנשים בעולם היו רוצים שיקרה להם, וביניהם אני.

עד כיתה ט', צ'רלי בחר בדרך הקלה לחיות את חייו, וזוהי לוותר מראש על כל הדברים הרעים שעלולים לקרות לו בגלל החברה, אך גם על כל הדברים הטובים, הוא בחר להסיר מעצמו את הרצון והאחריות לפתח את קשריו האישיים עם שאר בני גילו ובכלל, ועד אותה השנה, העובדה שהיה לבד לא בדיוק הייתה בראש רשימת בעיותיו.
אך ברגע שהוא התחיל להתחבר עם סמנתה ופטריק, המגננות ירדו, ובעצם היותם חברים שלו, הם הכריחו אותו לבחור בדרך הקשה לחיות, וזוהי הדרך שבה עליו לנסות ולהשתדל לפתח את היכולות החברתיות שלו, לנסות להיות בולט יותר, וכל זאת בגלל ששניהם החדירו בו את הרעיון שהוא כן יכול להיות אהוב ומוערך, שהוא כן יכול לקבל את החיים שפעם חשב שבכלל אין לו סיכוי לקבל.

אבל בכל זאת, למרות כל הדברים היפים בספר שציינתי לפני כן, נתתי לספר ארבעה כוכבים, וזה בגלל שכשלקחתי אותו מהספרייה, אני ציפיתי לקבל ספר התבגרות כמו שאני מכירה, עמוק ואפל במידה מסויימת אך גם קליל בכמה מקרים, אך בפועל, מה שקרה בספר הזה הוא שהחלק האפל יותר והכבד יותר השתלט יתר על המידה וגרם לכך שכאשר שקראתי אותו, הוא בעצם פקח לי את עיני לאיזו מציאות עגומה שכנראה מתחרשת אי שם בעולם, אך לא אצלי.
זה הזכיר לי את אותם הסרטים שבהם רואים שהדמויות הראשיות מעשנות סמים ללא הפסקה, וסיפור חייהן עצוב באופן נוראי, ושני הדברים האלה כל כך רחוקים ממני שקשה לי להתחבר לעלילה, ומעבר לכך, הם מדכאים אותי, שכן אולי כך ייראו חיי בעוד כמה שנים.

אני אגמור בכך שאומר שהספר הזה מתאים לכל אחד (בהנחה שכל אחד זה מגיל 12 ומעלה, כן? ;) ), גם לאלה שהם פרח קיר, כיוון שהם ימצאו בו דמות נפלאה להתחבר אליה, וגם לאלה שאינם פרח קיר, כיוון שאני בטוחה שהספר הזה יגרום להם להסתכל על העולם מנקודת מבט קצת אחרת.

» ביקורות נוספות של SimpleBrownEyes
» ביקורות נוספות על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט