ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר טוב

---

אני מודה, ראיתי את הסרט הרבה לפני שהחלטתי לקרוא את הספר. אבל הוא היה בטלוויזיה, ולוגן לרמן משחק בו. לא יכולתי להתנגד. אחרי שראיתי את הסרט (השחקנים אדירים, אז מאוד מומלץ לראות אותו), עדיין לא ממש רציתי לקרוא את הספר. ואז שנה שעברה הוא היה במבצע במסגרת שבוע הספר, אז קניתי אותו ואמרתי שאולי סוף סוף אני אקרא אותו. אז האולי הזה הפך לכך ששנה הספר הזה ישב לי על המדף, ורק עכשיו סוף סוף באמת קראתי אותו.


הספר הזה הולך על הקו בין תמימות הילדות למרד הנעורים. מילד בודד ללא חברים, צ'רלי מתחבר עם קבוצה שמקבלת אותו ומבינה אותו, הוא מתאהב, הוא מתנסה בסמים, אלכוהול וסקס. יש הרבה קטעים שפשוט הייתי בשוק מכמה תמים הוא יכול להיות. והיו קטעים שפשוט רציתי ללכת לחבק אותו, בגלל שהדרך שבא הוא רואה את העולם היא אמיתית וללא מסכות.



*ספוילר*




היה חלק שהוא סיפר לסאם ופטריק שכשהוא הוא היה הרבה יותר צעיר, ההורים שלו נסעו ואח שלו החליט לעשות מסיבה, אבל הוא היה חייב להישאר בחדר. וכמובן, זוג חרמן במיוחד מצא את דרכו לחדר שלו, ולמרות שהם ידעו שהוא שם, לבחור זה לא ממש הזיז. אבל הבחורה לא רצתה, והיא המשיכה להגיד לא, וצ'ארלי פשוט כיסה את האוזניים והעיניים עד שאחותו נכנסה ותפסה אותם. היא קראה לו סוטה, וזאת פשוט הייתה תגובה כל כך מטומטמת. הוא ילד קטן, הוא לא יודע מה הם רוצים ממנו בכלל, וככה את מגיבה?

בכל מקרה, כשהוא סיפר את זה לחברים שלו, הוא הסתכל על סאם ופשוט אמר "היא נאנסה, נכון?" (או משהו בסגנון). וזאת שאלה כל כך פשוטה, אבל כל כך כבדה, שבגיל שהוא היה בו אז הוא לא היה צריך בכלל להתמודד עם זה. אבל אף אחד לא שואל ילד אם הכל בסדר כשהורסים אותו עוד ועוד, שוברים אותו עוד קצת ועוד קצת, עד שמתי שהוא הוא נזרק מעבר לקצה.

מצד אחד לצ'ארלי היו חיים ממש נורמטיבים. מצד שני החיים שלו היו כל כך דפוקים שקשה אפילו להסביר מאיפה מתחילות הבעיות שלו. וזה כל הקטע עם הספר הזה. הוא קצר, והוא מתחיל בקלילות, אבל הוא מחזיק בתוכו נושאים מאוד כבדים וחשובים.

» ביקורות נוספות של Bar
» ביקורות נוספות על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט