גברת פלפלת

גברת פלפלת

בת 20 מספר אגדות




» דירגה 63 ספרים
» כתבה 2 ביקורות
» יש ברשותה 41 ספרים
» מוכרת 1 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 4 שנים ו-7 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 4 ימים
» קיבלה 13 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של גברת פלפלת

» מדף הספרים (4 מתוך 41)
ביקורות ספרים:

מוצגות 2 מבין 2 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

אחד הספרים הטובים מבין אלה שקראתי לאחרונה. קראתי את התקציר מאחורי הספר, ואני חייבת לציין שהוא לא עשה לי אפילו מעט חשק לק... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-1 חודשים


ראשית כל, אני רוצה להגיד שחווית קריאה כמו שהייתה לי כשקראתי את הספר הזה לא הייתה לי כבר זמן רב. את הספר מתחילתו ועד סופו קר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-3 חודשים




מוצגות 6 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

דווקא אחרי שסיימתי את הקריאה בספר, וחשבתי קצת על מה שקראתי הבנתי שהזקן הזה הוא בעצם המאה העשרים וכמו שהוא לא מת בסוף הספר ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-7 חודשים


גיבור הספר הינו ילד שיצא לאוויר העולם במקום המבאיש ביותר בתבל - ביובי השוק בפריז, וסביבו זבל, צואה וריקבון. מיום לידתו היה ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-9 חודשים


לפני 3 וחצי שנים **** אח שלי היה בערך בגילי. נכנסת לחדר שלו, שמסריח בחריפות מאלכוהול. עשן של סיגריות. זיכרונות מציפים א... המשך לקרוא
40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני שנתיים ו-10 חודשים


יום אחד את מוצאת את עצמך תשושה ועייפה, עומדת בתור בחנות ספרים השייכת לרשת שצבע ההיכר שלה הוא צהוב או ירוק. את הגעת לחנות הס... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 3 שנים ו-8 חודשים


**** אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שהייתי ילדה בת שתים עשרה, מקליפורניה, בזמן התרחשותה של אפוקליפסה. הספר הזה שבה ... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 4 שנים


טירוף טירוף מקסים – שתי מילים היכולות לסכם את רוח הספר. לאורה רסטרפו סופרת קולומביאנית במוצאה, מרצה באוניברסיטה, עית... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 5 שנים ו-1 חודשים


גברת פלפלת עוקבת אחרי
עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

סתיו

אני נאבקת שוב עם הדלת של המרפסת, זו שמחייבת לסגור ידנית את התריסים, ורק אחרי שנסגרו לבטח, נרפה המתח והמרפסת מכניסת אורחים. הכביסה התייבשה- סימן טוב. קצת קריר כיאה לבוקר, לא חריג באופן מעורר דאגה. גם מי בכלל חושב על הקור שבעתיד? הגוף נזכר בזיעת הצהריים אך אמש ובחודשים של צימצומי עיניים ומשקפי שמש. אז חולצת פסים קצרה ונעלי אצבע, בסך הכל, אני רק נוסעת לירושלים.
המחשבה הזאת לא הדליקה נורות אזהרה, גם לא ענני הסערה.
כי הגוף, הגוף הוא גוף הוא גוף- אין לו הרהורים והוא לא עוסק בתחזיות, רק זיכרון שרירים וחושים, הראש שואל שאלות.
אך זו שעת בוקר מוקדמת, והראש מקשיב לגוף שחוזר על פעולות מוכרות מבקרים שכאלה, בלי התחכמויות.
הגיעה שעתי לצאת לרחוב, מאובזרת במצב רוח. עוד לפני שישבתי בתחנה וירדה טיפה ראשונה, הגיע הריח. וואו איזה ריח.
אני נאלצת לעצור רגע את שטף הכתיבה, כי מחלון האוטובוס נשקפות ממטרות המפזרות אבקת קשת.
הריח הוא לא ממש אהוב, אבל גם אין לי ממנו סלידה. פשוט ריח כזה של אדמה מתהדקת. של המון טיפות שדופקות נוקאאוטים לגרגירי אבק מופתעים שצפים להם באוויר. ריח כזה של עננים שמזיעים בחליפה מהעונה הקודמת אחרי הרבה זמן שלא עשו כושר, או כביסה. לא מסריח, טבעי מרופט כזה.
ריח שהוא כמו נשימה ראשונה אחרי שנת צהריים טובה, רחב ופתוח ומחייך.
אני לא אומרת שאני אוהבת חורף, ואני אפילו לא בטוחה שאת הסתיו, אבל קיבלתי את הריח ולאחריו את הגשם במבט סולח-
הרי חיכית כל כך הרבה זמן,
זה בסדר שאתה יורד עלינו עכשיו כשאני בחולצה קצרה וכפכפים.
נכתב לפני שבוע
ככה זה, הן לא ממש נגמרות האהבות
שנים הן נטחנות דק דק במוחנו
עד שנותרת אבקת אהבה
תמצית הכל
לפעמים אנו מתבשמים בה
עפים הלאה הלאה, קדימה ואחורה
אך השימוש הנאות ביותר לאותה אבקה
הוא בחבירה עם מושא הטחינה
כאשר הוא מסדר את אבקתך בשורה
ואת מסדרת את שלו
ושניכם מסניפים זה את אבקתה של זו
ולזמן קצר מתמסרים לסוסים
שרצים לכם בדם באותה המהירות בדיוק
נכתב לפני שבוע וחצי
עֵינֶיהָ פְקוּחוֹת לִרְוָוחָה,
הִיא אֵינָהּ מְמַצְמֶצֶת.
כְּשֶׁהֵן רְטוּבּוֹת כָּל כָּךְ
מִטִּרְחָה זוֹ הִיא נֶחְלֶצֶת.
רַק מִדֵּי פַּעַם,
כְּשֶׁמַּשְׁפִּילָה מַבָּט
וְעוֹבֵר בָּהּ רָעַד,
אָז,
כְּמוֹ וִישֶׁרִים שֶׁל אוֹטוֹ-
יוֹרְדִים הָעַפְעַפַּיִים,
מָּנְחִים אֶת הַדִּמְעָה הָאַחֲרוֹנָה
אֶל מַסְלוּל לֶחִי וְסַנְטֵר,
וְלַדִּמְעָה הַמְּהַסֶּסֶת
אֵין מָה לְהַפְסִיד יוֹתֵר,
הִיא קוֹפֶצֶת, נוֹאֶשֶׁת
לֹא חוֹשֶׁבֶת לְאָן,
רַק יוֹדַעַת שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ הַמְּטוּפֶּשֶׁת
מוֹבִילָה אֶל חֲבֵרוֹתֶיהָ כּוּלָּן
נכתב לפני חודש
4.
נכתב לפני חודש

דברים שאסור להרטיב-
עיתון.
דיו כל כך מועד לפורענות,
דף אשר נקרע בכל דפדוף.
קריאה בעיתון היא אמנות
ושולטת בה מלאכת הליטוף.
אין לקרוא בו עצבניים-
לכן קוראים בו בורגנים,
והם כל בוקר בדיוק בזמן,
מניחים קפה על השולחן,
כאילו בנחת,
אבל האם הם חסרים דאגות?
קשקוש מהתחת.
על אף הקשיים מצליחים הם
לקרוא ובלי לקרוע.
הבדל של אות אחת
שיכולת למנוע
אם רק היית יותר מתורבת.
כי מזה לקרוא?
ומה שונה הוא מלקרוע?
לדפדף בלי שיתקפל,
להפריד את העיקר מן הטפל,
להישמר שבכוס לא יתקל,
וכל ההנאה חלילה תתקלקל.
לעומת זאת לקרוע
זה להפריד דפים עם יותר מדי רוק,
זה כשמדברים סביבך במקום לשתוק,
זה כשהעיתון עקר והקפה תפל,
או שהוא מדי מתוק
ונותר רק לירוק או להתרגל.
קריאה שכזו היא לא כבכל ספר,
נדרשות שלוש ידיים,
אך מה לעשות כי לנו יש שתיים?
ולמה בכלל הרהרתי בכל הסיפור
אם לא כדי למסור מסר ברור:
חושבים יותר לעומק על עיתון
ועל היותו מסורבל וחסר חן,
בעיקר כשמרגישים בחיסרון,
בעיקר כשאין..
נכתב לפני חודשיים
נִהַלְתִּי מִרְדָּף מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעַ
לֹא לְשֵׁם הַגַּעְגּוּעַ
וְלֹא לְשֵׁם הָאַהֲבָה
כְּאִישׁ פַּח מְרוּקַן מִכֹּל לָמָּה
מָלֵא בְּאַלְפֵי אֵיךְ
מִרְדָּף מָלֵא צְרִימָה
חָלוּד וּמְפָרֵךְ

נִהַלְתִּי מִרְדָּף מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעַ
מְסוּחְרָר וּמְרַחֵף בֵּין מִלִּים
בֵּין סָחַף צוּרוֹת וּצְבָעִים
וּבְגוּפִי צְלָלִים שֶׁל רִתּוּךְ
פַּסִים דַּקִּים בַּמַּתֶּכֶת
הֵיכָן שְׁהוּלְחֵמוּ חֲלָקַי הַקְּרוּעִים
בַּעֲבוֹדַת נְמָלִים מְפָרֶכֶת

אֵין קַו סִיּוּם לַגַּעְגּוּעַ
וְאֵין מְנַצְּחִים
אֵין קָהָל בַּגַּעְגּוּעַ
אֵין מְרִיעִים
בַּגַּעְגּוּעַ רָצִים
וְאָז הוֹלְכִים
וְנֶעֱצָרִים.
נכתב לפני חודשיים
צללים

בכל מקום בו עברת,
השארת איזו פיסה של עצמיות,
צל של ישותך.
הוא נשאר חקוק באוויר,
גם בשעה שאת אינך.

צל זה אינו מתבגר,
רק הולך וחוזר
אחר מהלכייך.
תמיד ישחק בפארק
באופן בו היית את משחקת.
ויצחק כמו שאת
היית מצחקת.

לכל אחד יש צל שרואה רק הוא.
וליד מקום מוכר מזמן אחר,
הוא מדי פעם מעורר
מן נשימה מרחיבת חזה,
רגע של מבט רטוב כזה,
עצירה פתאומית ברחוב.

חזיתי בצל מפעם,
יושב על הגג בקצה השדרה
ברגליים משתרבבות.
צל של בחור וצילה של בחורה-
שקועים זה בזו.
ההזיה חולפת בשבריר שנייה
ואני ממשיכה ללכת.
האם ראה אותי מאז שעזב? לא יודעת,
ממילא לא יזהה אותי כבר.

אך אולי גם כשהוא כאן עובר,
הוא עוצר
ומביט,
חוזה בצל הזה שלו,
שיושב עם הצל הזה שלי
ורק לשבריר רגע זוכר
את אותו הזמן האחר
כפי שזוכרת אני.
נכתב לפני חצי שנה
אֲנִי נוֹאֶמֶת,
חֹפֶשׁ, לְכֻלָּם! כְּמוֹ סֻכָּרִיּוֹת גּוּמִי לִילָדִים קְטַנִּים..
רַק קְחוּ אוֹתוֹ, הוּא מְחַכֶּה.
גַּם לַחֹפֶשׁ יֵשׁ כְּבָלִים, יֵשׁ זְמַנִּים,
וְהוּא מְחַכֶּה לָכֶם
שֶׁתַּעֲשׂוּ בּוֹ כִּרְצוֹנְכֶם.
קְחוּ אֶת הַחֹפֶשׁ, זוֹ מַתָּנָה מַמְּנִי
אֲלֵיכֶם..

הַחֹפֶשׁ, אֵין הוּא חָפְשִׁי.
יַלְדֵי הַדְּרוֹר
יִהְיוּ כִּכְלִי מְשַׂחָק
בִּיְדֵי מֵי שֶׁאָמַר "קְחוּ".
נכתב לפני 8 חודשים
לִפְעָמִים מְבֻגָּרִים מִתְבַּלְבְּלִים בַּנַּעֲלַיִם.

אֲנִי שׁוֹאֵל,
שַׂמְתִּי נָכוֹן?
זֹאת הַגֶּרֶב שֶׁל יָמִין,
וְזֹאת הַגֶּרֶב שֶׁל שְׂמֹאל?
וְהִיא עוֹנַה שֶׁכֵּן.
אֲנִי צוֹחֵק,
בַּשְּׁאֵלָה הַזֹּאת אֲנִי תָּמִיד צוֹדֵק.

בְּנַעֲלַיִם זֶה לֹא כֹּל כָּךְ קַל..
לִפְעָמִים,
יֵשׁ יוֹתֵר מִדָּי מָקוֹם לָזֶרֶת
אֲבָל אֵין לָאֲגוּדָל..
אִמָּא מַבִּיטָה וְאוֹמֶרֶת;
זֶה יִקְרֶה גַּם כְּשֶׁתִּגְדַּל.
וּמְסַפֶּרֶת,
אֵיךְ גַּם לָהּ קָרָה אוֹתוֹ דַּבַר
מַמָּשׁ לִפְנֵי יוֹמַיִּים,
וְשֶׁלִּפְעָמִים גַּם לְאָדָם מְבֻגָּר,
זֶה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר וּמֻתָּר,
לְהִתְבַּלְבֵּל בַּנַּעֲלַיִם.
נכתב לפני 8 חודשים
קבוצות קריאה:
רשימות קריאה:
# שם הרשימה פרטיות כמות ספרים מספר צפיות עודכנה לאחרונה
1. ספרים אישית 64 876 לפני שנתיים ו-10 חודשים

» סך הכל 64 ספרים ב-1 רשימות.

הקוראים:


הביקורות האחרונות של גברת פלפלת שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא קוראת בקפה לפני שנתיים ו-8 חודשים
2. טירוף - לטינו # / לאורה רסטרפו אחד הספרים הטובים מבין אלה ... המשך לקרוא רץ לפני 3 שנים ו-1 חודשים
3. טירוף - לטינו # / לאורה רסטרפו אחד הספרים הטובים מבין אלה ... המשך לקרוא מירב גת לפני 3 שנים ו-1 חודשים
4. טירוף - לטינו # / לאורה רסטרפו אחד הספרים הטובים מבין אלה ... המשך לקרוא אנקה לפני 3 שנים ו-1 חודשים
5. טירוף - לטינו # / לאורה רסטרפו אחד הספרים הטובים מבין אלה ... המשך לקרוא yaelhar לפני 3 שנים ו-1 חודשים
6. טירוף - לטינו # / לאורה רסטרפו אחד הספרים הטובים מבין אלה ... המשך לקרוא הקיסרית הילדותית לפני 3 שנים ו-1 חודשים
7. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא אחיה לפני 3 שנים ו-1 חודשים
8. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא לי יניני לפני 3 שנים ו-2 חודשים
9. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא אָרִיָה קארו (one piece forever <3) לפני 3 שנים ו-2 חודשים
10. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא בת-יה לפני 3 שנים ו-3 חודשים
11. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא no fear לפני 3 שנים ו-3 חודשים
12. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא לפני 3 שנים ו-3 חודשים
13. כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט / סטיבן צ'בוסקי ראשית כל, אני רוצה להגיד שחו... המשך לקרוא E.T. לפני 3 שנים ו-3 חודשים



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ