ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר - ע"פ גרסת הסרט מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 5 ביוני, 2014
ע"י On The Road


מכירים את זה שתוך כדי קריאת ספר יש לכם משפט שרץ בראש כל הזמן ולא עוזב אתכם?

"Here's to the crazy ones"

הכל התחיל כשראיתי את הסרט שעשו לספר, נכון, בדרך כלל התהליך הוא הפוך, קודם כל קוראים את הספר ואז עוברים לסרט, כי סרטים בד"כ הורסים את היצירה, אבל משהו בסרט משך אותי לספר, אם הסרט הצליח לרגש אותי באיזשהו מקום ולעורר בי מחשבה, אמרתי לעצמי שהספר יצליח לעשות את זה יותר טוב, וצדקתי בגדול.

".The misfits. The rebels. The troublemakers. The round pegs in the square holes"

הספר מורכב ממכתבים שנכתבו במשך שנה שלמה ע"י צ'ארלי תלמיד כיתה י' לנמען לא ידוע, הוא שמע עליו דברים טובים כבן אדם, ולכן הוא מחליט לכתוב לו ולפרוק את מעללותיו בתיכון. אותו נמען לא יודע מי הוא צ'ארלי, ואין לו כתובת להחזיר מכתבים ככה שכל הספר מורכב מהמכתבים שצ'ארלי שולח לאותו נמען בלי שהוא יוכל לענות לו בחזרה.

".The ones who see things differently. They're not fond of rules. And they have no respect for the status quo"

צ'ארלי הוא "פרח קיר" מעדיף לתת את כולו לאחרים ולא חושב על עצמו בכלל. הוא מוכן להקריב את אהבתו, תשוקותיו, רצונותיו בשביל חבריו, רק בשביל להרגיש אהוב. ובנוסף לכל זה הוא נחשב למוזר בתיכון. אף אחד לא שם עליו, ולכן הוא מתחבר למוזרים והיוצאי דופן של שכבת יב'. ומשם הם עוברים חוויות מצחיקות, כואבות, ואמיתיות שכולנו חווינו בתיכון. הרעיון של להציב את אותם מוזרים בחזית הספר, ולהוציא אותם הכי טוב שיש זאת בחירה אמיצה ושונה, אפשר לראות שבספרי נוער של היום, אולי שמים דמויות אווטסיידריות בפרונט, אבל הן בד"כ יפות, חכמות ותמיד הן יכנסו לעניינים. פה אנחנו מתמודדים עם אותן דמויות שלפעמים היינו מסתכלים עליהן בתיכון, ומתעלמים או צוחקים עליהן ושום דבר לא השתנה בשום שלב.

"You can quote them, disagree with them, glorify or vilify them. About the only thing you can't do is ignore them. Because they change things"

זה ספר נוער שונה, הוא נכתב על תחילת שנות ה90, כשאנשים הקליטו קלטות אחד לשני כדי להראות אהבה, אין סמארטפונים ומחשבים, הכל נאמר פנים מול פנים ואין לאן לברוח. זה ספר שמזכיר לנו שבתיכון כל אחד חשב שהוא אותו מוזר, אבל זה בסדר להיות מוזר! אלה האנשים האמיתיים, אלה שבסופו של דבר משנים דברים, אלה שחיים את החיים כמו שהם רוצים. לא צריכים להתחבא מאחורי מסיכות. נכון שזה גם לא הספר הכי חינוכי, כי מתואר בו שימוש בסמים בגיל 15, שתיית אלכוהול מופרזת וסקס.
אבל זה גם ספר שנותן ביטחון לכל נער ונערה שמרגישים קצת לא שייכים. ספר שנותן תחושת שייכות, ספר שמחבק ואומר זה בסדר, אתה מיוחד, וזה מה שטוב בך.

"They push the human race forward. And while some may see them as the crazy ones, we see genius. Because the people .who are crazy enough to think they can change the world, are the ones who do"

ולקרוא את הספר הזה, כשהציטוט החזק ומעורר השראה של סטיבן ג'ובס נמצא כל הזמן בראש, זה מעלה חיוך מעורר השראה, זה מחמם הלב וזה מוריד דמעה מנחמת ומשחררת.
הספר הזה הוא מעין תרופה, שמרפאת כל מני זיכרונות קשים, מעוררת לחיים זיכרונות טובים ובסופו של דבר משאירה אותך נקי ורענן ומוכן להמשך הדרך ולמה שהחיים מייעדים לך.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
On The Road (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
וואלה חני הלוואי וזה ישפיע עליך ככה אבל לצערי ושמחתי ספרים יוצרים תחושות שונות אצל כל אחד
On The Road (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
תודה שין שין! וזה פשוט היה שם כל הזמן, מהדהד בראש
וחבל, דווקא יש משהו בסרט...
שין שין (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת נהדרת. אהבתי את הציטוט ואיך ששילבת אותו בביקורת. ומהסרט אני מתרחקת כמו מאש.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
האמת היא שלדעתי הסרט פשוט על הפנים. הוא לא רואה את הספר ממטר.
הספר אחלה. טוב אפילו.
אבל הסרט- פשוט בזבוז של זמן.
חני (לפני 4 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מקסימה ואם הספר ישאיר אותי נקייה רעננה ומוכנה כמו שכתבת להמשך החצי השני של החיים אז אני קונה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ