ביקורת ספרותית על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט מאת סטיבן צ'בוסקי
ספר בסדר

---

אתמול, כשיצאתי מסניף "צומת ספרים" הענקי ביותר שאיי פעם ביקרתי בימיי (אני מאוהבת במקום הזה, מקום כל כך ענקי רק בשביל ספרים ושוקולד (כן, תתפלאו, שוקולד)!! שמישהו יצבוט אותי ויוציא אותי מהחלום הזה T_T) והלכתי למכונית של חבר של אמא ונכנסתי אליה תוך כדי מבט שהעפתי בשקית "סטימצקי" הירוקה שבה נח ספר אחד בנוסף לשני הספרים שהיו לי.
באותו הרגע הבטחתי לעצמי שעד שאני לא מסיימת את הספרים של אריאל ואת הספרים של הספרייה אני לא קוראת אף ספר חדש.
טוב, אז נשברתי בחצי הדרך הביתה. בחצי הראשון היה בסדר גמור, אבל אז עצרנו לאכול, וזה היה מפתה מידי @______@

אז כמובן שזה הספר הזה. "כמה טוב להיות פרח קיר". שמעתי עליו לראשונה מפי היימיטץ' שרצתה לגרור אותי לסרט שלו, אבל זה בסוף לא קרה. ואחר כך נתקלתי בו בפגישות הולכות ונשנות של ביקורות שאנשים כתבו פה באתר. וכבר שמצאתי ספר אחד בצומת והספר השני היה בשמונים אחוז הנחה וראיתי אותו - חטפתי אותו מהמדף ורצתי לקופה כאילו אני רצה על חיי.

את הספר התחלתי אתמול בערב, וסיימתי היום בצהריים. ולאחר מכן פרשתי ל"tempel run", באייפון, תוך כדי שיעור מדעים. אבל זה כבר לא קשור.

הספר מסופר מפיו של צ'ארלי. נער בן שש עשרה. שכותב מכתבים לאדם שאין לנו מושג מי הוא.
הוא מגולל את עלילות שנה אחת בתיכון, עד סוף החופש הגדול. הוא לא מתאר בדיוק, אלא בכלליות. שיחות מופיעות פעם בכמה זמן.

לדעתי זה שהדמות של צ'ארלי ילדותית ותמימה לא אומר משהו רע. שחושבים על זה, דרך כתיבה נשמעים הרבה יותר תמימים משאתם באמת. זה עשוי להיות גם התרגום; אבל אני לא אאשים אף אחד. אבל יש גם צדדים ממש מוזרים בזה - כי בהתחשב בעובדה שהוא מעשן סמים, ורואה זוגות.... מזדווגים (במילים עדינות ><) באותו חדר, אז ממש קשה לחשוב עליו ככל כך תמים. זה נראה כאילו בכלל אין לו מושג מה הוא עושה ואיך הוא פועל ואיך ולמה ומי. וזה מעצבן.
בהתחלה זה היה כל כך חמור עד שחשבתי שאישה תמימה ברמות כתבה את הספר. עד שהבנתי שזה היה גבר. הזוי >< אבל לא, בהתחשב בכל סצנות העירום שהספר סיפק לנו. עוד הרס תמימות *-*

יש כמה הערות; שוב, הילדותיות הרצופה. גם כל הרס התמימות הזה (זה ספר נוער בכלל? ><). החוסר היגיון הצרוף בעובדה שצ'ארלי נתקע בכל כך הרבה מצבים שמרסקים לבן אדם את התמימות והוא פשוט נשאר תמים. גם שלעיתים הכתיבה הייתה מעורפלת ומוזרה והייתי צריכה לעבור כמה פעמים על הכתוב כדי להבין את מה שבעצם הכותב רצה מהחיים שלי.
בסך הכל הדמות של צ'ארלי היא דמות פסיכית לגמרי. ואני מסכימה עם כל הדמויות שאמרו את זה ככה. אני לא מבינה איך הוא יכול לעשן סמים מצד אחד, ולרוקן לשמיניסט אוויר מהגלגלים בערב מסיבה אחת, כשמהצד השני הוא בוכה בהיסטריה לעיתים קרובות, וכל כך תמים, שוב ><
אבל ברצינות, הוא בוכה המון. מלא. והוא לגמרי הזוי.
ועל זה ירדו שני כוכבים.

אבל החסרונות של הספר בסך הכל לא כל כך מורגשים, והספר נפלא. הכתיבה מעולה וקולחת. היא מרתקת את הקורא מההתחלה ועד הסוף ככה שהוא לא יכול לדלג על ספר אחד ומושך אותו לקרוא עוד ועוד עד שנגמר ואז לבכות על זה.
אני שמחה שקניתי את הספר.
אז בסך הכל הספר הזה בסדר, ואם התמימות שלכם מרוסקת; תקראו אותו.

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על כמה טוב להיות פרח קיר - עטיפת הסרט