ביקורות ספרים על הספר הדבר היה ככה - ספריה לעם #613
|
עוד סתם אחד. בתוך רשימת הסתמיים שאני נתקלת בהם לאחרונה.
עוד אחד שאני באה אליו בציפייה, כי הסופר וזה..
ושוב, אכזבת סתם.
סוג של סיפור משפחתי שראוי להסתובב בתוך המשפחה קטעים קטעים בשיתופי וואטאפ או דומה בימי שישי לעת ערב,
את הקורא שמחבב את סיפרי שלו (רובם ככולם סיפורי משפחות אבל כאלו ששפתיים ישקו) בא זה ומייתר עצמו.
נו, מצחיק ומעציב? לא ממש. סיפורי סבתא משפחתיים פנימיים - כן, נחמד למכיריה.
... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
"הדבר היה ככה": התענגתי על כל רגע, על כל משפט, על כל מילה. זה מה שאני יכולה לומר. פשוט כך.
לקרא את הספר הזה היה כמו לשכב מתחת לעץ יפהפה, להסתכל על הגזע, על כל התפצלויותיו, להריח את ריחו וליהנות מצלו. זאת הייתה החוויה שלי. ככה הוא בנוי ומרגיש: סיפור מרכזי המכיל בתוכו סיפורים קטנים שמתפצלים ממנו, וכל אחד הנאה צרופה בפני עצמו.
הרגשתי את האדמה ואת החוויה של ראשית ההתיישבות דרך השפה היפהפייה והניואנסים הקטנים הכל כך "מאיר שלויים".
אגב, את מאיר שלו הכרתי דרך "עשיו" (כבר כתבתי על החוויה הזו בביקורת אחרת), ולא הבנתי על מה כל כך מתלהבים ממנו. זה היה לפני זמן רב, הייתי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר משעמם, מונוטוני
הספר מגולל את סיפור חייה של הסבתא טוניה, שסובלת מאובססיית הניקיון, ויש לה תמיד הנחיות נוקשות וחד משמעויות עם בני משפחתה במיוחד בכל מה שקשור לארגון וסדר, ביום מן הימים שולח לה האח של בעלה אהרון שואב אבק מאמריקה, וכל הסיפור למעשה נע סביב אותו נושא.
למען האמת, הרעיון הוא די בנאלי, יתרה מזאת יש הישנות של נושא השואב לעיתים קרובות, מה שמפחית במידה רבה את הנאת הקריאה וההתחברות לספר.
לעניות דעתי, ההתייחסות לספרים האחרים שלו הייתה מיותרת וגרמה לקטיעת רצף החשיבה, והשתלשלות האירועים, והוא מתאר בפרוטרוט את משפחתו זה היה מאוד מייגע.
לנוכח ה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משפחה היא הדבר החשוב ביותר.
זה מה שאני הבנתי לאחרונה. אף אחד לא יתמוך בך כאשר תהיה במשבר.
כולם ילכו ויבואו אבל משפחה תמיד תישאר.
אני חווה לאחרונה משבר בכל החזיתות. גם החזית הבריאותית וגם החזית המשפחתית- לצערי, אבי לא מרגיש טוב. שוב.
הוא בבית חולים.
אני מרגישה שאני קורסת תחת הנטל. אני מרגישה לבד מאי-פעם.אני גם מרגישה שבמובן מסוים אני לא הקלתי על אבי, ואני כל כך מצטערת על זה. אף אחד לא יהיה שם בשבילי כמוהו וכמו המשפחה הקטנה שלי. ואני עדיין תוהה כיצד הדברים מתרחשים במהרה, אתמול עד הערב הוא עוד היה בסדר, אבל החולשה, הכאב הכללי, לא נתנו לנו מקום לספק, החלטנו ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר לכאורה אוטוביוגרפי. נהניתי ממנו בטירוף ולאחר שקראתי אותו עכשיו אחרי מותו שמעתי אותו בתוכנת הספרים המדברים בהקראתה המדהימה
של רבקה מיכאלה.
תארו לכם את סבתה טוניה בחיקוי המושלם ובאינטונציה של רבקלה מלכת החיקויים עוד מימי ניקוי ראש מספרת את הספר.
כל כך יפה , כל כך מרגש לשמוע על חלוצה שהיא לא לגמרי מאוזנת אבל מחיה כל כך את התקופה
ובמקום סתם כפר וייבוש ביצות אתה מקבל חוויה מטורפת של חיים אמיתיים בימי העלייה השנייה והשלישית על המורכביות
שלהם ולא רק על האידיאליזם והסגפנות ובסוף הלק שבצפורניים בתחילת הסיפור הוא הבסיס לפסגת החלומות בהמשך ( לא אמשי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו שהלך לעולמו השבוע, הובא היום למנוחות. במהלך השנים קראתי רבים מהטורים שכתב בעיתון, לא עם כל דבריו הסכמתי אך תמיד חשבתי כי מן הראוי הוא, שלשני המחנות הפוליטיים יהיו עוד כמה דוברים ופובליציסטים ברמתו של שלו.
אך ברוב בורותי, לא קראתי רבים מספריו. לפני שנים ארוכות קראתי את תנ"ך עכשיו ונהניתי הנאה מרובה מהדרך בה נהג שלו להציג את גיבורי התנ"ך וכשילדי היו צעירים, הקראתי להם כמובן את הכינה נחמה. לאחר מכן ניסיתי לקרוא את "כימים אחדים" ואת "עשו", לשניהם לא כל כך התחברתי ומאז לא חזרתי אל ספריו. כשסיפרתי זאת השבוע לאשתי אשר קראה כל פסיק שמאיר שלו כתב, היא... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שמתי את הספר לפני זמן רב ברשימת קריאה שלי שנקראת "היסטוריה ארץ ישראל", זה היה עוד כשהייתי שמה ספרים ברשימות קריאה, איזה יופי זה היה, כמה יסודי ומושלם ומלא חריצות ועשוי היטב, מזמן מאוד הפסקתי עם זה ואני ממש מחפפת בספרים האינסופיים בכמויותיהם שעוברים תחת ידי. מסתבר שאת הספר הזה התחלתי לקרוא לפני 10 שנים ו 1 חודשים. מסתבר שטרם סיימתי אותו ואינלישמצ מושג היכן אני בספר, נו זה היה ממש מזמן, כרגע אשחרר את הספר החמוד הזה הלאה ולא אסחוב אותו באיזשהו ארגז לבית החדש כי ככה, זו הסיבה שהחלטתי לכתוב עליו משהו משלי גם למרות ואף על פי הפופולריות שהספר הארצישראלי הזה של... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
האמא של אשתי אפשר להגיד עליה שלא היתה חולת ניקיון. אפשר אפילו בלי להגזים להגיד שהיא היתה ההיפך יעני אצלה לא היה סתם מלוכלך. היא היה אצלה טינופת. שהיית בא אצלה איפה ששמת את היד שלך היה נדבק בה משהו. עכשיו אני בבית שגדלתי היה מבריק יעני היית יכול להסתרק בברזל של הידית של הדלת ואפילו היית יכול לאכול מהרצפה מרוב שנקי אז היה מפריע לי מאד מאד מתי שהיינו הולכים אצל האמא שלה. שהילדים היו קטנים לפני שהיינו נכנסים הייתי אומר להם אל תיגעו בשום דבר שמה ואל תכניסו יד לפה שלכם שהאמת פחדתי על הבריאות שלהם.
הכי קשה היה אם היתה רוצה שנשב נאכל אצלה. מצד אחד אני לא יכול... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסופר מתאר אנשים ומקומות מעברו. את חלקם אהב ואת חלקם פחות. כתיבתו קלילה קולחת הומוריסטית, הכרתי היטב את סביבתו בירושלים. זכיתי ללמוד תנך אצל אביו במשך כשלוש שנים בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות השבעים. מאיר שלו בראיית עולמו מאד שונה מאביו יצחק . אך אהבת טבע ויכולת תאור מופלאה רכש ממנו. כשם ספרו: "הדבר היה ככה" יש בספר שיחזור מיטבי של תקופה, הלכי רוח והתנהלות אצל בני משפחות עירוניות וכפריות. נקודת המוצא חביבה. שואב אבק שעשה דרכו ממרחקים לבית סבתו. לטעמי ספר מהנה מאד-מומלץ.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"הדבר היה ככה" מתחיל עכשיוי, כמעט עירוני. אבל כמו תמיד אצל שַלֵו, מיד מצטרפת תחושה של עמק מאובק בארצישראל שטופת שמש.
הוא מזכיר בניחוחו את ספריו הקודמים, אבל מהדהד משפטים משפחתיים יותר ואלמותיים פחות מ"אני דופק את הנכדה של ליבֶרְסוֹן..." (רומן רוסי, 1988).
מה היה לנו?
זה ספר קצר, על גבול הספרון, בבחינת עוד סיפור משפחתי קטן שאפשר לספר על העמק, ליד העמק ובעיקר בתוכו. סוג של More of The Same 'שַלֵוִי', אבל מהזן הנעים, המתעד את החיים של כאן (ואין ספק שגם זה משהו).
מי אמר למי?
הספר הזה עמוס דמויות משפחתיות כולל סבתות, סבים, דודים מכל כיוון, הורים ואת שַלֵו עצמו, המשמש כ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חמוד, מתוק, מצחיק. לעיתים קצת מתיש כיאה למאיר שלו אבל נהנתי ממש. גם מהסיפורים המשפחתיים וגם מההיסטוריה. כמו ממתק. ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שלו מספר על קורות משפחתו בנהלל, בירושלים ועוד.
למרות שיש בו גם סיפור מרגש על הכרותם של הוריו, באופן כללי הספר נסך עלי שעמום וננטש בטרם סיימתי.
לא ניתן להשוות את הספר הזה ל"גינת בר" הנפלא.
חבל.
2-2.5 כוכבים.... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו הצהיר בתחילת הספר שאין לו כוונה לכתוב 'כאן' אוטוביוגרפיה, ושאם יכתוב כזו - יעשה זאת רק בעתיד. בינתיים, הוא כתב ספר על סבתו ועל הסוויפר (שואב האבק) שלה.
העניין הוא שתוך כדי קריאת הספר קצת הצטערתי שהוא לא כתב אוטוביוגרפיה וזהו, והופך את הסיפור על סבתו ושואב האבק לאורך השנים לפרק בו. הסיבה לכך היא שהסיפור הזה אכן קיים בספר, והוא בהחלט - מה שנקרא - מגניב, מחמם לב, מקורי מאוד ונעים לעין, אבל חוץ ממנו יש בספר 'עיבוי' נורא משמעותי בסיפורים אחרים - פחות רלוונטיים, בעיניי, ופחות מעניינים. הטקסט השלם, שהוא למעשה סיפור או רצף-זכרונות יפה וכתוב טוב עטוף בהרבה ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
אל הספר החינני הזה הגעתי דרך השלילה. קראתי התייחסויות לא מחמיאות עליו והסתקרנתי. הספר הוא "מאיר שלוי" לכל פרטיו ודקדוקיו: ליתר דיוק – פרטי ודקדוקי הספרים שלו שאהבתי. דהיינו "לא רומן". כי את הרומנים שלו לא אהבתי.
הספר הוא ספר זכרונות העוסק בבני משפחתו של שלו, כפי שנתפסו על ידו כילד ונער, ובמיוחד בסבתו - אשה יוצאת דופן שהיום היו, כנראה, ממליצים על טיפול נפשי (אלא אם היא רעיית ראש הממשלה). התיאורים מצחיקים ומהנים על חברה שהיתה פה ונכחדה. הם העריכו עבודת-כפיים, הסתפקות במועט, התנשאו על שכניהם בזכות אידיאלים ולא בזכות ג'יפ חדש בחנייה... המידרג היה ככה: אנשי... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זמן רב לא קראתי ספר של מאיר שלו. נהניתי מאוד ואני ממליץ בחום לקרוא את "הדבר היה ככה", גם למי שלא קראו את ספריו של שליו עד כה. אני אפילו ממליץ למי שכבר ניסו לקרוא את שליו ולא התחברו, לנסות לעשות זאת שוב עם הספר הזה.
סבתה טוניה ליוותה את חייו של שליו מינקותו דרך נעוריו ועד לבגרותו ובמשך כל השנים הללו היוותה מאין ציר מרכזי בחיי המשפחה. מרגש לקרוא על אהבה הגדולה שרוחש אדם מבוגר לסבתו. אהבה שרבים יכולים להזדהות עמה אך מעטים מעצבים לכדי ספר, שמעורר אותה גם בלב הקורא.
"התירוץ לספר" הוא סיפור מעשה בדבר שואב האבק של אותה סבתא מיתולוגית. עבורי דווקא סיפור זה הי... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זורם עם הומור מתוחכם שגורם לצחוק בקול רם. היה יכול להיות קצר יותר אבל היה כיף גדול... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההיגיון אומר כי הסיפור המשפחתי של מאיר שלו היה צריך להיות פסגת היצירה שלו, אבל באופן אירוני התוצאה היא הפוכה – זהו החלש בספריו.
משונה בעיניי שמי שזכה לתהילה בזכות יכולתו המדהימה לרקום עלילות מורכבות ויפיפיות סביב משפחתולוגיות סבוכות מנפק תוצאה כה סתמית כשזה מגיע למשפחתו. העלילה דלה וחד מימדית, והדמויות שטוחות ומועטות. וזה לא שחסר חומר או דמויות - הם שם, אבל משום מה שלו בוחר שלא לפתח אותם כמו שהוא רגיל לעשות. חשוב להדגיש שלא מדובר כאן באיזשהו ניסיון של שלו לנסות משהו חדש, ואני כותב את הביקורת הזאת כמו לקוח נרגן שרוצה לקבל את הסחורה הישנה שהוא רגיל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר הזה התחלתי לקרוא לפני מספר שנים, סמוך ליציאתו לאור. אלא שהילדים, העבודה ושאר עניינים גרמו לכך שהפסקתי באמצע. לא מזמן נתקלתי בביקורת בסימניה (שמשום מה אינני מצליחה למצא אותה כעת) על גרסת האודיו של הספר. אותה ביקורת דיברה על קולה הנעים והסבתאי של רבקה מיכאלי, המקריאה את הספר, שמשתלב היטב בנרטיב של סבתא טוניה, גיבורת הספר, והמבטא הרוסי מתגלגל היטב בפיה. אותה מבקרת כתבה שחוויית ההאזנה החזירה אותה אל הילדות, ואל חמימות קולה של אם המקריאה לילדיה סיפורים לפני השינה.
בעקבות אותה ביקורת עלומה ניגשתי אל מדף ספרי האודיו בספריה העירונית ושם מצאתי את ה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר ומקסים במיוחד למי שהיתה אמא/סבתא רוסיה כזו שנולדה בארץ במושב. הסיפור כל כך אמיתי שזה לא יאמן. מסופר נהדר במיוחד ששמעתי אותו בקולו של מאיר שלו.
ספר מתאר דור אחר במדינה אחרת.
ממליצה בחום לשמוע את הספר.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא טבילת האש הראשונה שלי בעולם האודיובוקס. המלצה שלי - במיוחד למי שאין לו זמן לקרוא ולעומת זאת נסיעות ונהיגות וקיפול כביסה ובישולים יש בשפע - תקשיבו לגרסה המוקלטת של הספר באיי קאסט.
המקריאה היא רבקה מיכאלי, ואני העברתי איתה בנעימים נסיעות ארוכות של שעה ושעתיים, והליכות ברגל, וזמני בישול ואכילה. היא נפלאה כל כך שאני מפחדת ששא הקריינים שאקשיב להם בפעמים הבאות יחווירו לעומתה, משחקת נפלא את מנעד הדמויות ובמיוחד את סבתא טוניה כבדת-המבטא. ההרגשה היא קצת כמו להקשיב לסבתא מספרת סיפור לנכדה אהובה, אבל סבתא פלפלית ומצחיקה במיוחד :)
מעבר לזאת, למדתי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
חבל על הזמן
איזו אכזבה, איזה שעמום ואיזה ספר שיכול לעניין רק את משפחתו הקרובה של הסופר המוכשר כמאיר שלו.
ואני כל הזמן מחכה שיקרה משהו מעניין. רציתי לזרוק את הספר בעמוד 50, אבל אמרתי לעצמי, "לא יתכן, זה מאיר שלו, הוא סופר מוכשר, תמשיך לקרוא תראה בסוף תגיד איזה יופי". אז משכתי עד עמוד 166 ולא הצלחתי יותר.
מצטער, אולי לא הבנתי את הקסם בתיאורים מפורטים של עבודות הניקיון והיחסים הסבוכים בתוך המשפחה הנהללית.
מצטער, הספר פשוט לא טוב.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מראש אני חייב לשוב ולהתוודות - אני מאד אוהב את ספרי מאיר שלו, את תוכנם ואת סגנון כתיבתו. הספר הזה חיכה לי זמן רב על המדף, כמו בקבוק ברנדי מעולה ששני הצדיים (אתה והבקבוק) יודעים - יום אחד נשתה את תוכנו, ואז תהיה חגיגה אמתית... אז לא קורה כלום אם נתעכב עוד קצת, רק ההנאה תהיה אחר כך יותר גדולה.
אז כמובן שאהבתי מאד את הספר. גם לי יש "דוד בנהלל" וכמו כולם שם יש לו קשר כלשהו למשה דיין ולמשפחתו של מאיר שלו. והדוד הזה הוא גאוות המשפחה כבר למעלה מחמישים שנה. דוד אמתי, ומנהלל. ויש לי גם משפחה בקיבוץ גנוסר שהייתה פעם יותר גדולה ואידיאולוגית והיום עדיין יש שם, אבל רק נצר. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדבר היה ככה:
בשביעי של חג הוֹלַכתי אל סבא וסבתא שלי, וליתר דיוק: אל הספרייה של סבא וסבתא שלי.
כי נכון, חגים הם זמן להתכנסות משפחתית, אבל כשעוֹמדָה בפניי ספרייה כזאת, אני לא יכול לשלוט בדחף להיעלם אי שם עם ספר ביד. ולהשאיר את הדודות שלי (קרובות מהדם, לצערי) להיאנח מאחור, "הוא שוּבַפַּם בּוֹרַח אל הספרים שלו."
אוהו איזו ספרייה.
שָמוֹ פגשתי לא מעט ספרים (ודמויות) שהוֹלכוּ איתי מאז.
שָמוֹ קראתי לסבתא כל כך הרבה ספרים. וסימנתי לה אוזניים. ועשיתי לה כתמים. היא עוד תוריד ממני חתיכות.
שָמוֹ שקעתי פעם בקריאה, והייתי כל כך שקט עד שעכבר טיפס ועלה אל היד שלי. עכ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים!!!!
מעין סיפור אוטוביוגרפי של מאיר שלו.
רק שזה סיפור יוצא דופן שהגיבור בו הוא: שואב אבק!!
ממש הרגשתי את תחושתם של מקימי המושב נהלל ושל התקופה.
ישר שסיימתי לקרוא את הספר , נכנסתי לאינטרנט כדי לראות את סבתא טוניה מדברת בסדרה הדוקומנטרית "עמוד האש".
במהלך הספר כל הזמן שוכחים שזה סיפור אמיתי.
באמת ספר טוב.
איזה כיף למאיר שלו על משפחה שכזו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,
והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי
שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור
על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור
תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד
שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות
ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,
כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.
כאן, איפה שאתה רואה את הדשא
היו פעם רק יתושים וביצות
אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר
אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר
יכול להיות שזה נגמר?
לא זה לא נגמר, פשוט אנחנו נוגסים עוד ועוד בפרי עץ הדעת, והדעת מורידה חיוך משפתינו ועינינו, כמעט מכולנו.
בכולנו פרט למשוררים וסופרים עם משקפ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתה על מאיר שלו. הוא משעשע אותי, הוא מרתק בעיני, הוא יודע לספר סיפור.
אמירה מובהקת ומייצגת שלו, לא זוכרת באיזה ספר, התייחסה לאמת ולבדיה: אין הן יריבות, כי אם חברות טובות שאוהבות להתערבב זו עם זו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד וקליל. הצליח מעט להשכיח את הימים הלחוצים הללו.
מאיר שליו מתאר בחן לעיתים בצורה מייגעת מעט, את ההסטוריה המשפחתית הנרקמת סביב שואב האבק של סבתא טוניה.
אהבתי את תיאורי ארץ ישראל היפה והישנה, המשולבים בסיפור.
כמו כן, מאוד אהבתי את סיפורי הסבתא, עם ההומור והשפה של פעם.
מומלץ בחום להעברת הזמן בימים אלו, לא לדאוג אם קיימת הפסקה ארוכה בין קריאת פרק אחד למשנהו. כל פרק ניתן לקריאה בפני עצמו, ואינו דורש זכרון מדוייק של הפרק הקודם.
... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אהבתי את הספר מאד. ניכר שלסופרים גאוניים יש סבתות חולות ניקיון, בין הסבתא של עמוס עוז המתוארת ב'סיפור על אהבה וחושך' כחולטת את עצמה באמבטיות שלוש פעמים ביום נגד המיקרובים או הסבתא של מאיר שלו שלא העזה להכניס אף אחד הביתה מהחשש שיכניס הביתה בוץ.
קראתי את הספר לאחרונה וחלקים רבים ממנו קראתי פעמיים.
הספר נסוב סביב סוד כליאתו של שואב אבק אמריקאי אימתני בחדר הכביסה מבלי שיעשה בו שימוש.
רגע השיא של הספר הוא התיאור של השפה המיוחדת של הסבתא- "היה לו מוות איומה", "קריצקרצו לי את הרהיטים".
הספר מומלץ לכל מי שאוהב ספרות רוסית גדולה- מאיר שלו שהושפע מגוגול, פושק... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדובר בספר טוב ומומלץ בחום
לכל אדם סיפור חיים הפותח במילים "הדבר היה ככה..." ולמרות שהעלילה ממש שונה בין אדם לאדם עדיין כל הזיכרונות הטובים או הרעים נשארים חרוטים בתוכנו והם בלתי הפיכים לעולם !
מאיר שלו, מספר את תולדות בני משפחתו לדורותיהם כאמן המצייר במכחול עדין של מילים וצובע בהומור את קורות חייהם במושב נהלל. אין ספק כי סגנון כתיבתו הכנה הביא אותי להרגיש שאכן הדברים היו ככה באמת!!!
לכאורה מדובר במשפחת איכריםעובדי אדמה תמימים שחיים בפשטות "בנהלל" כאשר מסביבם המון אורות ותכלתשמיים . אנשי עמל השמחים על פירות האילן ועל תנובת החלב ברפת שח... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"סבא אהרון קרא לו 'סליודקה' וסיפר עליו סיפור: בחנות שהיתה למשפחתו 'שמו', כך אמר, במקרוב שבאוקראינה, 'מכרנו מוצרים לגוף, מוצרים לנשמה ומוצרים שבאמצע', וכששאלתי אותו למה הוא מתכוון, הסביר: 'מוצרים לגוף היו גרזנים, מעדרים ומגפיים לאיכרים האוקראינים, ומוצרים לנשמה היו טליתות, תפילין וסידורי תפילה ליהודים.' ואז השתתק ונעץ בי מבט כדי שאשאל מהם מוצרים שבאמצע. 'סבא,' שאלתי, 'ומה זה מוצרים שבאמצע?' 'באמצע,' הוא גיחך, 'זה סליודקה, דג מלוח. הוא גם לגוף וגם לנשמה'." (עמוד 115)
הספר "הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו מתאר: "סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחר... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שגרם לי:
1. לצחוק בכל רם כל כמה עמודים. כן, גם באוטובוס.
2. ללכת לקנות הרינג.
3. לפתוח אטלס.
4. להתקשר לאמא שלי ולומר לה תודה שנתנה לי את הספר ולהתאפק מלומר לה עד כמה היא מזכירה את סבתא טוניה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"סבא אהרון נהג להרעיף על נכדיו את לקחו בכל הזדמנות. כשביקשנו ממנו ממתק היה מספר שבילדותו במקרוב לא היה להם אפילו סוכר, שלא לדבר על ממתקים של ממש.
'היינו כל כך עניים,' היה מודיע, 'עד שנאלצנו כולנו להמתיק את התה שלנו בקוביית סוכר אחת.'
'שברתם אותה והתחלקתם בחתיכות?' שאלתי.
'לא,' השיב סבא אהרון, 'תלינו אותה בחוט שנקשר אל קורת התקרה, ובזמן ששתינו את התה הסתכלנו עליה.'"... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בהתחלה משעשע אבל אחר כך מצחיק ומשעשע ביותר במיוחד כי יש לי צד אחד אשכנזי/ מומלץ ליוצאי אירופה שגדלו על אי אילו משפטים משעשעים כאלה ואחרים...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני יודע שאקומם עלי רבים, אבל לדעתי הגדול ביותר של שלו. על עצמו לספר הוא יודע טוב, בהשאלה מזלדה. שלו הוא גדול הסופרים בארץ וכל ספר שלו שואב אותך בשפתו העשירה, ההומור והתיאורים הרומנטיים מנוף ארץ ישראל ועד כלי עבודה. אצל שלו בכל ספר אני ממש עצוב כשהוא נגמר.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר היה ברשימת "צריך לקרוא מתישהוא". אז עכשיו הגיע הזמן. מאיר שלו, המוכר והידוע, והפעם בספר לא בדיוני. לפחות לכאורה.
כשלמדתי בתיכון, סבא וסבתא שלי עברו לגור בירושלים. הנסיעה מהבית שלי לבית הספר ארכה כשעה וחצי, כולל פקקים, והיתה מייגעת עד מאוד. לכן נהגתי לישוןאצלם, במקום בו אפשר היה לצאת ב7:55 ולהגיע בזמן. לא שהבחירה הזאת גרמה לי לישון יותר, חלילה. סבא היה קם בארבע לפנות בוקר, סבתא קצת לפני שש, ומהזמן הזה, הרדיו היה פתוח, והכוונות ברורות - זה הזמן לקום. מי שממשיך לשהות במיטה הוא עצלן ונרפה. לכן השכמתי קום, זכיתי לארוחת בוקר מפנקת, מה שלא הייתי מספיקה בבית, ו... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה שכב מיותם על שולחן העבודה שלי, והתכוונתי כבר להחזיר אותו למי שנתן לי אותו כדי שאקרא, ובסוף מצאתי פסק זמן למשהו קליל בין הספרים שב"טופ הרשימה", ומה אני אגיד לכם, נהניתי מכל רגע. בתמצות, הייתי אומר עליו שהוא מלא הומור חושני - מקסים.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הדבר היה ככה:
האף שלי כואב מרוב קינוחים, העיניים אדומות ונפוחות מבכי, ונדמה לי שנוספו לי כמה קימטוטים ליד הפה, אבל זה מחיוכים ומצחוקים. פעם בוכה ופעם צוחקת לאורך כל הספר היפה הזה, שכתוב כל כך יפה שהצלחתי לקרוא אותו ופשוט נהניתי. סבתא טוניה הזכירה לי את סבתא שלי, "טיפוס" כזה... הסיפורים על המושב, על ירושלים, על סופרים ומחברים וסיפורים וארץ ישראל והמבטא הרוסי המצחיק והמילים המצחיקות וכמובן שואב האבק! איזה כייף למאיר שלו, איזו ילדות... ספר מקסים ... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד, כתוב עם הרבה חוש הומור.
בספר מתאר מאיר שלו את תולדות וקורות חיי המשפחה, תולדות חייו, על ילדותו, היחסים בין בני המשפחה והערכים של בני העליות הראשונות והחיים הקשים בהתיישבות העובדת.
גיבורי הספר הוא שואב האבק שנשלח ארצה באוניה במסע חוצה אוקיאנוס וסבתא טוניה.
למרות שהספר אינו גדול מבחינת מספר העמודים - הוא היה ארוך מידי עבורי ולא היה סוחף.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצחיק ומשעשע בכיף הייתי מתחלפת עם הילדות של מאיר שליו נהנתי מכל רגע ממליצה בחום!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
מאוד לא מומלץ.
ספר משעמם ומייגע.
פעם ראשונה בחיי שלא הצלחתי לסיים ספר - עד הסוף.
בספר זה, כבר בהתחלה נפלתי לתוך שעמום עם תאורים ארוכים ומתישים, עם "קפיצה" מנושא לנושא, אך לא ויתרתי לעצמי והגעתי לאמצע הספר - שם "נשברתי" בתאור הובלת שואב האבק לכפר, תאור שנמשך על פני כמה עמודים.
לא מתאים למאיר שלו לכתוב כך, קראתי את ספרו "יונה ונער" ומאוד נהניתי.
בספר זה הוא ריכז זכרונות וסיפורים מחיי משפחתו ונראה שבכל רגע הוא נזכר בסיפור אחר, אז הוא עובר אליו וכך נראה הספר..... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
- משעמם, חוזר על עצמו (זהבה ב.)
- נוסטלגי, קריא, משעשע ונחמד (דיתה ס.)
- אחד הספרים החמודים ביותר שקראנו. מצחיק, סלחני, מפייס, מלא חיבה ומעורר זכרונות. מאיר שלו - רב-מג בעברית - במיטב ההומור שלו (עמי ואלדה ע.)
- קראתי פעם שניה ושוב נהניתי ( טובה א.)
- נחמד מאוד! (נעמי ס.)
- אהבתי מאוד. נחמד, קליל, מצחיק, קריא וקל. (אורה פ.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
לכל משפחה יש את הזיכרונות שלה. את הסיפורים מימי הסבא והסבתא, את הבדיחות השחוקות שמצחיקות כל פעם מחדש, את הטעמים, הניחוחות, המלים והביטויים המיוחדים רק לה. בכל הרומנים של מאיר שלו עד כה מסופרים תולדותיה של משפחה. מתברר, כי רבים מהסיפורים והאנקדוטות אודות גיבוריו שאובים מצור מחצבתו – מהבית ומהמשפחה, מהסיפורים אותם ינק כילד, עיבד כנער והמשיך וטיפח כאדם בוגר. הסיפורים האלה מצאו את דרכם אל יצירתו, שם פתח שלֵו פתח להיכרות שכזו עם משפחתו, בלא ידיעת הקורא.
אבל כאן מתרחש דבר אחר: "הדבר היה ככה" אינו פתח, אלא דלת רחבה, שער של ממש. שלו מכניס אותנו אל ילדותו ונעו... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם אם לא מדובר במאיר שלו במיטבו, זה עדיין ספר טוב מאוד שמתאים לאוהבי ספריו אך גם לאלה שמסתייגים. תמיד כיף להיתקל בטוריו של שלו ב"ידיעות אחדונות" באזכורים לאירועים שנשזרו בספריו, והספר הזה מנפק כמה חוויות דומות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל ונחמד . מזכיר את הורינו וסבתותנו עם התיחסותן לנקיון לציוד מכני. בניגוד מוחלט לכנות היום של קנה השתמש וזרוק.
ליזר ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אמנם זה מאיר שלו ואת שאר ספריו קראתי בשקיקה, ספר זה בסוף הארוחה טעמו היה כתבשיל "כל מה שנשאר", זאת אומרת שהוא עשוי מכל מה שנשאר במקרר.
השואב המהולל העטוף באמבטיה הנעולה הצחיק ועוד איך כל היתר...
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב לדעת שאני לא האישה היחידה שחולת סדר ונקיון, אומנם אני לא כמו סבתא טוניה מסתובבת בבית עם סמרטוט על הכתף, אצלי הסמרטוט ביד ותמיד בפעולה, לעומת סבתא טוניה של עניניה הוא נקיון. שלו מספר חוויות משפחתיות שלא ממש עניינו אותי, ובטח שלא הצחיקו.
ספר משעמם עד מוות.
לא ממליצה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים וכל מילה מיותרת התיאורים של הסופר פשוט מקסימים ארץ ישראל היפה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור ילדותו של מאיר שלו במושב נהלל עם משפחתו המורחבת ובמרכזה סבתא טוניה המצחיקה והמוזרה. ספר קצר ונחמד שנכתב בהומור ומעלה הרבה חיוכים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כשלקחתי את הספר הזה ליד, קראתי שני פרקים והנחתי (נסיבות)
חזרתי אליו אתמול בערב וסיימתי היום (:
שמעתי את סבתא טוניה בראשי
צחקתי עם משפחתה
נהניתי ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצחיק ומענג. מתאים גם למי שאינם חובבי מאיר שלו בדר"כ, שכן הספר הזה הינו שונה מספריו האחרים - כתוב בצורה קלילה, בקריצה ובהומור, וזאת מבלי להפחית כהוא זה מהגאוניות של שלו בכתיבתו. מזכיר לכולנו מה חשוב באמת בחיים - המשפחה. אני באופן אישי מאוד הזדהתי, כמי שנהנתה מסבתא בלעבוסתא שאהבה אותנו, הנכדים, אהבת נפש. התרבות המשפחתית דיברה אליי מאוד ואני בטוחה שכל אחד יוכל למצוא בגיבורה את הסבתא הפרטית שלו. קראתי בנשימה אחת - מומלץ!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאד נהניתי מקריאת הספר. צחקתי הרבה ונזכרתי בביטויים וסיטואציות מילדותי בבית הורי .
אין מה לדבר, מאיר שלו יודע לספר ולתאר דמויות . ניתן להבין מאין שאב את ההשראה לדמויות המוקצנות המתוארות בספריו "רומן רוסי" ועשיו". בספר זה הדמויות יותר "נורמליות" , ולכן קל יותר להזדהות עם המספר.
ממליצה בחום.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו נותן לנו הצצה מדהימה על הדבר הכי אישי ומוצלח שיש לכולנו (אם אנחנו ברי מזל) וזה המשפחה שלנו.
לכל אחד מאיתנו יש סיפור כזה במשפחה שלו: סיפור ששורד את תחלואות הזמן ובורות השיכחה, סיפור שבכל מפגש משפחתי מישהו יקום ויספר מחדש וכולם יצחקו כמו בפעם הראשונה, סיפור שבכל פעם שמספרים אותו הוא עובר איזה שינוי גרסה כמו קמט קטן שנוסף לו על הפנים ומראה כמה הוא כבר חי איתנו .
מאיר שלו משתף אותנו בסיפור שלו ושל משפחתו:
בהומור עצמי ושנינות חריפה הוא סוקר את ילדותו וילדות הוריו בנהלל עם קום המדינה כאשר במרכז סבתא חולת ניקיון ויחסי האהבה-שנאה שפיתחה עם שואב אב... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר קליל ביותר.... =)
קצר, תמציתי, יש קטעים משעשעים ומסקרנים, יש קטעים יותר מיותרים.
בגדול- קצר ולעניין, העביר את הזמן נחמד מאוד :)
החלק האהוב עליי הוא הפסקה האחרונה בספר, שבעצם לא אומרת כלום אבל אומרת הכל. גורמת לחיוך לעלות על הפנים ולסיים את הספר בטעם טוב!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נקרא בנשימה אחת , משעשע מצחיק ונגמר עם טעם של עוד...כמעט לכל אחד מאיתנו יש סבתא/דודה/אמא דומה לסבתא שלו וזה מעלה חיוך ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור קטן נעים ונוגע, נהנתי במיוחד מהתיאורים העמוקים, המפורטים, המקסימים והציוריים על כל עלה וגבעול במחוזות ילדתו של שליו. סוף סוף סיפור ציוני-ישראלי בלי כל הפאתוס המלחמתי.
לפעמים צריך לדעת להנות מהדרך גם אם לא מחכה בסופה משהו אדיר. אני נהנתי.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא הפסקתי לצחוק ולדמוע, הרגשתי כאילו הוא מספר את הסיפור האישי של משפחתי, אמנם בגליל ולא בעמק, אבל אותה מנטליות, אותן דמויות.
פיסת א"י שלעולם לא תמצאו בספרי ההסטוריה. לא להחמיץ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כמעיין המתגבר", "כמעיין המתגבר" (ספרו האלמותי של איין רנד), זועקת אמא שלי כאשר היא נכנסת לחדר שלי – מרפסת סגורה קטנטונת, שהשתלטתי עליה בניסיון להכריז על עצמאות בגיל העשרה. נטשתי את חדר הילדים, שחלקתי עם אחי ואחותי, לטובת שניים וחצי מטר רבועים שכללו מיטה, ארון קטן ו... שקט. אין היא מתכוונת לספר אלא לערמות הבגדים שהצטברו בחדר. "גבבה", "גבבה" (מלגבב), אמא שלי ממשיכה בזעקותיה ואני "סרוחה " (שרועה+ מסריחה מבטלה) על המיטה. לא שועה לתלונותיה. כי אני יודעת, תיכף היא תיכנס למטבח ואז יהיו לה טענות על תלי התלים של הכלים המלוכלכים בכיור – "גבבות" (ערמות) של כלים.
זה רק... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לדעתי, בגלל שזהו מאיר שלו הספר הזה יצא לאור, קיבל פרסום ונכנס לתודעה,אבל, בעיני, הוא ממוחזר ומשעמם. זהו סיפור פרטי, על משפחה פרטית, עם בדיחות והווי פרטי שמעניינים במקרה הטוב את אותה המשפחה הפרטית ואולי הם יכולים למחזר את הבדיחות והסיפורים שלהם סביב שולחן הסדר או בראש השנה מבלי להשתעמם (אולי!), הדברים אינם מעניינים ואינם מעניינו את כלל הציבור, זה לא צריך לעניין אותי ואותך, בדיוק כמו שמה שקורה בביתי הפרטי לא מעניין אותך או את מאיר שלו. לא כל טקסט כתוב צריך להוציא לאור. סופר - גם אם הוא מאיר שלו, אינו צריך להוציא ספר פעם בשנה, זה לא מחמאה להתחרות ברם אורן!... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
זכרונותיו של המחבר מבית סבתו....לעתים משעשע ומזכיר
נשכחות ולעתים משעמם ולא מעניין בכליל.
לא חושבת שיש לספר איזה ערך ספרותי. בליל זכרונות ילדות
שכאלה ו/או אחרים יש לכולנו ואיננו מוצאים לנכון לפרסמם,
כי לא קוראים לנו מאיר שלו (וכי אנו סבורים שהם לא יעניינו במיוחד...ובצדק).
מתווה הספר שואב אבק "סוויפר"? אמנם משעשע, יכול לשמש
כבדיחה פרטית במשפחה.
הסופר "מאיים" שיתכן ויכתוב בעתיד ספר נוסף מזכרונותיו,
ספר גדול...ואני אומרת? שלדעתי מיותר ביותר.
כבר קראנו על התקופה, על הנהלל, על החלוצים ובני משפחה דמיוניים ואמיתיים בספרו "רומן רוסי" וגם בספר הזה בו הוא שוב מז... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בסך הכל, ספר חמוד. ספר זכרונות אישיים, וכדרכם של זכרונות אישיים לא הכל מעניין, אם כי שלו הוא כותב בהיר ומצחיק שמעביר את ההתרחשויות באופן חביב למדי. לא מתיימר להיות מונומט זכרונות כמו "סיפור על אהבה וחושך", אבל בוודאי גם לא נפילה כמו ספרי זכורנות אחרים. בשורה התחתונה, ספר שנעים להעביר איתו שניים-שלושה ערבים. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הדבר באמת היה ככה.ספר כל כך מלא אהבה לתקופה שהייתה.הזדהתי עם כל כך הרבה דברים דומים שחוויתי באותה תקופה,והשפה!!!!!!!!!!איזו עברית!!!!!חוויתי לתקופת קריאת הספר ילדות,תמימות,אהבת הארץ והעקרונות של ההסתפקות במועט של הגאווה על היותנו כאן ,על היופי של המקום.נהנתי מכל מילה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרעיון לקחת עמי את הספר לחופשה בים-המלח התברר כמוצלח ביותר ! סיימתי את הספר ביומיים ונהניתי מכל דף !
התיאורים היפים והמפורטים של מאיר שלו גרמו לכך שממש ראיתי בעיני רוחי את סבתא טוניה נמוכת-הקומה והנמרצת, עם הסמרטוט המונח על כתפה ושמעתי אותה צועקת "ללכת לדלת השנייה !" ולא רק אותה ראיתי, אלא גם את בני משפחתה ואת המקלחת המצוינת שליד הרפת, את החדרים הסגורים ואת המרפסת האחורית שעליה התנהלו החיים.
שואב האבק, הסוויפר, שנשלח לסבתא טוניה על ידי הדוד ישעיהו מאמריקה אמנם מככב בספר אולם לדעתי לא היה אלא עילה למאיר שלו על מנת לכתוב על בני משפחת אמו שהיו מראשוני... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיימתי עכשיו לקרוא. זה לא ספר גדול או איזה יצירת מופת מטלטלת.
זה סיפור, פשוט. ואני יכולה לומר כל מיני דברים, על הדמויות שובות הלב, על המשפחתיות הצבעונית, על האמת והבדיון, על הכתיבה המקסימה...
אבל נראה לי שאסתפק בלומר שהוא פשוט עשה לי טוב על הלב.
חייכתי מהפרק הראשון ועד שסגרתי את הספר עם סיומו.
הוא חימם לי את הלב בסופ"ש חורפי והוא חייך אותי. אז אני חושבת שזה מספיק בהחלט בשביל להמליץ עליו :)... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים!!! מרגש ונפלא! מעין ביוגרפיה של אדם פרטי ושל מקום ושל המדינה כולה. כולנו יודעים שזו היא האמת אבל אולי האמת הזו מעורבת בבדיה- בכל מקרה הסיפור כתוב ביד אמן.
במיוחד התרגשתי לקרוא על הנופים הירוקים של הכרמל בזמן השריפה הנוראית שמשתוללת שם... מעין תחושה מוזרה לקרוא את הספר בזמן הזה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
הרבה זמן לא נהניתי כל כך מספר. פשוט גדול !! סיימתי אותו בנשימה אחת תוך כמה שעות. כתוב בצורה מעניינת, מצחיקה וכל כך אותנתית. ממליצה בחום... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רקע
ההיכרות שלי עם שלו מתחילה כשעוד היה חבר הפאנל של התוכנית "9 בריבוע" האגדית. הייתי מתענג על תשובותיו המקסימות, והצטערתי שהושיבו אותו בפינה כזו שלא זכינו מספיק לשמוע את הפנינים שלו.
כשהוציא את ספרו הראשון – רומן רוסי – הזדרזתי לקרוא, התענגתי והייתי מוקסם מהסגנון המרענן הזה שלו, המלא בהומור המוכר כבר היום. אחריו, הזדרזתי לרכוש את עשו, וממנו התענגתי אף יותר. ואחריו גם מ"כימים אחדים" המרגש והמוצלח. ובין לבין, נהניתי לא פעם מספרי הילדים שהוציא. כמה חבל היה לי כשהתאכזבתי מ"בביתו במדבר". הסגנון היה מקסים, השפה עשירה ומענגת אבל לא היה שם סיפור לטעמי. לכן ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים, מצחיק ומענג, כתוב בלשון נפלאה, ומספר את סיפור ההתיישבות בעמק.
מאוד נהניתי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אני לא מבינה על מה המהומה, עוד ספר מבית היוצר.. הכה אהוב עליי. אבל יחסית לרומנים האל-זמניים: רומן רוסי, עשיו וכימים אחדים, הדבר היה ככה ממש ככה-ככה.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל כך הרבה ביקורות כבר נכתבו על הספר הקטן הזה, חלקן קולעות בדיוק לדעתי וחלקן חולקות עליה, ואני קטונתי מלהכביר מלים משלי.
רק זאת אוסיף, לכל המקטרגים על מאיר שלו שהוא ממחזר את הרומנים הקודמים שלו ואף שואל מהצלחתם של רומנים הסטוריים-משפחתיים כגון זה של עמוס עוז - הרי שלו מאז ומתמיד נהג כדברי השיר של רחל: "רק על עצמי לספר ידעתי". מרומן רוסי ועד עתה הוא מספר את דברי ימי משפחתו, מהעמק ומירושלים ומכל הארץ. בהדבר היה ככה הוא כותב זאת במפורש, ואף מספר על התלבטותו אם להוסיף כהנה וכהנה או לספר את המקרה "האמיתי" (החמור המעופף קאצ'קה). אני, שאהבתי את כל הרומנים ששלו פר... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון בז'אנר הזה היה "על אהבה וחושך" של עמוס עוז. אין סיפור ממשי אלא באמצעות הכתיבה המשובחת תיאר עמוס עוז את תולדות חייו והספר הפך לרב מכר. הדור שלנו מצא את עצמו בספר בתיאורי שכונות ירושלים ושיחת הטלפון השבועיות מבית המרקחת. אהבנו ונהנו מהספר.
מאיר שלו אשר ניחן ביכולת כתיבה שאיננה נופלת מזו של עמוס עוז עשה שימוש, לעניות דעתי באותו מתכון עצמו. סיפור משפחתי עם קצת דימיון אבל עם הרבה חוש הומור וכתיבה משובחת כפי שיודע מאיר שלו לכתוב. אהבתי את תיאור נסיעת הלילה של טנקר החלב מירושלים לעמק וכן קטעים רבים אחרים בספר. מאוד נהנתי לקרוא ואף המלצתי לחבריי,... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד לא נכתב על מאיר שלו. ספר מקסים, כמובן שלא מדובר בסיפור על שואב האבק או אפילו על סבתא של מאיר שלו. זהו, כמו כל ספריו, ספר על געגועים. געגוע לימים של פעם, לפשטות והקושי, לאנשים שבנו במו ידיהם את הארץ המוזרה הזו. צחקתי וגם בכיתי , אהבתי ונקשרתי וכשנגמר רציתי עוד. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי,צחקתי מהסיפור ומהדמויות הכל כך מוכרות...
בתיה'לה,שבע'לה וכל יתר הדודים של מאיר.
הסבתא הפדנטית וארוחת הבוקר המנחמת אצל יאיר וצילה.
המשפחה כולה במיטבה !... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נחמד לדעת שאני לא המשוגעת היחידה שחושבת שאין שום דבר מיוחד או מעניין בספר הזה(!)
העלילה סתמית על גבול הלא קיימת.
הדמויות מובאות לכדי מיאוס במהלך הספר.
אפילו הנוסטלגיה והרומנטיקה של שואב האבק המטופש, לא הייתה במיטבה.
שום דבר לא סחף או גרם לי להמשיך לבזבז את זמני. אז הפסקתי.
לא חושבת שאחזור בקרוב אל אחד מספריו של שלו. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר חמוד שעדיין בולטים בו הסגנון היפה של שלו והתיאורים המחמיאים שלו גם כשרוצים לומר מילה רעה על משהו או מישהו, אבל למרות כל עלו בסופו של דבר הספר מרגיש כמו כתבה אחת ארוכה. מומלץ בעיקר לאוהבי שלו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אז ככה... ספר חמוד, קריא ומשעשע -אך לא יותר. מאיר שלו בשפתו המוכרת - הפעם על משפחתו הפרטית - אך עם אותן הגזמות ודמיונות כמו ב"עשו" ו"רומן רוסי", בחצי חיוך מריר משהו. אישית, למרות חיבתי לסופר, קצת עייפתי...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
גם אותי עיצבנה קצת הסבתא הכפיתית של מאיר שלו וגם העיסוק החוזר באוטוביוגראפיה שלו שגם בו יש משהו כפיתי אולי, אבל שלו הוא כותב מעולה ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.
אישית היה לי מעניין לקרא על התקופה במושב במקביל לספר המרשים של אסף ענברי "הביתה" על קיבוץ אפיקים. הגיע הזמן שסיפורם הלא יאומן של החלוצים שרוח גדולה צלחה עליהם ועשו אפשרי את הבלתי אפשרי. הם היו חייבים להיות כפיתיים כי לחזונם לא היה שום בסיס של ידע מוקדם תנאים לביצועו או אמצעים אחרים. רק רוחם האדירה, ולמרות שאני נולדתי כאן לתוך מציאות קיימת של המדינה, כאשר אני קוראת שוב את סיפור התהוותה איני יכולה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מפליאות אותי הביקורות פה שכן אני לא נהניתי מהספר, אני היחידה שחושבת שזה ספר ממוחזר?
תמצות של פונטנלה וביתו במדבר, שחזור השמות והסיפורים שממש צועק בעיניים, וסיפור לא סוחף בכלל.
לדעתי הספר רק פוגע בקהל הקוראים של שלו שמקבלים ספר שרק חוזר על סיפורים קודמים בלי להוסיף כמעט מימד עצמי.
התאכזבתי לאחר הספרים הקודמים, נקווה ששלו ימשיך לכתוב ספרים בסגנונו היחודי ולא ינסה למחזר ספרים קודמים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר חמוד מאוד, מצחיק, קצת עצוב, ושובה לב. פתאום דרך סיפור קצר ואמיתי על המשפחה של מאיר שלו מתבהרים המקורות לדמויות בספריו האחרים וזה מעורר חשק לקרוא אותם שוב.
ללא ההגזמות וההקצנות שהוא נוטה אליהן בדרך כלל, וההצטמצמות לסיפור אחד משעשע וכמה דמויות מרכזיות, קל היה לי הרבה יותר מאי פעם לאהוב את גיבוריו, להבין אותם, להרגיש שאני מכירה אותם. כל מפגש, כל שיחה, כל התרחשות קמים לחיים בדמיונו של הקורא, כאילו התקיימו לנגד עיניו. אפשר כמעט לשמוע את קולה של סבתא טוניה מבין דפי הספר. עוד רגע ותצא ממנו עם הסמרטוט על כתפה, לנגב אבק...
קטן ככל שיהיה הסיפור, אפשר גם ללמו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ומענג ביותר. חובבת גדולה של כתיבתו של מאיר שלו, וגם כאן שבעתי הנאה ונחת. יישר כוחו של שלו, המטעימנו ממכמני יצירתו. שימשיך כך לאורך ימים שונים.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
חמוד בהחלט - מאוד מזכיר את הכתיבה העיתונאית השבועית של מאיר שלו - קליל, כתוב כהלכה ובהחלט איפשר לי לעבור 2 ימי מחלה בכיף...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
בעקבות ספרך זה היה ככה
למאיר שלום רב!
ברצוני להגיב על הספר היפה שכתבת.
קודם כל אציג את עצמי:
ברוך אלון לבית קלונר נכד לסבתא שרה ונפתלי לרנר בני רוקיטנה.
אבי עבד בהסתדרות בשנות ה-50, הרבה לצאת לסיורים בהרי י-ם ואתריה עם אביך שהתנך בדרך כלל קובע את מסלול הטיול, היה חוזר נפעם מכל יום טיול כזה.הורי עברו לגור לא רחוק מכם בבית הכרם 4 {לא רחוק מהקיוסק של רוחם...}בשנת 58.
אני שב אלי גרנו בתחילה ברחוב נחמיה 6 סוף צפניה שכ תל ארזה וחורשת שנלר גן החיות התנכי והדרך מאחורי שנלר היו מחוזות הילדות שלנו.
באחד מימי ילדותי במסגרת הקריאה מן העיר אל הכפר לקח אותנו אבי לגיוס ק... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התחושה כי אתה מחזיק בידך כביכול 'ספר קטן' (בגלל הפורמט), אך למעשה זהו 'ספר גדול', ומלא 'מלא כרימון'-
ידע, הומור, 'משפחתולוגיה', היסטוריה תקופתית, גיאוגרפיה עולמית, ובעיקר הומור-עצמי והרבה אהבה קבלה וחמלה לאנשים במשפחה כמות שהינם, עם ה'שריטות' שלהם...
סיפור על נהלל של פעם בראשיתה, ובשנות ה-50, בהן התגורר הסופר כילד מספר שנים במקום- שלובים בסיפורה של סבתא טוניה 'חולת הניקיון' ושואב האבק שלה- פרי נקמה מתוקה של דוד בוגר ו'בוגד פעמיים'...
מי שרוצה לדעת עוד...יקרא בעצמו.
ספר קריא ונפלא, מומלץ בעיקר לבוגרי ההתיישבות העובדת, שהיו ילדים בשנות ה-50 וה-60; גם הם יסכימו כי "הד... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתיבה רהוטה "צלול ונקי ממש" ואוו - העלילה עצמה קצת פחות ריתקה אותי אבל יש פה הרבה כבוד לעליה השלישית ולסבתא. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רייטיג אינו מענייני,ובודאי שאיני ססמוגרף,ואף נעצלתי לאחרונה ותשוקתי לרשום ביקורת קצרה על ספר כזה או אחר דעכה.
לזכותו של הספר יאמר כי נבלע ככדור אקמול ואף כוס אחת של מים לא סייעה בהחלקתו הנעימה פנימה ובתמורות שחולל.
מייד עם תום קריאתו הרציפה בשבת שמשית של חורף מהתל,מצאתי כח לסור אל מסך המחשב להשיב לספר כגמולו,ולציין כי מדובר בכתיבה מעולה ומסורתית שאינה נופלת מספריו הקודמים של הסופר.
בשפת העמק המקודשת מוגשת יצירה סיפרותית רהוטה ומזוככת. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מקסים וקולח. באיזו ביקורת כתבו עליו שהוא כמו סיפור לפני השינה שמסופר למבוגרים, ואני נוטה להסכים. נהניתי מהטרימינולוגיה המשפחתית הפרטית של מאיר שלו, גיחכתי ביני לבין עצמי באמצע אוטובוס הומה אדם ונשארתי עם תמונה צבעונית של נהלל בראש. ספר כיפי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי מאוד מקריאת הספר.
ומכיון שהמחבר ואני באותה קבוצת גיל "הרגשתי בבית" דמויות מוכרות בגרסאות קצת שונות, הביטויים...
וכרגיל בספרי מאיר שלו העברית תקנית ויפה (להוציא ציטותי גיבורי הספר) כתוב בהומור ואהבה.
ורק דבר אחד חסר לי בדמותה של סבתא טוניה - הסינר.
נשים שאני הכרתי מאותה תקופה, דמויות סבתא טוניה חגרו סינר עם כיס, כחול או חאקי ביום חול לבן בערב שבת וחג...
בנוסף למגבת על הכתף..
ממליצה על הספר בחום.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפור משפחתי מצחיק שגיבוריו הם בני משפחתו של הסופר, ובמרכזו סבתא טוניה חולת הניקיון; סיפור אמיתי עליו מצהיר מאיר שלו ש"כמו לכל אחיו במשפחתנו, גם לו כמה גרסאות, ובכל אחת מהן הפרזות ותוספות ומחיקות ושיפורים"; ועל עצמו הוא מעיד שהושפע מארבעה מספרים רוסים גדולים: גוגול, נבוקוב, בולגאקוב וסבתא טוניה.
נהניתי במיוחד מן הפן האוטוביוגרפי של הספר, בו מעלה מאיר שלו על הכתב את זיכרונותיו, זיכרונות שהפרו את כשרון כתיבתו בששת הרומנים הקודמים.
ואלו (כמוני) שהרימו גבה לנוכח תמונת הכריכה הלא אופיינית, יגלו בזמן הקריאה שמדובר בבחירה מצוינת (אולי רק צריך היה להפוך או... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
