ביקורת ספרותית על הדבר היה ככה - ספריה לעם #613 מאת מאיר שלו
ספר טוב

---

לכל משפחה יש את הזיכרונות שלה. את הסיפורים מימי הסבא והסבתא, את הבדיחות השחוקות שמצחיקות כל פעם מחדש, את הטעמים, הניחוחות, המלים והביטויים המיוחדים רק לה. בכל הרומנים של מאיר שלו עד כה מסופרים תולדותיה של משפחה. מתברר, כי רבים מהסיפורים והאנקדוטות אודות גיבוריו שאובים מצור מחצבתו – מהבית ומהמשפחה, מהסיפורים אותם ינק כילד, עיבד כנער והמשיך וטיפח כאדם בוגר. הסיפורים האלה מצאו את דרכם אל יצירתו, שם פתח שלֵו פתח להיכרות שכזו עם משפחתו, בלא ידיעת הקורא.
אבל כאן מתרחש דבר אחר: "הדבר היה ככה" אינו פתח, אלא דלת רחבה, שער של ממש. שלו מכניס אותנו אל ילדותו ונעוריו, ומשתף את הקורא בחוויות המשפחתיות שלו. הסיפור קולח וזורם, משעשע ומעניין וכמו תמיד שפתו של שלו עשירה וצבעונית ומענגת.

הספר הספציפי הזה פתאום מעניק נקודת מבט אחרת על הרומנים שכתב; פתאום כתיבתו נראית אישית הרבה יותר.
ויחד עם זאת, ככל שהיא נראית אישית יותר, היא חידדה עבורי דברים שלא חשבתי עליהם במשפחתי שלי. השילוב הזה מקסים בעיני: מצד אחד קיים הסיפור הפרטי של משפחתו שלו, ומן הצד השני – התעוררו לחיים אלפי סיפורים של משפחות רבות אחרות, ואצלי – של משפחתי. בהפסקות הקצרות שבמהלך קריאת הספר ניצתו זכרוני וסקרנותי: ניצלתי את תקופת החגים כדי לברר כמה וכמה סיפורים ואנקדוטות משפחתיות. וכך סיפורים ששמעתי צפו ועלו, שחזורים ניסו לתפוס את מקומם, ערבובי גרסאות וחילופי זמן ומקום שימשו בערבוביה. כך זה מתחיל וכך זה נמשך תמיד: עוד סיפור, ועוד אחד, וויכוח ודיון האם הדבר היה ככה או לא היה ככה... כנראה שככה זה – "הסיפור, כמו שאמרתי, סיפור אמיתי, גיבוריו אמיתיים ושמותיהם אמיתיים. אבל כמו לכל אחיו במשפחתנו, גם לו כמה גרסאות, ובכל אחת מהן הפרזות ומחיקות ותוספות ושיפורים..."

אחד הדברים המעניינים בספר הזה הוא התנועה שבין הזכרון והשכחה, בין המיתוס המשפחתי לבין מציאות, בין הדמיון לאמת. ובסופו של הספר, אינך באמת יודע מה התרחש במציאות, והאם באמת "הדבר היה ככה". אבל זה לא חשוב בעצם: מה שחשוב הוא הסיפור, המספר והמאזין ומה שנוצר ביניהם. כל השאר – בטל.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על הדבר היה ככה - ספריה לעם #613