ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 במאי, 2019
ע"י
ע"י
מאיר שלו הצהיר בתחילת הספר שאין לו כוונה לכתוב 'כאן' אוטוביוגרפיה, ושאם יכתוב כזו - יעשה זאת רק בעתיד. בינתיים, הוא כתב ספר על סבתו ועל הסוויפר (שואב האבק) שלה.
העניין הוא שתוך כדי קריאת הספר קצת הצטערתי שהוא לא כתב אוטוביוגרפיה וזהו, והופך את הסיפור על סבתו ושואב האבק לאורך השנים לפרק בו. הסיבה לכך היא שהסיפור הזה אכן קיים בספר, והוא בהחלט - מה שנקרא - מגניב, מחמם לב, מקורי מאוד ונעים לעין, אבל חוץ ממנו יש בספר 'עיבוי' נורא משמעותי בסיפורים אחרים - פחות רלוונטיים, בעיניי, ופחות מעניינים. הטקסט השלם, שהוא למעשה סיפור או רצף-זכרונות יפה וכתוב טוב עטוף בהרבה מלל לא נחוץ, מוביל לתוצאה שהיא לא מספיק מנומקת ומוצדקת בעיניי. אם לחזור למה שהתחלתי בו - ראוי היה לוותר על הספר הזה, לחלץ ממנו את ה'עיקר' (מה לעשות, גם בסיפורי המשפחה הבין-דוריים היפים ביותר יש עיקר וטפל), ולתת לעיקר הזה מקום של כבוד במסגרת אחרת - שה'סך הכל' שלה ראוי יותר.
מעבר לכך ולגופו של סיפור, זהו טקסט נעים לקריאה, קולח מאוד, אנושי ושווה קריאה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
רץ - הסבתא האמיתית כנראה "לא מגניבה" או מתעללת
אבל כשדנים בסיפור, ראוי, לדעתי, לעסוק בדמות הספרותית, לא באמיתית. |
|
רץ
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
סבתא שלו לחלוטין לא הייתה מגניבה, היא התעללה קשות בשני בניה החורגים, שאחד מהם הוא אבא של גיסתי.
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
עם כל הערכתי והערצתי למאיר שלו, הספר הזה מיותר בעיני.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת