ביקורת ספרותית על הדבר היה ככה - ספריה לעם #613 מאת מאיר שלו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 ביוני, 2013
ע"י גל פרל פינקל


"סבא אהרון קרא לו 'סליודקה' וסיפר עליו סיפור: בחנות שהיתה למשפחתו 'שמו', כך אמר, במקרוב שבאוקראינה, 'מכרנו מוצרים לגוף, מוצרים לנשמה ומוצרים שבאמצע', וכששאלתי אותו למה הוא מתכוון, הסביר: 'מוצרים לגוף היו גרזנים, מעדרים ומגפיים לאיכרים האוקראינים, ומוצרים לנשמה היו טליתות, תפילין וסידורי תפילה ליהודים.' ואז השתתק ונעץ בי מבט כדי שאשאל מהם מוצרים שבאמצע. 'סבא,' שאלתי, 'ומה זה מוצרים שבאמצע?' 'באמצע,' הוא גיחך, 'זה סליודקה, דג מלוח. הוא גם לגוף וגם לנשמה'." (עמוד 115)

הספר "הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו מתאר: "סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה בארצות הברית ובישראל, על שואב-האבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה." כמאמר גב הספר (שאמי נוהגת לקרוא לו "האחורה של הספר") הספר נפתח במשפט: "הדבר היה ככה: לפני כמה שנים, ביום קיץ חם, קמתי מתנומה נעימה של אחר-הצהריים, הכנתי לי כוס קפה, ובעודי לוגם הבחנתי שהכל מסתכלים בי במבט משונה ומתאפקים שלא לצחוק. כשגחנתי לנעול את סנדלי התגלתה לי הסיבה: ציפורני אצבעות רגלי, כל העשר, היו צבועות בלק אדום ומבהיק." (עמוד 7) מכאן נפתחת שרשרת אירועים ממנה מורכב הסיפור, וכדרכו של שלו הוא נע בו קדימה ואחורה בציר הזמן. שם הספר, כך מוסבר בתחילת הסיפור, נובע מכך שסבתו, טוניה בן-ברק, השתמשה בביטוי הנ"ל כדרך קבע. מתי? "המילים 'הדבר היה ככה' היו הפתיחה הקבועה שלה לכל סיפור שסיפרה. היא ביטאה אותן במבטא הרוסי החזק שלה, עם הריש שקצה הלשון מטרטר על החך. גם ילדיה - אמי, אחיה ואחותה - אמרו "הדבר היה ככה" באותם מבטא וריש, כשהתחילו סיפור, ולא רק הם. עד היום אנחנו משתמשים בפתיחה הזאת ובמבטא הזה כדי לומר - זאת האמת. מה שאספר מיד הוא בדיוק מה שקרה." (עמוד 16).

מאיר שלו, "בן איכרים מנהלל" על-פי אמו, מתאר בספר את משפחתה של אמו, משפחת בן-ברק מנהלל החלוצית על ביתם ועל המשק החקלאי שהקימו, ואת ילדותו שלו, שעברה עליו בין נהלל לקיבוץ גינוסר ושכונת קרית משה בירושלים. בין השאר הוא מספר כיצד היה מגיע בחגים ובחופשות מבית-הספר לנהלל, לבקר את אחיה של אמו ולעבוד במשק: "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת, וקציר והעמסה, וחליבת זרע של תרנגולי-הודו והזרעת התרנגולות, שתי מלאכות מאוסות שאחסוך מכם את תיאורן, ואיסוף הביצים שהטילו, וניקוין עם הדודות, והמלאכה הנכספת מכל - הנהיגה בטרקטור והפעלת המכונות והמכשירים החקלאיים שקשורים אליו, ומה שהופך בן איכרים סתם לאדם המעלה: רברס עם עגלה, ויותר מזה - רברס עם עגלה בעלת יצול." (עמוד 171) ואם התיאור הנ"ל מצלצל למישהו מוכר הרי זה משום שהוא מזכיר מאוד את המשפט הבא: "למה אצל מי למדת לעשות רוורס עם עגלה? אצל מי? בפו"ם למדת את זה, או אצלי בכותנה?" (מתוך הסרט "מבצע סבתא") הספר מבהיר סוף כל סוף את מקורם של ביטויים וסיפורים. כך למשל, מברכת אותו סבתו בבוקר טוב: "מספיק להסריח במיטה" (עמוד 53), השזורים בספריו, הלקוחים מאוצר הביטויים והאירועים של משפחתו.

עלילת הספר מתמקדת ב"סוויפר" (באנגלית - "SWEEPER" ובשפתה של הסבתא - "SVIEEPERRR") שואב האבק שנשלח לסבתא של מאיר שלו מאמריקה, שונה במקצת משאר ספריו של שלו משום שהמסופר בו אכן התרחש, בין שבגרסה כזו או אחרת, במציאות. כאשר מגלה המספר את מקור השואב אזי: "'מאמריקה. מלוס-אנג'לס שבקליפורניה שבארצות הברית.' נשימה עמוקה. כל-כך הרבה שמות חשובים, אסורים ומושכים במשפט אחד. ועוד נשימה עמוקה, לא רק הנשימה של הרגע ההוא, כשהופיעה המילה אמריקה בסיפורי ה של אמי בפעם הראשונה, ולא רק במקום ההוא, בנהלל, שאמריקה ייצגה בו דברים כה שונים ומנוגדים, אלא גם הנשימה של כאן ועתה, שנים רבות אחר-כך, כשהדבר נזכר ונכתב. אמריקה של שם ושל אז, של ימי ילדותי בכפר, היתה מחוז כיסופים וארץ אויב העת ובעונה אחת. הטרקטורים הכי חזקים ביותר והמקצרות הכי המשובחות באו מאמריקה. מפתח הצינורות של 'רידג'יד' - 'המפתח הכי טוב בעולם, עם אחריות לכל החיים', התפעלו הדודים מנחם ויאיר - בא משם, וכמוהו גם ה'ג'יפ' הכל-יכול, שנוסע בכל מקום, והתת-מקלע האימתני 'טומיגאן', שהדודים איתמר ומיכה, שנלחמו במלחמת השחרור, סיפרו עליהם נסים ונפלאות. ויותר מכך, כובשי המערב היו חלוצים כמו הסבים והסבתות שלנו, אנשי העלייה השנייה. 'האחד במאי' - חג הפועלים - בא מאמריקה. רבים מהחיילים שניצחו את הנאצים היו אמריקאים. וגם לותר ברבנק, גדול האגרונומים, ממציא זן השזיפים 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול תפוחי האדמה בזריעה ולא בשתילה, היה אמריקאי. הספר של ברבנק, 'יבול החיים', נפוץ אז מאוד בבתי ההתיישבות העובדת, וראה זה פלא - הוא חי באותה קליפורניה שהדוד ישעיהו היגר אליה במקום לעלות לארץ ישראל, עשה בה "ביזנס" ושינה את שמו ל'סם'. ואכן, גם הקפיטליזם בא משם, והנהנתנות, והריקנות, והגנדור, והאיפור, והמותרות, והמוזיקה שדודי הצעיר יאיר שמע למורת רוחו של אביו. ובקיצור, איש לא הבין איך קרה שהארץ שתרמה לאנושות את הקומביין ואת התירס ואת שיטת הרתמה של שלוש נקודות לטרקטור - אחת באחורי גופו ושתיים בקצות הזרועות ההידראוליות - לוקה בדרך חיים כה פסולה ובחוסר ערכים כה גמור. אינני בטוח שאמריקה ידעה זאת, אבל חוץ מברית המועצות, ממזרח גרמניה, מסין ומקוריאה הצפונית, היה לה בימי ילדותי עוד אויב אחד. אויב לא גדול, לא חזק, יריב לא מסוכן במיוחד, למען האמת, אבל מר ערכי ונחוש: כמה מושבים וקיבוצים בארץ ישראל - תנועת ההתיישבות." (עמודים 29-32)

בקיצור ספר קליל וכיפי שנחמד לקרוא, ולמצוא גם סיפורים משפחתיים שנעים לקרוא ולהשוותם עם אלו שלכם, וגם לזהות את מקורם של אירועים בדיונים בספרים שכתב שלו. מומולץ בחום רב!!!
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
אלון -אתה צודק !!!. מתנצלת עמוקות בפני הסופר שלו בפניך ובפני כולם/ן על הטעות .להגנתי -אומר שעוד לא לקחתי אותו לידי פיזית,וכתבתי מתוך זיכרון . תודה על התיקון .
טופי (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
שתיים דובים - מאיר שלו http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=967579
אלון דה אלפרט (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חמדת, מאיר שלו היה מאבד את כל שלוותו אילו שמע שקראת לספרו "שני דובים". ספרו החדש ייקרא "שתיים דבים", והוא נגזר מפסוק תנכ"י על אלישע הנביא, : וַיַּעַל מִשָּׁם בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, אֶל-הַר הַכַּרְמֶל; וּמִשָּׁם, שָׁב שֹׁמְרוֹן.
חמדת (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
שלו מפרסם עכשיו ספר חדש בשם "שתיים דובים"{תיקון -אחרי הערה של אלון }- הספר ממתין לי לקריאה
רץ (לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
יפה - אגב בן משפחתי נשוי לבת בן ברק - סניף חניתה, והמציאות של הסיפור עולה על כול דמיון



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ