ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 14 באפריל, 2023
ע"י בנצי גורן
ע"י בנצי גורן
מאיר שלו שהלך לעולמו השבוע, הובא היום למנוחות. במהלך השנים קראתי רבים מהטורים שכתב בעיתון, לא עם כל דבריו הסכמתי אך תמיד חשבתי כי מן הראוי הוא, שלשני המחנות הפוליטיים יהיו עוד כמה דוברים ופובליציסטים ברמתו של שלו.
אך ברוב בורותי, לא קראתי רבים מספריו. לפני שנים ארוכות קראתי את תנ"ך עכשיו ונהניתי הנאה מרובה מהדרך בה נהג שלו להציג את גיבורי התנ"ך וכשילדי היו צעירים, הקראתי להם כמובן את הכינה נחמה. לאחר מכן ניסיתי לקרוא את "כימים אחדים" ואת "עשו", לשניהם לא כל כך התחברתי ומאז לא חזרתי אל ספריו. כשסיפרתי זאת השבוע לאשתי אשר קראה כל פסיק שמאיר שלו כתב, היא נגשה אל הספריה בביתנו, שבה משם עם "הדבר היה ככה" ואמרה לי: תקרא, זה הספר הקריא ביותר שלו. אתה בטוח תאהב.
מכיוון שאני לא נוהג להתווכח עם נשים ובעקר לא עם זו הישנה לצידי בלילות, קראתי. לא הייתי זקוק להוכחה נוספת כי אשתי תמיד צודקת אבל בכל זאת קיבלתי עוד הוכחה כזו.
זהו ספר נפלא בו חוזר מאיר שלו את זכרונות הילדות שלו ואל בני משפחתו שכבר אינם: הוריו, סבו וסבתו, הדודים וכן אל הימים בהם גדל בירושלים ובעקר במושב נהלל. הוא מספר על האנשים ,על מנהגיהם, אורחות חייהם, שגעונותיהם, שגיונותיהם, מאכליהם, ריחותיהם ואפילו על חיות הבית. זהו סיפור על משפחה האוהבת מילים וסיפורים אך גם זהו סיפורה של מדינת ישראל בשנות ה-50 וה-60. אמנם לא גדלתי כאן בשנות ה-50 אך את כדי החלב והבלוקים של הקרח עליהם כותב שלו, אני זוכר משנים מאוחרות יותר. היו אלו ימים בהם עדין דברו על ציונות וחלוציות.
מכל הדמויות אהבתי במיוחד את סבתא טוניה, אולי מפני שגם לי היתה סבתא שכבשה דגים מלוחים אשר טעמם זכור לי עד היום, וגם היא היתה פתוחה במיוחד בכל מה שקשור ליחסים שבינו לבינה, ממש כפי שמספר מאיר שלו על סבתא טוניה.
סיימתי את הספר עם חיוך גדול, כי הרי לא ניתן שלא לחייך למקרא הסיפור על אביגיל והסוויפר של סבתא אשר את שמו צריך לבטא "בריש רוסית מתגלגלת וביוד רוסית עמוקה".
אסיים באחת הפסקאות הקסומות מתוך הספר:
"אני זוכר כילד שההורים שלי היו אוכלים ארוחת ערב פשוטה של סלט ירקות וחביתה, אימא שלי הייתה מכינה את הסלט בתוך קערה גדולה על השולחן, וכל אחד היה מוריד לו לצלחת מתוך אותה קערה, כלומר כולם קיבלו אותו סלט. אבל בכל ארוחה אני הייתי מבקש מאימא שלי לאכול קצת סלט מהצלחת שלה כי היה לו טעם אחר."
נוח בשלום באדמת נהלל מר שלו, אני כמובן אנסה שוב את ספריך האחרים.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
קראתי את הספר ולא אהבתי - אולי בהשפעת גיסתי, בת דודתו של שלו. אביה ואחיו היו בניה מאישתו הראשונה, טוניה פשוט התעללה בהם בצורה אכזרית.
|
|
|
יעל
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מצטרפת למוקסמים מ"גינת בר".
זה לא ספר עלילתי, ולא חייבים לקרוא אותו מראשיתו ועד סופו בבת אחת. אפשר פרק פה, פרק שם - ליהנות מרגעים של קסם.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה זאבי.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
את הספר הזה טרם קראתי אבל אני יודע שהוא שנוי במחלוקת בקרב הקוראים.
ועד שאקרא אני בדעתו של מורי לגבי הרומנים הגדולים של שלו.
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אין עליו. עשיתם לי חשק גם לנסות שוב את הדבר היה ככה.
אני קוראת בגינת בר ומתעצבת על לכתו. איש מיוחד מאוד. כל הטובים הולכים ככה סתם וזה עצוב. |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה יעל.
הגדרת נפלא את סגנונו של שלו.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
זה אחד מהספרים המקסימים של שלו, לטעמי.
נהניתי ממנו מאד. שלו מרבה ללהטט בין המצחיק למחריד וזה מה שהופך את ספריו לכה מיוחדים ובלתי נשכחים. |
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה גלית, אשלים חוסרים.
|
|
|
גלית
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
מאד אהבתי אותו
וגינת בר מקסים ומפעים וספוג אהבת ארץ ישראל וטבע.תענוג.
|
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
בינתיים קוראת ונהנת. גם מחכים וגם משעשע.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
סקאוט, גינת בר הוא ספר מהולל ומעבר לוויכוח.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה מורי ויעל.
אשתדל להגיע גם אל האחרים. הענין הוא שערימות הספרים גדלות והרשימות הולכות ומתארכות עד כדי אבסורד.
סקאוט, אמתין לחוות דעתך על גינת בר. |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
את הספר הזה עוד לא ניסיתי אבל בדיוק התחלתי את גינת בר. נקווה שעשיתי בחירה נכונה.
|
|
|
יעל
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אני כמו מורי.
הספר היחיד של שלו שלא סיימתי. אחרים שלו נפלאים בעיני. כולל אסופות ההרצאות: "סוד אחיזת העיניים" ו"בעיקר על אהבה".
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
את הספר הזה ממש לא אהבתי בניגוד לשבע. הרומנים הראשונים שלו, הנעים בין מצוין למופתי.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה נצחיה.
עדין אין לי מספיק קילומטרז' עם שלו כדי לשפוט, אבל אני מקווה לצבור עם הזמן.
|
|
|
בנצי גורן
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
תודה בועז, תודה סקאוט.
|
|
|
נצחיה
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
יפה כתבת.
אני התחלתי עם "בביתו במדבר" ואהבתי מאוד, אבל אהבתי גם את עשיו ואת כימים אחדים. מה שלא אהבתי כל כך זה שתיים דובים ובסוף בסוף בסוף מאיר שלו, עם הכתיבה המעולה, ממחזר את אותו סיפור בנוסחים שונים |
|
|
סקאוט
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
אין על מאיר שלו. כימים אחדים אחד הספרים הכי יפים שיש.
|
|
|
בועז
(לפני שנתיים ו-4 חודשים)
כתבת יפה מאוד. את "הדבר היה ככה" כבר קראתי, לכן אשתי, שגם היא בקיאה בספריו של שלו הרבה יותר ממני, דרבנה אותי לקרוא את "פונטנלה". בינתיים - עמ' 60 - אני נהנה מאוד.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
