ביקורת ספרותית על הדבר היה ככה - ספריה לעם #613 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 16 באוגוסט, 2015
ע"י עומר ציוני


מראש אני חייב לשוב ולהתוודות - אני מאד אוהב את ספרי מאיר שלו, את תוכנם ואת סגנון כתיבתו. הספר הזה חיכה לי זמן רב על המדף, כמו בקבוק ברנדי מעולה ששני הצדיים (אתה והבקבוק) יודעים - יום אחד נשתה את תוכנו, ואז תהיה חגיגה אמתית... אז לא קורה כלום אם נתעכב עוד קצת, רק ההנאה תהיה אחר כך יותר גדולה.
אז כמובן שאהבתי מאד את הספר. גם לי יש "דוד בנהלל" וכמו כולם שם יש לו קשר כלשהו למשה דיין ולמשפחתו של מאיר שלו. והדוד הזה הוא גאוות המשפחה כבר למעלה מחמישים שנה. דוד אמתי, ומנהלל. ויש לי גם משפחה בקיבוץ גנוסר שהייתה פעם יותר גדולה ואידיאולוגית והיום עדיין יש שם, אבל רק נצר. ואני מאמין שאני באמת ציוני אמתי, שתול בארץ הזו במשפחה שראשיה הגיעו הנה לפני מאה שנה. והיות ומהפכות אמתיות, ובוודאי זו הציונית, יכולות להיות נישאות רק על כתפיהם של משוגעים אמתיים - נראים לי כל סיפוריו וספריו של מאיר שלו נכונים עד כאב...
אהבתי כל שורה ופרק בספר הזה. אל נא תשפטו אותי - זו אהבה "מהבטן" ומ"הלב"...
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אוהבת תכלת (לפני 3 שנים)
כל כך אהבתי את הספר הזה! מצחיק עד דמעות.
והסבתא....איזו סבתא מופלאה....תענוג!


רויטל ק. (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
בד"כ אני עם אוקי - לא אוהבת את מאיר שלו בכלל.
אבל את הספר הזה אהבתי, היה קצר ומשעשע, צחקתי הרבה.
עומר ציוני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אוקי - אל תתנצלי
היופי באמנות הוא שלא כולם מסכימים לגביה. למרות חילוקי הדעות בקשר למאיר שלו - אני אתך!
עומר ציוני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
רץ - סיפור קטן על הסבתא
אז ככה מספרים בנהלל עכשיו:
מישהו פגש את מאיר שלו ואמר לו "תשמע, לגבי מה שכתבת על סבתא שלך..." אז מאיר קפץ ואמר "כן, אני יודע שהדעות עליה היו חלוקות" ענה לו האיש "מה פתאום חלוקות? כולם הסכימו שהיא מרשעת ומשוגעת"
עומר ציוני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
למחשבות
אני מתחבר למה שכתבת כי הייתה לי תחושה בשלב מסוים שזה ספר סיכום שחוזר על מה שהיכרנו בעבר. מן יומן שמספר את מה שהיכרנו. אבל מצד שני - כמו בהגדה של פסח: אני מכיר את הסיפור ובכל זאת רוצה לשמוע אותו עוד ועוד...
אוקי (אורית) (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
יודעת שאני במיעוט, מה מיעוט אחרונת האספסוף של המיעוטים - לא סובלת את הספרים של מאיר שלו (וטיעוניי המנומקים עמי), אגב, מאוד אוהבת להקשיב לו (בהרצאות וכדומה). את "הדבר היה ככה" הקטן, ניסיתי, למרות שבעבר התחלתי כמה וכמה מספריו - ונטשתי אותם בשלב זה או אחר, אמרו לי: הוא קטן ונפלא, כמו ממתק ממש, את חייבת - אם חייבת אז חייבת וגם הכריכה נראית מדליקה- התוצאה: נורא. הוא משעמם. הוא משעמם נורא. כתוב כמו ספר פרטי ספר משפחתי המיועד למשפחה פנימה. לא מעניינת אותי - החדירה פנימה אל אותה המשפחה. מיעוט אספסופי - כבר אמרתי.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ממש עשית לי חשק לקרוא, למרות שזה לא התפריט הרגיל שלי.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
עומר - ספר פחות טוב של שלו - הסיפור האמתי הוא שהסבתא הזאת הייתה רשעית אמיתית שהתנהגה בצורה מחפירה לשני בניה החורגים.
Huck (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
גם אני מאד אהבתי את הספר, ולא הבנתי למה הטון המתנצל? כי הוא לא ספר "רציני" וכבד? צריך כשרון גם כדי לכתוב ספרים קלילים. יחד עם זאת, אותי הספר הזה גם ריגש (ולא רק הצחיק).
מחשבות (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
גם אני אוהב אותו והרגשתי שהספר הזה מיותר לגמרי.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ