ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 22 בפברואר, 2022
ע"י סימנטוב
ע"י סימנטוב
האמא של אשתי אפשר להגיד עליה שלא היתה חולת ניקיון. אפשר אפילו בלי להגזים להגיד שהיא היתה ההיפך יעני אצלה לא היה סתם מלוכלך. היא היה אצלה טינופת. שהיית בא אצלה איפה ששמת את היד שלך היה נדבק בה משהו. עכשיו אני בבית שגדלתי היה מבריק יעני היית יכול להסתרק בברזל של הידית של הדלת ואפילו היית יכול לאכול מהרצפה מרוב שנקי אז היה מפריע לי מאד מאד מתי שהיינו הולכים אצל האמא שלה. שהילדים היו קטנים לפני שהיינו נכנסים הייתי אומר להם אל תיגעו בשום דבר שמה ואל תכניסו יד לפה שלכם שהאמת פחדתי על הבריאות שלהם.
הכי קשה היה אם היתה רוצה שנשב נאכל אצלה. מצד אחד אני לא יכול לא לכבד אותה יעני לא יכול להעליב אותה ומהצד השני אתה יודע שאצלה המחבת הולך מהגז ישירות לארון בלי שיעבור עליו שטיפה כמו שצריך. אני לא אומר שלא היה טעים האוכל שלה אבל רק מהמחשבה שיש אצלי בראש הייתי בולע בכוח ומנסה בלי להרגיש את הטעם שלו העיקר שיעבור.
זה לא היה בימים שהיה האלכוג'ל מפורסם כמו עכשיו אבל איך שהיינו יוצאים הייתי חונה רחוק בשביל שלא יראו שלפני שיכנסו הילדים לאוטו הייתי מעביר להם סמרטוט על היד בשביל שנשמור על הריפוד שאחר כך אני צריך לקחת אנשים.
המזל שהבת שלה לא יצאה כמוה שאני לא יודע איך הייתי מסתדר איתה אם היתה כמו האמא שלה. אני אין לי בעיה לעזור בנקיון כמה שצריך אבל לא יכול לחיות בתוך טינופת.
עכשיו כל זה שאני מספר לכם את מי זה מעניין? אולי רק אלה שמכירים את המשפחה שלנו או באים אצלנו בבית או אולי אחד שאצלו גם היה בדיוק הדבר הזה. מאיר שלו בגלל שהוא מפורסם הוא יכול לספר כאלה סיפורים על הנונה שלו ועל המחלת ניקיון שלה וישימו את זה בספר אפילו שלפי דעתי זה כמו שיש לך ספר זכרונות. אז אולי זה מעניין אחד שחי בזמנים של הספתא שלו וזה מזכיר לו את החיים של פעם אבל בשבילי זה היה בסך הכל כמו שקליינט במזל שלו נכנסנו בפקק ובשביל להעביר את הזמן ושלא ירגיש במונה מספר לי על המשפחה שלו.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
בדיוק כך, אך הצד הגרוע של הסיפור הזה - שהיא שנאה את שני ילדיה החורגים, והייתה לגביהם אמא מהאגדות האחים גרים, אם היא הייתה חייה היום, אין ספק,
שהיא היתה נחקרת על התעללות בחסרי ישע - איך אני יודע את זה, היא הייתה הסבתא החורגת של גיסתי.
|
|
|
עלמה
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
בדיוק סיימתי עכשיו ספר שהותיר לי את אותה תחושה! מעין פלישה מעייפת לחיים של אחרים שברוב הזמן, לא העניקה לי עניין של ממש. בגדול, ספר בלי הרבה "בשר".
ספציפית בנוגע לשלו, ממליצה לא לוותר ולנסות את גינת בר- ספר מעולה פלוס פלוס. |
|
|
יעל
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
:-)
אני לא הצלחתי לצלוח את הספר הזה. הוא הפיל עלי תרדמה.
|
|
|
גלית
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מה שYAELHAR
רק מה, נכשלת קשות ב"אין לי בעיה לעזור בכמה שצריך"
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מספר ומספר אבל באופן חינני ביותר.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת נכונה. הספר די חלש.
אהבתי רק את הסיפור על ההיכרות של אביו ואמו. "גינת בר" שלו דווקא מוצלח ומומלץ. |
|
|
אלעד
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יש שם את הקטע על "נהג מונית" במיוחד בשבילך...
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
משעשע מאוד, הצלחת להצחיק אותי.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
לא באה לסנגר על אמא של אשתך עליה השלום אבל אני יש לי שני דברים להגיד:
1. לאכול מהרצפה ולהסתרק בברזל של הידית זאת קיצוניות שנייה. קצת פרופורציות, כמו בכל דבר בחיים... 2. מונית היא כמו מלון. נראה נקי נקי אבל שורץ חיידקים ומחלות וטינופת שלא נדע. אולי עדיף כבר וריאנט דביק אחד מאשר אוסף של מיליון וריאנטים מכל קצוות הארץ. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני אהבתי את הספר הזה, כמו חלק גדול מספריו של שלו שקראתי.
לא חשבתי, כמוך, שזה סיפור על משפחה אחת, שלא מעניין אף אחד חוץ מבנ אותה משפחה. חשבתי שתשומת הלב שלו לפרטים, יחד עם הסיפור המצחיק/מחריד שהוא מספר מביא "עוד משהו" שאני מחפשת בספרות. פעם עבדתי עם מישהי (חולת ניקיון, נראה לי), שניסתה להדגים לי כמה מלוכלך אצל חמותה. היא אמרה שכאשר הם נכנסים אליה, הם עוברים בריצה בדרך לסלון, כדי לא להידבק לריצפה... |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
התחושה שלי לגבי הספר היתה שסחטו לימון סחוט. כל הרומנים של שלו מהוללים. זה מיותר.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
