ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 בדצמבר, 2012
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
הספר היה ברשימת "צריך לקרוא מתישהוא". אז עכשיו הגיע הזמן. מאיר שלו, המוכר והידוע, והפעם בספר לא בדיוני. לפחות לכאורה.
כשלמדתי בתיכון, סבא וסבתא שלי עברו לגור בירושלים. הנסיעה מהבית שלי לבית הספר ארכה כשעה וחצי, כולל פקקים, והיתה מייגעת עד מאוד. לכן נהגתי לישוןאצלם, במקום בו אפשר היה לצאת ב7:55 ולהגיע בזמן. לא שהבחירה הזאת גרמה לי לישון יותר, חלילה. סבא היה קם בארבע לפנות בוקר, סבתא קצת לפני שש, ומהזמן הזה, הרדיו היה פתוח, והכוונות ברורות - זה הזמן לקום. מי שממשיך לשהות במיטה הוא עצלן ונרפה. לכן השכמתי קום, זכיתי לארוחת בוקר מפנקת, מה שלא הייתי מספיקה בבית, ולשקית ארוזה במיוחד ובה לחמניה עם חביתה מקושקשת עם בצל, ולצד זה תפוח, וקלמנטינה, ושקדים, וצו'קולט (מריר), ורוגלך מהמקפיא, ו... ו... אחר כך גדלתי, והמשכתי לבקר את סבא וסבתא. סבא נפטר לפני כשנה, סבתא תחגוג בקרוב תשעים.
כל ההקדמה הארוכה הזאת באה לספר שאני אוהבת מאוד סיפורי סבתא. מאוד מאוד מאוד. גם את אלה שאני מכירה, וגם את אלה שלא. לפעמים אני מבקרת מכרים וקולגות ב"שבעה" על הורים שמתו והם עתירי ימים ושנים, ומבלי להכיר את הדמויות המדוברות, אני יושבת ושומעת בשקיקה. זאת שעלתה לארץ, זה שנולד בה, זאת שהיגרה לארה"ב, זה שהקים קיבוץ, זה שהיה מראשוני העיר. איך אמרה המורה להיסטוריה (ששנאתי?) "סיפורי אנו באנו". את ההיסטוריה אני שונאת, את הסיפורים אני אוהבת.
וככה גם בספרים. בין אם גיל חובב מספר על סבתו לאה ושאר משפחתו המופרעת, ומגלגל מצחוק. בין אם עמוס עוז מספר על סבתו שולמית, ועל שאר בני משפחתו עם סיפוריהם האישיים, וגורר דמע, אני קוראת הכל. וגם כאן. אין כאן רומן, וגם לא ממש סיפור. יש כאן אסופת זכרונות על סבתא טוניה, אשת נהלל. וגם על הסבא, והאחים, וההורים. על הכתיבה של מאיר שלו אין הרבה מה לפרט. זה מאיר שלו. זך וצלול וטהור. סוג הכתיבה שפעם גרם לי לבכי של תסכול, כי אני לעולם לא אצליח לכתוב כך, והיום גורם לי לשמחה, שיש לפחות מישהו שיודע לכתוב ככה. בשפה רהוטה, עשירה, ברגישות לשונית, שעכשיו גם הבנתי את המקור שלה, באבחנות אנושיות דקות, ובהרבה הרבה הומור. כיף של ספר, עם טעם של לבניה ועגבניה, עם ריח של אבק ואקליפטוס, עם אווירה של רץ ישראל הישנה והטובה. ועם טעם של עוד.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
תודה למשבחים
גלית, עולם נפלא נורא, ליז ואנקה. זה לא אני, זה הוא....
ותודה גם למלייקקים. חיממתם את ליבי. |
|
|
גלית
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
אני קבלתי תחושה דומה מהספר
היה ממש כיף ואהבתי את הבקורת
|
|
|
עולם
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת, והפרספקטיבה האישית משביחה אותה.
|
|
|
ליז
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
הצלחת להביע דברים כהוויתם. נהנתי מהסקירה שלך ובעת קריאת הספר, לא גמרתי לצחוק...סוג של ספר שקראתי ב"לופ" פעמיים...
|
|
|
אנקה
(לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
נצחיה הביקורות שלך היום תענוג צרוף. מסכימה עם כל מילה.
הספר הזה מקסים וגם מאיר שלו.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
