ביקורות ספרים על הספר אם יש גן עדן
|
הספר הזה הזכיר לי את הסרט "בופור" ורק אחרי שסיימתי לקרוא אותו התברר לי שעליו מבוסס הסרט (שבו ניסיתי לצפות כבר כמה פעמים אבל זה כשל כל פעם אולי חיכה שאקרא קודם).
"ברוכים הבאים. אם יש גן עדן ככה הוא נראה, אם יש גיהנום ככה הוא מרגיש. מוצב בופור."
הכתיבה טובה (להוציא את הניבולים המוגזמים), רק שהוא קצת סתמי, בדיוק כמו שמתאר את המלחמה כסתמית.
המצחיק הוא שרק אחרי שקראתי באחרית דבר על הסופר (הג'ובניק), קלטתי שהנעליים בכריכה בכלל שחורות.
והשם הזכיר לי את השיר של עידן יניב. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
לא מבין על מה ההתלהבות. שפה נמוכה, וולגרית, תאורים סכמטיים שחוזרים על עצמם בכל מיני ואריאציות. אולי באמת מתאים לצעירים. הפסקתי לקרוא אחרי כמה עמודים. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה קיווצ'ץ' אותי מבפנים. וואו, קראתי אותו במהלך השירות הצבאי, בתקופת עופרת יצוקה- ולא הצלחתי להתנתק ממנו.
העמודים הראשונים של הספר הזה לא יוצאים לי מהראש עד היום-בהם מתוארים כל הדברים שיונתן, החבר של דמות המספר שנהרג בלבנון, כבר לא יספיק לחוות או לעשות. מצמרר כל פעם מחדש, ואפילו מצאתי את הקטע כדי שתוכלו לשפוט בעצמכם (אזהיר ואומר כי הקטעים כוללים סלנג ושפה בוטה)
"הוא כבר לא.
יונתן כבר לא יראה אותנו מתכערים. "לעולם לא נהיה יפים יותר מעכשיו," הוא תמיד היה אומר, ואני הייתי שואל אם זה אמור לעודד, כי זה לא. תגיד, אתה דפוק? איך אתה לא מכיר את המשחק הזה? לא י... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מטלטל מאוד, שנים נמנעתי מלקרוא אותו. הפעם החלטתי שהגיע הזמן.
האמונה הייתה מאוד חזקה שהנוכחות שלנו בלבנון נחוצה להגן על צפון המדינה. יחד עם זאת הבנו שהמחיר היה כבד מנשוא לשים את בנינו להיות מטרות לצבא חיזבאללה . בספר מתואר גם הווי של כיתת לוחמים וגם הדילמה הקשה והחלטה הנבונה של יציאה מלבנון.
כתיבה קולחת זורמת מאוד. נהניתי מהכתיבה התוכן ריסק אותי..... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תמיד קשה לי לכתוב ביקורות על ספרים כאלה, ולא בגלל שאני אמביוולנטית לגבי הביקורת עצמה, אלא בגלל שעל "ספרים כאלה" יש דעה נורא חזקה בקונצנזוס, כמעט אוטומטית, ומה לעשות שלפעמים בא לך להשמיע קול קצת אחר. כחלק מכך, אני יודעת שהסיפור קרוב לליבם של רבים, בין אם בגלל השקה לסיפורם האישי ובין אם סתם כי מדובר בנושא כל כך טעון וכואב, ואני כמעט מרגישה צורך משונה להיות זהירה בביקורת שלי בגלל זה.
ובכל זאת, מדובר בספר שזנחתי אחרי 230 עמודים מתוך כ-320. לא הצלחתי לסיים אותו, או שאולי "לא הצלחתי" זה לא מדויק - לא מספיק רציתי. לא הרגשתי שזה ישתלם לי. התהליך שעברתי לאורך 230 העמודי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
בסך הכל ספר טוב וכדאי לקרוא.
תיאור ריאליסטי נוקב של השירות הקשה בלבנון על הקושי הפיזי והנפשי,הקשר בין אנשי היחידה,בינם למפקד.
העימותים עם החיזבאללה.
תיאורים בלתי נשכחים בהם הלילה בו נתקלו בכוח חיזבאללה ואש תופת משני הצדדים והצער והבכי במוצב כשפשטה השמועה שהם נהרגו.
פיצוץ הבופור בסוף.
כמה דמויות בלתי נשכחות כמו ריבר החובש.
השפה קולחת,צבאית כמובן בחלקה.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא קראתי עדיין ספר של סופר ישראלי שכותב יותר טוב מרון לשם, מרגיש לי כאילו כולם צריכים לנשק את רגליו.
הצלחתי הרבה יותר מידי פעמים להזדהות עם הספר. כי אני יודע איך זה מרגיש לחשוב על חבר נפש שלך ולדעת ש, "הוא לא ידע לעולם איך זה לשבת על הדשא עם ילד קטן, שהוא שלו". -רון לשם.
אין הרבה מה להוסיף על הספר האדיר הזה, רק מי שיפתח אותו יבין באיזה קינג מדובר.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בקיצור שווה כל שקל שהוא יעלה לכם ויותר.
הספר מכניס לאווירה מהמילה הראשונה, רק תנסו לקרוא את העמוד הראשון ותבינו שאין לכם דרך לברוח לשום מקום, אתם תקועים. תקועים בבופור.
הספר הזה הוא ספר קריאה חובה, מסוג הספרים שהיית מצפה שיקראו בשיעורי ספרות, לא כי הוא כתוב בשפה גבוהה או מפוסק כראוי אלא כי הוא באמת גורם לך להתעניין, כי זאת כתיבה מהסוג שמגרה לך את המוח וכובשת לך את הלב... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה בא לי כמדריך
לרגשות להבנה של העולם סביבי
ריגש אותי והצחיק אותי
הוציא ממני דמעות מעורבות בעצב והשלמה
תודה רבה על הספר הזה
ממליצה עליו בחום ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה ולדעתי חובה לקרוא אותו, בתור לוחם כיום בסדיר גם הזדהיתי עם הרבה מהכתוב.
אל תראו את הסרט אם קראתם את הספר, בזבוז זמן.
וייאלה לכו לקרוא ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהבנתי שהסופר לא שירת בכלל ביחידה קרבית, הופתעתי.
ריח הזוהמה על הבופור, מראה המלון המעופש בו לנו והדי הפיצוצים מהמוצבים שליד, נשמעו היטב בחדרי שבבאר שבע המדברית והרחוקה.
קשה להאמין שסופר שלא חווה את הדברים על בשרו (אלא מחייל שהיה במוצב, כפי שהוא מספר באחרית הדבר) יצליח לתאר את רגשות החיילים על הבופור בצורה חיה כלכך.
הבעיה היחידה שלי אתו הייתה המשפטים הקצרים והסתומים, חסרי הפסיקים ומלאי הנקודות.
אני יודע שיש אנשים שיותר מתחברים לסגנון אבל לי היה מעט קשה איתו.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד מהספרי חובה שכל אוהבי הקריאה חייבים לקרוא. במיוחד למי שאוהב ספרים העוסקים בצבא.
את הספר עצמו קראתי בצבא והתחברתי אליו ממש, ואין ספק שגם מי שלא נמצא כעת בשירות צבאי (בין אם אחריו או לפניו) יכול להתחבר אליו. הסיפור מסופר דרך נקודת מבטו של לירז, מפקד בחטיבת חי"ר על שלוש עשרה חיילים במוצב מבודד בשנתיים האחרונות בבופור בלבנון. הספר עצמו נותן נקודת מבט על התמודדות עם אבדן, פחד וחברות.
ספר שהשאיר לי חותם אישי, ולקחתי ממנו המון המון קטעים בתור מש''קית חינוך,עבר בין הרבה חברים שלי בבסיס וכמוני הם גם מאוד אהבו את הספר, עד שהענקתי אותו לחניכה שהתגייסה ללוחמ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חובה! חובה! חובה!
לכל אוהבי הספרים הצבאיים, אני מקווה שאתם קוראים את הביקורת הזאת אחרי שכבר קראתם את הספר.
ואם לא, תקראו אותו עכשיו!
מרגש, מצמרר, סוחף. בכיתי 90% מהספר לפחות.
קראתי אותו לפני 10 שנים בערך בפעם הראשונה ועד היום הוא צרוב בי.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה, קצת קשה לקריאה אבל שווה כל משפט.
בפשטות - סיפורם של שני חיילים, להכיר קצת מנקודת מבט אחרת.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב ,מיותר לציין "הרבה יותר טוב מהסרט"
בקטעים מסוימים הדמעות מטשטשות את המילים ושנייה אחרי אתה מוצא את עצמך צוחק בקול.
זו הצצה קטנה למגוון המחשבות שפוקדות אותך בשעות שמירה באישון לילה או במהלך מסע שהמוח מנותק מהגוף וכל חייל מכונס בעצמו
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לנו מנהג בבית הספר, שמדי שנה, בסמוך ליום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה, לוקחים כמה נציגים מכל מני כיתות ושכבות בבית הספר, למירוץ על יד בית העלמין שנמצא בסמוך לבית הספר, במין מגרש ריצה עגול וגדול. המסלול, אם הבנתי נכון, הוא 4 ק"מ, ולא חייבים לרוץ כל הזמן, אפשר גם ללכת. מה שחשוב, זה ההשתתפות במירוץ, שאביו של נער כלשהו שלמד בבית הספר ונהרג במלחמת הלבנון השנייה ייסד, כדי להנציח את זכר בנו, וכדי להראות שאולי הוא כבר לא חי, אבל הזיכרון שלו ועוד איך שחי, נושם, בועט ורץ.
והשנה, אני הולך לרוץ במירוץ.
ואז נזכרתי בספר הזה. אולי בגלל שעל הכריכה הקידמית רו... המשך לקרוא
49 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור צעירה, שעדיין לא התגייסה ובטח שלא הייתה בבופור (נולדתי כשנתיים לפני היציאה מלבנון), התחלתי לקרוא את הספר עקב טיול שבו הדרכתי בתנועת הנוער שדיבר על מלחמות ישראל ובין היתר גם על מלחמת שלום הגליל ויחסי לבנון-ישראל בשנים שלפני ואחרי. הספר מראה צד אחר, צד שאותו לפעמים אנו נוטים לשכוח בכל הקשור בצבא במדינה הקטנה שלנו, את היחסים בין הלוחמים ואת השאיפה לאנושיות ואפילו אושר מבעד למסכת העשן והשכול. ספר מצויין שגרם לי לחשוב על מה היה שם, על מה העם שלנו עובר כיום, על איזו חיילת אני רוצה להיות וכל זה תוך נתינת פרספקטיבה על החיים שלנו, האזרחים, במדינה שכזו. ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ללא ספק הספר הזה מצליח בקלות לגעת בנפש. הדמויות בנויות בצורה מאוד חכמה , ריאלית ,מעניינת ולא מתנשאת ומה שמאחד אותם , הבופור , גורם להם להגיע לקיצון שמאוד מייצג רוח של חברה שלמה באותם שנים. וזה מה שמדהים בספר ,אתה קורא אותו ובאמת יכול להרגיש את הדילמה , לטוב ולרע של הנסיגה מלבנון ולהיות חלק ממנה . אם בא לכם לצלול לחוויה של כאב (כלומר המון כאב) , היסטוריה ודמויות בלתי נשכחות ,אז תקנו את הספר הזה. אני בטוח שלא תתאכזבו. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצד אחד, אהבתי מאוד את הספר. מצד שני, הוא גרם לי כעס ותסכול רב. הספר כתוב בצורה קלילה, בשפה נמוכה, יומיומית, והוא מלא בתיאורים של הכל. אני חושבת שהספר והכתיבה שלו בפרט משקפים בצורה הכי אמיתית את המצב ברצועת הביטחון בדרום לבנון בתקופה שלפני הנסיגה מהרצועה, ומהקריאה בו אפשר ללמוד הרבה על הקשיים הביטחוניים באותה תקופה, ובעיקר- על קשיי הלוחמים באותה עת. הספר מעלה הרבה שאלות מוסריות, וגורם לך באמת לחשוב "וואי אם הייתי שם, מה אני הייתי עושה?", ולפי דעתי אין באפשרותנו כרגע להבין מה הם חוו שם, כי מי שלא היה שם, יכול רק לדמיין. אבל הדבר היחידי שאולי קצת קרוב לזה וי... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לרגע הרגשתי כאילו אני אחד החיילים של לירז ואני נמצאת איתם על המוצב.
סיימתי את הספר ביומיים ( ואם היה לי יותר זמן כנראה הייתי מסיימת אותו בשעתיים)
! ספר חובה ! ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב, ולכל אדם ששירת בצבא יהיה קל מאוד להתחבר אליו, בלי שום קשר לתפקיד שבו הוא שירת.
מתוארות המון סיטואציות שיכולות לקרות רק בתוך קבוצת אנשים כל כך מגובשת, ורק בתוך מסגרת כל כך הזויה ולחוצה כמו צה"ל.
בכל זאת, קיימים גם די הרבה רגעים שבהם הספר מתחיל לחזור על עצמו ולהפוך לתקליט שבור במקום להתקדם עם העלילה, אל דאגה הם עוברים.
בסופו של דבר, כמו כל הספרים, זמן הקריאה של הספר משנה מאוד את החוויה שהוא נותן - תמיד אפשר לחכות עד המלחמה הבאה כדי להחליט שזה הזמן לקרוא אותו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כל אחד שהיה בצבא, יודע כמה זו חוויה קשה. גם אם הוא נהנה בסופו של דבר, הוא לא יכול להכחיש שזה לא היה קל. ובמיוחד אם היה לו קשה - הסבל היה גדול אף יותר.
לא שירתתי בתפקיד קרבי בשום צורה, ג'ובניקית לחלוטין. עם תנאים לא קלים בכלל, מעט מאוד שעות שינה כל לילה ועבודה קשה, אבל ג'ובניקית. ולמרות היותי חפ"שית, לא קשה להתחבר לחוויות הצוות. לדמיין את התנאים, לדמיין מה הם עוברים, איך כל יום מבחינתם עלול להיות גם היום האחרון.
הגדולה של הספר בעיניי היא היכולת של רון לשם, ששירת בגל"צ, להעביר חוויות מדרום לבנון בצורה כל כך מוחשית, כאילו היה שם בעצמו, ולגרום לקורא לקרוא את הספר ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כבר כשקראתי את אחורי הספר זה קרה, עברה בי מין רעדה פנימית כזו, מאלה שמציפות אותי רגע לפני שהעיניים מתמלאות דמעות, כאילו הגוף שלי כבר הכין את עצמו לקראת הטלטלה אליה הוא נכנס.
זה היה מעבר חד מסגנון כתיבתו הרהוט והציורי של האחרון שקראתי (עוז) אל שפתו הבוטה של גיבור הספר, לירז, כלומר ארז, שאם היה שומע שמכנים אותו גיבור היה כבר בטוח שמספידים אותו באיזה הלוויה תבוסתנית אללה יסתור.
שפתו הגסה והישירה של ארז עוררה בי בהתחלה סוג של סלידה, מין צרימה שכזו, אבל מהר מאד התמכרתי אליה, אל הכנות והאמת שהיא נושאת על כתפיה, כי ככה ילדים בני עשרים מדברים, אומרים תכלס. הם... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אח, איה, קחו אותו מכאן! אאוץ', תוריד את הרגליים שלך ממני! נו, תוריד אמרתי, ספר לא מחונך שכמוך!
לא סתם בחרו לך את הכריכה הזאת, אה? תמונה של רגליים לספר בועט ומופרע. אני עתוקה. אתה יודע מה זה עתוקה? עתוקה זאת קוראת שנשימתה נעתקה. ככה, נעתקה מאוסף מילים. התלפפו סביב הריאות ולחצו חזק. זה מדהים שמילים יכולות לחדור ככה, לא? מילים יכולות לחדור לכל מבצר. אפילו לבופור. אבל אולי זאת לא הדוגמא הכי טובה כי הבופור לא כזה חזק. עובדה, מתו שם. אם אתה מפחד, יש גם מילים שיכולות לשמור עליך, תהילים נגד טילים, יש לי סטיקר כזה.
אל תראה אותי ככה, לא כל ספר גורם לי להיות עתוקה. ממש ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הוא לא יצירת מופת כפי שציינו פו כמה "קוראים" והסוף שלו קצת מאכזב[שכול זה לא באמת קרה...]
אבל היי כל זה יחל לקרות או יחול להיות שיקרה...
ממליץ.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
![*Res[P]ecT*](https://simania.co.il/images/users/121057.jpg "*Res[P]ecT* פעם הייתי מעדיף ליראות סרטים מאשר לקרוא ספרים תמיד הייתי אומר \"למה לקרוא ספר של 500 עמודים, בשבוע שאפשר לראות את הסרט בשעתיים?\" ויום אחד ידידה שמאוד הייתה חשובה לי הייתה צריך לעזוב וכמתנת פרדה היא הביא לי ספר[\"רובינזון קרוזו\" של המחבר \"דניאל דפו\"]הייתי אז בן 14 ורק בגיל 17 או 18 בניקיונות של פסח מצאתי את הספר על אחד המדפים ואמרתי לעצמי למה לא לנסות ולקראו את הספר [הסרט היה טוב]ופתחתי וכעבור שבוע סיימתי לקרוא אותו[לא שהספר ארוך אני פשוט קורא לאט]הספר הראשון בחיים שלי שסיימתי לקרוא. מאז פשוט הבנתי שספר עדיף על סרט שבספר יש נשמה ובסרט הכול שטחי וגם ש יותר מ80% של הספר לא מוכנס לסרט[לדוגמה הספר \"אל תגלה\" של המחבר \"הרלן קובן\" והסרט, הבדל שמיים וארץ או \"הרי פוטר\" אין מה להשוות בין \"הספר\" \"לסרט\"] והיום ששואלים אותי \"ראיתה את הסרט...\"
אני עונה בשמחה \"לא, אבל קראתי את הספר...\"
מה אני עושה בחיים?
כלום כי
\"אלה שאינם עושים דבר, לעולם אינם טועים\"(תאודור דה באנוויל)
אהה ואני גם מעשן (כי אני לא עושה כלום)
\"הסיגר הוא בן לוויתם הבלתי נמנע של חיי בטלה.\" ~ (ז'ורז' סאנד)")
|
דווקא בתקופה כזאת, שבה יש לי רצון להתחפר במיטה מתחת לשמיכה עם ספר טוב שינתק אותי מהמציאות היומיומית מרובת האזעקות והחדשות הלא סימפטיות, קראתי את הספר "אם יש גן עדן" של רון לשם, שכידוע מספר על השנה האחרונה טרם יציאת צה"ל מלבנון. דווקא מהמקום של המציאות הנוכחית, ועובדת היותי בוגר של יחידה לא קרבית בצבא (כן, כן, ג'ובניק...) מאוד התחברתי לספר הנ"ל.
מבחינת הכתיבה עצמה - לא מדובר כאן ביצירת מופת - הספר יורד קצת לגסויות מדי פעם, העברית בו פשוטה מאוד וכו'. אך יחד עם זאת (ואולי דווקא, באירוניה מסויימת, בעקבות זאת) הספר כתוב כטקסט של לוחם שהיה על הבופור (לא באמת אבל, ר... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה הנאה רצופה לכל אורכו כל הרגשות שלכם עולים בקירבכם במהלך הקריאה אני באופן אישי לא הייתי ממליצה לרוץ ולצפות מיד בסרט הבופור שנעשה על פיו כי תרגישו ותבחינו מיד כמה הוא יורד מהספר והספר עולה עליו פי כמה וכמה ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה כיף זה לקבל צו ראשון...ואיזה פחד זה לקבל צו ראשון....
ואיזה נחמד לקבל צו גיוס...ואיזה מלחיץ לקבל צו גיוס
וכמה טוב להיכנס למערכת הזאת שקוראים לה צה''ל...ומעולם לא פגשתי מערכת יותר מטומטמת מאשר לשכת הגיוס
כמה גדולה המילה הזאת צה''ל כמה היא מלחיצה מפחידה אבל באותה מידה מעוררת כבוד יראה אפשר להגיד הרבה על הצבא באופן כללי ובאופן ספציפי במדינת ישראל בה מה לעשות עד כמה שהדור השתנה הערכים השתנו צה''ל עדיין חלק מרכזי בחיים של כולנו גברים ונשים כאחד חילוניים ודתיים עשירים ועניים
אפשר להגיד על הצבא הזה המון שהוא בזבזני ולא יעיל במיוחד בכספים שלא מתגמלים מס... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש גן עדן, הוא נראה כמו הרי הלבנון.
רון לשם מצליח לגרום לקורא לחזור חזרה עשרים שנה אחורה, אל ימי הלחימה האינסופית בלבנון. האווירה, האחווה בין החיילים, העצב, השכול, המוות. הכל נמצא שם ללא יצא מן הכלל, ולכן הספר הזה מרגיש כל כך אמיתי.
העלילה מתחילה בלבנון ונגמרת ביציאה משם. לשם הפליא ליצור פלוגה דמיונית של חילים, ומתאר את קורותיהם במבצר הבופור, המוצב הגבוה ביותר בלבנון. הספר מתאר את הליחמה היום-יומית בחוליות המחבלים, את השגרה ואת התנאים המתישים. למרות הנושא הרגיש, לשם מתאר את כל התקריות, אפילו הקשות ביותר בצורה מרתקת וקלילה, המצמידה את הקורא לספר. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש גן עדן - אנחנו היינו בפתח השאול
קריאה שנייה שלי באם יש גן עדן כשמונה שנים לאחר יציאתו לאור, הייתה עבורי שונה לחלוטין מהקריאה הראשונה, הפעם אני ומשפחתי חווינו את המשכה של עלילת הספר, מבלי שהתכוונו או רצינו בכך. אם יש גן עדן הייה מבחינתנו נבואה רעה שהגשימה את עצמה.
אני שולף כעת את הספר מספרייתי, מביט בזהירות בכריכתו המקומטת והמחורצת, המהווה תביעת אצבעות בעליו למסעותיו, עת נשאו תחוב בתוך כיס הדגמ"ח באימונים או בפעילויות מבצעיות, בהם אירועי הספר התחברו למציאות חייו כחייל.
מרץ - 2005, דור בני הייה לוחם בצוות עורב צנחנים, תקופה בה אם יש גן עדן היה ל... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר מזמן , עוד לפני גיוסי לצה"ל אך יש לציין כי הזדהיתי ונשאבתי אל תוך העלילה המבוססת על סיפורם האמיתי של חיילי מוצב הבופור .
נהניתי מכל רגע של קריאה ורגעי הבכי מהספר היו רבים .
מומלץ בחום - יש לציין כי כמו ברוב המקרים, שוב הספר הרבה יותר יפה מהסרט !... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר שרשום בצורה כל כך בוטה,פשוטה,לא מתחכמת - ועם זאת הוא אחד הספרים הכי עוצמתיים,ומומלץ לכל מתגייס טרי ובכלל כל ישראלי באשר הוא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שמנסה להעביר את ההווי של הלוחמים במלחמת לבנון, הפחד התמידי ממוקשים, הפצצות התמידיות על המוצבים...
הקטע הזה בהתחלה בו הבחור הולך עם חברה שלו כבר אחרי שהמלחמה נגמרה והם מסתובבים איפה שנלחם, בדרום לבנון והחברה שלו שואלת אותו "פה במקום השקט הזה פה נשברת?" והוא אומר לעצמו לך תסביר לה שבמקום היפה הזה היתה פעם מלחמה זה קטע שאני זוכרת עד היום... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
"רוב חיי הבוגרים קשורים באדמה הזו, השירות הצבאי שלי כולו קשור בה. החברים שלי, הכי טובים, נשארו עליה." (תא"ל משה "קפלן" קפלינסקי מתאר את השירות בלבנון ערב הנסיגה, עמוד 268).
"אם יש גן עדן", רומן הביכורים מאת רון לשם, המגולל את סיפורו של צוות לוחמים מיחידת חי"ר, ככל הנראה מפלחה"ן גבעתי, המשרת במוצב הבופור בשנתיים האחרונות לשהות צה"ל בדרום לבנון. הרומן כתוב מנקודת מבטו של לירז, מפקד הצוות במוצב המבודד, הנאלץ להתמודד עם אבדן, פחד והיעדר לגיטימציה מבית. אף שהדמויות והאירועים בדיוניים ואף שהמחבר לא שירת בלבנון, הספר נכתב בהשראת אירועים אמיתיים, על בסיס תחקיר שנע... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר מדהים ומרגש. הכתיבה של הסופר הכניסה אותי פנימה והכול היה כתוב בצורה מדהימה ומעניינת ביותר. ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
מה שמדהים בספר הזה..זה שהוא כמעט גורם לך להרגיש מה שהם הרגישו כשהם היו שם..
אני אוהבת כל-כך ספרים שמצליחים בצורה טובה שכזו להעביר את התחושה של הגיבור בספר- לקורא.
ספר מלא בצחוק, הומור, עצב, מציאות, ובעיקר אהבה. אהבה לארץ, לצבא, לחיילים, לכל מה שאנחנו נלחמים עליו במשך זמן רב.
ספר מומלץ, לכלל הציבור ולחיילים בפרט. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור בוגר גולני ששירת בלבנון והיה גם בבופור, מאוד עניין אותי לקרוא את הספר ולחזור להווי הפלוגה הישן.
ואכן יש הווי פלוגה בספר. אבל מהר מאוד הוא מתחיל לשעמם ולהיות טרחני משהו. הדמויות חסרות עומק והתפתחות העלילה לא שבתה אותי.
העניין העיקרי שיש בספר הוא העניין האקטואלי וההיסטורי אבל לא הרבה מעבר לזה לטעמי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמו הסרטים פול מטאל ג'אקט, כמו ג'ארהד, הספר הזה עוסק במה שבאמת קורה בעולם של ה"קרביים" תסכול, נקמנות, שחיקה ואהבה הדדית של אחוות גברים , הפרטים מהוקצעים, העלילה סוחפת, הרעיונות מועברים בצורה רהוטה, חיילי הבופור המסתובבים בתוך מבוך עכברים בצורת מוצב צה"לי מימי דרום לבנון נראים מאוד רלוונטים להיום, התחקיר שמשתמע מהספר מעורר עניין, אך הפעם, אני חייב לציין את הסרט המעולה שהגיע בעקבות הספר שפשוט משלים פערים לאוהב ומבין הקולנוע, הריקנות מעולם לא הייתה מלאה יותר. מצויין. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב לקרוא אותו בעיקר כשאתה חייל ובמיוחד כחייל קרבי שמבין את כל הפרטים הקטנים. מעביר יפה את ההווי בקרבי ובמחלקה\צוות מגובש. כיף לקרוא אותו. מעביר טוב את הרגשות בתקופה בעייתית פוליטית ומדינית עם משבר אמון גדול בהנהגה, איך בכל זאת כקצין הוא מתמודד עם חיילים ששואלים שאלות ועם מוות.
ספר טוב מאוד.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם יש גן עדן בוודאי שיש גן עדן אלא מה.. צריך רק להאמין בו.
סיפור על קבוצת חיילים המשרתים בבופור - הסיפור מתרחש בשנת 1999 לקראת סוף המילניום - מנקודת מבטו של מפקד הכיתה - איך החברות היא ערך נעלה יותר מכל דבר אחר.
באותו הזמן קמה תנועת 4 אימהות הקראה להוציא את הילדים מ"הבוץ" בלבנון - הסיפור מראה את דרך ההתמודדות ואת הספקות שקמו וקנו מקום בליבם של החיילים - את הקונפליקטים שאיתם היה צריך להתמודד כל אחד ואחד מהחיילים מהמפקד ועד החייל הפשוט.
סיפור מסופר בשפה קולחת ומעניינת בסלנג שהיה ואני חושבת שעדיין עדכני בין החיילים אני כבר מזמן לא חיילת ולא יכולה להגיד מ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתקלתי בספר במקרה בשבת שסגרתי בצבא. התחלתי לקרוא משיעמום וסיימתי אותו אחרי יומיים.
אהבתי וממליץ מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה וחובתי!הכתיבה פשוטה וזורמת ומצליחה להעביר היטב את האווירה ואת השגרה של הלוחמים.
אני חייבת לציין שעם "האווירה" מגיעות בהכרח המון קללות,גסויות ושפה מאוד לא נקייה-קחו בחשבון!
בסוף הספר,בתודות,מוזכר יוסף סידר.האם על הספר הזה עשו את הסרט בופור(לא ראיתי את הסרט..)?... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפורה של השנה האחרונה של יחידה קטנה של חיילי צה"ל על מבצר הבופור. של דמויות חיילים שבכל אחת מהן יש מישהו ממישהו שאני מכירה. ספר שהחזיר אליי המון תמונות פרטיות מהשנים בהם ישבתי עם אוזן אחת בהאזנה תמידית לרדיו, להקשיב, כי החבר בלבנון. לקראת סיום הספר, קטע מחריד, בו חוזה הגיבור את תסריט האימים שהביא לפרוץ מלחמת לבנון השניה- כמעט אחד לאחד. . . מדהים.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשאני מסתכל על הספר כ ג'ובניק בעבר הרחוק, הספר הוא מדריך נהדר להבין את החייל הקרבי הגזעי. הסופר מתאר בצורה נהדרת דמויות שונות שמצטופפות יחד בשטח קטן, אחד תלויה ברעותה ומוכנה למות בשביל החבר וגם לצחוק ממנו בשעת הצורך.
בנוסף מתוארת כאן תקופה של עזיבת לבנות מנקודת ראות של חייל הנמצא שם, ולא של איש הנמצא בעורף. והנקות ראות הן שונות בתכלית.
אני מאוד ממליץ על הספר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ההתחלה באה לי קשה מדי בפרצוף.
בעמוד השני נכנעתי.
לא יודעת אם היה זה הדבר הנכון לעשות לאור כל ההמלצות והבקורות החיוביות, ואולי עלי לנסות שוב.
אולי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר כל כך טוב שזה לא יאומן...בתור אחד שמשרת עכשיו בצבא בתפקיד די ג'וב אני אומר לכם שהספר הזה גרם לי לרצות להיות הכי קרבי שיש!
אבל בלי קשר לצבא...הספר הזה מתאר את ה"חיים" של החיילים במוצב בופור בתקופה של לפני היציאה מלבנון...אין לי דרך לתאר לכם את זה בכמה שורות אתם פשוט חייבים לקרוא את הספר הזה, הוא חובה לכל אזרח במדינת ישראל...הספר הזה ימני מאוד אבל לפי דעתי מתאים לכל אחד ואחד מכיוון שהוא פונה להרבה סוגים שונים של אנשים.
באמת שספר חובה....... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את אם יש גן עדן קראתי פעמיים: בפעם הראשונה כשנה וקצת לפני הצבא ופעם השנייה בטירונות.
זהו ספר על הצבא (כפי שניתן להבין מהכריכה שלו), אבל ממש לא רק!
הספר, המבוסס על סיפור אמיתי (שמות הדמויות וחלק מהפרטים שונו), מספר את סיפורם של המ"מ לירז (או ארז) ליברטי, חברו הטוב סמל המחלקה אושרי וחייליהם במוצב הבופור בחודשים האחרונים לפני נסיגת צה"ל מלבנון.
הוא מספר על התמודדות עם הלא נודע, עם שגרה שוחקת, ועם השכול. אבל מעל הכל הוא מספר על האנשים, המיוחדים כל אחד בדרכו הוא, ועל החברות האמיצה הנרקמת בניהם במקום הלא פשוט הזה.
הסרט שנעשה על הספר ("בופור") הורס לפי דעתי את הס... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין ומיוחד. הוא מעביר כ"כ טוב את התחושות של הלוחמים ואת החוויה הישראלית. ספר חובה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הוא ספר מדהים מעניין סוחף שכיף לקרוא אותו אני הייתי מעוניין במהדורה שנייה של הספר הטוב שקראתי עד כה..
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספר כל כך אמין וממכר שהלוואי והיו ספרי המשך. אני חושב שהאכזה הגדולה מהספר הייתה כשגיליתי שהסופר בכלל ג'ובניק. כל כך האמנתי לעלילה. שמחתי כשקיבלתי פידבקים מחברים שבילו בצוללות בלבנון. הם אישרו את החוויה. גרתי באיטליה כמעט שבע שנים ונתתי את הספר כמתנת פרידה עם חזרתי ארצה. התרגום לאיטלקית מוצלח. החברים האיטלקיים חטפו את השוק כשקראו אותו. אין להם שום קשר לארץ חוץ ממה שהם שומעים בחדשות פה ושם. אבל טוב שכך. הקדמתי לומר להם שהספר קשה, אבל המציאות בישראל לא פחות קשה. אמינות, זה מה שקנה אותי. שיחה בגובה העיניים. הלוואי שיכתבו ויתרגמו ספרים דומים לשפות רבות אח... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר נותן לקורא את התחושה כאילו הוא נמצא במקום עצמו, הספר הצליח להוריד לי דמעות מהעינים, מובע טוב ,מענין ומצחיק נהניתי מכל מילה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מדהים. קשה וכואב אבל בלתי ניתן לעצירה. נקרא בנשימה אחת !... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה הספר השני של רון לשם שאני קוראת. אין ספק הבחור יסודי ורציני! כשהוא כותב ספר הוא בהחלט עושה עבודת מחקר מעמיקה.. כל כך מעמיקה שקשה לך להאמין שהוא לא היה חייל בבופור (או לא היה באירן בימים אילו ממש)
אני מצדיעה לו! הבן אדם מוכשר! מניחה שגם מאוד רגיש
ספר מופת! (שוב הוא חידש לי המון בנושא שכתב עליו)... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין. הפתיחה מרשימה במיוחד. פורט היטב על נימי נפשם של אלו שעשו שירות קרבי ושאיבדו אחים לנשק במהלך השנים. מומלץ בחום. תהנו...... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
אם יש גן עדן עוסק בתקופה של כשנה וחצי לפני היציאה מלבנון ועד היציאה עצמה. התקופה בה היינו שקועים בבוץ הלבנוני, תרתי משמע. הויכוח הציבורי היה אז בשיאו, בתקופת שלטונו של אהוד ברק. השיח הציבורי חלחל אל המוצבים ופגע אט אט במורל הלוחמים וצדקת שהייתם בתופת והסיוט היומיומי בלבנון. זה בגדול.
אם יש גן עדן עוסק גם בסיפורו האישי של לירז (ארז) ליברטי, מפקד מחלקה מורעל, שאינו מניח לשיח הציבורי לפגוע במורל חייליו ולא בצדקתה של השהיה בתופת הלבנונית. זה בקטן.
הספר נוגע בשאלות של גבריות, של חיילות, של צדקת דרך, של שיתוף, של הערצת המפקד, של ללכת עד הסוף בכל מיני מובנים... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר לפני שנים, זכור לי שאהבתי אותו. היו קטעים מצחיקים והיו קטעים מאוד עצובים. ראיתי גם חלק מהסרט, אבל לא נראה לי שהסרט משתווה לספר. מומלץ בשל היותו ספר קל לקריאה, זורם, כיפי למרות הקושי שבו. הסיפור עצמו מעניין מאוד.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בקיץ 2006 יומיים לפני גיוסי לצה"ל, בזמן שהתחמקתי מקטיושות בחדר המדרגות של בניין מגורי מלווה בפסקול הסירנות.
השילוב של העלילה, אווירת המלחמה והאמוציות לפני הגיוס, יצרו את האווירה המושלמת לאחד הספרים הכי טובים שקראתי ולספר הכי זכור מבחינתי.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר פשוט טוב! הדבר היחידי שהפריע לי במהלך הקריאה זה השפה הנמוכה, אבל(!) זה רק תורם לחיבור עם האוירה בספר.
ספר עצוב ומרתק.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קריאתו של הספר זרמה וקלחה, והחזירה אותי באחת לימיי במבצר המדהים הזה שנקרא "הבופור".
התיאורים המדוייקים כל כך והאמת הפשוטה המתארת את שעובר בנפשו של חייל קרבי במקום ההוא, מביאים את הקורא לצלול לעומק החוויה - לבנון, הבופור, צד"ל ועוד.
הספר כתוב בשפה שלנו, שרק אנחנו מכירים ומבינים, מתאר את החוויות שרק רעים לנשק במציאות כזו יכולים לחוש - הספר פשוט החזיר אותי לחוות את הכל מחדש !
החוויות שלי בבופור מגוונות, חלקן מצחיקות עד דמעות, חלקן עצובות וכואבות (כן, השארתי שם חברים שנהרגו).
מי ששירת בלבנון בשנים 1982-1996 (לפני הנסיגה וההיערכות מחדש), פשוט יאהב את הספר הזה.
(... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא צריך להיות חייל קרבי,לוחם או לעבור שירות צבאי בכלל בשביל להתחבר לספר הזה ולהסחף איתו. מרגש , מצחיק ומטלטל. גורם לך לקוות שזאת לא הפעם האחרונה שתיפגש עם הדמויות. מדהים , מאוד נהינתי !!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מופתעת מהביקורות הקודמות ... ספר מעולה , מי שעבר שירות קרבי יכול להזדהות טוב טוב עם הדמיות , הרגשות והמחשבות ! קראתי אותו לפני שראיתי את הסרט כך שלא הרסתי לעצמי. מרגש וישראלי אמיתי ... ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
מטלטל
עוצמתי
סוחף
בוטה וגס
מאוזן (בהצגת הדעות השונות)
ועצוב. מאד עצוב.
בעיקר בגלל שאתה יודע שהכל אמיתי...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הומלסים חסרי בית מדברים בשפה גבוהה יותר מאשר הדמויות בספר הזה. לא התחברתי וזרקתי באמצע.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את הספר קראתי תוך כדי השירות בקו
הוא נגע בי כמו שהוא בטח נגע בכל חייל אחר ששירת בצהל (כלוחם או לא) שמנסה לראות תמונה רחבה של המציאות תוך כדי התמודדות עם הקשיים היומיומיים שמתמודדים אתם חיילים לאורך גבולות ישראל
ספר מדהים שנקרא כולו בעצירת נשימה וגרון יבש... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחד הספרים האהובים עלי ביותר. נכנסים לעליה בקלות, שפה פשוטה ועממית, מעביר את התחושה של שירות קרבי בצורה טובה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קראתי, צחקתי, בכיתי.
ספר מדהים.
חיכיתי עד אחרי שאני אתגייס כדי לקרוא אותו ולא הצטערתי. כשמבינים על מה מדובר זה נוגע בך הרבה יותר.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני התחלתי לקרוא את הספר וזרם לחי עד עמוד 60 ואז פשוט פרשתי כי הוא פשוט לא עניין אותי ואישתעממתי .
הספר עצמו מסופר על הצבא במלחמת לבנון ועל מפקד וגדוד חיילים אם מישהו מיתענייןמ בצבא ומשקורה שם זה הספר בישבילו .המפקד של הפלוגה מספר את הספר כיומן החיים שלו בזמן הצבא .לא משהו ,לא אהבתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מרגש, עצוב, הזוי, מצחיק עד דמעות לעיתים - אבל פשוט מביא את המציאות הישראלית. חובה. עדיף בזמן הצבא או אחרי, מבינים טוב יותר:)... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
את בופור קראתי כשהייתי בת 17 וחצי, בערך שנה לפני שהתגייסתי. הספר מדהים, הוא מציג בצורה כואבת אבל ריאלית ושובה את כל מה שהלוחמים עברו באותה תקופה, תקועים על הר בלבנון ומאבדים עליו את החברים הכי טובים שלהם.
מציג המון קונפליקטים שהיו אז בנושא הכיבוש והמחיר שהם משלמים עבורו.
באמת שזה ספר חובה לכל מי שחי במדינה הזו. זה מקרה אחד מתוך הרבה יותר שמציגים איך ועל מה נבנתה מדינת ישראל שאנחנו מכירים היום.
באמת באמת מומלץ בחום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק ועצוב ....
מתאר במדויק את רגשות החיילים ומה שעובר עליהם ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני קצת אמביוולנטי ביחס לספר הזה. מצד אחד : אהבתי אותו מאוד -טחנתי אותו בכמה שעות בכיפור האחרון- הווי צהל"י מתואר לעילא, מושגים מוכרים מימיי בסדיר, גם לקלבני"ק כמוני היו כמה חברים טובים בבופור (תתפלאו !), סבבה בטאבה; מצד שני : רון לשם הזה הוא חתיכת דוגמת, ג'ובניק מחוצ'קן שראיין לעיתון כמעט במקרה איזה סגן רותם אחד, הפך את זה לספר חצי ביוגראפי ומכר לעדר הישראלי יותר מ-120 אלף עותקים (!) עד היום - and counting... בסוף הוא עוד מודה לעורך שלו, אמנון דנקנר... אתם מבינים ?!
מה שאני מנסה לומר פה הוא, שהטושטוש הזה כתב משהו שכל אחד עם מיליגרם השכלה כללית, גרם כישרון וטונה קשרים ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
וואו קראתי מזמן, אחד הספרים שנקראים בנשימה אחת אי אפשר להוריד מהיידים, מתאר את אחוות הלוחמים עם כל הגועל נפש שבה.
מרגיש כאילו היית שם...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר חובה
מתנה מעולה לכל אחד במיוחד בתקופת הצבא.
כתיבה יפה, דחוסה, "מתובלנת" ומקורית.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר טוב, קולח,כתוב יפה ומעביר בצורה יפה את התחושות של הלוחמים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט מעולה,לא הצלחתי להניח אותו עד שסיימתי אותו בפעם אחת וללא כל הפסקה(טוב אולי רק הפסקתי לשניה בשביל לשתות).... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר מעולה 1 ! !
מאז שהתחלתי לא הפסקתי לקרוא אותו, והלוואי שהייתי שם כדי לחוות את האירועים בעצמי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
על בסיס הספר הזה, יצא הסרט בופור (סרט של אהבתי, סליחה)
יש לי את הספר ולקח לי זמן להחליט לקרוא אותו, אבל ספר מרתק!!!!!!!!!
לא הייתי בלבנון אבל היו לי חברים בלבנון ששמעתי מהם סיפורים והספר כל אמיתי וכל כך מתחבר לקורא.
מומלץ בחום!... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היה לי קשה קצת בהתחלה להיכנס לתוך ראש של גבר :]
אבל בשלב מסויים זה קורה.
ספר עצוב, מצמרר וכואב..
למדתי ממנו על חברות נאמנה חברות שהיית מוכן למות למענה!
אחד הספרים הטובים שקראתי..קראו גם!!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
אם יש גהינום, נסה לדלג עליו...
קשה הייתה לי קריאתו, וקשה יותר כתיבתי עליו.
ורק משום כך מחוייב אני לחוות דעתי עליו.
וקשה הוא לי כ"כ משום האמת העירומה בה ניחן הספר. הדקויות המדהימות המבטאות לאמיתה את נפש החייל, החייל הקרבי.
כל כך נאמן הספר לאמת, למשמעות, לחוויות של הלוחם, שכשקורא אותו מי שעבר חוויות דומות, הרי הוא חווה מחדש את חוויותיו שלו עצמו.
התחלתי בקריאתו כחצי שנה לאחר שסיימתי שירות קרבי בשטחים. למרות שלבנון אינה איו"ש, ולמרות ששכם אינה 'הבופור', בכל זאת כ"כ חוויתי מחדש את חוויותי שלי בשירותי את המולדת, שהנחתי מידי את הספר בעודי בחציו.
עד היום לא לק... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דוגמא לספר שלא הבנתי מה הטררם סביבו.
היתרון המרכזי - הוא מצליח להעביר את האווירה.
אווירת מלחמה, חיילים, סיטואציות שהם חיים בהם חודשים.
החסרונות - בגלל היותו אותנטי, הוא מאופיין בשפה נמוכה למדי... הרבה גסויות, חציין מיותרות.
ואין יותר מדי עלילה... ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ללא ספק אחד מהקלאסיקות המודרניות , ספר מהטובים שקראתי . שפה מיוחד ויותר מכול מדבר ממש מדבר אל לב כול ישראלי באשר הוא . ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
אני רואה הזמון דמיון בינו לבין סמל ראשון מוסטפא רבינוביץ', אם כי את סמל ראשון לא סיימתי, פשוט הנחתי לו... שיחכה... יש לי רשימה ארוכה... חחח... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הייתי שם בלבנון, והספר החזיר אותי חזרה בזמן...
הצלחתי להריח את האדמה הארורה ואת פחד הלחימה מול
הפסטורליות של הטבע.
במהלך הספר חשבתי על הבנות שקוראות את הספר... לא יכול להיות שהן נהנות לקרוא אותו, כלומר עם כל השיחות של החיילים מפוצצי ההורמונים ומובן גם גסי הרוח... אני חושב שבתור אישה הייתי נעלב. אבל ככה זה באמת נשים ראו..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה - אף על פי שזהו טיול מחדש בסיוט ההוא.
בעיני, זהו ה"אפוקליפסה עכשיו" שלנו.
יותר מכל, הספר ממחיש (או מזכיר, תלוי בן כמה אתה) שגם בתנאי האיומים ואי-הודאות הקיומית אנשים מקיימים חיים, חולמים חלומות ומתכננים את העתיד.
חבל שלפעמים בשביל להעריך את החיים אנו צריכים לחוות אותם אובדים.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשלקחתי את הספר הייתי בטוחה שאני אתאהב בו, אבל להפתעתי זה לא קרה. לא עניין אותי הסיפור, הכתיבה משעממת ( לפחות בפרקים הראשונים, כי עד לשם קראתי) ולא התחברתי לספר בכלל... ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר אדיר! קראתי אותו בהנאה רצופה, ומאוד נקשרתי לדמות הראשית לירז (ארז), אף על פי שאני לא חייל קרבי אלא תומך לחימה. מאז ומתמיד הלב שלי תמיד נמצא עם הלוחמים שלנו, (למרות שאני לא משרת כמוהם על הגבול) - הספר הזה רק מחזק את האהבה שלי אליהם הלוחמים.
בספר מתוארות ההרגשות והלבטים שעוברים (לא רק על לירז אלא על כלל הלוחמים שנמצאים על הגבול) בצורה פנטסטית ומעוררת חשיבה.
מומלץ לכל אחד! ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קודם כל ספר מדהים. כתיבה קולחת, מלאת סלנגים, חופשית וזורמת. פתאום אתה קולט את המלחמה מפן כ"כ שונה ממה שהכרת. מבפנים, ממי שחווה אותה בצורה כ"כ נוגעת, אמיתית ולפעמים עצובה, שכמעט אפשר לבכות...
לא הנחתי את הספר מידי, וכשנגמר סגרתי בתחושה שספר כזה אני ארצה לקרוא שוב!
מומלץ בחום!... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מיוחד,הגעתי למצב שאני חיה יחד עם הדמויות..מרגישה כמוהם ובוכה יחד איתם..
חושף את הקושי שבצבא ואת החיים שמה שאף פעם לא נבין.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
נהניתי מהספר, אבל לא התרגשתי במיוחד. קראתי את הספר רק אחרי שהבנתי שאני האחרונה בסביבה שלא יודעת על מה מדובר, ותאמינו לי, אני לא יודעת על מה כל המהומה. הספר נחמד, מעניין ותו לא. כבר קראתי ספרים טובים יותר. מה שכן - לזכותו של רון לשם (הסופר) יאמר כי למרות שעל פי הבנתי הוא לא היה בלבנון, הספר, שנכתב בגוף ראשון ונאמן כל כך למה שהתרחש בלבנון, כל כך משכנע שקשה להאמין שהבחור לא חווה את המלחמה על בשרו.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
לא ממש הצלחתי להכנס לתוך הסיפור והספר לא סחף כ"כ, אבל למרות זאת זה ספר חובה לכל ישראלי.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל הספר הזה הגעתי לאחר סוג של לחץ חברתי מתון. אצלנו בבסיס, שנמצא במקרה על גבול לבנון, הספר מתגלגל מיד ליד כבר כמה חודשים טובים. מאז שמישהו קנה אותו אקראית, והעביר למישהו אחר, נדיר למצא אחד שלא יודע באיזה ספר מדובר. גם אם אתה שונא קריאה מושבע בטוח ניסית כמה עמודים, וגם אם לא נגעת בספר הזה מעודך אין סיכוי שלא תדע מה העלילה ואיך הוא נראה. פשוט אי אפשר להתחמק ממנו.
אני ניסיתי כמה פרקים לפני חודשיים בערך, עד שהספר נגזל ממני והועבר לידיים אחרות. לא התרגזתי- החלטתי לחכות בסבלנות עד שהוא יסיים את הסבב שלו ויחזור אלי, או שאשיג אותו מהספריה. אבל באורח מסתורי מהספר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
סורי....לא התחברתי בכלל...סגנון הכתיבה אומנם מצחיק וקולח אך לא דיבר אליי, אולי הייתי צריכה להיות לוחמת בצנחנים כדי להנות ממנו...עזבתי אותו אחרי כמה פרקים... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין! מדהים בעיקר לקרוא שם את הנבואה בפסקאות האחרונות של הספר, שנה לפני פרוץ מלחמת הלבנון ה2.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
על הספר הזה קצת קשה לי לחוות דעה כי סיימתי אותו בתחושה שלא הבנתי על מה ולמה כל המהומה. נשאר לי רק להניח שהספר לא התאים לי אישית, בעיקר בגלל ההתלהבות הגדולה שהרוב הגדול של מי שקרא אותו חוץ ממני הרגיש.
יש משהו יפה ברגש שנגלה פה ושם בהלך החיים הקדחתני והשוצף של המלחמה, בין הקרבות, הקללות והמון הגברים הכאילו קשוחים. פה ושם נעים לקרוא על ארז המספר על לילך החברה, על ריבר המתאהב בהודיה ובעיקר על השיחות הקטנות אך המשמעותיות שמתנהלות בתוך המוצב עצמו ובין הפצצות, בתוך כותלי הבופור.
ועדיין אולי זו העובדה שהספר נראה לי קצת מפוזר, שלא מצאתי בו עלילה של ממש או פואנט... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתור קצין אי אפשר שלא להזדהות עם המפקדים וההתמודדויות שלהם, התחברתי לספר בצורה בלתי רגילה, מדהים!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר שרבות וחלוקות הדעות לגביו...
בכל אופן, באתי אליו ממקום די אנטי, אני לא אוהבת ספרים מהסוג הזה בד"כ.. (ויש לי רגישות חיילים גבוהה במיוחד:).. אך להפתעתי הרבה סיימתי אותו ביום אחד, נתפסתי, נשאבתי, התרגשתי, הזדהיתי וגם קצת בכיתי כשהיה צריך;) בקיצור, מאוד מומלץ.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
לא ציפיתי כי אני לא כ"כ אוהב ספרים כאלה...
אבל: ממש ממש אהבתי!!!
הכתיבה כ"כ אמיתית, כ"כ משכנעת- לא יכולתי לעזוב את הספר ואת העמודים האחרונים קראתי כמה פעמים- גם כי רצתי בלי להבין כ"כ מה כתוב, וגם כי לא האמנתי שהוא כבר נגמר,
באמת ספר טוב!... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
