ביקורת ספרותית על אם יש גן עדן מאת רון לשם
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בספטמבר, 2016
ע"י ענבל


אחד מהספרי חובה שכל אוהבי הקריאה חייבים לקרוא. במיוחד למי שאוהב ספרים העוסקים בצבא.
את הספר עצמו קראתי בצבא והתחברתי אליו ממש, ואין ספק שגם מי שלא נמצא כעת בשירות צבאי (בין אם אחריו או לפניו) יכול להתחבר אליו. הסיפור מסופר דרך נקודת מבטו של לירז, מפקד בחטיבת חי"ר על שלוש עשרה חיילים במוצב מבודד בשנתיים האחרונות בבופור בלבנון. הספר עצמו נותן נקודת מבט על התמודדות עם אבדן, פחד וחברות.
ספר שהשאיר לי חותם אישי, ולקחתי ממנו המון המון קטעים בתור מש''קית חינוך,עבר בין הרבה חברים שלי בבסיס וכמוני הם גם מאוד אהבו את הספר, עד שהענקתי אותו לחניכה שהתגייסה ללוחמה בתותחנים.
באמת ספר שכל קורא שלו מתחבר אליו ולא יכול לעזוב אותו.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אני יודע. סתם ספר.
לי יניני (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו+מחשבות הוא כתב גם את הספר "מגילת זכויות הירח" אני קראתי רק את הספר אם יש גן עדן. מאוד אהבתי.
בהחלט ספר שמשאיר חותם אישי
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
של שני ספרים, מחשבות. הוא כתב עוד ספר. לא קראתי אותו.
ענבל (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
זה באמת ספר מעולה! וגם הוא מאוד תלוי מתי אתה קורא אותו, אז ממש הגיוני שהתחברת אליו רק בקריאה שנייה
אור שהם (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
מהספרים העצמתיים שקראתי
מורי (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ספר מצוין. למרבה הצער, לשם הוא סופר של ספר אחד.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
התחברתי אליו יותר בקריאה שנייה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ