ביקורת ספרותית על אם יש גן עדן מאת רון לשם
ספר טוב

---

אם יש גן עדן בוודאי שיש גן עדן אלא מה.. צריך רק להאמין בו.

סיפור על קבוצת חיילים המשרתים בבופור - הסיפור מתרחש בשנת 1999 לקראת סוף המילניום - מנקודת מבטו של מפקד הכיתה - איך החברות היא ערך נעלה יותר מכל דבר אחר.

באותו הזמן קמה תנועת 4 אימהות הקראה להוציא את הילדים מ"הבוץ" בלבנון - הסיפור מראה את דרך ההתמודדות ואת הספקות שקמו וקנו מקום בליבם של החיילים - את הקונפליקטים שאיתם היה צריך להתמודד כל אחד ואחד מהחיילים מהמפקד ועד החייל הפשוט.

סיפור מסופר בשפה קולחת ומעניינת בסלנג שהיה ואני חושבת שעדיין עדכני בין החיילים אני כבר מזמן לא חיילת ולא יכולה להגיד מהו סלנג עדכני בין החיילים .

הסיפור שבה את ליבי עד כדי כך שאמרתי לבן הגדול שלי - שאין לו חיבה מיותרת בלשון המעטה לספרים - שמאוד מאוד חשוב לי שיקרא את הספר במיוחד שהוא שנה + לפני גיוס והוא הסכים - הפלא ופלא.

ספר מאוד מאוד מומלץ לקריאה.

» ביקורות נוספות של ענתי
» ביקורות נוספות על אם יש גן עדן