תודה לך חמדת :)

מסכימה לחלוטין עם טיעוני והסברי -Night Angel.יותר מכך -עולם הספרות מקדמא דנא נכתבו ספרים ע"י סופרים שלא היו "שם" ויצאו עם יצירות פאר .כרגע עולה במוחי רק יצירותיו של קארל מאי שלעולם לא עזב את גרמניה אבל כתב על אמריקה של האינדיאנים .

בתור אחד שמכיר מקרוב את הנושא רבותי הביקורת לא יפה לדעתי האישית,

אמנם הוא היה ג'ובניק אבל האנשים שהוא כתב עליהם הם אנשים אמיתיים שנתנו את טיפת דמם האחרונה לטוב ולרע למען המדינה הזאת. יתירה מכך ועצוב לא פחות היא העובדה שהוא היה בעל כישרון הכתיבה היחידי לעומת כמה וכמה כותבים אחרים שיש להם רקע קרבי שבחר לספר את הסיפור על הלוחמים הללו.
הוא בחר לקחת מספר אירועים המעידים על ההוויה הכללית בתקופה הארורה הזו וחיבר אותם יחדיו לסיפור אחד, הוא אינו מתיימר להציג את עצמו כלוחם ואף ציין זאת בסוף הספר בהערותיו, מיותר לציין שמניעים כלכליים מניעים את העולם וגם הוא מתפרנס כמו כולנו אז להכניס לכאן את השיקול הכלכלי נשמע לא נכון בעיני שכן אז ניתן את הדעת לגבי אנשים אחרים שהתפרנסו מהנושא, כמו במאי הסרט הבופור למשל, האם בחנתם את הרקע הצבאי שלו לפני שהוא ביים את הסרט וגרף לכיסו הון קטן? והשחקנים? האם הם היו קרביים בשירותם? אלו הן שטויות שכן באף מקום בעולם אין דרישה מיוצרים ושחקנים להיות לוחמים לפני שיוכלו לכתוב או לשחק.
עוד אוסיף שהספר הוא תולדה של כתבה שהוא כתב לעיתון ובחר, כן כן, בחר להרחיב לכדי ספר כי הסיפור האנושי נגע בו.

אני מוריד בפניו את הכובע מכיוון שאין עוד הרבה אנשים שנותנים במה לסיפורים הללו שמאחורי הקלעים.

אני מפנה אותכם לביקורת שכתבתי בזמנו על הספר ומקווה שהיא תשנה את דעתכם:

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36853

חבר׳ה, פאק, האיש הזה הוא סתם גנב זיכרונות,
נבל קטן שמנסה לעשות רושם של ״ אני הייתי שם ואכלתי חרה בבופור״
סתם נודניק שעשה כסף על הגב של החברה שבאמת היו שם, ומה שהם מנסים זה למחוק את הזיכרונות האלה, ובא השמנדריק הזה ומחזיר באחת את אנשינו לסיוט הזה, לשהיה המטורפת הזאת, למטעני הצד למארבים, לסיורים לחרה שאכלנו שם מ1982 ועד היציאה ב2000.
ואולי רק בגלל זה שווה להצביע בבחירות לברק. לא שגמרנו עם כל הבעיות שיש לנו עם החיזבאללה, אבל לפחות לא שומעים כל יום על חיילים שמתים בלבנון.

קנאה שיש ברבים מאיתנו שקוראים ספר ואומרים: איך איך לא חשבתי על זה קודם-
מה שאני קוראת לה קינאה בריאה,אך מפרגנת כמו
הביקורת הזו.

מסכים איתך. בגלל זה כתבתי שאני מקנא בו...:)

נגעת בנקודה שהפריעה לי מדובר בספר שכתב מישהו שלא היה שם.
עדיין אני לא חושבת שכל אחד יכול היה לכתוב את הספר. יש צורך בכישרון ובהרבה אמפטיה ויכולת של ממש להכנס למצב בצורה שתכניס גם את הקורא.
אז כן, יש בעיני במה לקנא. אבל יותר מכך יש צורך להוריד את הכובע בפני מי שהצליח לכתוב טקסט כ"כ חודר ונוקב על הסיוט הזה.