לכבוד אדון קופידון:

שלום אני אחד הקורבנות שלך ,

אחד החצים שלך כוונו אליי ופגעו בליבי.

כמה ימים שהלב שלי דימם, בבוקר בלילה, כמו דמעות שלא פסקו.

כשהכאב חלף, התחושה הייתה קסומה,

כמו חלום, נעימות מלטפת כזו, מציאות שאינך רוצה שתפסק.

לאט לאט הפצע מגליד, מחלים מאותו חץ שלא מזמן היה נעוץ עמוק בלב.

עכשיו נשארה רק צלקת עמומה שטבועה על עורי.

היא מזכירה לי מידי פעם את הכאב.

ואז אני נזכר, אני נזכר בה, כל כך יפות היו עיניה,

החיוך שלה כבש אותי,

ואז אני מבין שאתה זה שהפנת את מבטה אליי

ואת החיוך שלה אתה ציירת במו ידייך

כדי שאראה אותם בשיא יופיים.

איזה חלש הייתי, לא היה לי את הכוח להילחם בך,

החץ היה נעוץ בי כל כך חזק שלא התאפשר לי להתנגד גם אם רציתי.

מזל שלא התנגדתי.

ובעצם אותו דבר קרה גם לה, החץ היה נעוץ בליבה, אני לא מאמין שגרמת לליבה המדהים לדמם ימים ולילות ללא רחמים. בוודאי על עורה הקסום ישנה גם צלקת, איך יכולת??

גם על פניי ציירת חיוך ונתת לעיני לנצנץ באור כדי שהיא תוכל להביט בי.

אני זוכר את אותו הרגע.

מאותו היום בכל פעם שאני רואה אותה הצלקת קצת כואבת, כאילו שוב ננעץ החץ.

בדוואי קורה אותה הדבר גם אצלה.

גרמת לי להתאהב בה, איזה אידיוט אני. היא התאהבה בי גם.

אז אולי לא ראית אבל נישקת את השפתיים המדהימות שלה, בעצם בטוח ראית, כי אתה זה שקירבת את שפתיה אלי

כשהיא נגעה בי עם ידיה העדינות לטפה את החזה שלי ממש קרוב לצלקת כמעט והתעלפתי המגע הרגיש גן עדן.

ועם הזמן השער של הלב שלי נפתח, ופתאם אני מרגיש אותה מתהלכת בין חדרי ליבי...

ו לפעמים אני מרגיש עצמי כמוה מתהלך בין חדרי ליבה.

ויום אחד היא אמרה לי שזה לא יהיה לנצח. והרי אתה זה שמכוון את שנינו, אלה הם מילותך.

אז אם ידעת שזה לא ימשיך לנצח למה נתת לי להתקרב כלכך אליה?

איך נתת לי להתאהב בדבר כלכך מושלם?

אני אוהב אותה אתה מבין ?? והיא אמנם שלי עכשיו .... אבל היא לעולם לא תייהיה שלי לעד ... היא תעזוב ואני אשאר עם הצלקת...

אני שונא אותך קופידון ... וזה כי אני אוהב אותה כלכך!

הלוואי שהצלקת לשאר גם עליה ... אבל שלא תכאיב לה לעולם כמו שהיא כואבת לי

והלוואי שלא אפגוש עוד קופידון כמוך!

שיראה לי את הדרך המושלמת ביותר לכאב הגדול ביותר !

אני מודה לך רק על כך שהכרתי דבר מושלם כמוה,

ממני, הקורבן שלך

כשהעולם יפסיק להיות מתנשא

כשנפסיק להבדיל בין זה ובין זה

כשהעולם יפסיק להכתיב לנו דרך

כשנפסיק לבחור את דרכנו בערך

כשלאחרים לא יהיה אכפת עם מי ומה

כשבהחלטותיי ייתנו לי להרגיש שלמה

כשלאחרים תהיה סיבה לומר מילה טובה

כשבהחלטותיי אתן דגש על אהבה

כשהם יצליחו להקל את אשר קרה

שביני ובינך ההרגשה היא טהורה

כשהם ישמחו ויראו זאת לכולם

רק אז נבין שהשתנו סדרי עולם

רק אז אוכל לומר בלי להתבייש

אני אוהבת אותך

יותר מכל דבר שיש....

במקום בו צמחו הפרחים, הייתה פעם שמש

במקום בו צמחו העצים, היו גם מים.

במקום בו נשרו העלים, שלכת כיסתה רחובות

במקום בו הלכו אנשים, תמיד נשארו עקבות.

במקום בו השקט צרם, הרעש היה גדול

במקום בו היה הרעש, איש לא דיבר.

במקום בו אהבתי אותך, דמי זרם בעצמה

במקום בו כבר אין אהבה, הלב מפסיק לפעום.

במקום בו משחקים ילדים, יש כלכך הרבה תמימות

במקום בו משחקים ברובים, יש רק סוף אחד - למות!