ביקורת ספרותית על אם יש גן עדן מאת רון לשם
ספר מעולה

---

אם יש גן עדן, הוא נראה כמו הרי הלבנון.

רון לשם מצליח לגרום לקורא לחזור חזרה עשרים שנה אחורה, אל ימי הלחימה האינסופית בלבנון. האווירה, האחווה בין החיילים, העצב, השכול, המוות. הכל נמצא שם ללא יצא מן הכלל, ולכן הספר הזה מרגיש כל כך אמיתי.


העלילה מתחילה בלבנון ונגמרת ביציאה משם. לשם הפליא ליצור פלוגה דמיונית של חילים, ומתאר את קורותיהם במבצר הבופור, המוצב הגבוה ביותר בלבנון. הספר מתאר את הליחמה היום-יומית בחוליות המחבלים, את השגרה ואת התנאים המתישים. למרות הנושא הרגיש, לשם מתאר את כל התקריות, אפילו הקשות ביותר בצורה מרתקת וקלילה, המצמידה את הקורא לספר. אני אישית לא עזבתי את הספר לדקה עד שסיימתי אותו.

תיאור השגרה הוא מה שכל כך טוב בספר. האווירה, החופשות הקצרות בארץ, היציאות שמתבטלות, שינוי השם של המספר מלירז לארז (בגלל שלירז זה שם נשי מדי), זיתלאווי והבדיחות שלו- הכל מתואר באמינות יוצאת דופן.
לשם מתאר בצורה מבריקה את אחוות החיילים.לדוגמא הוא מתאר את העיסקה עם חברו הטוב ביותר- אושרי, שממחישה את הקרבה בין החיילים- " כשאתה מאבד איבר... מובטח לך סבל לכול החיים...ואז הציע [אושרי] שנתחייב אחד לשני, שאם משהו מאתנו מאבד משהו, השני גומר אותו, תוקע בו כדור." (עמוד 168).

הספר מתחלק בעיני לשניים- לפני המחאות בארץ ואחריהן. לפני המחאות בארץ, שקראו לצאת מבנון, החיילים חדורי מוטיבציה ומוכנים לעשות הכל למען שירותם הצבאי והמדינה. ומרגע שהמחאות מגיעות לאוזני החיילים, האווירה מדרדרת. חיילים רבים תוהים מה הם בכלל עושים באיזור התופת הזה, בזמן שמדינה שלמה (כך הם הרגישו) קוראת לצבא לצאת משם. החיילים כועסים על המדיניות של הממשלה, וחושבים שהם מופקרים למוות. ארז מנסה להפיח בהם חזרה רוח לחימה, ומצליח-לא מצליח במשימה זאת.

אחד הרגעים המוצלחים בספר הוא תיאור היציאה מלבנון. לשם מצליח להעביר את האווירה הקשה של היציאה, הגעגועים שמתחילים והזכרונות מההר האהוב כל כך- הבופור. "רוב חיי הבוגרים קשורים באדמה הזו, השירות הצבאי שלי כולו קשור בה. החברים שלי, הכי טובים, נשארו עליה." (עמוד 268). כואב הלב בפרקים אחרונים אלו.

אבל בין לבין שזור גם הסיפור המצחיק על הפלוגה בזמן שהם בארץ, ולא בלבנון. הסיפורים מראים את מה שקורה מחוץ להר, איך החיילים מנסים לברוח ממה שקורה על ההר, לקחת פסק-זמן.

כשסיימתי את הספר, הרגשתי התכווצות בבטן. "מה אני אקרא עכשיו?" שאלתי את עצמי. אז התחלתי לעבור על כל רשימות הספרים, בנסיון למצוא ספר מוצלח בסגנון הזה- מצד אחד צבאי, מצד שני לא הסטורי בעליל. ולא מצאתי. זה ספר יחיד מסוגו.
אם אתם מחפשים מתנה לנער טרום-חייל, או לחייל, או לכל אדם שהוא- זה הספר המתאים. הנאה מובטחת.

--------------------------------------------
לקריאת ביקורות נוספות שלי- http://bikurpeta.blogspot.co.il/

» ביקורות נוספות של adielz
» ביקורות נוספות על אם יש גן עדן