ביקורות ספרים על הספר כימים אחדים - ספריה לעם #403
|
|
|
|
מאיר שלו אמר פעם שהוא מקנא בסופר המקראי שכתב את סיפורי ספר בראשית, על שהצליח לקפל במילים בודדות - "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" - סיפור אהבה גדול.
בניגוד לסופר המקראי העלום, סיפור האהבה שכתב שלו אורך יותר מ-300 עמודים, ולגבר המצפה בכליון עיניים לאהובתו אמנם קוראים יעקב (שיינפלד) אך הוא אוהב דווקא את יהודית. יהודית מצדה אוהבת את רחל. רחל איננה אישה חשוקה אלא פרה איילונית, כלומר בעלת איברים זכריים ונקביים, טומטום או אנדרוגינוס בלשון חכמים, או בעלת דיספוריה מגדרית, בלשון חכמים בני זמננו.
ואם המצב אינו מסובך גם ככה, יש עוד ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
הסקירה הזאת באה במסגרת פרוייקט השלמת חוסרים שמטרתו גם להוריד את לי צ'יילד ולינווד ברקלי מגדולתם בראש רשימת "הסופרים של נצחיה" בעמוד שלי באתר. אז לרגל זה מצאתי את הספר בספריית הרחוב וקראתי אותו בפעם השניה. הפעם הראשונה היתה מזמן. כמה מזמן? זה היה ב"שבת בני דודים" שערכה תחיה בת דודתי בבית שלה כשעוד היתה נשואה, והשבת היתה לכבוד עטרת בת הדודה שלי שעוד היתה רווקה ועמדה לפני נישואיה הראשונים. לפני שידענו שהנישואים האלה יכללו אהבה גדולה מהחיים, ושברון לב גדול עוד יותר כשאביעד בעלה ימות מסרטן ריאות, שזה סרטן של קשישים בעיקר, בגיל שלושים וישאיר אותה אלמנה עם ... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כימים אחדים, כך הוא מרגיש כשדמותה צפה בזכרונו.
כימים אחדים, כך הוא לוחש לעצמו באשמורת ראשונה.
נדמה כי אין אהבה כזאת. גבר שאוהב כל כך את מושא אהבתו שהוא מוכן להפוך עבורה הרים וגבעות, לטוס אל הכוכבים בחזרה.
יעקב מאוהב ביהודית מהרגע שראה אותה. הוא לא מצליח להסביר במדויק מדוע הפכה להיות זו שתגנוב את ליבו אך הוא אוהב אותה בנאמנות.
מוכן להמתין לה ככל שתחפוץ, לארוב לה עד הרגע שהיא תשבה בקסמיו. מוכן ללמוד עבורה את רזי העולם, לפתוח את ליבו בפניה, צוהר כמוס אל ציפוריו האהובות שרגע פריחתן מולה במעוף ססגוני הוא הרגע המכמיר והיפה ביותר בספר- הרגע שיעקוב מגיש לה ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם שלישית שקראתי את הספר הזה, כמה הוא מקסים, אנושי ומרגש!
אני אוהבת את הכתיבה של שליו, את הסיפורים ההזויים והמצחיקים והעצובים.
כמה אני אוהבת להישאב בדמיונות של איך נראה והתנהל כפר בארץ ישראל של לפני קום המדינה.
פעם שלישית שקראתי את הספר הזה, וגם הפעם בכיתי בסוף.
ספר מעולה!... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר פנומנלי,קליל
זהו ספר המגולל את קורותיו של זיידה,עם שלושת אבותיו אשר השתמשו בדרכים שונות ויוצאות מן הכלל,בכדי לשבות את ליבה של אמו "יהודית",ולזכות באהבתה,ולמען המטרה הזאת הם הקריבו את כול חייהם,נוסף לכך,הוא מדבר על ההרפתקאות המשעשעות שהיו לו איתם.
לעניות דעתי,זהו אחד מהספרים היפים ביותר שקראתי למאיר שלו,אשר מתייחד משאר המחברים ,בסגנון הומוריסטי וציני,וזה למעשה מלהיב את הקורא במידה רבה,וגורם לו להשתוקק לקרוא אותו עד תומו.
זאת ועוד,לתיאור המדויק והפשטני למקומות השונים בארץ מחד גיסא,ולתיאור החי והצומח מאידך גיסא.
בהחלט שווה קריאה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספרו זה, השלישי במספר של מאיר שלו, הוא הכי פחות "עמק" שלו וה"כפר" שלו יכול להיות בקלות כל כפר בריטי או אמריקאי, רצוי בריטי, עם מוזיקה מתאימה ברקע. מוזיקה נוגה, פסנתר, גיטרה, להקת זמרים, פה ושם טנגו סוער.
שלו רגיל לכתוב על העמק, עמק יזרעאל, על ירושלים, על המדבר. אבל הפעם זה בעיקר על אבהותו של הילד זיידה, סבא ביידיש. ילד סבא? אמו יהודית קראה לו כך משום שברגע שמלאך המוות יגיע לקחת את זיידה ויראה שזה ילד, יבין שטעה ויסתלק. זה אכן מוכיח עצמו ולא פעם אחת. בתחילה צחקו לשם, וילדים הם הרי עם אכזר, אבל בכפר כמו בכפר, מתרגלים לזר גם אם הוא מוזר. אלא שהשם של זיידה אינו הדבר ... המשך לקרוא
42 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישנם סופרים וישנו מאיר שלו אחד ומיוחד!
כמכורה לכתיבתו המסוגננת להפליא שוב מוצאת את עצמי מול ערמות של ספרים ניגשת הישר אל ספריו ראשית.
כימים אחדים הנו ספר שנון, חכם ואין כדוגמתו. הספר כתוב בשפה גבוהה ותיאורים מדויקים ואף מסקרנים של הדמויות.
בתחילה היה לי די קשה לקרוא אותו לאחר חלוף שלושה פרקים לא שמטתי אותו מידי.
היו רגעים שצחקתי בקול רם ורגעים שנעצבתי ואף דמעתי מהתרגשות.
הספר מספר על אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם ובנה זיידה.
הספר הותיר סימני שאלה לא מעטים שקיוותי שיהיה המשך (אך לצערי לא).
הנני ממליצה בחום. יהיה קשה לעכל אותו בהתחלה אבל אחר-כ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר טוב. כמו כל ספריו גם ספר זה מעניין ובעל סיפור שזור בטוב טעם. פחות טוב מקודמיו אך עדיין, מאיר שליו תמיד במיטבו... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כימים אחדים חולפים החיים, בטרם הספקנו לחלום ולהגשים, להרהר ולהסיק, להתחרט ולהחליט. כימים אחדים חולפים החיים, קצרים, קצרים מדי.
הסיפור עוסק בבן ושלושה אבות, ובאמו שהפיחה אהבה בכולם. קורות חייהם מגוללים לאורך מספר דורות בכפר הקטן בעמק יזרעאל.
את שמו, קיבל זיידה כנגד עין הרע, אולם זהו שם שמתגרה בגורל, עד שזה מכריעו (קוטף את אהוביו).
מאיר שלו מחזיר אותי לעצמי, לאהבה היוקדת לשפה העברית ולשלווה שניסכת בי דרכה. לרצון לכתוב, לחוות ולחיות. סגנון כתיבתו ערב לאוזניי כמוזיקה קלאסית נושנה, שטרם פג זמנה, והלוואי ולעולם לא יפוג. כזקן במסבאה, הוא מושבינו מול האח ... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קסום, מעורר נוסטלגיה לתקופה שלא תשוב עוד. מאיר שלו מלמד אותנו שיעור חשוב באהבה.
בסיפור הקסום הזה מאיר שלו מלמד אותנו מהי אהבה. אהבה לצומח ולאדמה, אהבת אם לילדיה , אהבת האדם, אהבה לבעלי החיים ואהבה בין גבר לאישה.
שלושה גברים נלחמים על ליבה של יהודית. כל אחד בדרכו מנסה לשבות את ליבה אך היא שומרת בסוד את צפונות ליבה , גם מפנינו הקוראים. יהודית נכנסת להריון, אך האבא נשמר בסוד מפני שלושת הגברים וכל אחד מהם מרגיש כאביו של הילד.
אהבתי את חכמת החיים הנגלית אלינו הקוראים דרך המספר, אשר הינו בנה של יהודית, זיידה.
דוגמא: אהבתי את ההסבר של אחד משלושת הגיבורים (יע... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור אהבתם של שלושה גברים לאישה אחת בשם יהודית.
ליהודית יש בן בשם זיידה.
לזיידה יש כביכול שלושה אבות כי יהודית לא מגלה לאף אחד מי האב האמיתי.
העלילה מתפרסת על פני כשלושים שנה – משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל.
אב אחד : משה רבינוביץ - איכר אלמן, כביר כוח ושתקן
אב שני : גלוברמן - סוחר בקר, גס רוח
אב שלישי : יעקב שיינפלד - מומחה לבישול, תפירה וריקוד
הסיפור מסופר על ידי זיידה הבן ויש בו מעבר בין זמנים של עבר והווה.
כל אב מבין השלושה, מטפל בבנו ומספר לו סיפורים מן העבר ואנקדוטות קטנות ויפות.
הספר מתאר את חיי הכפר הפשוטים והקשים, את... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשבילי מאיר שלו הוא אחד מאותם סופרים שאפשר תמיד לסמוך עליהם שיספקו את הסחורה. הספר הזה אינו שונה ומהווה דוגמא מצוינת לכתיבתו.
הדבר הראשון שממנו אני תמיד נהנה אצל שלו הוא הוא השפה (איזה בני מזל אנחנו שאנחנו יכולים לקרוא אותו בשפת המקור). שפתו של שלו תמיד נהדרת, משלבת שפה תנ"כית, תלמודית ומודרנית בצורה חלקה וכך משפטים ארציים הופכים לפואטיקה. השפה היא נושא חוזר בעבודתו של שלו ודמויותיו מרבות לעסוק בה, אך בספר זה הוא עולה על עצמו בכך שהוא נותן לכל אחת מדמויותיו (בעיקר לשלושת האבות) את האינטונציה הייחודית שלהן. איזה תענוג.
הדבר השני הוא יכולת סיפור הסיפו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
*** מצוינים אי אלו פרטים מהעלילה, אם כי כאנקדוטה בלבד. לא נחשפת עלילה שהינה קריטית או מהווה את ליבת הסיפור ***
כל כך הרבה ביקורות משבחות נכתבו על הספר ועל מחברו. ולכן, בחרתי לכתוב על חוויית הקריאה שלי כשיצא הספר לאור, ב-1994, לעומת חוויית הקריאה היום.
הספר נשמר מעל 20 שנה בחזקתי, עבר איתי דירות, ארצות (כשעבדתי וגרתי בהולנד במשך 9 שנים, הוא היגר וחזר ארצה יחד איתי), סטטוסים (מסטטוס של נשואה טרייה לסטטוס של נשואה ואם לשתי בנות) ומצבים בריאותיים (מאישה צעירה בעלת שתי כליות, לאישה מבוגרת ובעלת שלוש כליות)...
כשקראתי אותו לראשונה, לא יכולתי שלא להתפלא מהשפה ומהוויר... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
**למי שעוד לא קרא את הספר, תדעו שאני אזכיר קטעים מהעלילה שעלולים להרוס לכם את הקריאה.**
כשסיימתי לקרוא את ״כימים אחדים״, הסתובבתי בביתי במצב רוח עגמומי. תחילה התעצבנתי ואף כעסתי על שלו - איך הוא יכל למשוך אותי ככה, לאורך מעל ל-300 עמודים, ואז להשאיר
אותי בלי תשובה כלשהיא?
בסוף הספר, אנחנו עדיין לא יודעים מי האב האמיתי של זיידה. איננו יודעים עם מי שכבה יהודית,או את מי (אם בכלל) אהבה. כל דמותה מלופף במיסתורין, וזה עניין והרגיז אותי כאחד.
לאורך כל העלילה, יהודית נוכחת הרבה בדבריו ובזכרונותין של זיידה, אבל לא נוכחת מאופן פיזי. בעיניי זה הופף את דמותו של זיי... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסופר יפה, בסגנון גבריאל-גרסייה-מרקס, אבל באיזשהוא שלה הופך להיות מעיק. התבלבלתי הרבה בין הדמויות, וקצת נמאס לקרוא על התקופה ההיא. מצד שני, הכתיבה יפה ונעימה, והסיפור מעניין.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הראשון שקראתי של מאיר שלו היה יונה ונער, וישר ידעתי שאני אוהב את שאר הספרים שהוא יכתוב.
ואכן, לא טעיתי - גם את שניים דובים מאוד אהבתי וגם את כימים אחדים (אך לטעמי יונה ונער נשאר הספר הכי מוצלח).
הכתיבה של מאיר שלו מאוד זורמת ולא מעיקה והעלילה מרתקת. אמנם, לטעמי יש שהסיפור נמרח מדי והיה אפשר לקצר.
ספר מקסים למי שאוהב את מאיר שלו. המלצה לשלי - לקרוא אותו לאחר מכן את שניים דובים ולסיים עם יונה ונער - ההרגשה שתיווצר שהוא משתפר מספר לספר. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש לי קטע כזה.
אני לא קונה ספר לפני שאני קורא את הפסקה האחרונה שלו.
זה החלק שאומר לי אם אני צריך לקנות אותו, וקל וחומר לקרוא.
סוטה, אה?.
"הוא פרש את מעילו על השלג והניח עליו את התינוק, כרע על ברכיו ובכה את בכיו. שמש הצהיבה פתאום בעד פרצה בעננים והגיהה את עין השדה, וכשהתקרבה העגלה הריקה השבה מבית הקברות, נראתה יהודית ליעקב כאילו היא שטה לאיטה בנהר הרחב, הזהבהב - ירקרק, שאין לו מצרים."
יש משהו בסופים. הם מורכבים, מעצבנים, משמחים, לא ברורים בחלקם. אבל הסופים הטובים ביותר הם אלו שמשתקים אותך. והסוף הזה הוא מאותם סופים משתקים. סופים בהם אתה לא רוצה לזוז ולא ממ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
אומנם,מעודי,התייאשתי מספרים...פעמים ספורות היו פעמים אלו...אולי פעמיים או שלוש-לא יותר. לו יכולתי להרשות לעצמי שלא לקרוא ספר הזה,או לכל הפחות לנטוש אותו,הייתי עושה זאת,אך ניתלה ממני האפשרות,הייתי חייבת בקריאת הספר לצורך עבודת הגשה בבית הספר.
זה היה עינוי לכל הפחות,סבל תהומי מספר שחבל שכרתו עצים בעבור העלתו על הכתב...אני מתנצלת מקרב לב בפני אי אלו אשר אהבו את הספר וחולקים עליי. זוהי דעתי ואני דובקת בה!... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפורת הישראלית הטובה ביותר שקראתי!
עשיר, מעמיק ומרגש בלי סוף.
לפעמים, כשאני נתקל בספר טוב, מתעורר אצלי דחף לסמן במרקר משפטים טובים ואהובים במיוחד. בספר הזה - העניין לא מעשי כיוון שכל הספר יסומן במרקר מתחילתו ועד סופו.
קראתי אותו כבר שלוש פעמים בעשור האחרון והיד עוד נטויה...
הקסם שבעלילה ובדמויות ודרכו של מאיר שלו לפרוס לאט ובעדינות את השתיים יוצר הרמוניה והנאה מסיפור נפלא.
... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אחרי דיון מעניין בעניין, אמא שלי המליצה לי לקרוא ספרות ישראלית מקורית, אם אני רוצה להתחיל לקרוא ספרי מבוגרים. קיבלתי את הצעתה וניגשתי מיד למדף הגבוה ביותר בכוננית הספרים שלנו, ששמור לספרי מאיר שלו. לקחתי את "כימים אחדים" אך ורק בגלל התקציר. ד"א, הזכרתי את הכוננית בכמה ביקורות שלי, אז אני חושבת שאני חייבת לכם הסבר - משפט המחץ שלי בנוגע לספריות הוא "ספרים הם לא סרדינים.". את המשפט הזה אמרתי אחרי שגיליתי שהצלחתי לדחוס לתוך כוננית הספרים שלי יותר מדי ספרים. הם עמדו צפופים להחריד (זה הניגוד של "להפליא" ולכן גם בו אני משתמשת הרבה) ולקחת ספר מהכוננית היה מעשה טי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מצב רוח עגמומי ומהורהר הביא אותי לזנוח ערימת ספרים חדשים שמחכים לי ולחפש נחמה בין דפיו של ספר אהוב ומוכר, כזה שקראתי כבר המון פעמים ואין בו הפתעות לא צפויות, כזה שיכול להחליף שוקולד עתיר קלוריות. הבחירה ב"כימים אחדים" הייתה מיידית אם כי תמוהה. "כימים אחדים" אינו ספר מתוק, מקסימום שוקולד מריר. מצד שני, שוקולד מר- מריר הוא השוקולד האהוב עלי.
האמת שלא תכננתי להשוות את מאיר שלו לשוקולד, אבל במקרה זה אולי דווקא רעיון טוב. מאיר שלו בכלל, ובמיוחד בספר הזה, כותב כל כך טוב על אוכל עד שההשוואה ראויה, בתנאי שמדובר על איזה לינט משובח ולא חלילה שוקולד השחר.
הספר מ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ענק.
נתחיל מהרעיון של ילד לשלושה אבות שבכל פעם שניסיתי להסביר לסובבים אותי את הרעיון הם כולם התעניינו: "אבל מי באמת האבא?" ואני נהניתי מהמחשבה שזה לא משנה- ואפילו אסור שזה יוודע.
השפה של מאיר שלו היא ממש שוקולד, שנמס לי בפה ובעקבותיו מתפשטת הרגשה נעימה בכל הגוף. בכלל, אני הרגשתי שהספר פשוט מעורר תאבון. ספר אכיל.
כמובן שתמיד מעניין להיכנס לתקופה אחרת עם נורמות אחרות, ולהכיר את הדמויות הרבות (עד מאוד) שמתהלכות שם..
נהניתי מכל רגע!
... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתבו לפניי בטיבו והטיבו תאר .ביקשתי בקריאתי הספר להיוולד לאותה תקופה אך לא לתיאורי דמויות עגנון תיאטרליות ייחלתי ,לא נשמתי מספיק ריחה של תקופה רויית כל משלושת הגברים ואם אחת בעיני ילדה . השפה אהובה . הסיפור פחות .אלמלא הלשון ועושרה ספק אם לא היה זה פשוט סיפור פשוט המשתמש ברכיבי תקופה מיוחדים שהיו ואינם.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לקח לי קצת יותר מימים אחדים לסיימו. אני שמחה שבסוף לא ויתרתי, אבל זה רק בגלל הסוף.
אוקי, גם בגלל ההתחלה, שהיא – מאיר שלו :)
אז יש בו את הבעד ו"הבנגד" של יונה ונער, וגם נפערת בו ה'פונטלנה' הנרעדת ("אותו רווח נפחד שבכיפת גולגולתם של תינוקות" מסביר שם מיכאל:) והגבות הנדהמות מרומן רוסי, והשפה הכובשת של מאיר, המטביעה אותנו מרצון בתאורי הנוף והטבע של ערש ילדותו, וריחות התבשילים והתבלינים, והבצלים והשומים שמאיר מהזה אוהב :) - "אני כבר סיפרתי לך מי לימד אותי לבשל? זה היה הפועל שלי, שהיה רוקד ועושה קולות של אנשים וחיות והיה טבח גדול מאד.הוא אמר לי שהרגשות בלב צריכות ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
החלטתי שלא לדרג את הספר אלא רק לכתוב את ההתרשמות האישית שלי. אין ספק שמדובר בספר טוב, אפילו מעולה, מבחינת עושר השפה, הדימויים והרעיונות שיש בו ואפילו סימנתי בספר חלק מהמשפטים כדי לקרוא אותם שוב מתי שהוא או לזכור אותם. לכן, לא היה לי קשה להבין מדוע הוא זכה לכ"כ הרבה תשבוחות מתפעמות ומדוע הוא קרוב ללבם של כ"כ הרבה אנשים ואני עוד לא בטוחה האם לא אנסה לקרוא אותו שוב מתי שהוא. מאידך...מזה כשבועיים אין לי רצון לחזור ולהמשיך בקריאתו והוא מונח ליד המטה, בעוד שבזמן הזה כבר סיימתי בשקיקה ארבעה (!) ספרים אחרים ("כמה טוב להיות פרח קיר", ספר נוער נוסף בשם "35 קילו של תקוו... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בספריה שלי מונחים אחר כבוד כל ספרי הילדים שכתב מאיר שלו... כשילדי היו קטנים והייתי קוראת להם סיפור לפני השינה תמיד העדיפו לבחור את אחד מספריו.. הספרים היו כה שגורים בפי עד שאת רובם כבר ידעו הם ואני בעל פה. ידעתי ששלו כתב גם ספרים למבוגרים אך משום מה אף פעם לא ניסיתי להתקרב אליהם. לא הבנתי איך סופר כה מוכשר לילדים יכול לכתוב גם ספרים למבוגרים עם אותיות קטנטנות כאלה שמפחידות אותי תמיד. בסוף נשברתי.. זהו הספר הראשון של שלו שאני קוראת למבוגרים. היכולת שלו לתאר את הדמויות פלאית. התוצאה מכמירת לב.. מרגשת.. יש כמה דמויות ובמיוחד זו של יעקב שאני חייבת להפסיק לפע... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאיר שלו הוא גאון - בכך אין ספק. בכל פעם שאני קוראת ספר שלו אני חושבת שזהו הספר הטוב ביותר שלו - ובכך גאונותו - כל ספר יחיד ומיוחד, אף אחד אינו דומה לשני, וכולם נפלאים ומענגים. דבר אחד כן חוזר בכל ספריו של מאיר שלו וזה היכולת שלו ליצור דמויות כל-כך שלמות, כל-כך מלאות חיים, כל-כך מרתקות והחשוב מכל - כל-כך מעוררות הזדהות. כך גם ב"כימים אחדים" הרגשתי כאילו אני חיה את הסיפור ממש ופשוט לא רציתי שהספר יגמר. מבחינתי הספר הזה הוא מתנה, לא פחות. ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספר פשוט מעולה
הדמויות נפלאות, כל כך קיצוניות, ועדיין יש בכולן משהו כל כך אמיתי
בזכותן ובזכות הכתיבה הנהדרת, הסיפור המוזר ושובה הלב הזה הוא אחד האהובים עליי
ורובו עדיין חקוק בי, שנים אחרי שקראתי אותו... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספרות עברית במיטבה! בלשון ציורית ועשירה קורם מאיר שלו עלילה, שבמרכזה עומדים אישה צעירה ובנה הקטן זיידה, ואהבתם של שלושה גברים אליה. על רקע נופי עמק יזראעל, מתרחש הסיפור ההמתפרש על תקופת זמן של שלושים שנה. משנות העשרים של המאה הקודמת ועד שנות החמישים.
"מעשה בגשם שוטף ובנחל גואה וברביזיוניסט רמאי ובבעל מתמהמה ובאשה שבגדה ואיבדה את בתה, ובאה לגור ולעבוד ברפתו של אלמן אחד, את פרותיו חלבה ואת ילדיו גידלה."
"מעשה בסוחר בקר שלא ידע לנהוג, ובילד שאין המוות והתשוקה שולטים בו, בעורבים חסרי מורא,בסירות נייר ובצמה שנגזרה, ובדוד שריח של זרע נדף מעורו, בשני עצי ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
'ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה' (בראשית כט).
מאיר שלו הצליח לשבות אותי מהפרקים הראשונים, בו הסתער משה רבינוביץ על עץ האקליפטוס האגדי בזעם, כמעט קדוש, ועד ללחישת המילים האחרונות בדף האחרון.
שלו אורג סיפור יפהפה על רקע כפרי העמק העמלים, בשנים שלפני קום המדינה ואחריה, ומצליח לצייר דמויות רבגוניות, משעשעות לצד מלנכוליות, ממולחות לצד תמימות, גלויות לצד מסתוריות. גם מקומם של בעלי החיים לא נפקד, כראוי לחיים בכפר, פרה איילונית, להקות של עורבים, קנריות ובנדוקים. הצד השווה שבהם, שכולם משתלבים בסיפור של זיידה, הילד שנולד ברפת, שמלאך המוות לא יכול לו, ושע... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
המציאות על פי מאיר שלו שונה מכל מה שהכרתי. מאיר שלו צייר דמויות ססגוניות, כשלכל אחת ההגיון הפנימי המישוגע שלה.
בכפר בעמק יזרעאל גדל ילד שקראו לו זיידה (סבא ביידיש) כדי לבלבל את מלאך המוות. לילד יש שלושה אבות, כל אחד מפנק אותו ומעשיר אותו בדרכו.
במהלך שלוש סעודות עם אבותיו מנסה הילד לברר מי האבא האמיתי ותוך כדי כך חושף מיתולוגיה שלמה של סיפורי הכפר.
משה רבינוביץ הוא גבר חזק המסוגל להזיז את האבן הענקית וליישר מסמרים באצבעותיו אך כילד גודל כנערה עד שנגזרה צמתו ומאז הוא מחפש את צמתו האבודה.
גלוברמן הוא סוחר בקר מגושם שאינו יודע לנהוג ברכב וטוען שאת העק... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה הוא אחת הסיבות לכך ששלו הוא הסופר הישראלי האהוב עלי ביותר.
ספר מ-ש-ג-ע תרתי משמע, על כל מגוון דמויותיו ההזויות לעיתים, מצליח לגעת בלב ולא עוזב גם שנים רבות אח"כ..אני עדיין נזכרת בו בערגה למרות שכבר עברו שנים רבות מאז קראתיו
מומלץ בכל לב!
שרית לינקר... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
השפה העשירה, ההומור, והספור כשלעצמו. עונג צרוף!! מאיר שלו במיטבו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה עוד ניתן להוסיף בשבחו של הספר? כתיבתו של שלו, ההומור, הדמויות הנפלאות והסיפור המקסים. פאר היצירה - ללא ספק הבחירה שלי "לקחת לאי בודד".... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הזה היה הראשון שקראתי מבין ספריו,ואני זוכרת היטב היטב שלא הפסקתי לצחוק ,התאהבתי בסופר , ומאותו מפגש קניתי את כל ספריו שיצאו עד אז : "רומן- רוסי "ו"עשו".ובכל פעם שהוא מוציא ספר אני מוסיפה אותו לסיפריה הפרטית שלי . מומלץ ע"י שספר הזה יעמוד בין הראשונים במדרג שלך לקריאה.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
את מאיר שלו וכתיבתו המצוינת גיליתי בצבא עם הספר הזה. חזרנו באוטובוס מאיזה חור בצפון (חודש גדודים-קורס מאבחנות) ולא היה לי מה לקרוא, חברה שרצתה לישון, נתנה לי את הספר והשביעה אותי להזהר שלא לאבד את הסימניה, כי היא באמצע. אני ירדתי בצומת נתניה, הספר איתי, (היא המשיכה לישון באוטובוס...) ישבתי על המדרכה באמצע הצומת, נשענת על תמרור, והמשכתי לקרוא עד שהחשיך ורק אז נזכרתי להתקשר להורי שיבואו לאסוף אותי מהדרך... לגמרי טבעתי בסיפור, בדמויות ובתקופה.
מאז זה הספר האהוב עליי ביותר של מאיר שלו, קראתי אותו עשרות פעמים (החזרתי לחברה את העותק שלה...אפילו שמרתי את הסימני... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
פשוט ספר מקסים, מאיר שלו מזכיר לנו למה עברית היא שפה יפה. כטוב בצורה מדהימה, דמויות אדירות. גורם לך לרצות לשוטט בארץ ישראל , בקיבוץ והמושב. בעיקר כיף לקריאה... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
איזה ספר מקסים! מאיר שלו במיטבו. על העמק, על האנושיות, על האהבה והחלומות. ספר קצת מוזר על ילד עם שם מוזר ומקריות ישראלית-אנושית מלבבת. נהניתי לקרוא, לחייך ולצחוק. כיף לדעת שישנם עוד ספרים תמימים שכאלה. לא תמיד הכל צריך להיות רווי סקס (לדוגמאת "יונה ונער".)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
קשה לומר על מאיר שליו משהו שהוא פחות מ'מצויין', אבל הספר הזה לצערי לא סחף אותי במיוחד. הוא מאופיין בכתיבה המופלאה של שליו שמשלב את הקטעים המקסימים בהם הוא מצליח להעלות על הכתב את הרגעים היפים והעצובים של כולנו, יחד עם דמויות מעניינות ומיוחדות כמעט כמו בחיים עצמם- ולכן הספר הזה הוא אוטומטית טוב. ועדיין, הנחתי אותו הרבה פעמים מהידיים ולא נסחפתי לקריאות ארוכות של שעות רצופות בגלל שבקטעים מסויימים מצאי אותו קצת משמים. 'משמים' זו מילה שבקושי מסתדרת לי עם מאיר שליו, אבל אילו היו התחושות בזמן הקריאה.
ועדיין, בעיקר בזכות המחבר ופחות בגלל העלילה, ספר מופלא. הס... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור מרתק ומלא סימני שאלה, כתוב בצורה קולחת על רקע נופי קצת רומן, קצת רוסי, הרבה א"י- חובה... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
|
ניסיתי לקוראו לכשיצא וכשלתי.חזרתי אליו לאחר שקראתי את "יונה נער" ואז מצא חן בעיני הרבה יותר.ההשפה העשירה, תיאורי ירושלים המדבר, הטבע.לאוהבי מאיר שלו הארד-קור...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
