ביקורת ספרותית על כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 25 באוגוסט, 2011
ע"י נטעלי


החלטתי שלא לדרג את הספר אלא רק לכתוב את ההתרשמות האישית שלי. אין ספק שמדובר בספר טוב, אפילו מעולה, מבחינת עושר השפה, הדימויים והרעיונות שיש בו ואפילו סימנתי בספר חלק מהמשפטים כדי לקרוא אותם שוב מתי שהוא או לזכור אותם. לכן, לא היה לי קשה להבין מדוע הוא זכה לכ"כ הרבה תשבוחות מתפעמות ומדוע הוא קרוב ללבם של כ"כ הרבה אנשים ואני עוד לא בטוחה האם לא אנסה לקרוא אותו שוב מתי שהוא. מאידך...מזה כשבועיים אין לי רצון לחזור ולהמשיך בקריאתו והוא מונח ליד המטה, בעוד שבזמן הזה כבר סיימתי בשקיקה ארבעה (!) ספרים אחרים ("כמה טוב להיות פרח קיר", ספר נוער נוסף בשם "35 קילו של תקווה", ספר סיפורים בשם "נטשה" והרומן "גטסבי הגדול").
הסיבה פשוטה למדי: אין שם ממש סיפור אלא רצף אנקדוטות וסיפורים קטנים. נגמר סיפור אחד, מתחיל אחר וכן הלאה. יש בזה משהו מעייף וגם קצת משעמם, אותי לפחות. אני מאוד אוהבת ספרים שסוחפים, שיש עלילה שמניעה אותם קדימה ולא מתפזרת במעין מרחב מישורי של כמה וכמה סיפורים. אז למרות היופי, הפיוטיות והכשרון וכמה רגעים בהחלט יפים אי שם בעמק יזרעאל - נראה לי שאניח לספר הזה כרגע ואולי אחזור אליו מתי שהוא, בתקופה קצת יותר מהורהרת ומתרפקת בחיי, אם תגיע.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ