ביקורת ספרותית על כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
ספר מעולה

---

המציאות על פי מאיר שלו שונה מכל מה שהכרתי. מאיר שלו צייר דמויות ססגוניות, כשלכל אחת ההגיון הפנימי המישוגע שלה.
בכפר בעמק יזרעאל גדל ילד שקראו לו זיידה (סבא ביידיש) כדי לבלבל את מלאך המוות. לילד יש שלושה אבות, כל אחד מפנק אותו ומעשיר אותו בדרכו.
במהלך שלוש סעודות עם אבותיו מנסה הילד לברר מי האבא האמיתי ותוך כדי כך חושף מיתולוגיה שלמה של סיפורי הכפר.
משה רבינוביץ הוא גבר חזק המסוגל להזיז את האבן הענקית וליישר מסמרים באצבעותיו אך כילד גודל כנערה עד שנגזרה צמתו ומאז הוא מחפש את צמתו האבודה.
גלוברמן הוא סוחר בקר מגושם שאינו יודע לנהוג ברכב וטוען שאת העקרונות ואת הפרנסה לא שמים באותה מגירה.
יעקב שנפלד התאהב ביהודית, אמו של זיידלה, כשראה אותה חולפת בעגלה על פני השדות, ואהבה זו חזקה ממנו. יעקב מארגן חתונה על כל פרטיה ביודעו שאם הכל יהיה מוכן, הכלה ץהיה מוכרחה לבוא.
אישוע הוא שבוי איטלקי שנשאר בכפר ומסייע ליעקב להגשים את תוכניתו.
עגלה שגדלה קצת 'גברית', הרוח, השלג והעורבים אף הם משתתפים ומניעים את העלילה שהובילה להולדתו של זיידה.
בקיצור מציאות אחרת שאני ממליץ להשאב אליה. לקרוא לאט למרות תכונתו הסוחפת של הסיפור.
ואמירה גאונית של מאיר שלו: 'האמת והשקר אינם אלה שכנות טובות הגרות זו ליד זו, מתעניינות זו בזו ומשאילות חומרים זו לזו'

» ביקורות נוספות של אליעזר
» ביקורות נוספות על כימים אחדים - ספריה לעם #403