ביקורת ספרותית על כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
ספר מעולה

---

מצב רוח עגמומי ומהורהר הביא אותי לזנוח ערימת ספרים חדשים שמחכים לי ולחפש נחמה בין דפיו של ספר אהוב ומוכר, כזה שקראתי כבר המון פעמים ואין בו הפתעות לא צפויות, כזה שיכול להחליף שוקולד עתיר קלוריות. הבחירה ב"כימים אחדים" הייתה מיידית אם כי תמוהה. "כימים אחדים" אינו ספר מתוק, מקסימום שוקולד מריר. מצד שני, שוקולד מר- מריר הוא השוקולד האהוב עלי.

האמת שלא תכננתי להשוות את מאיר שלו לשוקולד, אבל במקרה זה אולי דווקא רעיון טוב. מאיר שלו בכלל, ובמיוחד בספר הזה, כותב כל כך טוב על אוכל עד שההשוואה ראויה, בתנאי שמדובר על איזה לינט משובח ולא חלילה שוקולד השחר.

הספר מתאר את סיפור אהבתם של שלושה גברים שונים לאישה אחת, יהודית. הסיפור מסופר לנו מפי זיידה, בנה של יהודית שהוא גם בנם של כל השלושה. כל אחד מהם מנסה לגרום ליהודית להתאהב בו בדרכו שלו. "כימים אחדים" מדבר על אהבה, אהבה ככוח מסתורי שמניע את החיים, כוח שיש לו ישות בפני עצמו. " יש כללים לאהבה... יש כללים, אחרת האהבה תהרוג אותך כמו סוס שהוא מרגיש שאין עליו מושכות... בשביל שגבר אחד יצליח לקבל את האשה האחת שהוא באמת רוצה, מישהו צריך לנהל את כל העולם בשביל זה וכל החלקים של העולם צריכים לזוז ולהסתדר... בבית שאין בו כללים, הגורל משתולל, המזל מתעכב והמקרה מבקר. אבל בבית שיש בו כללים, הגורל עושה מה שאומרים לו, את המזל לא צריכים, והמקרה נשאר בחוץ, דופק וצועק ולא יכול להיכנס... אהבה זה עניין של השכל ולא של הלב, של חוקים ולא של חלומות ושגעונות."

האהבה מניעה את הגיבורים עד שהם כמריונטות בידיה, בובות על חוטים חסרות בחירה. שלו יוצר בספר עולם מופלא עם חוקים משלו עד שדרך פעולתן של הדמויות נראית אפילו הגיונית ומובנת כשזה בתוך הסיפור. "גם השקרנים מיטבים לדעת שהאמת והבדיה אינן עומדות זו מול זו. שכנות טובות הן, המתעניינות זו בשלומה של זו ומשאילות זו לזו דברים נחוצים." האהבה אצל שלו היא תמיד פגומה ומשובשת, כך שהגיבורים מובלים עד לסוף המר הבלתי נמנע, לעיתים מבלי לדעת, לעיתים אדישים לגורלם, והמספר מתבונן מהצד ורק מעביר לנו הקוראים את הדברים לכאורה כהוויתם.

ההקבלה שעושה שלו בין אוכל לאהבה היא מופלאה ומעוררת תיאבון. בתרגומו לאנגלית הספר נקרא "ארבע ארוחות". זו לא ארוחה מתיימרת ומתייפיפת במסעדה אופנתית חדשה. מדובר בארוחה עסיסית וגשמית רווית מיצים שחודרת לתוכנו עד הלב.הארוחה הנכונה אצל שלו מעוררת את התשוקה שבין גבר לאישה, אך סתם אוכל יכול לכבותה "זוג שאוהב באמת אף פעם לא אוכלים יותר מדי. אם תראה זוג במסעדה שאוכל יותר מדי, שתדע לך שהם שונאים, שהם רוצים להרוג אחד את השני באכילה, ובעיקר הם ממלאים את הבטן בשביל שיהיה להם תירוץ לא ללכת אחר כך ביחד למיטה."
תיאור הזביונה שמכין יעקב לזיידה כדי לבסס את אבהותו גורם לי בכל קריאה פשוט להזיל ריר.

זהו, סיימתי עוד קריאה של הספר המופלא הזה ושוב אני מנגבת דמעה. אולי זו לא היתה הבחירה הנכונה להפיג את העצבות. בכל מקרה אני הולכת למקרר לראות אולי יתמזל מזלי ונשאר שם משהו ראוי.

» ביקורות נוספות של בלו-בלו
» ביקורות נוספות על כימים אחדים - ספריה לעם #403