ביקורת ספרותית על כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 14 באוקטובר, 2024
ע"י בועז


מאיר שלו אמר פעם שהוא מקנא בסופר המקראי שכתב את סיפורי ספר בראשית, על שהצליח לקפל במילים בודדות - "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה" - סיפור אהבה גדול.
בניגוד לסופר המקראי העלום, סיפור האהבה שכתב שלו אורך יותר מ-300 עמודים, ולגבר המצפה בכליון עיניים לאהובתו אמנם קוראים יעקב (שיינפלד) אך הוא אוהב דווקא את יהודית. יהודית מצדה אוהבת את רחל. רחל איננה אישה חשוקה אלא פרה איילונית, כלומר בעלת איברים זכריים ונקביים, טומטום או אנדרוגינוס בלשון חכמים, או בעלת דיספוריה מגדרית, בלשון חכמים בני זמננו.
ואם המצב אינו מסובך גם ככה, יש עוד שני גברים בתמונה, שגם הם חפצים ביקרה של יהודית. גלוברמן סוחר הבהמות, טיפוס גס רוח שמפזר הלצות ביידיש וחותם כל משפט בנקודה, ומשה רבינוביץ' האלמן, שהיא משמשת סוכנת בית לילדיו ולפרותיו, אותן היא חולבת וברפתן היא ישנה (לבקשתה)
את סיפורה של יהודית ושלושת מחזריה מספר זיידה (zeyde) הילד השתוקי של יהודית, שערפל מרחף מעל זהות הגבר שהביאו לעולם ושלושת המחזרים רואים עצמם כאבותיו. שמו, סבא ביידיש, הוא טכסיס שטכססה יהודית להרחיק ממנו את מלאך המוות, מכיוון שכאשר יווכח הטיפוס הקודר ההוא שהסבא שהגיע לקחתו לגנזי מרומים הוא למעשה נער רך בשנים, יהיה אנוס לקפל את חרמשו המעוקל ולחפש קליינט אחר.
ילד עם שם מוזר ושלושה אבות, אני לא מקנא בו על מה שהילדים האכזריים בבית הספר ובכפר עוללו לו. אולי מכיוון שכך הוא מעדיף את חברת הציפורים, ובעיקר העורבים. הוא משקיף, עוקב ולומד את אורחם ורבעם של בני הכנף שחגים בשמי הכפר.

ברומנים של שלו, לפחות באלה שקראתי, המספר יודע הכול הוא בד"כ מביט מן הצד, משקיף ומתעד - את סיפורי הכפר והמשפחה, אך הוא בעצמו נפרד ומובדל, נמנע מנישואים ומהקמת משפחה. כך ברוך שנהר הקברן ברומן רוסי, המספר בעשו, איתמר דיסקין באל תספר לאחיך, וזיידה אצלנו (בביתו במדבר ממתין לתורו בסבלנות על המדף) הן דמויות אל-הוריות, אל-משפחתיות, וחלקן אולי א-מיניות. מדוע בחר שלו לאפיין כך את דמות המספר ברומנים שכתב? יבואו החוקרים המלומדים וישיבו.
כפי שכתבתי לעיל, מדובר בסיפור אהבה, לא רק אהבתם של שלושת האבות ליהודית, אלא גם אהבה לעמק, לנופים, לצמחים, לבעלי החיים, לאיכרים אנשי העמל, בעלי תבונת הכפיים, ובעיקר לבעלי הכנף. שלו זכה בפרס האגודה האנטמולוגית הישראלית בעקבות רומן רוסי, בו תיאר ופירט על חיי החרקים. על כימים אחדים היה יכול לזכות בפרס האגודה האורניתולוגית הישראלית, בהנחה שקיים גוף כזה.

סיכומה של סקירה - חמישה כוכבים בוהקים ומנצנצים בליל קיץ חם, בשדות עמק יזרעאל.


27 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זיו בן-אריס (לפני 10 חודשים)
Mr. 1
רץ (לפני 10 חודשים)
ביקורת נפלאה - לספר הטוב ביותר של שלו, בעיקר לנופי ילדותי עמק יזרעאל. פגשצי את שלו באירוע משפחתי - ושאלתי אותו איך הוא הצליח בצורה כל כך מפורטת ונוגעת לתאר את העורבים. תשובה ממש לא קבלתי.
ילד זיגזג (לפני 10 חודשים)
וונדי - אני מציע לך לקרוא את הסיפור האוטוביוגרפי "ספיח" שכתב ביאליק על ילדותו בכפר. כנראה שמשם לקח מאיר שלו את הבסיס לההרצאה הזאת. "אין אדם רואה ומשיג אלא פעם אחת: בילדותו. המראות הראשונים, בעודם בבתוליהם, כיום צאתם מתחת ידי היוצר, הם הם גופי הדברים, עיקר תמציתם, ואלה שלאחריהם - אך מהדורותיהם השניות והפגומות הן... גם את שמי איטליה ותכלתם המתוקה ראיתי מקץ ימים. רגלי עמדו גם על מרום הררי שוציה. ראיתים ונפשי יצאה: מתי נגלתה עלי תכלת מתוקה מזו? ואיפה נודעו לי הרים גבוהים ונוראים מאלה?"
זאבי קציר (לפני 10 חודשים)
סקירה יפה, תודה לך.
זהו הספר האהוב עליי של שלו בפער קטן משאר הרומנים הגדולים שלו.
בועז (לפני 10 חודשים)
וונדי,

אולי אפשר לברר בבית ביאליק.

אני סיימתי את הספר כי נהניתי מהקריאה, ומלבד זאת רציתי לדעת מי האבא של זיידה (לא מגלה כדי לא לעשות ספוילר למי שלא קרא)
וונדי פן (לפני 10 חודשים)
כתבת יפה על ספר שלא התאמצתי לסיים.
קראתי כמחצית ממנו והכתיבה באמת יפה ופיוטית. המילים שלו קסומות, אבל הסיפור לא תפס אותי.

מה שכן, אני זוכרת איזה קטע שסיפר על ביאליק.
זה הולך פחות או יותר ככה - פעם ביאליק הגיע להרצות בכפר ואמר שבשביל ילד בן 5 ערמת פסולת בחצר של הסבים גבוהה יותר מהאוורסט.

אהבתי את זה מאד, תמיד תהיתי אם יש איזה תיעוד של ביאליק אומר משהו בסגנון.
סקאוט (לפני 10 חודשים)
כימים אחדים מדהים.
אל תספר לאחיך באמת מיותר וזה מבאס שזה הספר האחרון של שליו.
מורי (לפני 10 חודשים)
אל תספר לאחיך ספר מיותר לגמרי.
מורי (לפני 10 חודשים)
ספר מופלא כמו כל אחד משבעת הרומנים הראשונים.
נצחיה (לפני 10 חודשים)
תודה, בועז.
אני מנסה לצלוח אותו בימים אלה. הוא נראה לי כמו משהו שבו הרובד האלגורי השתלט על העלילה ומחק אותה כמעט לחלוטין
בועז (לפני 10 חודשים)
נצחיה, כן, אהבתי את הספר, למרות היותו שונה מאוד מכל הרומנים שכתב שלו.
Hill (לפני 10 חודשים)
לגבי כימים אחדים- ספר מעולה בעיני,
תיאורי האהבה "לתפאורה" שמוצגת בספר (כפי שכתבת- לעמק, לנופים, לצמחים וכו') מופלאים ושובים.
אפקט שאגב פחות מומחש בהצגה שהועלתה בקאמרי בזמנו.
ההצגה מעולה לטעמי, ממש יכלנו להרגיש כצופים את יהודית הסבוכה שכולם חושקים בה וגם הפרשנות לשלושת האבות וכיצד ניווטה את היחסים עם שלושת הגברים הללו, שכל אחד מהם רצה נתח ממנה לעצמו.
עוד אלמנטים מובעים מאוד יפה בהמחשה שבתיאטרון כמו התלישות של זיידה שמבטאת חוסר שייכות על רקע הזהות שלו, שאר הדמויות הגבריות והחזקות ומה כל אחד מהם מסמל באותה תקופה, לטעמי אלו רק העצימו את הכתיבה של שלו בספר הנ"ל.
Hill (לפני 10 חודשים)
אוי, "אל תספר לאחיך"- לא מרגיש ששלו עצמו כתב אותו.
קראתי בסמוך ליציאתו, מודה שלא זוכרת הרבה מרוב שהוא לא היה כתוב טוב בעיני (וגם הסיפור העלילתי), אבל כן זוכרת שלאורך הספר מזהים מוטיבים מסוימים שלו ועדיין, משהו בכתיבה שלו לא תופס ומרגיש זר.
נצחיה (לפני 10 חודשים)
אהבת את "אל תספר לאחיך"?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ