ביקורת ספרותית על כימים אחדים - ספריה לעם #403 מאת מאיר שלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 באוגוסט, 2017
ע"י אורלי גליבטר אדלר


*** מצוינים אי אלו פרטים מהעלילה, אם כי כאנקדוטה בלבד. לא נחשפת עלילה שהינה קריטית או מהווה את ליבת הסיפור ***
כל כך הרבה ביקורות משבחות נכתבו על הספר ועל מחברו. ולכן, בחרתי לכתוב על חוויית הקריאה שלי כשיצא הספר לאור, ב-1994, לעומת חוויית הקריאה היום.
הספר נשמר מעל 20 שנה בחזקתי, עבר איתי דירות, ארצות (כשעבדתי וגרתי בהולנד במשך 9 שנים, הוא היגר וחזר ארצה יחד איתי), סטטוסים (מסטטוס של נשואה טרייה לסטטוס של נשואה ואם לשתי בנות) ומצבים בריאותיים (מאישה צעירה בעלת שתי כליות, לאישה מבוגרת ובעלת שלוש כליות)...
כשקראתי אותו לראשונה, לא יכולתי שלא להתפלא מהשפה ומהווירטואוזיות שבה מאיר שלו שולט בה והקפדתי לקרוא (כמעט) כל ספר שהוא כתב.
בשנות העשרים לחיי, כשקראתי שיהודית הכינה לנעמי תחפושת לפורים הכוללת: שמלה חדשה, תסרוקת חדשה ובובת סמרטוטים; הבנתי מן הסתם כי נעמי התחפשה לבת האבודה של יהודית, שנלקחה ממנה.
אך כשקראתי את אותה פסקה לאחרונה, כשאני בשנות הארבעים לחיי ואם לשתי בנות-עשרה, נצבט ליבי בקרבי ובאופן מפתיע, קלחו הדמעות על לחיי.
מאיר שלו, חושף טפח ומסתיר טפחיים. כמו היצ'קוק הוא מגלה פרטים עתידיים מן העלילה בשלבים מוקדמים יחסית. כששאלו את היצ'קוק, הבמאי הנודע, מהו סוד יצירת המתח בקרב הצופים, הוא ענה - אם מסתירים מהצופה את העתיד לקרות, בעת ההתרחשות הצופה לכל היותר יופתע, או ייבהל. אך אם מגלים לו כי דבר מה עומד לקרות, הרי שהוא יישאר במתח כדי לראות איך ומתי המאורע יתרחש.
צפיתי בעבר בראיון טלוויזיוני עם מאיר שלו, בו הוא מספר על תהליך הכתיבה שלו. הוא סיפר כי הוא מסתובב עם פנקס ועט ומקשיב לדמויות מעניינות. לומד את מלאכתן ואת אופן דיבורן. ואכן, כל מלאכה המתוארת בספר - בין אם מדובר בעבודה ברפת, בעבודת סוחר הבהמות, בעבודה בחקלאות, בבישול או בצפייה באורחות חיי העורבים - מתוארת בקפידה, בידענות וביופי מילולי שאין דומה לו.
תהליך הכתיבה של הסופר האהוב עלי, מאיר שלו, מעניין אותי במיוחד כסופרת מתחילה. גם אני בספרי "המשרפה של ללי", מתחקה אחר דמויות ואופן דיבורן ומשלבת פרטים ביוגרפיים בעלילות דמיוניות.
בתקציר הספר, ניתן למצוא מעין "ספירת מלאי" חביבה ומסקרנת - "ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ', בנו, בתו ואחיו ובני ביתו, מנהל חשבונות לבקן, פפיש - הכפר ופפיש - העיר, רחל הפרה האיילונית, שבוי איטלקי, עורבים וקנריות, סירות - ניר, מלאך המוות, טנדר ישן וירוק, צמת זהב, נחל גואה ואקליפטוס גדול." גם עמיר שינקמן, העורך המופלא של הספר שלי, חתם את תקציר הספר בספירת מלאי חביבה ומסקרנת שכזו - "גלריית הטיפוסים המאכלסת את הספר ["המשרפה של ללי"] כוללת אלמנה דוברת חרוזית, גברת "אני מתה", פרטיזן מיליטנטי, אימא דומיננטית, אחות חובבת משחקי שליטה, בעל המנצל חד צדדית הסכם נישואים פתוחים, סוחר איברים שרמנטי, קצין משטרה רומנטי ועוד." קטונתי מלהשוות את עצמי למאיר שלו, אך ספירת המלאי הזו העלתה חיוך על שפתיי וגרמה לי לשוב ולקרוא את הספר האהוב עלי ("כימים אחדים") ואף לחלוק את הגיגיי עמכם.
אם גם אתם מחפשים להתרפק על עבר יפה עד כאב, הרי שהספר "כימים אחדים" מומלץ בחום, בהערצה ובאהבה רבה.
אודה לכם אם תציצו בעמוד הסופרת שלי באתר זה -
https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=986632
אשמח אם תבקרו בדף הספר, "המשרפה של ללי", באתר זה -
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=986632
ו/או בטעימה ממנו -
https://simania.co.il/e/4753/
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת (לפני שנה ו-10 חודשים)
אחד מה-ספרים של שלו שאהבתי מאוד ונשאר בזיכרון כחוויה מענגת .
ישי (לפני שנה ו-10 חודשים)
תענוג לקרוא את הביקורת שלך.
דני בר (לפני שנה ו-10 חודשים)
סקירה מקיפה, עתירת אהבה למאיר שלו, ובצדק.
והצלחה גדולה עם הספר שלך.
מחשבות (לפני שנה ו-10 חודשים)
בהצלחה עם הספר. אני מת על מאיר שלו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ