» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (237):
עוד אקרא,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
רשימת קריאה של חמדת,
Wishlist - רומאן,
קראתי ברוסית,
חייב לקרוא,
יש לי, אבל צריך את הזמן,
הייתי רוצה לקרוא,
ספרים שרוצה לקרוא,
ספרים מומלצים בחום,
רוצה לקרוא,
wish list,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ה-wish list של התולעת...,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
רשימה,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
To read,
רשימה,
סיפורת מכל השנים,
רוצה לקרוא,
ספרים לקרוא בזמן הקרוב,
קלאסיקות ונוער שצריך להשלים,
רוצה לקנות,
צריכה לקרוא,
הומלצו בסימניה,
בתכנון.,
רשימה של Incognitos,
רוצה לקרוא,
הבא בתור,
ממתין לקריאה,
המלצות באתר,
ספרים שמהדהדים בראש עוד ימים רבים,
לקרוא,
מעניין בארבעה במאה,
רוצה לקרוא,
מחכים בתור לקריאה,
לקרוא בעתיד,
הרשימה של אלון ,
ספרות לטינית-ספרדית ,
ספרים שמחכים שאקרא אותם,
רשימה,
ספרים שצריך לקרוא,
קלסיקה,
(לקנות ו)לקרוא בעתיד הקרוב, אנא,
תיעוד ספרים ,
קראתי,
צריך לקרוא,
רוצה לקרוא,
לקרוא בשנה הקרובה,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
✔ נרכש בסימניה,
ספרים לקראת קריאה,
קריאה חוזרת,
ספרים שקראתי,
רוצה לקרוא,
libros q no son mios,
פארודיה רומנטית,
מחכה להגיע אליהם ...,
רוצה לקרוא,
מצחיקים,
רוצה לקרוא,
המובחרים שלי,
ספרים שממתינים בסבלנות,
wish list,
Wishlist,
ספרים שארצה לקרוא,
ה- ספרים,
ספרים שקראתי,
צריכה לקרוא,
ארוטיקה (או סתם ספר שאפשר לאתר בו את המילה ציצים כמה פעמים),
מתכננת לקרוא,
מעולים,
galagul,
רוצה לקרוא את..,
ספרי קריאה,
להשיג ולקרוא,
wish list,
אולי לרכוש ,
ספרים שקראתי,
צריכה להגיע לזה ,
רוצה לקרוא,
100 הספרים הטובים ,
לא לשכוח לקרוא!,
ספרים שבנו את האנושות, ספרים שהרסו את האנושות, ספרים שיגזלו את זמנך ויטרדו את מנוחתך - ספרי מופת וסטיות אחרות,
לקרוא,
לימים,
רוצה לקרוא שוב,
רשימת הספרים שלי הטובים ביותר -2013,
RTBCPT3,
מור,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
ספרי ההתבגרות שלי,
To-Read,
קראתי,
Let's read,
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות,
קלאסיקה,
ספרים על ספרים,
5 כוכבים,
19 - מצטיינים,
ספרים שקראתי,
ספרים שגדלים עליהם ואיתם,
רשימה,
צריכה לקרוא :>,
שגיא,
ספרות מתורגמת /פרוזה ועוד ,
ספרים שאהבתי,
רוצא לקנות,
קראתי,
קלאסי,
1,
צריך לקרוא!,
חייבת מתישהו,
ספרים שנועה תקרא,
רוצה לקרוא,
נדירים , מעניינים ומה שבינהם,
צריך לקרוא,
הבלתי נשכחים שלי,
ליסט,
ספרים שמכרתי,
רשימה,
לקרוא לפי הסדר,
הבאים בתור,
קראתי,
wish list,
כחדש,
ספרות עברית ועולמית,
פרוזה שלי,
הספרים שקראתי,
רשימת קריאה,
ספרים לרכישה,
הותשתי אז נטשתי,
קראתי: מבוגרים,
פרוזה,
פרוזה משובחת למכירה ,
הספר הבא,
ספרים לשנת 2021,
לא סיימתי ולא אסיים (ככל הנראה),
לקרא,
לקרוא,
רשימה,
אהובים,
חיי מדף,
דברים שעלו,
רוצה \ רציתי לקרוא,
קריטי לעולם,
הספרייה שלי,
ספרות מערב מימה"ב עד העת החדשה,
רשימה,
ספרי החובה של ד"ר הנרי אונגר,
ספרים מומלצים,
כשלסבתא יהיו מדפים,
ספרות מתורגמת ,
שווים ונדירים,
לקריאה עתידית,
ספרי חול,
יום יבוא,
צריך למצוא ואז לקרוא,
רשימת החלומות,
יותר מדי ספרים שאני רוצה לקרוא,
חייבת לקרוא,
ספרים שאני רוצה לקנות,
מסקרנים ומרגשים,
מתעניין ב...,
לקרוא,
ספרי הרפתקאות ,
ספרות נוער,
ספרות מוערת ומאוירת שאהובה עלי במיוחד,
ספרים לנוער (רק לקריאה לכיף) שאני מוכרת,
לקרוא,
על המדף- ילדים,
לקרוא בקרוב,
ספרות נוער/ילדים של הוצאת מחברות לספרות ,
100 הספרים שאתם חייבים לקרוא במהלך חייכם - אתר סלונה,
לרכישה,
100 ספרים שחייבים לקרוא,
ספרים שרורי קראה ואני לא,
ספרות ילדים ונוער למכירה,
האתגר של רורי גילמור,
ספרי ילדים ונוער למכירה,
ספרד ופורטוגל,
בבל,
ספרות -תרגום,
למצוא,
ספרים שאני רוצה לקרא,
Some of my childhood books,
קריאה - מבוגרות.ים,
סיפורת מתורגמת,
קלאסיקה מתורגמת,
ספרים ארכאיים - נושנים ונדירים,
הרשימה השחורה,
רשימה,
הדרך ארוכה ומפותלת ...עובר גשר ועוד גשר,
ספרים לקרוא,
רוצה לקרוא,
תשעט,
רשימת קריאה,
ספרי ילדים למכירה,
קלאסיקות,
קראתי ואהבתי,
קראתי,
נוער,
צריך להוסיף תקציר,
קלאסיקות לקרוא,
רמת קריאה 11,
ספרות ילדים ונוער,
ילדים,
ספרות ספרדית \ פורטוגזית (למכירה),
ילדים,
קראתי וצחקתי,
יצירות מופת מודרניות,
ספריעד- מקור ראשוני ותרגומים של יצירות מופת,
אמנות - ציור,
חושב לקרוא,
ספרים שהפסקתי באמצע ,
קלאסיקות ועוד,
הרשימה שלי,
לקרוא מתישהו,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
על פי הספר "1001 ספרים שחייבים לקרוא לפני שמתים" ,
נו, זה...איך קוראים לזה?..,
כרמל,
הרשימה החמה,
ראשונה,
דו,
לקרוא,
קראתי ב2014,
רוצה לקרוא,
ספרות תרגום ,
רשימה,
לקרוא,
196 הספרים שכל בן תרבות חייב לקרוא,
שירה | מחזות | מחקרי ספרות | תרבות ואומנות,
100 ספרי חובה עפ"י קוראי פינגווין,
הספריה החדשה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם.
בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר.
עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב"ספריה החדשה".
טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה"מציאות": האיש הטוב, שהיה שטוף בקריאת ספרות האבירים ההירואית רבת - הגוזמאות,
מבטל את החיץ שבין בדיון למציאות ופורץ אל העולם כאביר נודד שיצא מתוך ספריו האהובים.
על נשקו העתיק והמחליד, לשונו הנמלצת וכוונותיו הנשגבות - הוא פארודיה מהלכת, או רכובה על סוס קשיש ומיוגע.
במסעו הוא משכתב את המציאות, כדי להתאימה לאוטופיה האבירית; כך פונדקים נהפכים בדמיונו לטירות; טחנות - הרוח המפורסמות - לענקים; זונות - לגבירות חצר;
וכפרית גסה, שמעולם לא החליף עמה מלה, הופכת לדולסיניאה האצילה והיפהפיה, שכל מעלליו למענה.
בכפיית הספרות על החיים הוא דן את עצמו להתנגשות בלתי - פוסקת, מעשית ואידיאית, עם המציאות.
הפארודיה החריפה חושפת את הבלותה של הספרות "הישנה", אך גם להיפך - הפער בין הספרות למציאות מלמד גם על המציאות הירודה,
שהמיפלט ממנה הוא רק בשיגעון - שאף הוא סוג של בדיון.
קיחוטה בלי שגעונו נידון למות. סרוואנסס יצר אנטי - גיבור כפול, מחד, המטורף הפאתטי, החדור תחושת שליחות שבאה לידי ביטוי גרוטסקי;
ומאידך - האיכר הפשוט והמעשי, השוטה - הפיקח, השעיר לעזאזל שחושף פגמים ועיוותים חברתיים ומוסדיים, והוא מקור לאינספור סיטואציות קומיות.
סנצ`ו פאנסה מלווה את דון קיחוטה כמו חומר החיוני לרוח, כמו מציאות שבלעדיה אין אשליה. אבל ניגודו זה של דון קיחוטה - גם הוא קצת דון קיחוסה, וגם להיפך.
"הפיכתו" של כל אחד משניהם קצת לחברו עוד גוברת בחלק השני, המאוחר יותר, של הרומאן.
העימות בין שתי הדמויות הללו אינו אלא עימות בין שתי אשליות.
בחלק השני סובב דון קיחוטה בקרב קוראי החלק הראשון, כלומר: התגשם חלום להיות גיבור ספרותי.
"דבר זה חדש ומיוחד במינו," כתב תומאס מאן, "איני מכיר בספרות העולם שום גיבור של רומאן הקוצר את פירות תהילתו הוא".
הדמויות הראשיות עצמן דנות בספר ובהצלחתו ומחוות דעה על יוצרו - מסנגרות עליו מותחות ביקורת, ואף מכנות אותו "בור פטפטן".
ואולי גדולתו של הספר וסוד קסמו נעוצים במינון הנכון של טראגי וקומי, בשילוב בין סיפור הרפתקאות לביקורת חברתית,
בין שעשוע לכל קורא בכל הזמנים לבין עיסוק יסודי בספרות, בפוליטיקה ובדת - ובקיצור, בהיותו יצירת מופת ובידור צרוף כאחד....
|
|
2.
|
|
מיום פרסומה גרתה יצירת המופת רבת - ההקף והעמק של מיגל דה סרוונטס דון קישוט, את דמיונם של רבים - היא עובדה למחזות, מחזות - זמר וסרטים.
אך בעיקר עובדה היצירה הנפלאה הזו לילדים.
סופרים רבים טובים לא עמדו בפתוי ההומור המטרף, העצב ואהבת האדם על כל מגרעותיו השזורים בדון קישוט, ויצרו גרסות מקוצרות, המתאימות יותר לקוראים צעירים.
כאן מוגשים לקורא העברי הצעיר פרשת סוחרי המשי, הקרב עם טחנות הרוח, כיצד שחרר דון קישוט את עבדי הספינה, המריבה בפונדק, מרכבת המוות, הטירה המכושפת ועוד עלילות גבורה, שהסופר והמשורר האנגלי ג'יימס ריבס התאימן לזמננו.
עבוד זה יאפשר לילדינו לערוך הכרות ראשונית עם מעלליו של האביר איש למאנשה ומשרתו סנשו פנסה, שרתקו דורות רבים של מבוגרים וצעירים ואשר מכבר היו לנכס צאן ברזל של התרבות המערבית....
|
|
6.
|
|
מיגל דה סרוואנטס סאוודרה היה אחד מסופריה המחוננים של ספרד ואולי הגדול שבהם. נולד בשנת 1547 בעיירה אלקלה דה הנרס, בקרבת מדריד, למשפחה שמוצאה מן היהודים המומרים. בהיותו בן 33 ראה את עתידו בעולם הספרות. הוא האמין כי בעולם זה יוכל להתפרסם, אולם ההצלחה לא האירה לו פנים. ההצלחה הגדולה, עם פרסום ספרו 'דון קיחוטה', אירעה 25 שנה מאוחר יותר. במשך שנים אלו פרסם סיפורים ומחזות שונים....
|
|
7.
|
|
יצירת המופת של סרוואנטס, 'דון קיחוטה', שהוגדרה כ'תנ"ך האנושות', היא אולי הספר המשעשע והמענג ביותר שנכתב אי-פעם. סיפורו של האציל הספרדי המשוכנע שהוא אביר נודד, המסתער על העולם רכוב על סוס מקרטע, חבוש בקסדה רעועה וחמוש בהזיות ובכלי נשק חלודים, ומשתוקק "לעקור עוולות, לתקן עיוותים, להושיע אומללים ולמגר רשעים", מרגש ומצחיק את קוראיו זה מאות שנים.
כוונותיו של האביר מתנפצות שוב ושוב אל סלע המציאות בסצנות כואבות ומצחיקות להפליא, בלי שיתפכח מטירופו, כדברי סאנצ'ו פאנסה, נושא-כליו הנאמן: "אתה תלמד לקח כמו שאני מדבר תורכית". העניינים מסתבכים עוד יותר בחלקו השני של הספר, כשהזוג המוזר מתהלך בקרב אנשים שכבר קראו על מעלליו בחלק הראשון...
היצירה ששבתה את לבם של אינספור קוראים מוגשת כאן בעיבוד מקוצר שנון ורווי הומור של המתרגמת טל ניצן, במיוחד לקוראים צעירים (15-10), על בסיס תרגומם של ביאטריס ולואיס לנדאו לנוסח המלא של הספר. את המהדורה הצעירה מלווים איוריו של אבנר כץ....
|
|
9.
|
|
מיגל דה סרוואנטס, מחבר דון קיחוטה ומי שנחשב לגאון הספרות הספרדית, חיבר את "נובלות מופת" כדי שהללו תהיינה "כעין דוכן ביריד שעשועים, שאליו יכול כל אחד לגשת ולברור לו משהו" - כך כתב סרוואנטס לפני כארבע מאות שנה, וכאלה הן עדיין בימינו. הספר שהקורא מחזיק בידו הוא שילוב מיוחד במינו, אופייני מאוד לסרוואנטס, של שעשוע ותוכחה ושל צחוק וקלילות, ובד בבד הוא משכיל לחדוך לנבכי הנפש ולחשוף באירוניה דקה את מבוכי השחיתות ואת העוולות החברתיות בימיו; ובעיקר, זהו ספר עמוק בלי להצהיר בכובד ראש קודר על עמקותו. "כוחו של הדם", "הגברת קורנליה", ו"חתונת הכזב" - שלוש הנובלות המובאות כאן בתרגומה המעולה של פביאנה חפץ, הן מעין הזמנה לקורא העברי להיטיב להכיר את אחד האבות העיקריים של הספרות האירופית, ליהנות מחריפותו ולגלות כיצד ומדוע טקסט שנכתב לפני ארבע מאות שנה על - ידי סופר ספרדי, הוא טקסט חי ומאיר את הדעת גם בימינו, בעברית....
|
|
10.
|
|
`דון קיחוטה`, הספר שרק התנ``ך מתחרה בו במיספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם.
בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית;
תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר.
עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב``ספריה החדשה``.
טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה``מציאות``:
האיש הטוב, שהיה שטוף בקריאת ספרות האבירים ההירואית רבת - הגוזמאות, מבטל את החיץ שבין בדיון למציאות ופורץ אל העולם כאביר נודד שיצא מתוך ספריו האהובים.
על נשקו העתיק והמחליד, לשונו הנמלצת וכוונותיו הנשגבות - הוא פארודיה מהלכת, או רכובה על סוס קשיש ומיוגע. במסעו הוא משכתב את המציאות, כדי להתאימה לאוטופיה האבירית;
כך פונדקים נהפכים בדמיונו לטירות;
טחנות - הרוח המפורסמות - לענקים;
זונות - לגבירות חצר;
וכפרית גסה, שמעולם לא החליף עמה מלה, הופכת לדולסיניאה האצילה והיפהפיה, שכל מעלליו למענה.
בכפיית הספרות על החיים הוא דן את עצמו להתנגשות בלתי - פוסקת, מעשית ואידיאית, עם המציאות.
הפארודיה החריפה חושפת את הבלותה של הספרות ``הישנה``, אך גם להיפך - הפער בין הספרות למציאות מלמד גם על המציאות הירודה, שהמיפלט ממנה הוא רק בשיגעון - שאף הוא סוג של בדיון.
קיחוטה בלי שגעונו נידון למות.
סרוואנסס יצר אנטי - גיבור כפול, מחד, המטורף הפאתטי, החדור תחושת שליחות שבאה לידי ביטוי גרוטסקי;
ומאידך - האיכר הפשוט והמעשי, השוטה - הפיקח, השעיר לעזאזל שחושף פגמים ועיוותים חברתיים ומוסדיים, והוא מקור לאינספור סיטואציות קומיות.
סנצ`ו פאנסה מלווה את דון קיחוטה כמו חומר החיוני לרוח, כמו מציאות שבלעדיה אין אשליה.
אבל ניגודו זה של דון קיחוטה - גם הוא קצת דון קיחוסה, וגם להיפך. 'הפיכתו` של כל אחד משניהם קצת לחברו עוד גוברת בחלק השני, המאוחר יותר, של הרומאן.
העימות בין שתי הדמויות הללו אינו אלא עימות בין שתי אשליות.
בחלק השני סובב דון קיחוטה בקרב קוראי החלק הראשון, כלומר:
התגשם חלום להיות גיבור ספרותי.
'דבר זה חדש ומיוחד במינו,` כתב תומאס מאן,
`איני מכיר בספרות העולם שום גיבור של רומאן הקוצר את פירות תהילתו הוא``.
הדמויות הראשיות עצמן דנות בספר ובהצלחתו ומחוות דעה על יוצרו - מסנגרות עליו מותחות ביקורת, ואף מכנות אותו ``בור פטפטן``.
ואולי גדולתו של הספר וסוד קסמו נעוצים במינון הנכון של טראגי וקומי, בשילוב בין סיפור הרפתקאות לביקורת חברתית, בין שעשוע לכל קורא בכל הזמנים לבין עיסוק יסודי בספרות, בפוליטיקה ובדת - ובקיצור, בהיותו יצירת מופת ובידור צרוף כאחד....
|
|
12.
|
|
`דון קיחוטה`, הספר שרק התנ``ך מתחרה בו במיספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם. בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר. עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב``ספריה החדשה``. טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה``מציאות``: האיש הטוב, שהיה שטוף בקריאת ספרות האבירים ההירואית רבת - הגוזמאות, מבטל את החיץ שבין בדיון למציאות ופורץ אל העולם כאביר נודד שיצא מתוך ספריו האהובים. על נשקו העתיק והמחליד, לשונו הנמלצת וכוונותיו הנשגבות - הוא פארודיה מהלכת, או רכובה על סוס קשיש ומיוגע. במסעו הוא משכתב את המציאות, כדי להתאימה לאוטופיה האבירית; כך פונדקים נהפכים בדמיונו לטירות; טחנות - הרוח המפורסמות - לענקים; זונות - לגבירות חצר; וכפרית גסה, שמעולם לא החליף עמה מלה, הופכת לדולסיניאה האצילה והיפהפיה, שכל מעלליו למענה. בכפיית הספרות על החיים הוא דן את עצמו להתנגשות בלתי - פוסקת, מעשית ואידיאית, עם המציאות. הפארודיה החריפה חושפת את הבלותה של הספרות ``הישנה``, אך גם להיפך - הפער בין הספרות למציאות מלמד גם על המציאות הירודה, שהמיפלט ממנה הוא רק בשיגעון - שאף הוא סוג של בדיון. קיחוטה בלי שגעונו נידון למות. סרוואנסס יצר אנטי - גיבור כפול, מחד, המטורף הפאתטי, החדור תחושת שליחות שבאה לידי ביטוי גרוטסקי; ומאידך - האיכר הפשוט והמעשי, השוטה - הפיקח, השעיר לעזאזל שחושף פגמים ועיוותים חברתיים ומוסדיים, והוא מקור לאינספור סיטואציות קומיות. סנצ`ו פאנסה מלווה את דון קיחוטה כמו חומר החיוני לרוח, כמו מציאות שבלעדיה אין אשליה. אבל ניגודו זה של דון קיחוטה - גם הוא קצת דון קיחוסה, וגם להיפך. ``הפיכתו`` של כל אחד משניהם קצת לחברו עוד גוברת בחלק השני, המאוחר יותר, של הרומאן. העימות בין שתי הדמויות הללו אינו אלא עימות בין שתי אשליות. בחלק השני סובב דון קיחוטה בקרב קוראי החלק הראשון, כלומר: התגשם חלום להיות גיבור ספרותי. `` דבר זה חדש ומיוחד במינו,`` כתב תומאס מאן, ``איני מכיר בספרות העולם שום גיבור של רומאן הקוצר את פירות תהילתו הוא``. הדמויות הראשיות עצמן דנות בספר ובהצלחתו ומחוות דעה על יוצרו - מסנגרות עליו מותחות ביקורת, ואף מכנות אותו ``בור פטפטן``. ואולי גדולתו של הספר וסוד קסמו נעוצים במינון הנכון של טראגי וקומי, בשילוב בין סיפור הרפתקאות לביקורת חברתית, בין שעשוע לכל קורא בכל הזמנים לבין עיסוק יסודי בספרות, בפוליטיקה ובדת - ובקיצור, בהיותו יצירת מופת ובידור צרוף כאחד....
|
|
13.
|
|
"הייתי רוצה, לו ניתן הדבר, קורא אהוב ביותר, לפטור עצמי מכתיבת אקדמה זו, כיוון שזו שכתבתי לדון קיחוטה שלי לא עלתה יפה דיה עד כי תותיר בי חשק כלשהו לכתוב נוספת."
כך כותב מיגל דה סרוונטס באקדמה לספרו נובלות אקזמפלריות (1613), שלא תורגמה עד היום לעברית.
חמש הנובלות שבספר שלפנינו, בתרגום העדכני של מנחם ארגוב ואסף אשכנזי, לא ראו אור לפני כן בעברית. אך לא רק בכך מתהדר הקובץ שלפנינו: כפי שמציינת פרופ´ רות פיין באחרית הדבר, "בתרגום זה לחמש הנובלות של סרוונטס זוכה הקורא הישראלי לגלות טפח פחות מוכר ממכלול יצירותיו, המבטא את כישרונו הספרותי הרב ועשיר הדמיון, ולא פחות מכך את חדשנותו, תעוזתו הספרותית, ואת הסימנים המובהקים של הסיפורת המודרנית."...
|
|
14.
|
|
בדרך מסעם בים עוברים הגיבורים, פרסילס וסיחיסמונדה, המתחזים כאחים ושומרים את קשרי אהבתם (האפלטונית) בסוד תוך שימוש בשמות מושאלים, חוויות שונות. סערות וסוּפות גורמות לטביעת ספינותיהם והם נסחפים לסלעי חוף באיים צחיחים ומושלגים. הם נופלים בשבי שודדי ים אכזריים ונחשפים לסכנות חיים, נפרדים זה מזו, ורק בדרך נס, בזכות סגולותיהם, הם מתגברים על הסכנות הרבות ושורדים.
תכונותיהם המופלאות והמיוחדות, מראם החיצוני המפעים, תבונתם ואופיים העז מהווים מקור משיכה לבני מעלה (מלכים, נסיכים ונסיכות), המבקשים לשאתם, ורק בעורמה ובדרכים עלומות הם מצליחים לשמור על הזיקה ביניהם, עד לאיחוד המיוחל בסקרמנט הנישואים ברומא.
סיפור התלאות של פרסילס וסיחיסמונדה תופס מקום ייחודי בין יצירותיו של מיגל דה סרוונטס (1547-1616). רומן זה, של מחבר דון קיחוטה, ראה אור רק לאחר מותו – חיבורו הסתיים, כמצוין בפרולוג, כשהמחבר היה על ערש דווי. סרוונטס הזכיר את ספרו זה בגאווה כיצירת המופת שלו, שאמורה להעניק לו את התהילה הספרותית ותנציח את שמו.
סרוונטס תר, בספרו זה, אחר גאולת הנפש המגולמת בזוג פרסילס וסיחיסמונדה. מסעם הארוך המתואר בספר נע מתחומי הפגאניות, דרך האזורים הקרים של צפון אירופה בהם שולטת הדת הפרוטסטנטית, ועד לארצות הקתוליות שלחוף הים התיכון.
ייתכן שבשל הדחיפות שחש סרוונטס לסיים את הספר טרם מותו, או מתוך החלטה אסתטית כלשהי, דורש סיפור התלאות של פרסילס וסיחיסמונדה קורא אקטיבי ש"ישלים" את מלאכת הכתיבה – בכך מקנה הקריאה בספרו זה של סרוונטס חוויה מיוחדת, מענגת ומרגשת.
לספר נוספה אחרית־דבר מאת פרופ' רות פיין, מן האוניברסיטה העברית בירושלים....
|
|
15.
|
|
לפני שנים רבות הסופר מיגל דה סרוונטס המציא לעצמו סיפור, שלדעת רבים הוא הספר טוב ביותר בכל הזמנים.
אביר שיצא מדעתו, כולו רך ומעורר חיבה, היה נחוש בדעתו להביא שלום לעולם. לשם כך עמדו לעזרתו שניים: דולסינאה אהובתו ונושא-כליו הנאמן סנצ'ו פנסה.
ב"הרפתקאות דון קיחוטה" ניסינו לקרב את הקטנים בבני הבית לספרו הגאוני של סרוונטס, כדי לאפשר גם להם לגלות את הרכות והאנושיות המסתתרות מאחורי האביר רב-המעללים שאין דומה לו, דון קיחוטה איש לה מנצ'ה....
|
|
21.
|
|
"כל הקורא ביצירתו של מיגל דה סרוואנטס... הולך ונשבה בקולו המיוחד של הסופר הספרדי... כאילו מתקיימת פנייה אישית של הסופר לכל קורא וקוראת מבעד לשורות העלילה או מעל למשוכות המסופר" - כך כותבת באחרית דבר לספר פביאנה חפץ, המתרגמת של הפרקליט זכוכית ושיח הכלבים מאת גאון הספרות הספרדית.
הנובלה שיח הכלבים, שבה מגולל הכלב ברגאנסה את קורותיו באוזני רעו סיפיון היתה נערצת על זיגמונד פרויד היא נחשבת לאחד משיאי יצירתו של סרוואנטס ולאחת היצירות המעמיקות בספרות המערב,ולדברי המחבר נועדה לבידור ולשעשועים.
בהפרקליט זכוכית אנו פוגשים בצעיר מיזנטרופ המדמה שהוא עשוי זכוכית והשבוי בהתנוצצות הקריסטלית של חוכמתו.
ספר זה הוא האסופה השנייה הרואה אור בסדרה "בבל (כיס) תרמיל" מתוך נובלות למופת למיגל דה סרוואנטס. קדם לו הספר חתונת הכזב,אף הוא בתרגומה של פביאנה חפץ....
|
|
22.
|
|
מיגל דה סרוואנטס סאוודרה היה אחד מסופריה המחוננים של ספרד ואולי הגדול שבהם. נולד ב - 29 בספטמבר 1547 בעיירה אלקלה דה הנרס, בקרבת מדריד, למשפחה שמוצאה מן היהודים המומרים. בהיותו בן 33 ראה את עתידו בעולם הספרות. הוא האמין כי בעולם זה יוכל להתפרסם, אולם ההצלחה לא האירה לו פנים. ההצלחה הגדולה, עם פרסום ספרו "דון קיחוטה", אירעה 25 שנה מאוחר יותר. במשך שנים אלו פרסם סיפורים ומחזות שונים, אך נסיונותיו הספרותיים לא קצרו הצלחה. אודות הקובץ "זר של פתגמי נודדים": בספר זה מופיעים קטעים מאוסף הפתגמים בינות לספורת הסרוואנטאית - חלקים הערוכים בנפרד או נושאים סמנטיים להנאתו ולתפיסתו, המציעים לקורא הזדמנות ייחודית לגלות קרוב חדש ואולי סרוואנטס בלתי - צפוי. המבחר שנערך על ידי אלדו רופיאנטו כולל הגיגים המתייחסים להיבטים שונים על החיים המלווים אותנו, כמו אהבה, אמנות, ספרות, חוכמת הנסתר, עולמה של האישה, החיים והמוות, טבע האדם, מורכבות נפש האדם, נורמות של התנהגות ועוד. הפתגמים שבספר זה לוקטו מתוך הקובץ ומתמקדים בערך "אהבה". "פעמים רבות נוכחות הנאהב מערפלת ומשתקת את הנחישות החזקה מכל ואת הלשון היותר נועזת."...
|
|
30.
|
|
'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם. תרגום הספריה החדשה מביא אותו אל העברית במלואו, על שני חלקיו.
טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול בין הספרות לבין ה"מציאות": האיש הטוב, שהיה שטוף בקריאת ספרות האבירים ההירואית רבת-הגוזמאות, מבטל את החיץ שבין בדיון למציאות ופורץ אל העולם כאביר נודד שיצא מתוך ספריו האהובים. על נשקו העתיק והמחליד, לשונו הנמלצת וכוונותיו הנשגבות – הוא פארודיה מהלכת, או רכובה על סוס קשיש ומיוגע. במסעו הוא משכתב את המציאות, כדי להתאימה לאוטופיה האבירית. כך פונדקים נהפכים בדמיונו לטירות; טחנות-הרוח המפורסמות – לענקים; זונות – לגבירות חצר; וכפרית גסה, שמעולם לא החליף עימה מלה, הופכת לדולסיניאה האצילה והיפהפייה, שכל מעלליו למענה. בכפיית הספרות על החיים הוא דן את עצמו להתנגשות בלתי-פוסקת, מעשית ואידיאית, עם המציאות.
סרוואנטס יצר אנטי-גיבור כפול. מחד, המטורף הפאתטי, החדור תחושת שליחות שבאה לידי ביטוי גרוטסקי; ומאידך – האיכר הפשוט והמעשי, השוטה-הפיקח, השעיר לעזאזל שחושף פגמים ועיוותים חברתיים ומוסדיים, והוא מקור לאינספור סיטואציות קומיות. סנצ'ו פאנסה מלווה את דון קיחוטה כמו חומר החיוני לרוח, כמו מציאות שבלעדיה אין אשליה.
בחלק השני סובב דון קיחוטה בקרב קוראי החלק הראשון, כלומר: התגשם חלומו להיות גיבור ספרותי. הדמויות הראשיות עצמן דנות בספר ובהצלחתו ומחוות דעה על יוצרו – מסנגרות עליו, מותחות ביקורת, ואף מכנות אותו "בּוּר פטפטן".
אולי נעוצים גדולתו של הספר וסוד קסמו במינון הנכון של טראגי וקומי, בשילוב בין סיפור הרפתקאות לביקורת חברתית, בין שעשוע לכל קורא בכל הזמנים לבין עיסוק יסודי בספרות, בפוליטיקה ובדת – ובקיצור, בהיותו יצירת מופת ובידור צרוף כאחד....
|
|
31.
|
|
"הייתי הראשון שהמחיז את הדמיונות והמחשבות החבויות של הנפש...
חיברתי באותו זמן כעשרים או שלושים קומדיות, שכולן דוקלמו מבלי
שזכו למנחת מלפפונים או לדברים אחרים הראויים לזריקה: הן השלימו
את מסלולן ללא שריקות, צעקות או המולות".
(מיגל דה סרוונטס, מתוך ההקדמה למערכונים)
מערכונים הם מחזות קצרים, מבדרים ומשעשעים המופיעים בקומדיה בדרך כלל
בין מערכה אחת לשנייה לצורך גיוון או בידור - זכו לפופולריות רבה לקראת
סוף המאה השש-עשרה ובמאה השבע-עשרה. מיגל דה סרוונטס נחשב למחבר מערכונים
מחונן ומקורי במיוחד.
במרכזם של כל המערכונים עומדים קונפליקטים מוסריים בעלי השלכות חברתיות:
תאוות בצע ונישואים בין גבר בא בימים לבחורה צעירה בהזקן הקנאי; חוסר
נאמנות בין בני זוג במערת סלמנקה; הדעות הקדומות בחברה בתאטרון הבובות
המופלא ובהבחירה לראשות העיר דגנסו; חיי הבטלה בהבסקי המתחזה; ההשפלה
האנושית בהסרסור האלמן; חוסר יעילותו של המִנהל הציבורי בהשופט הפוסק
בדיני גירושים, או מאבק המעמדות בהשומר הדאגן. זה הומור במובן העמוק
של המילה, ומפתיע לגלות גם את תפקידה המשוחרר של האשה.
המערכונים בגרסתם השלמה רואים אור לראשונה בעברית בתרגומו הקולח של
מנחם ארגוב. אחרית הדבר מאת פרופ' רות פיין מהאוניברסיטה העברית
בירושלים מקרבת אותם לקורא ומדגישה את האקטואליות שלהם גם כיום....
|
|
