ביקורת ספרותית על דון קיחוטה - שני כרכים - תרגום השירים ועריכה: טל ניצן-קרן - הספריה החדשה # מאת מיגל דה סרוואנטס

---

דון קישוט, אתה יכול לנוח. יש כל כך הרבה טחנות רוח. אתה לא תספיק, אתה לא תספיק. אתה לא תספיק, דון קישוט.
רק אחרי שבאמת הלכת לנוח, או אולי לשבת על המים באיזו סן פרנסיסקו עלומה, רק אז הבנתי.
רק אז הבנתי את הטבע האמיתי של המלחמה שלך בטחנות הרוח, שכמו תמיד ניצחו, אבל זה הרי מעולם לא הפריע לך להילחם בהן.
הבנתי בעצם שכאשר נמוגת אל בין כתליך, זו בעצם היתה המלחמה.
מלחמה בנו, שהלכנו והשקענו עצמנו בראש צלול בביוב חברתי, אנושי ומוסרי.
מלחמה בטחנות רוח של מעונני מרן ומאונני סמארטפונים, שסוגדים לאב, לבן ולרוח החלום של היהלום שהם רוצים לקנות לבנות ה-15.
מלחמה בכל הצעקני, הבהמי, חסר הלב, הניכור והדורסנות.
לא ניפצת את עצמך על טחנות הרוח, אבל נלחמת, עד נשימתך האחרונה.
והן, הטחנות, המשיכו לטחון את הארץ הישנה והטובה עליה שרת וחיברת.
אז כן, המלך מת ועל כתרו נפל, וכל המלחמות היום זה על איל. וכמו שהצמתת את הלב כל כך הרבה פעמים, גם כעת המילים שלך כל כך קולעות והעצבות כמו כוס היא ובה יין מר, מענבי הנשמה.
אז דון אהוב שלי, שלנו, של כולם - סע לאט ומבין כנפי הטחנות הטוחנות, שרידיה של אותה ארץ טובה וחכמה יביטו אליך - כמו בבן השב הביתה מן הדרך.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על דון קיחוטה - שני כרכים - תרגום השירים ועריכה: טל ניצן-קרן - הספריה החדשה #