****
ספרי הארי פוטר הצליחו תמיד ללכת על החבל הדק מן הדק שבין הפנטסטי לאווילי. יסלחו לי האוהדים המושבעים, אבל כמבוגר (גם כזה ששומר על מידה לא מבוטלת של אהבליות בחיי), אף פעם לא רחשתי חיבה מיוחדת, בלשון המעטה, לקטעי ה"קופיקו" בסדרה, אלה שבהם למשל משפחת דארסלי, במקום להיות משפחה א... המשך לקרוא
45 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
*אזהרת ספויילרים*
קניתי את הספר לפני כמה ימים, לאחר שהייתי בדייט על החוף עם בחור יפני שמאוד המליץ עליו. קראתי על הספר באינטרנט, בויקיפדיה ובאתרים נוספים. העלילה מאוד משכה אותי מהרבה סיבות. התפר הזה בין המציאות לחלום שנראה שמורקמי מנסה להעביר בספר נראה לי מרתק, והעובדה שיש בסי... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מישהו פה באתר אמר פעם, שספרים אוצרים בתוכם את מי שהיית כשקראת אותם לראשונה, כמו פרחים מיובשים.
אני הופכת עכשיו את הדפים ורואה בבירור את הפרח היבש שהוא היא. יש לה עיניים גדולות, וכל עולמה התמוטט עליה לפני פחות מחודש. עבור מישהו אחר זה אולי לא ייראה גדול כל כך, אבל בשבילה זה היה ע... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אי-שם ביקום מקביל ישנה ארץ מהשאול הנקראת צפון קוריאה. ארץ, בה השמש לא זורחת לעולם, ארץ בה אין תקוה ואין על מה לחלום. ארץ אשר מושליה אכזרים ומטורפים והרעב שולט בכל. ארץ בה האכזריות היא הנורמה וכל תושביה מכורים לצמיתות. אבל זה כמובן לא ענייננו, כי מה לנו ולנעשה ביקום מקביל..
בתחתי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשאני חושבת על זה, תמיד נדמה לי שאני אמות צעירה.
כמובן, לא נדמה לי שאני אי פעם אמות בכלל - העובדה שאני יודעת שזה חייב לקרות מתישהו לא אומרת שאני מרגישה את זה באמת, שאני מפנימה את זה - אבל עד כמה שהמוות שלי לא מסתדר לי בראש, יש משהו שלא מסתדר לי יותר.
להתבגר. להזדקן. שוב, בחושים ההגי... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אמא שלי היא מחנכת. בנשמתה.
היא מורה נפלאה, היא אמא נפלאה: זה תמיד הולך יחד.
בשנים האחרונות היו לנו המון שיחות על חינוך, וכשסיימתי את הספר הזה, מוצף ומתוסכל, לא היתה כתובת טבעית יותר.
לפני הכל אתם צריכים להכיר קצת את אמא שלי.
לפני כמה חודשים, ביום הנישואים ה21 של ההורים שלי, היה ל... המשך לקרוא
58 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אבא שלי אמר לי פעם שיצירה טובה היא יצירה שמשתבחת עם הזמן. ספר, סרט, ציור. ספר שכל פעם שאתה קורא אותו אתה אוהב אותו יותר. לפי ההגדרה הזו, קרלוס רואיס סאפון כתב את אחד הספרים הכי טובים שקראתי.
אתם כבר מכירים אותי עם ספרים כאלה, לא? אתם יודעים איך אני כשאני מנסה לכתוב על ספר שאני מער... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני אוהב את אח שלי.
אני אוהב אותו יותר מההורים שלי, אני די בטוח בזה. לא הבנתי את זה כל כך במשך רוב החיים, לקחתי את הקשר שלנו כמובן מאליו.
וזה לא שאנחנו בהפרש של שנה, שנתיים.. אנחנו בהפרש של חמש שנים (או ליתר דיוק, ארבע שנים ועשרה חודשים).
כשאמא שלי נכנסה להריון, ואני וחבר טוב שלי מ... המשך לקרוא
55 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספויילרים. גם כמעט-ספויילר לגבי הספר השני.
התאהבתי בספר הזה ברגע שפתחתי אותו.
אני לא יודעת איך לתאר את ההרגשה הזאת, של אהבה. אני לא יודעת איך להסביר למה הספר הזה שימח אותי כל כך, ולמה הוא גרם לי לחייך כבר בפרק הראשון. אני לא מוצאת מילים לתאר עד כמה הפשטות המפתיעה של הספר המדהים ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני לא מאמינה בגורל. אני חושבת שבני האדם הם פחדנים, והמציאו את הגורל כדי לברוח מאחריות. הרבה יותר קל לומר שהגורל גרם לי לעשות ככה וככה, מאשר להודות שזה בא ממני. הרבה יותר קל להאשים משהו שהמצאנו כדי לחפות על הטעויות שלנו, מאשר לומר שהאמת היא שזה בעצם היינו אנחנו.
זה מה שחשבתי לעצ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשאתה מרחם על ספר, זה גרוע פי מיליון מלשנוא אותו. למעשה, אלו מיליון שלבים מעל לשנאה. זה הצורה הכי גרועה שבה אתה יכול לא לאהוב ספר; לחשוב שהיה לו פוטנציאל, אבל הסופר הרס אותו כל כך שזה פשוט פתטי.
לאהוב את הספר הזה אפילו לא הייתה אופציה. למה? טעות על גבי טעות על גבי טעות פשוט הפכה את ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
~ספויילרים~
ציפיתי ליותר.
הספר הזה, ששמעתי עליו כל כך הרבה- על המוזרות שלו ועל הפנטזיה הטהורה שבו, על הדמויות המרשימות- פשוט אכזב אותי.
אל תטעו- כשהתחלתי לקרוא אותו הוא באמת נראה ככה, בגלל שחיבבתי את הרעיון העלילתי ואת קארו, שהייתה דמות יצירתית ועצמאית. היא הייתה דמות... שונה.... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הפעם הראשונה שבה הבנתי עד כמה אני נמוכה הייתה בכיתה ד'. אולי זה קשור לעובדה שנכנסנו לגיל-המגעיל, ואולי פשוט כי התחלתי ללכת לצופים. הייתי עומדת עם הבנות בקבוצה שלי יחד עם כל הגדוד בטורים, ומנסה להיבלע בין כולם. היו מכנים אותי בכל מיני שמות, מ"גמדה", ועד "גודל של עלה" (כן, אני לא חושב... המשך לקרוא
83 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בסיום כיתה ו׳, התחיל ילד מהכיתה שלי לקרוא לי בכינוי ״חיבה״, אך למען האמת היה מלגלג ומציק. הוא קרא לי ״״, מעין ווריאציה מעוותת של שמי המקורי, שם שכל כולו נוצר כדי להרגיז, לדכא, ובלילות מתחת לשמיכה גם לפגוע בי מאוד. כן, מדהים עד כמה שינוי השם המקורי לצורה מעט שונה יכולה לפגוע באדם א... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא מתחשק לי לרצוח את ג'ון לנון...
אז קראתי את הספר שאיזה משוגע טען שהוא הסיבה לרצוח את ג'ון לנון אבל מי שלא קרא ושמע עליו כנראה תהה- מה יכול להיות כתוב בספר הזה שיגרום לזה? מה אדם יכול לספר לי שיניע אותי לרצוח מישהו ?
כל רצח של אישית נעשה בגלל הבדלי השקפות - רבין נרצח כי יגאל אמיר ה... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אגדה.
אני מביט בכריכה, קורא את התקציר, משחזר בראש את האירועים המרכזיים שקרו בספר שרק הרגע סיימתי לקרוא.
בהתחלה אני לא מודה בזה, אבל לאט לאט אני מבין שאני מנסה לחפש משהו מיוחד, יוצא דופן, בספר הזה.
משהו שאני אוכל להגיד עליו- זה היה החלק שממש אהבתי בספר הזה. את המשפט הזה אני לא אש... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אמא שלי לומדת רפואה וסיעוד. היא עומדת להיות אחות, אני די גאה בה על זה.
היא לומדת המון. המון המון. ובתחילת שנת הלימודים שלה היא קצת התקשתה, בגלל שתמיד היתה לה בעיה עם העברית, אז עזרתי לה והקראתי לה מהסיכומים הארוכים להחריד שנותנים להם שם בבית הספר. היא למדה גם סוציולוגיה, כמובן, ו... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בדומה לג'ון גרין ומיילס האלטר, יש לי חיבה למילים אחרונות.
לא, לא מילים אחרונות שנאמרו בשלבי גסיסה מתקדמים או בכל זמן לפני המוות של אישים חשובים, אלא מילים אחרונות בספרים.
ולא, אני לא מתכוונת למשפט הסיום. לא ל""ואני מקווה שזה יפה." של מיילס, או ה"ארגו 2 הפליגה אל לב הלילה.", או כל משפ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|