אי-שם ביקום מקביל ישנה ארץ מהשאול הנקראת צפון קוריאה. ארץ, בה השמש לא זורחת לעולם, ארץ בה אין תקוה ואין על מה לחלום. ארץ אשר מושליה אכזרים ומטורפים והרעב שולט בכל. ארץ בה האכזריות היא הנורמה וכל תושביה מכורים לצמיתות. אבל זה כמובן לא ענייננו, כי מה לנו ולנעשה ביקום מקביל..

בתחתית השאול ברא השטן ארץ צלמות, מחנה 14 שמו, שם נולד שין בכלא בתוך כלא. חטאו: היותו בן לאדם שאחיו נטש את "גן העדן" הצפון ק

סיפור דרמטי, על גבול הדמיון הפרוע, של נער צפון קוריאני שברח ממחנה ריכוז בצפון קוריאה, חצה את הגבול לסין ומשם דרום קוריאה וארה"ב.
כשקוראים את הספר, עדיין קשה להאמין כיצד ניתן לחיות מצלחת מרק וקלח תירס ולשרוד יום עבודה מפרך.
עקבתי אחר הסיפור, ב GOOGLE EARTH, ואומנם כן, ניתן לזהות בבירור את המחנה הענק שתופס שטח עצום,גדרות התיל, שבילי הסיור של השומרים, והמבנים שאליהם הנער מתייחס.
הבעיה העצומה שנער

זה תעודה יותר מספר. חובה על כל אזרח בעולמנו לדעת מה קורה בקוריאה הצפונית. קשה מאד להאמין שמה שמתואר בספר זה אכן קורה בפועל יום יום. אין לעולם החופשי כולו האמצעים להפסיק את התופת הזו. האירועים המתוארים מכלי ראשון הנם מצמררים ועדיין לא ביטאתי נכון את אשר קורה שם באמת. זה פעם נוספת שהעולם שותק אל מול פני תופת ואכזריות של אדם כלפי אדם. הכל תחת הסתרה וכחש של השלטון שדינו מוות. אולם מי יכול לעשות משהו?

אומנם טרם סיימתי את הקריאה. אבל אני באמצע וקוראת את המסמך המצמרר הזה בשטף .
בהנחה שהעדות של שין אמינה ונכונה. כמו שנכתב בספר קשה להוכיח זאת בוודאות , כי אף אחד לא יכול באמת לבקר באותם מחנות
ההנחות נשענות על עדויות יחסית מעטות של ניצולים ועל צילומי לווין .
הסיפור מזעזע וקשה לעיכול .
קשה לתפוס כיצד הדברים ממשיכים כך באין מפריע , כשהעולם הנאור כיבכול מודע או לפחות חושד בסבירות גבוהה בקיומם של א

הספר הוא סיפור אמיתי ומזעזע, ולא ברור לי איך העולם עומד ושותק מול הזוועות האלו. זה מזכיר לי את תקופת השואה שעברה עלינו כשכל העולם דמם, גם האום מתעלם והזוועה נמשכת, מי שיקרא את הספר יבין על מה אני מדברת. אני פשוט המומה מהספר שהוא מעניין ומלמד דברים שהרבה לא יודעים כלל ולכן אני ממליצה בכל פה לקרוא מכיוון שחשוב לדעת ואלי הידע שלנו יגרום לתזוזה ולתודעה ולעשייה.

זהו אינו סיפור מצד אחד וגם לא מחקר מצד שני.
הספר הזה הוא דיווח עיתונאי, ברמת דיווח עיתונאי.
הסיפור מזעזע. מעבר לגבול (הסיני, הדרום-קוריאני) יש מציאות אחרת. נוראית. בלתי מובנת ומתקבלת על הדעת. אבל קיימת. וכשמישהו מצליח לברוח משם, גם כשהוא לא כל כך מבין שהוא בורח, ולתת עדות - זה מדהים.
"יצר לב האדם טוב מנעוריו" - חשוב לשים סימן שאלה גדול על יד הקביעה הזו. המציאות שיצרה דעא"ש, החיים בסוריה, הרצי