"שתיים דובים"\מאיר שלו
סיימתי את קריאת "שתיים דובים" ברגשות מעורבים: יש בו חומר קריאה מצוין. הוא הספר הכי "ישראלי" שיש, כי ספר כזה יכול היה להיכתב רק אצלנו בארץ. בארץ המהגרים שלנו אנו מגלים פתאום שיש כאן מושבה מיתולוגית מעין "מקונדו" ישראלית ב"מאה שנים של בדידות" מקומית. ויש כאן א... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
אולי בגלל התקופה בה אני נמצאת כעת בחיי הייתי מאוד שמחה לקרוא על ניסים עכשיו.
הספר הזה נוגע בי כרגע יותר ממה שהיה אמור לפני שנה נגיד... הוא מדבר על הכמיהה לנס לפעמים ועל האמונה בבלתי אפשרי רק בגלל שאתה פשוט חייב את זה לעצמך בשביל להמשיך לחיות.
אני אדם קטן אמונה מטבעי, לא מאמינה ב... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"למה, בשם אלוהים, לקרוא ספר כזה?" זה מה ששאלו אותי כשסיפרתי על מה אני קוראת, והשאלה הדהדה במוחי בכל עמוד כמעט. למה לקרוא ספר כל כך קשה? ספר שמתאר מציאות מעיקה באופן בלתי נסבל. ספר שיורד לפרטי הפרטים של כמה מהמחלות הנוראיות ביותר על הפלנטה, שמי ידע שהן קיימות בכלל, ושל כמה מהפרוצד... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר בינוני לחלוטין. ספר ראשון של הסופר שיוצא לי לקרוא והכתיבה שלו בהחלט נהדרת ומופלאה. עם זאת, העלילה עצמה מאוד פרווה וגובלת בחוסר אמינות קל, נראה כאילו ההתרחשויות קורות אבל אין להן באמת תכלית, הן פשוט קורות. זה מרגיש כמו מבט על תקופה קצרה של חיים של כמה דמויות בלי ניסיון להגיע ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כבר מזמן לא בכיתי ככה מספר. אם מישהו מבני משפחתי היה נכנס לחדר ורואה אותי בשלבי הסיום של הספר הזה, היה בטוח שמשהו נורא קרה. זה לא היה סתם בכי, זו היתה חתיכת התייפחות. פשוט יבבתי במשך כמה דקות טובות.
ההתחלה דווקא לא רמזה על הסערה הרגשית המתקרבת. להיפך. התחלתי אותו מאוד חשדנית ו... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעמודים האחרונים של הספר בכיתי. ורק לעיתים רחוקות ספר גורם לבלוטת הדמעות שלי לנבוע.
האמת היא, שאני מתחבטת ומתלבטת מפני שהספר פשוט איחר את זמנו. אם היה נכתב לפני חמישים-שישים שנה, הוא היה מושלם. אבל מה לעשות שאנחנו השתנינו. למטען הדי.אנ.איי שלנו נוספו רכיבים של ספקנות, ציניות, ס... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כן, זאת שפרה מהאח הגדול. לאלה שיצא להם לחטוא ולראות קצת בזמנו את האח הגדול (בובלילים נגד פרידמנים? זוכרים?) בטח יסכימו איתי שהיה ברור שמהפרידמנית הזאת ייצא משהו אחר מאשר עוד ידוענית ריאליטי שמחפשת למצוא את התהילה בהשקות סתמיות או פרסומות זמניות.
ואכן, בראיון ששמעתי עם שפרה בר... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
"עושרו של אדם הוא המחשבות שבלבו."
לא רציתי לסיים ונאבקתי בין הרצון להמשיך ולקרוא לבין הרצון להניח ולמשוך את הסיום.
נהנתי מאוד לקרוא את הספר המתובל והמעודן כ"כ יפה, בפילוסופיית חיים חכמה ורבה- מקסים ונוגע!!
'אמנות ההקשבה לפעימות הלב', מספר על יוליה התרה בחיפוש אחר אביה בעקבות מ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אני לא יודעת מה אני יכולה לחדש בביקורת שלי שאחרים לא חידשו.
אני רוצה להודות ליעל , מאחר והביקורת שלה גרמה לי סופית לקרוא את הספר .
יעל הספר מדהים , ועלה על ציפיותי - אז תודה רבה !!
ספרי שואה הם ספרים קשים ,בדרך כלל אני נמענת לקרוא אותם
כי קשה לי להתמודד איתם.
ניגשתי לספר הזה עם ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
בעולמה של איין ראנד אין אנשים בינוניים. יש מעטי מעט גאונים וירטואוזים שלא מסוגלים להוציא שום דבר שהוא פחות ממופתי תחת ידיהם המסוקסות, ויש אינספור אפסים מיעוטי כישרון ויכולת שמעבירים את ימיהם בניסיונות העתקה פאתטיים מגדולים מהם, וכדי להסוות את חולשותיהם הבלתי נסלחות לעיתים ... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשהייתי צעירה ושאלו אותי אם הייתי מעדיפה לחיות בעבר או בעתיד, תמיד עניתי שבעבר. כשהייתי ילדה רציתי לחזור לתקופה של שלושת המוסקיטרים, אך בתור נערה רציתי להיות חלוצה. חלמתי על הפרחת השממה, על ייבוש החולה, על בניית זכרון יעקב. חלמתי על עצמי עם הקוקו והסרפן, עם הטורייה והשיבריה וכו... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
מכירים את הסיפור על עם ישראל שהוגלה ממולדתו ובמשך אלפיים שנה נדד ברחבי תבל, עד שהתנועה הציונית החזירה אותו הביתה? אז זהו, שלפי הספר הזה זה לא בדיוק היה ככה, וכבר שנים שעובדים עלינו...
מדובר בספר עיון לא קל לקריאה. הוא מצריך סבלנות וריכוז. שפתו של שלמה זנד (מרצה להיסטוריה מאונ' ... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
דבר מוזר קרה לי עם הספר הזה שלא קרה לי מעולם קודם לכן. אני נוהגת לקרוא לפני השינה. כשהתעוררתי בבוקר, אחרי ערב של קריאה ממושכת עד שנעצמו עיני, קמתי עם זיכרון מוזר שלא הצלחתי למקם, ובו מעין סצנות מפרק בסדרת טלויזיה או סרט כלשהו על בני משפחה אמריקאים. ממש ראיתי אותם לנגד עיני ושמעת... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היה פה רצח. לא צריך לחפש את הרוצח - אני מודה.
די רצחתי את הספר הזה. כל משיכת ספר על פני 3 חודשים (אלא אם כן מדובר באיזה 2 כרכים של מלחמה ושלום) הוא די רציחה שלו.
לקראת הסוף עוד התעללתי בגופה והתחלתי ספר חדש במקביל.
למה?
אני לא יכולה להאשים את הספר בזה. הוא בא לי בתקופה שלא היה לי רא... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אין עונג כמו העונג שבקריאת ספר מעולה. "תחושה של סוף" הוא ראייה חותכת לכך שלא בהכרח נדרש להרחיק לכת מאה או מאתיים שנה אחורה, כדי לקרוא יצירה משמעותית, איכותית ועל-זמנית. הוא גם הוכחה לכך שספר לא חייב להכיל 800 עמודים כדי להיות מורכב, עמוק ומטלטל. לעיתים גם 169 עמודים מספיקים. מלבד זא... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר מבריק. מלאכת מחשבת שמשלבת תחקיר הסטורי מעמיק מפורט ומשובח, עם הפלגה מרתקת למחוזות הדימיון. פיליפ רות מספר סיפור אלטרנטיבי לקורותיה של אמריקה, בין השנים 1940-1942 והוא עושה זאת כל כך טוב, שהסיפור שלו יוצא לא פחות סביר ולא פחות הגיוני מאשר הסיפור ההיסטורי האמיתי. זה גם מה שהופך א... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
האמת שלא תיכננתי לכתוב ביקורת על הספר הזה. קראתי אותו לפני שבועיים בערך ולא יצאתי מגדרי. הרגשתי שהוא לא רע, אבל גם לא מספיק טוב. לא יכולתי לנסח במדויק מה איכזב אותי, והחלטתי שאסתפק בדירוג בינוני (***) ואמשיך הלאה. הבוקר קראתי את הביקורת היפה של אלון (מתחתיי בעמוד זה), ופתאום הבנתי ... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ספר נפלא. יוצא דופן, חדשני. שונה מכל דבר שקראתי עד היום. קניתי אותו במקרה ביריד בשבוע הספר, בעקבות המלצה מקרית של אחד המוכרים, שעזר לי לסגור 'שלישייה במאה'. לא שמעתי עליו קודם, לא הכרתי את המחבר, לא קראתי מילה מהכתוב בכריכה האחורית, כך שלא היה לי שמץ של מושג מה מצפה לי.
פתחתי וגי... המשך לקרוא
51 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
ערב פסח. הרכב שלי מכוסה בשכבות אבק אינסופיות. בתחנה הקטנה לרחצת מכוניות שבסמוך לביתי, משתרך תור היסטרי של סתומים כמוני. בלית ברירה, כדי לא למצוא את עצמי נוסעת ב'חג הניקיון' במכונית שכל מיני ילדים כתבו עליה באצבעותיהם 'הגיע הזמן לנקות אותי', הצטרפתי אליהם, כשברור לי שמצפה לי שעה ... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
כשראיתי את שם הספר על מדף הספרים בספריה, שמחתי שהוא מצא את דרכו אלי באנגלית דווקא,
אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, קוראת את "אוהל הדוד תום", כמה לילות עברו עלי בשינה לא שינה, וכל מי שדיבר איתי בימים האלו מצא נערה עם הרבה כעסים, כעס על חברה לא הגיונית, כעס על עבדות מזעזעת, כעס על שנאה ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|