ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 ביולי, 2012
ע"י קוראת הכל
ע"י קוראת הכל
ספר מבריק. מלאכת מחשבת שמשלבת תחקיר הסטורי מעמיק מפורט ומשובח, עם הפלגה מרתקת למחוזות הדימיון. פיליפ רות מספר סיפור אלטרנטיבי לקורותיה של אמריקה, בין השנים 1940-1942 והוא עושה זאת כל כך טוב, שהסיפור שלו יוצא לא פחות סביר ולא פחות הגיוני מאשר הסיפור ההיסטורי האמיתי. זה גם מה שהופך אותו למצמרר כל כך.
רות בוחר לו הסתעפות אחת קטנה מההשתלשלות ההיסטורית האמיתית של האירועים בארצות הברית בשנת 1940, וממשיך איתה הלאה בכוח מחשבתו ובכוח דמיונו, לא מפספס אף פרט, צולל לעומק ונוגע בקרקעית. ופתאום היא מכה בך, ההבנה עד כמה בכל רגע נתון ההיסטוריה יכולה להסתעף לאלף כיוונים שונים, וכמה מקרי וכמה חד פעמי הוא הכיוון שבסופו של דבר היא בוחרת. הוא משתמש בדמויות האמיתיות של התקופה כמו בכלים על לוח שחמט, והוא פשוט מזיז כלי אחד משמעותי למשבצת אחרת בהיסטוריה.
צ'ארלס לינדברג, זה הכלי שהוא מזיז. גיבור תעופה אמריקאי, שהפך גם לגיבור טראגי לאחר שבנו התינוק נחטף מביתו ונרצח, היה אדם פופולארי מאוד בארה"ב של 1940. הוא גם זכה להערכה מצד בכירי המפלגה הנאצית בגרמניה, וחש הערכה כלפיהם בחזרה. הוא הביע את חששו בהזדמנויות שונות מהסכנה הגדולה שנשקפת לאמריקה מהיהודים בשל השפעתם הרבה על תעשיית הקולנוע, העיתונות והממשלה. בנאומים הציבוריים שלו הקהל עמד דקות ארוכות והריע לו. היה מי שהציע לו לרוץ לנשיאות ארה"ב אבל לינדברג בחר שלא לעשות זאת. אצל רות הוא בחר כן לרוץ.
כשהוא נישא על גלי תהילתו, לינדברג מנצח את רוזוולט והופך לנשיא ארה"ב. מכאן ואילך מתחילה שרשרת התפתחויות דמיוניות לחלוטין, וסבירות לחלוטין. רות משרטט ברגישות ובחוכמה רבה את הסצנה הפוליטית והחברתית של אותם ימים בצורה שמותאמת במדויק לרוח האמריקאית ולאישים הבולטים של התקופה. אצל רות לא כולם הופכים לנאצים ביום בהיר אחד כפי שאולי סופר מוכשר פחות היה בוחר לתאר זאת, אלא דבר מוביל לדבר, במתינות, בסבלנות, ללא קפיצות חדות. הוא מצרף פרט לפרט ובונה את הסיפור שלו כך שבסופו של דבר אינך יכול שלא להודות לגורל הטוב שמנע מלינדברג באמת לרוץ לנשיאות...
לצד ההברקות שבבניית ההיסטוריה החלופית, יש לספר מספר חסרונות שמנעו ממנו להפוך למושלם בעיני: קודם כל, תחבירית, משפטיו של רות פתלתלים וארוכים מדי לטעמי. אולי האשמה בתרגום, אבל אם לא, אז מישהו חייב לעשות לו היכרות עם נקודה. שנית, לא לכל אורכו הספר מרתק באותה מידה. יש קטעים קצת מעייפים. דבר אחרון, אני חושבת שרות היה יכול להמשיך וללכת קצת יותר רחוק עם התיאוריה שלו. הוא עוצר מוקדם מדי, כאילו נבהל מעצמו.
אבל למרות ההשגות הללו, עדיין זה ספר ההסטוריה האלטרנטיבית הריאליסטי, האמין והחכם ביותר שקראתי אי פעם. מומלץ מאוד.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קוראת הכל
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דבש.
|
|
דבש
(לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מושלמת כרגיל
מסכימה עם כל מילה. לכן ויתרתי על כתיבת ביקורת בעצמי. גם אני חושבת שפיליפ רות כנראה נבהל מהמציאות שיצר, המפנה שהחזיר את המצב למציאות ההיסטורית לא מוסבר מספיק ולא משכנע. זה באמת מפחיד לחשוב עד כמה המקריות משחקת תפקיד בהיסטוריה .
|
|
מירב
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
אוקיי
סומכת עלייך
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
הי מירב, קראתי את "האיש במצודה הרמה"
ופחות אהבתי. הוא לא רע, אבל הוא בסגנון אחר לגמרי מ'הקנוניה נגד אמריקה'. הוא הרבה יותר קיצוני, הרבה יותר דימיוני והרבה פחות יורד לפרטים. אני אוהבת את החוכמה שבחיבורים העדינים שבין ההיסטוריה האמיתית לאלטרנטיבית. שם זה יותר אפוקליפטי ופילוסופי. ספר איכותי, אבל פחות הסעיר אותי באופן אישי.
|
|
מירב
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
היום ראיתי בספריה
את "האיש במצודה הרמה" שהוללך על הרעיון המוכר של "ואם גרמניה היתה מנצחת" אבל נראה כאילו יש בו טוויסט. אולי נקרא אותו בהזדמנות.
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכם מקרב לב- עולם-נפלא-נורא, מירב, בלו-בלו, אנקה, יעל ויעל !!
מירב, מבינה אותך לגמרי. למזלי עברו שנים רבות מאז תקופת המבחנים האחרונה שלי, ואני ממש לא מתגעגת. הספר הזה יכול לחכות לזמנים פשוטים יותר. בלו-בלו - לא הייתי מרחיקה לכת וקוראת לו 'נאצי'. הוא היה אנטישמי, וסימפת את הגרמנים הרבה יותר מאשר את הבריטים והתנגד נחרצות להצטרפותה של ארה"ב למלחמה לצד בעלות הברית. מעבר לזה, זה כבר הדימיון של הסופר, אבל הוא בהחלט 'התלבש' על הטיפוס המתאים. לינדברג מת כמעט 30 שנה קודם לכן, אבל מן הסתם בני משפחתו מאוד לא אהבו את הספר הזה כשיצא. אנקה - תודה לך מכל הלב, יקירתי :) yael - מסכימה איתך. יש משהו מפחיד ומצמרר בספרים האלה. במיוחד כשהם כתובים טוב. יעל - שאלה טובה. זה נושא כל כך טעון ואינסופי, שפשוט לעולם לא חדל מלעניין. אבל זה באמת לא 'ספר נאצים' טיפוסי. המון תודה לכל המגיבים, וגם ללוחצי ה'לייק'.
|
|
יעל
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
אחלה ביקורת קוראת הכל
מה יש לכולכם עם ספרי נאצים בזמן האחרון??
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
הספרים הכי מפחידים שקראתי היו אלה שבנו היסטוריה אלטרנטיבית.
יופי של ביקורת.
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
קוראת הכל,אחרי ביקורת טובה כל כך נותר לי להצטרף לשאר המגיבים ולומר בקול : שאפו יקירה !
ותודה שחידשת לגבי לינדברג.
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצויינת ומעניינת. מצמרר.
אצלי סיפור לינדברג שמור בזיכרון בספר של אגאתה קריסטי. לא היה לי מושג שהוא היה נאצי.
|
|
מירב
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
וואו. נשמע מעניין
אבל קצת אין לי כוח לספרים ארוכים כאלה. חייבת אוורור, במיוחד בתקופת המבחנים. אבל שומרת אותו בראש בכוכבית
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפה ומסקרנת, כמו תמיד אצלך...
|
|
קוראת הכל
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, רחל :)
|
|
רחל
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה,
ומצטרפת להמלצתך לספר.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת