שלמה זנד

שלמה זנד

סופר

שלמה זנד נולד בלינץ שבאוסטריה, בן להורים יהודים ניצולי השואה מפולין. בשנתיים הראשונות לחייו שהה במחנה עקורים בטראונשטיין שבגרמניה, ולאחריהן עלה לישראל עם הוריו ב-1948. האב, בעל דעות קומוניסטיות, בא לישראל נחוש להיאבק ב"אימפריאליסטים הבריטים". המשפחה התגוררה תחילה בבתי ערבים שננטשו ביפו, האב עבד כשליח ושומר לילה בבית המפלגה הקומוניסטית הישראלית בתל אביב, והאם עבדה בניקיון. שניהם סירבו מתוך עקרונות לקבל שילומים מגרמניה המערבית. בגיל 16 הוצא הנער שלמה מהתיכון (עירוני ז') והלך לעבוד כפועל במפעל לייצור מכשירי רדיו. בערבים למד בקורס לאלקטרוניקה. הצטרף לברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) הקשורה למפלגת רק"ח.

בשנים 1967-1965 שירת בצה"ל בנח"ל, בין השאר בקיבוץ יד חנה. ב-1967 היה חייל בחטיבה הירושלמית ובמלחמת ששת הימים נלחם בירושלים. לאחר שחרורו מצה"ל, בסוף 1967, פגש בחיפה את המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש ושיתף אותו בהתלבטויותיו, האם להישאר בישראל ולהיאבק על אופיה, או לעזוב אותה. בהשראת המפגש בין השניים הקדיש לו דרוויש שיר - "החייל שחלם על חבצלות לבנות".‏[1]

לאחר שירותו הצבאי עבד זנד בעבודות שונות, ובהן מתקין טלפונים במשרד הדואר ומקים תפאורות בתיאטרון.

בשנת 1968, בהיותו נסער מהפלישה של הצבא הסובייטי ושל ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, סירב להצעה של הנהלת מפלגתו רק"ח להישלח ללימודי קולנוע בלודז' שבפולין, ואחותו נסעה במקומו. הוא עצמו עזב את שורות רק"ח והצטרף לקבוצה השמאלית הרדיקלית מצפן ונעצר מספר פעמים עקב חלוקת חומר תעמולה.

בגיל 24 השלים את בחינות הבגרות ושנה אחרי כן החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1975 סיים תואר ראשון בהיסטוריה בהצטיינות יתרה. בעקבות קבלת מלגה מממשלת צרפת נסע לפריז ולמד לתואר שני באוניברסיטת פריז 8. נושא עבודת המוסמך שלו היה "ז'אן ז'ורס והשאלה הלאומית" והוא נכתב בהנחייתה של פרופ' מדלן רבריו. לאחר מכן המשיך את לימודיו וסיים דוקטורט בהצטיינות בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה (E.H.E.S.S) בנושא: "ז'ורז' סורל והמרקסיזם: מפגש במשבר". הדוקטורט התפרסם כספר וזכה בפרס האקדמיה למדעי המוסר והפוליטיקה הצרפתית. עם תום הלימודים הוצעה לו משרה על ידי ההיסטוריון פרנסואה פירה והוא החל ללמד בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה. ב-1985 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב. החל מ-2003 הוא מכהן בה כפרופסור מן המניין.

זנד המשיך להורות בבית הספר ללימודים גבוהים כמרצה אורח, שהה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי כחוקר נלווה וכן לימד באוניברסיטת אקס-אן-פרובאנס. כמו כן השתתף ביסודו של כתב העת הצרפתי "1900 - כתב עת להיסטוריה אינטלקטואלית".

זנד מרבה לכתוב מאמרים פוליטיים בעיתונות היומית ומביע דעות ביקורתיות ביותר כלפי מדיניות הממשלה.

הוא נשוי ויש לו שתי בנות.
[מויקיפדיה]
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (87):
שירה, ספרים שאני מתכנן לקרוא, הגות, פילוסופיה, היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה, היסטוריה, היסטוריה למכירה, חומר רקע, להעביר את הספר לB, ספריעד- הגות, פילוסופיה וחברה, תומחר , היסטוריה למכירה, ספרי עיון, למכירה עד 20 ש'ח, מחזות | תיאטרון | קולנוע , ספרי עיון, היסטוריה ועיון, פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה, RTBCPT3, ספרים לקניה בעדיפות ראשונה, עוד ...
1.
מהו עם ומתי הוא הופך ללאום? האם הוא "גזע", "אתנוס", או קבוצה אנושית בעלת רקע תרבותי-לשוני ותו לא? מדוע לאומים תובעים ריבונות על עצמם? ולשם מה הם נזקקים תכופות לדימויים המורים על מקור קדום ומשותף? מתהיות תיאורטיות אלה ואחרות עולות ומתפרצות סוגיות אשר עשויות לערער זהויות פריכות ומחוזות זיכרון מורשים גם במקומותינו. מתי נוצר העם היהודי? במעמד מתן תורה בסיני? בכיבושי כנען? או שמא בקולמוסם של היסטוריונים יהודים מן המאה ה-19, אשר בדומה לחוקרי עבר בני תרבויות אחרות המציאו עמים מדומיינים על מנת ליצור ולייצב אומות עתידיות? באיזו תקופה הועבר התנ"ך ממדף הספרים התיאולוגי-דתי למדף ההיסטורי-לאומי? מתי ואיך הומצא העם היהודי? מאת: שלמה זנד בהוצאת רסלינג, עטיפה: שועל, 330 עמודים. ...

2.
מי נחשב ליהודי בתחילת המאה ה-21? זה שרואה בעצמו יהודי או זה שאחרים מכנים אותו כך? מה משמעותה של זהות יהודית ועל אילו סוגי זיכרון היא מבוססת? האם קיימת איזושהי תרבות יהודית חילונית המשותפת לאלה הרואים בעצמם יהודים? מהו ההבדל בין להיות יהודי לבין להיות ישראלי?  אחרי מתי ואיך הומצא העם היהודי? ומתי ואיך הומצאה ארץ ישראל?, שני ספריו הקודמים, סוגר שלמה זנד מעגל, ובעזרת חוויות אישיות הוא מנסה לברר את יחסו ליהדות, ליהודיות ולמדינה שהוא חי בה. ישראל מאפיינת את עצמה כמדינה יהודית, האם היא באמת כזו? באיזו מידה ניתן להגדירה כדמוקרטית אם היא שייכת ליהודי העולם ולא לכל אזרחיה? מה המשמעות להיות "יהודי" במדינה מעין זו ואיך אמורים לחוש כלפיה אזרחים ישראלים שאינם מסווגים בה כיהודים? התחבטויותיו של המחבר וחוסר הנחת שלו מובילים אותו למסקנות עגומות לגבי פוליטיקת הזהויות שהוא חי בה כמו גם לגבי עתידה של מדינת ישראל. פרופ' שלמה זנד מלמד היסטוריה בת זמננו באוניברסיטת תל אביב ומשמש מרצה אורח בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז. חיבורו מתי ואיך הומצא העם היהודי? (2008) ראה אור בהוצאת רסלינג ותורגם ל- 20 שפות, וחיבורו מתי ואיך הוצאה ארץ ישראל? (2011) ראה אור בהוצאת כנרת ותורגם לשמונה שפות....

3.
מה שהחל להסתמן בשלהי המאה התשע - עשרה כבידור עממי להמונים, התפתח והיה, בתהליך מרתק ומורכב, לאחד מסוכני ומפיצי התרבות המובהקים של המאה העשרים. אלפי סרטי קולנוע - תיעודיים ועלילתיים - ריכזו אל אולמי ההקרנה האפלים מעריצים ואוהבים נלהבים. הצופים התרגשו, בכו, כעסו ועלצו עם גיבוריהם האהובים, והושפעו. הקולנוע בידר אך גם תיעד וגיבש חלומות קולקטיביים, תהליכי נפש, מיתוסים פוליטיים ואפילו רגישויות של לאום ומעמד. להיסטוריון, חוקרה ומתעדה של תקופה רבת תהפוכות זו נוסף מאגר אדיר של עדויות, ועם זאת עליו ללמוד את כלליו, רזיו וקסמיו. ההיסטוריון שלמה זנד מבקש בספרו החלוצי לבחון את דרך השתקפותם הקולנועית של כמה פרקים חשובים וסוגיות מכריעות בתולדות המאה העשרים: מלחמת - העולם הראשונה ודרכי הצגתה המשתנות בקולנוע; המהפכה הקומוניסטית ומעמדה; הפאשיזם והנאציזם וביטוייהם במסכים הגדולים; ייצוגי השואה בסרטי תעודה ועלילה; הקולוניאליזם והדה - קולוניזציה בקולנוע המערבי. אלה ושאלות רבות אחרות נדונות ומוארות אגב אזכורם של הסרטים המסעירים והמרגשים שטוו את פרשת האהבים הגדולה בין המדיום המודרני מכולם לחברת ההמונים הדמוקרטית. שלמה זנד מעריץ את הקולנוע ואוהבו, לעיתים הוא מתמסר ליופייה של התמונה, אך אינו מאבד את עמדת ההיסטוריון הביקורתי. הוא מפענח את המסכים, חושף תחבולות ומציע לקוראיו מורה דרך להבנת תרומתו של הקולנוע בכינון הבידיון והזיכרון ההיסטוריים בתרבות המערב. הפרופסור שלמה זנד מלמד היסטוריה בת - זמננו בבית - הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל - אביב. ספרו הקודם ב"ספרית אפקים" - האינטלקטואל, האמת והכוח: מפרשת דרייפוס ועד מלחמת המפרץ (2000)....

4.
מהי מולדת ומתי היא הופכת לטריטוריה לאומית? האם מאז ומעולם התקיימה או שהיא מוצר היסטורי חדש? מדוע כה הרבה אנשים במאה ה־20 היו נכונים למות למענה? מהו גבול ומאיזו סיבה אין אומות מסכימות לוותר ולו על סנטימטר אחד מאדמת מכורתן? במאתיים השנים האחרונות נולדו על פני כדור הארץ קרוב ל־200 "מולדות" ועוד היד נטויה. מה צופן העתיד לריבוי זה? סוגיות אלה ואחרות מובילות לתהיות על מהותה של "המולדת היהודית". האם המושג מולדת במשמעותו המודרנית קיים בכלל במקרא או בתלמוד? מהי הארץ המובטחת? אדמת קודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות המערביות או ארץ מוצאם של יהודי העולם? האמנם שאפו בני דת משה חסידי התלמוד להגר אליה במשך אלפיים שנים? ומדוע רוב צאצאיהם אינם מבקשים לחיות בה היום? ומה על תושביה המקוריים של הארץ שהפכו בה לדיירי משנה? האם עומדת להם בכלל הזכות להמשיך ולהתקיים עליה או ששהותם בה זמנית? מהו הסיכוי שאף הם יזכו אי פעם לריבונות עצמית במולדתם?
לאחר שהעמיד את המיתוס על קיומו הנצחי של עם יהודי בסימן שאלה פונה שלמה זנד לבחון את טריטוריית המסתורין הקדושה שנעשתה לאדמת מריבה לאומית בקונפליקט הממושך ביותר במאה ה־20. בספרו החדש מתי ואיך הומצאה ארץ־ישראל? הוא מנסה לפרק אגדות ארוכות שנים הלופתות את המקום ודעות קדומות החונקות אותו. הוא תוהה על מהות המושג "זכות היסטורית", ומתאר כיצד פרוטסטנטים אוונגליסטיים ויהודים ציוניים המציאו במאה ה־19 את "ארץ־ישראל" כמושג גיאו־פוליטי מודרני. המצאה לאומית זו היא שאִפשרה את ההתנחלות במרחב המזרח תיכוני, היא שעודדה אותה, היא אשר הביאה להקמתה של מדינת ישראל והיא שמאיימת היום על קיומה. פרופ´ שלמה זנד מלמד היסטוריה בת זמננו באוניברסיטת תל אביב ומשמש מרצה אורח בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז. ספריו: האינטלקטואל, האמת והכוח (2000), הקולנוע כהיסטוריה (2002), וההיסטוריון, הזמן והדמיון (2004) הופיעו בהוצאת עם עובד. חיבורו מתי ואיך הומצא העם היהודי? (2008) ראה אור בהוצאת רסלינג ותורגם ל־20 שפות. על מתי ואיך הומצא העם היהודי אמר ההיסטוריון הבריטי אריק הובסבאום: "ייתכן שספרים המשלבים להט ובקיאות אינם משנים סיטואציות פוליטיות, אולם לו עשו זאת היה ספר זה ציון דרך בכך". ההיסטוריון האמריקני טוני ג´אדט קבע: "שלמה זנד כתב ספר יוצא מן הכלל. בפרוזה שקטה ומלומדת הוא פשוט נרמל את ההיסטוריה היהודית". מבקר הספרות טרי איגלטון בחר אותו כספר השנה בהצהירו: "ספר זה הוא אחד הספרים האמיצים ביותר"....

5.
ה"אינטלקטואל" המודרני, לידתו ב1898 - ,בעיצומה של פרשת דרייפוס, שפילגה ושיסעה את ההברה בצרפת בלא הכר. מאז לא פסקה סוגיית "האינטלקטואל בפוליטיקה" לרתק היסטוריונים וחוקרים.הניסיון לברר מי היו אנשי הרוח שהתגייסו להגן על הקצין היהוד" שהואשם בריגול, הוליך עד מהרה לחקר ייחודה של תופעה זו בתולדות המאה העשרים. השאלות שנבחנו הניבו תשובות מסעירות ולעתים לא צפויות: האמנם לחמו האינטלקטואלים, "יפי הנפש", תמיד ובכל מקרה לקידומם של ערכים אוניברסליים, או שמא באופני נוכחותם בתרבות הפוליטית אפשר גם לגלות סימנים לשאיפתם לעוצמה ולכוחז מה אמת בהנחה המקובלת, כי "האינטלקטואלים" הם לעולם אנשי שמאל? האם האינטלקטואלים הפאשיסטים פחות "אינטלקטואלים" מעמיתיהם שהצטרפו בחירוף נפש למאבק נגדם? בשער השני של הספר פונה הפרופסור שלמה זנד מן הדיון במעגל הרחב לשאלת תפקידם וחלקם של אינטלקטואלים בעיצובה של ההיסטוריה היהודית בדורות האחרונים: האם התנועה והרעיון הציוניים הם "המצאה" של האינטלקטואלים, או שמא יצרה התנועה הלאומית היהודית מעמד של כוח והפקידה אותו בידי האינטלקטואלים? כיצד נתפשה חלוקת העבודה בין עובדי הרוח לעמלי הכפיים במיתוסים הציוניים, כיצד שינתה הקמת המדינה את מעמדם של האינטלקטואלים בחברה? האם מוסיפים סוכני התרבות בישראל, גם אלה מביניהם המגדירים עצמם כפוסט - ציונים, להשתמש בסמליה ובלשונה של המיתולוגיה הציונית! כשהוא בוחן ומתאר סוגיות אלה, שלמה זנד אינו נרתע ממסקנותיו, שלעתים הן קשות ומובטח להן שתעוררנה סקרנות ועניין, ואולי אף מחלוקת. הפרופסור שלמה זנד מלמד היסטוריה בת - זמננו בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל - אביב ומרצה אורח בבית - הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפאריס....

6.
ספרו החדש של שלמה זנד הוא ה"ישראלי" ביותר מבין חיבוריו מכיוון שהוא האישי ביותר. במסע המשורטט כהרפתקה אינטלקטואלית מתחקה שלמה זנד אחר צמתים מרכזיים בהיסטוריה הפרטית שלו השלובים בחקר ההיסטוריה הכללי: מאסכולת ה"אנאל" הצרפתית שהפכה את התרבות והרגישות להיסטוריה, דרך הקולנוע המזנב בהיסטוריונים ודורש בעלות על העבר, ועד לקריאת התיגר של השיח הפוסט-ציוני לסוכני הזיכרון ה"מורשים" שיראל. מדוע חוקרי העבר של ש"י עגנון וא.ב. יהושע אינם יכולים לסיים את מחקרם? כיצד בספרות החדשה נעשים הפוסט-ציונים פושעי שלום ורוצחים? זנד מציע בשורה אחת מעצבי זכירה שונים - קולנוען, סופר, היסטוריון - ותוך כדי עימות בין תדמיות חותר לפענח את רזי "המצאת" ההיסטוריה. עד כמה ההיסטוריון משחזר את העבר ועד כמה הוא מובנה על ידו? באיזו מידה דמיונו הוא שרירותי או שלוב בממסדים התרבותיים השליטים? בחלק השני של הספר מתמודד זנד עם טקסטים שתרמו לעיצוב מבטו של העבר. יחד עמו אנו פוגשים את הדמוקרטים הטוטליטריים של יעקב טלמון, את הפשיסטים המדומיינים של זאב שטרנהל, את האוריינטליסטים המרושעים של אדוארד סעיד, את היהודים המאוד לא נצחיים של בועז עברון, ולבסוף אנו מוזמנים להתבונן בגמד המשחק שח-מט של ולטר בנימין. קרוב לוודאי שסדרת ביקורות זו והקביעות הלא שגרתיות הכלולות בה תעוררנה מחלוקות ופולמוס. זנד שב למקום שבו גדל. הוא מתחיל מהשכונות העממיות של יפו ומסיים בכאב על האוטופיה שנגוזה. כאבן שואבת הישראליות מחזירה אותו הביתה, לשאלות שלנו: אילו מיתוסים מרכיבים את הזיכרון המעצב את זהותנו? כמה מהם מופרכים וכמה תקפים? וכך, למרות שההרפתקה האינטלקטואלית של זנד נפרשת בזמן ובמרחב, בסופו של דבר היא מתכנסת למקום ולשעה שבהם אנו חיים. הפרופסור שלמה זנד מלמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ומרצה אורח בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז. ספריו הקודמים בעם עובד: האינטלקטואל, האמת והכוח: מפרשת דרייפוס ועד מלחמת המפרץ (2000) והקולנוע כהיסטוריה, לדמיין ולביים את המאה העשרים (2002) ...

7.
פרופ' יצחק ליטבק היה טיפוס יוצא דופן. מבריק ואמיץ, מסוגר ועקשן. לא היתה לו סבלנות לשטויות. כאשר מצאו אותו ללא רוח חיים במיטתו בביתו, הבחינו השוטרים בחפיסת סיגריות בצבעי אדום-לבן שהיתה מונחת ליד המיטה. פרופ' ליטבק לא עישן מעולם. עשרים שנה לאחר מכן מתמוטט ומת באופן חשוד מרצה צעיר ואהוב מאותה אוניברסיטה, ורשת סבוכה של תככים ואימה מתחילה להיחשף אט-אט בין מסדרונות הפקולטה, שנדמה שאין בה רגע דל. מה יש בו, בעולם של חוקרים ונחקרים שמזמן לתוכו תערובת נפיצה כל כך של דחפים וסודות? יחסים עוינים בין עמיתים, גילויי אדישות מקוממים, הערצה בלולה בפחד – גיבורי לחיות ולמות בתל אביב מפלסים את דרכם בין תאוות משולחות רסן לסייגים שאין להפר. מבחני נאמנות, חקירות שב"כ, סטודנטים חדורי אידיאולוגיה המשתוקקים בלהט לשנות את העולם – כל אלה ועוד מצטרפים לעלילה ייחודית וקודרת, מסקרנת ואפלה, שלא רק שתי גופות של שני גברים מוטלות במרכזה. זהו רומן ביכורים להיסטוריון פרופ' שלמה זנד. ספרי העיון שחיבר זנד תורגמו ללמעלה מעשרים שפות וזכו לתומכים ולמתנגדים כאחד....

8.
9.
האם גזענות הייתה תמיד מעין סנוביזם של עניים או שמא היוותה גם תוצר תרבותי המעובד על ידי אליטות אינטלקטואליות? מהו מקור השנאה הנוצרית ליהודים ומדוע שנאה זו השתמרה במשך זמן כה רב? מהי הסיבה שהיודופוביה ארוכת השנים לא נעלמה עם האמנציפציה? ומתי החלו להגזיע יהודים? האם במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר נטבע המושג "אנטישמיות", או שמא בתחילת התהוותה של הציוויליזציה הנוצרית באגן הים התיכון העתיק? מקובל להניח שהנצרות נולדה בחיק היהדות, אבל ספר זה מבקש לטעון את ההיפך: הייתה זו הנצרות שיותר מכל גורם אחר אחראית לעיצוב אופייה המסתגר והמפוחד של היהדות. מקובל גם להניח שהיהודים הם מעין עם-גזע שהוגלה מאדמתו ומאז נדד על פני תבל; ואמנם, זה כשלעצמו מיתוס נוצרי עוין, טוען שלמה זנד, כזה שנקלט על ידי הנרדפים והפך לאחת הסיבות לאיבה נגדם. העובדה שאין בנמצא ולו ספר היסטורי מחקרי אחד שדן ב"הגליית העם היהודי" לא החלישה כלל את עוצמתו של המיתוס, והוא עדיין משמש נקודת מוצא בשיח פוליטיקת הזהויות המודרני – הן היודופובי והן הציוני. ועד כמה הציונות, אשר נולדה כתגובת מצוקה לרדיפתם של יהודים, רכשה בין השאר את תמונת העולם הגזענית של רודפיהם? – זהו הנושא הכואב האחרון שבו דן ספר נוקב זה. פרופ' שלמה זנד (יליד 1946) הוא היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי. בין ספרי העיון הרבים שחיבר, אשר תורגמו ללמעלה מעשרים שפות, נמנים "הקולנוע כהיסטוריה" (עם עובד 2002); "מתי ואיך הומצא העם היהודי?" (רסלינג 2008) ו"היסטוריה בדמדומים" (רסלינג 2015). לאחרונה פרסם זנד את הרומן "לחיות ולמות בתל אביב" (ידיעות ספרים 2019), שתורגם לצרפתית....

10.
מהו שמאל ומתי הוא הופיע בהיסטוריה? האם היה קיים שמאל כבר בציוויליזציות הטרום-מודרניות או שראשיתו נעוצה בעלייתן של תופעות כלכליות ורעיונות פילוסופיים במאתיים וחמישים השנים האחרונות? מהם הכוחות החברתיים שהניעו אותו במהלך השנים ואילו אידיאולוגיות יסוד ליוו והזינו אותו? האם השמאל מכיל רק אגד של רעיונות מוּשׂכָּלים או שהוא גם היה תמיד מאגר של ערכים ומיתוסים המארגנים מחנות והנמצאים תדיר בתהליכי תמורה והתחדשות? בספרו החדש מזהה שלמה זנד את התביעה לשוויון כציר מרכזי בעליית השמאל ההיסטורי: החל במהפכה האנגלית הראשונה במאה ה-17, דרך המהפכה הצרפתית בסוף המאה ה-18, עבור בהתגבשות מעמד הפועלים התעשייתי ועלייתן של תנועות העבודה במאה ה-19, המהפכות הקומוניסטיות ברוסיה ובסין, עד להתקוממויות האנטי-קולוניאליות במאה ה-20. זנד עוקב בתנופה אחר ביטוייהם השונים של זרמי השמאל ברחבי העולם; דרך תבוסותיהם, מחדליהם, פשעיהם והישגיהם הוא משרטט בתמצות רב את הרב-גוניות ואת הסתירות שעיצבו אותם במהלך השנים, ואת תרומתם הישירה והעקיפה לצמצום האי-שוויון בעולם. זנד אינו מסתיר את היותו איש שמאל, אבל אינו חוסך בתיאור הטרגדיות שהמיטו מפלגות שמאל במקומות שונים שבהם הגיעו לעמדות כוח. בסיכום המלנכולי של הספר הוא אף מציג את ספקותיו ולבטיו התיאורטיים ביחס למעמדו של השמאל בתחילת המאה ה-21. שלמה זנד הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. מבין ספריו שתורגמו לשפות רבות נמנים: "האינטלקטואל, האמת והכוח" (עם עובד 2000), "הקולנוע כהיסטוריה" (עם עובד 2002), "מתי ואיך הומצא העם היהודי?" (רסלינג 2008), "היסטוריה בדמדומים" (רסלינג 2015) ו"גזע מדומיין" (רסלינג 2020). לאחרונה פרסם את רומן המתח "לחיות ולמות בתל אביב" (ידיעות ספרים 2019)....


מבחינתי, זה היה ספר מטלטל. גם אני, כמו המחבר, גדלתי במציאות ציונית תוססת ודי הומוגנית. חדור אמונה לגבי הנרטיב הציוני והתכתיב הכמעט-טבעי הנג... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
הרומן הראשון של שלמה זנד עוסק בעולם ההיסטורי בו הוא עוסק בשנים האחרונות, הזהות היהודית והקשר שלה לישראל. מדובר במותחן המספר על היסטוריוני... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה שנכתב בידי היסטוריון מוערך. כמו בספריו האחרים, מערער זנד את יסודות הלאומיות היהודית והפעם מזווית חשיבותה של הטריטוריה הארצית ש... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
לפעמים, כשאני קוראת ספרים שלא מוצאים חן בעיניי, אני אומרת עליהם שהם גורמים לפריחה. אם ספרים באמת היו גורמים למחלות, הספר הזה היה מדביק אותי... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
ספריו הראשונים של זנד היו מרגיזים-מעוררים-מופלאים-חובטים. קראתי אותם מתוך רצון כן להתמודד עם אמונות ואידיאולוגיות שגדלתי עליהן. לבחון אם ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
כידוע, העם הסיני יצא לגלות והתפזר לכל עבר. אחרי 2000 שנה כבר אף אחד לא נראה סיני - יש סיני אתיופי, סיני רוסי ובין הטווח הזה עוד סינים שבאים בכל ... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ