כמה קשה לספר לחסות בצילו של ספר גדול ממנו, לשמש תזכורת ליצירת מופת ובכל זאת לקבל מחמאות נלהבות מעט פחות.
אין כמעט ביקורות שלא הזדקקו להשוואה המתבקשת עם ספרה המפורסם של דונה טארט: ההיסטוריה הסודית. במחולל הניסים (להלן המחולל) כמו בהיסטוריה הסודית, מצטרף בחור מרקע פשוט לחבורת סטודנטים אליטיסטים והחבורה הסגורה הזאת, בעלת חוקים משלה, בולעת אותו אל קרבה עד הסוף המר.

<mark>ווד</mark> נוקט בטריק מניפולטיבי במקצת.

קראתי פה את הביקורות המרתקות של ציפי ושל קוראת הכל, שגרמו לי למהר ולהשיג את הספר הזה (תודה!). הוא הטריד אותי בזמן קריאתו וגם לאחריה. לאו דווקא בגלל הנושא שאינו ממש חדש בספרות כמו בחיים, אלא כי בזמן הקריאה אתה מחכה כל הזמן לאסון נורא - הספר מתחיל בסוף וחוזר אחורה לתאור השתלשלות העניינים. והטכניקה הזאת - שמגבירה בלי ספק את המתח של הקורא - אינה מאפשרת לו לקרוא בנחת ולהיות מופתע כשהאסון קורה.

קשה

****


ככל אחד מאיתנו הייתי גם אני צריך לענות לא אחת על השאלה: האם אתה מאמין באלוהים? ואחרי שהטלתי את הפור, לכאן או לכאן, תמיד הסתעפו מהשאלה הראשונה הזאת עוד ועוד שאלות, שעליהן היה לי קשה מאוד לענות, כי לא ידעתי להחליט. מה עם כוח עליון? מה לגבי הדברים שהמדע לא יודע להסביר? מה אם מאלדר מה-X FILES צודק? מה אם לא כל קסם הוא רק אחיזת עיניים? מה לגבי כל המהפנטים והמתהפנטים שעושים (ראיתי במו עיניי) ד

אני אדם רציונאלי הרבה יותר מאשר רגשי. הטעם שלי בספרים ללא ספק מושפע מהעובדה הזו, כמו גם מערכות היחסים שלי עם אנשים. אני אוהבת להיצמד לעובדות ואני ספקנית מאוד לגבי כל דבר שלא הוכח מדעית או שלא ראיתי במו עיני. מטבע הדברים, אני נטולת אמונות דתיות, ויש בי נטיה לזלזל בעיסוקים 'רוחניים' מהסוג של אסטרולוגיה, נומרולוגיה, קריאה בקפה, בקלפים, בכף היד, תקשור, ושאר המצאות. לעומת זאת, מחקר מדעי מרתק אותי ומעו

אולי בגלל התקופה בה אני נמצאת כעת בחיי הייתי מאוד שמחה לקרוא על ניסים עכשיו.
הספר הזה נוגע בי כרגע יותר ממה שהיה אמור לפני שנה נגיד... הוא מדבר על הכמיהה לנס לפעמים ועל האמונה בבלתי אפשרי רק בגלל שאתה פשוט חייב את זה לעצמך בשביל להמשיך לחיות.
אני אדם קטן אמונה מטבעי, לא מאמינה בכלום למעט מה שמוכיחים לי כמדעי וגם אז אני סקפטית. תמיד קינאתי בכל אותם אנשים "מאמינים" שמצליחים לשמור על אופטימיות רק

מטריד, עוכר שלווה, אפל, ספוקי. ובמילה אחת-מעולה.
ספר שעוסק בעיוורון והכחשה, במדע מול אמונה ובעוצמתה וחשיבותה של התקווה.
כל נגיעה בתוכנו של הספר תעשה לו עוול, ולכן רק אומר שמעורבים בסיפור עוגב, הפרעות אישיות ושני קשישים מעניינים.
יש עוד - סטודנטים, מטפל בבית אבות, זוג הורים - אבל אמרתי שלא ארחיב, אז אעמוד במילתי...
מקווה שהצלחתי לסקרן. מדובר בספר משובח: סיפור מרתק, המסופר בצורה קולחת ומותחת, שג

לפעמים באמצע החיים אנחנו תוהים לאן הגורל סוחף אותנו, אוסקר עובד כסניטר בבית אבות, בחור חכם מאוד שהגורל הביא אותו לוותר על לימודיו ולהסתדר בכוחות עצמו. באחד מהערבים הוא מכיר את אייריס בחורה עשירה, חכמה ושנונה. לשניהם תחביב משותף מוזיקה. לאט לאט אוסקר מתקבל לחבורה (חבריה של אייריס ואחיה אידן). על הזוגיות מאפיל אחיה אידן נרקסיסט המאמין שיש בידיו כוחות ריפוי....
בדרך כלל אני לא נהנית מספרים שבהם מעור