ביקורת ספרותית על מחולל הנסים מאת בנג'מין ווד
ספר טוב

---

אולי בגלל התקופה בה אני נמצאת כעת בחיי הייתי מאוד שמחה לקרוא על ניסים עכשיו.
הספר הזה נוגע בי כרגע יותר ממה שהיה אמור לפני שנה נגיד... הוא מדבר על הכמיהה לנס לפעמים ועל האמונה בבלתי אפשרי רק בגלל שאתה פשוט חייב את זה לעצמך בשביל להמשיך לחיות.
אני אדם קטן אמונה מטבעי, לא מאמינה בכלום למעט מה שמוכיחים לי כמדעי וגם אז אני סקפטית. תמיד קינאתי בכל אותם אנשים "מאמינים" שמצליחים לשמור על אופטימיות רק בגלל שהם מאמינים שיהיה בסדר, שמישהו יעזור... החיים שלהם הרבה יותר קלים לדעתי. מאוד קשה לחיות על התחושה שהכל שרירותי, הכל נפיץ והכל גורל/מזל.
הואיל ואני בשלב בחיי שמאוד מאוד צריכה נס אבל לא יודעת איפה משיגים ,עד לאמצע הספר פשוט רציתי להיכנס לתוכו.
רציתי ללכת לישון ולקום בתור אחד הדמויות בספר כי מבחינתי זה הכי קרוב שהגעתי - המרחק ביני לבין הדף.

עד קצת אחרי אמצע הספר אכן נראה שמנסים להראות לנו מה קורה כשהבלתי אפשרי קורה. מה קורה שמפסיקים לחשוב עם הראש ומתחילים פשוט להאמין. וכמה אני רוצה להאמין!
סיפורו של אוסקר - בחור צעיר שעובד ליד קיימברידג' וחבורת צעירים סטודנטים אליה מתוודע. אחד מהם עושה רושם שפשוט יודע לחולל ניסים... לעשות את הבלתי אפשרי ולרפא אנשים.
בלי להיכנס לסוף הספר אני רק אגיד שעד לפני חצי שנה בטח הייתי גם מנסה למצוא את הפיתרון ההגיוני בכל תעלומה "ניסית" כזאת ובטח גם הייתי מקבלת את הסוף הזה בהשלמה גמורה אבל הפעם פשוט רציתי לשמוע על נס! פשוט רציתי להיות עדה לו אפילו אם זה רק בסיפור דימיוני... כדי שאוכל להגיד לעצמי לא להתייאש.
בשורה תחתונה אבל הספר פחות עוסק בניסים אלא יותר בפסיכולוגיה של מי שמאמין שמחולל ניסים - דבר מסוכן ומדאיג לא פחות לפעמים מהסיבה שרוצים נס מלכתחילה.

שימו בצד את כל הבעיות שלי כרגע עם רעיון הניסים - הספר כתוב יפה ומעניין. מומלץ.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על מחולל הנסים