ביקורת ספרותית על שתיים דובים - ספריה לעם #673 מאת מאיר שלו
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 ביולי, 2013
ע"י סדן


"שתיים דובים"\מאיר שלו

סיימתי את קריאת "שתיים דובים" ברגשות מעורבים: יש בו חומר קריאה מצוין. הוא הספר הכי "ישראלי" שיש, כי ספר כזה יכול היה להיכתב רק אצלנו בארץ. בארץ המהגרים שלנו אנו מגלים פתאום שיש כאן מושבה מיתולוגית מעין "מקונדו" ישראלית ב"מאה שנים של בדידות" מקומית. ויש כאן אנשים שורשיים שחיים פה כבר כמה דורות... ואכן גיבורי העלילה בספר הם אנשים ש"גדולים מהחיים" גם במעשיהם הטובים והרעים וגם באי-מעשיהם... הספר מתחיל בכלל כסיפור מתח שרק אחר כך מסתבר לנו שהוא עלילת משנה לעלילה הראשית. אין שום ספק שהכתיבה היא מרתקת. אנו מגלים לפתע שורשים אפלים בעבר ההיסטורי של אותה מושבה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. אנשים נרצחים ואף תינוקת נרצחת במעשה אכזריות שקשה בכלל להעלות אותו על הדעת כשההצדקה היחידה לסיפור המעשה הזה, נאמרת מפי "הדמות המספרת" שאומרת בספר: "ולתוהים איך יכולתי לכתוב סיפור כל כך נורא, אומר: לו בדיתי אותו מלבי אפשר היה לשאול אותי את השאלה הזו" (עמוד 339) ואני אומר שבהחלט אפשר לשאול את מאיר שלו שכתב את הדברים את השאלה הזו... ועם זאת כאמור יש כאן חלקים שכתובים נפלא ואף חלקים ממש מרגשים עד דמעות...
אך לא הכל כל-כך נפלא מבחינתי. יש בספר משהו דידקטי
שמתחיל בשם הספר עצמו " שתיים דובים" שהוא כמובן שגיאה בעברית (מי היה מאמין בעצם שהתנ"ך שכל העברית המודרנית מתבססת עליו מכיל שגיאות כאלה). אבל מבחינת הספר ומבחינת הסופר הוא מסמל מאוד את הספר. מאיר שלו שכידוע הוא עצמו בן של מורה לתנ"ך ובעל ידע רב בו: הוא אפילו כתב לפחות ספר שלם אחד על כל מיני עניינים בתנ"ך! וכמה זה נוח שאת הסיפור הראשי בספר מספרת מי שהיא עצמה מורה שמתקנת כל הזמן שגיאות בעברית לאנשים אחרים והמגוחך עוד יותר בעיניי הוא שבעלילת המתח "האיש הרע" שאמור להיות משכיל יותר גם הוא לא מפסיק לתקן שגיאות בעברית לעוזר שלו... ומדבריהם של "המתקנים" הללו אנו בעצם שומעים את הטון הדידקטי של מאיר שלו עצמו... ועוד עניין שפחות אהבתי בספר הוא עניין הסמליות. הספר שזור כל מיני סמלים ליודעי חן אבל מאיר שלו לא יכול להתאפק. הוא איננו סומך על האינטליגנציה של הקורא שלו הוא "מסביר לנו את הסמליות" ע" גיבוריו שמשוחחים ביניהם... ועם כל זאת על מנת שלא יווצר הרושם הלא נכון יחד עם כל הנ"ל אני חייב להדגיש שמדובר בספר מאוד קריא ומרתק! חלקים ממנו מרגשים וכתובים בפיוט ממש כשירה והוא בהחלט מומלץ לקריאה.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סדן (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך חמדת!
חמדת (לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי את ההשוואה ל"מקונדו" ...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ