|
#
זה ספר הביכורים של אוזקי. צריך לשפשף את העיניים למקרא המשפט הזה. ספר ביכורים שכולו ביכורים – לא נשען על ספרות אחרת, לא מנסה להידמות לספר אחר. מקורי. הספר הזה יצא לאור ב 1998 והיום הוא מקורי כמו בעת שיצא. משמע – אף אחד לא ניסה לחקות את אוזקי ואף אחד לא נשען על ספרה. גם זו עובדה מרתק... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
בפרק הראשון עוסקת דמות המספרת, מיקי, בחשיבותו הבלתי ניתנת לערעור של צבע הלק ג'ל שהיא בוחרת עם הפדיקוריסטית (או המיניקוריסטית). חשבתי לעצמי, נכון שקיבלתי את הספר הדיגיטלי במתנה מאתר "עברית", אבל יש גבול לתהום אליו אני מוכנה לרדת.
ואז נקטע הדיון בצבע (לצבעי קוסמטיקה יש תמיד שמות... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
למען הגילוי הנאות, הסופר ביקש ממני לסקור את שני ספריו, ולמען הגילוי הנאות, הבטחתי שאעשה זאת ללא משוא פנים ואכתוב את דעתי האמיתית. הוא בירך על כך והעניין סוכם.
ועכשיו לעניין.
ליישוב מיתר שבנגב חודרים שלושה בדואים כדי לגנוב ציוד ומה שבא, אבל אחד מהם אונס ילדה קטנה בת עשר. לרווח... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
פעם כשהייתי נערה היה דבר כזה "לוח שידורים" בטלוויזיה. הוא פורסם בעיתון ואילו רצית לעקוב אחרי סדרה, היית צריכה לעקוב אחרי הפירסום בעיתון ולשים לב מתי הסדרה שרצית תשודר. אני לא עשיתי את זה, וכתוצאה מכך אף פעם לא ראיתי סדרות מהחל ועד כלה. אחת מהן ממש הטרידה את מנוחתי וקראו לה "האסיר... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
חשבתי שזה ספר נוסף בסדרת "נצחיה קוראת ציונות" משום שהוא עוסק בסוגייה משנת 1948 הלא היא מלחמת השחרור. בשנה זו שעטו הטנקים המצרים לכיוון תל אביב והטנקים הסורים פרצו מהגולן דרומה לכיוון דרום המדינה הצעירה. את הטנקים המצרים עצרו מטוסי הפקקטה הצ'כים של הכאילו חיל אוויר המצ'וקמק שהיה ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יכולתי לפתוח בשלל קלישאות על האפקט שמותיר הספר על הקורא: מרטיט לב, קורע לב, שובר לב, על איש טוב לב, טהור לב ורחב לב, שנלכד שלא באשמתו ברשת של קורי עכביש רגשיים.
אבל אני לא אוהבת קלישאות, ולכן לא אשתמש בכל הביטויים שלעיל, במיוחד מפני שצווייג מכיר את הנפש לא פחות מאשר את הלב.
ומע... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
יש כאלה שחושבים שהשכנים שלנו, שאיתם אנחנו אמורים לעשות שלום, הם מפא"יניקים. עם מפא"יניקים קל, או לפחות אפשר לעשות עסקים. אנחנו נתפשר קצת, הם יתפשרו קצת, אף אחד מהצדדים לא יצא ומלוא תאוותו בידו, אבל בסוף תיגמר הקזת הדם ההדדית שנמשכת כבר יותר ממאה שנה ונוכל לרקוד ביחד הורה ודבקה. ג... המשך לקרוא
22 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ב-2016, כשבארץ אך התחלנו לשמוע על דונלד טראמפ, הוא היה סלב בארה"ב כבר קרוב לארבעים שנה. ביסודו הוא היה יזם נדל"ן. אבל שלא כמו רוב יזמי הנדל"ן, טראמפ תמיד חיפש תשומת לב: התרועע עם סלבים, ניהל אורח חיים ראוותני, קרא כל מיזם על שמו —
Trump Tower, Trump Plaza, Trump Taj Mahal Casino, Trump Parc, Trump Palace, Trump City
ועוד ... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
את הספר הזה מצאתי בספריית רחוב א', וגיליתי בו חותמת של ספריית רחוב ב', בעמוד שלאחר מכן מצאתי הקדשה מ- 16 באפריל 2003 "לדדי שלי, ספר טוב, טוב אמיתי! תהנה ממנו, אוהבת המון א.פ.". אני עצמי קראתי את הספר מזמן ולא זכרתי ממנו כלום, אז לקחתי כדי לרענן את זכרוני ולהשלים את סדרת סקירות אוסטר שאצל... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
כשהתחלתי לקרוא את הספר התברר שזה האמצעי מטרילוגיית חיי אליקום, אלא שניתן לקרוא את הספר בנפרד וכך עשיתי.
אלי בן 29 ב-1953. יכולותיו רבות והוא מתרגם מאנגלית לעברית, מלמד כלכלה באוניברסיטה, עובד כעיתונאי ועוד מיני "זוטות" אותן הוא מקבל באקראי. הכל מצליח לו והוא לא חומד אף משרה שכזו.
... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
#
כ-6 שנים חלפו מאז קראתי את הספר הראשון בסידרה. החברה הישראלית עברה בזמן הזה שינוי עמוק, ואם איזה חוני המעגל היה נרדם ב2019 ומתעורר היום, הוא לא היה מזהה את המדינה. לא חשבתי שאמשיך לספרי ההמשך בסידרה, אבל אחרי שנטשתי שני ספרים בזה אחר זה, חיפשתי משהו אסקפיסטי ומהנה לקריאה. מדע בדי... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
גיל שישים הוא גיל מפתיע. אני עוד לא שם, אבל יש מספיק אנשים בסביבתי שאני רואה אותם מגיעים אליו ואני מסתכלת ונערכת. עם תוחלת החיים של העולם המערבי במאה העשרים ואחת שישים הוא כבר לא "זקן", אבל עדיין יש מספיק תחושות שהופנמו בנו בגיל צעיר ומהדהדות דורות קודמים יותר ומחייבות לפחות חש... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"הכי בטוח לציפור בקן שלה אבל מה, משעמם תחת."
גליה היא רופאה במחלקה המטולוגית. אנו עוקבים אחר סיפורה בין כותלי בית החולים כאשר ברקע יחסיה עם מטופלים שונים, יחסיה עם בני משפחתה וגם זוגיות שמתפתחת עם פרופסור במחלקה. גליה היא רופאה רגישה שהאנושיות היא כלי מרכזי באופן שבו היא מטפל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
חיפשתי ספר שיהיה זורם, קולח, כזה שמספק אסקפיזם. רצה המקרה ואל הרצון הזה הצטרפה העובדה שהספר הזה בדיוק הופיע בדף הביקורות כאן באתר באותו זמן, והסקירה הרגישה לי מתאימה. מה גם שהספר היה זמין בספריה הציבורית הקרובה, וכך הגענו עד הלום.
אפשר לומר הרבה דברים על סטיבן קינג, אבל דבר אח... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מאוד מאוד אהבתי את הספר. הנה פרקתי מלבי.
אשר קרביץ הוא בהחלט סופר של מיל"ה (מכניס ישר לתוך הסיפור). זה לא תמיד ברור מאליו.
יאיר מוסטפא רבינוביץ' הוא מסתערב מהדובדבן. זו היחידה של המסתערבים הפועלת באיו"ש. ולמה מוסטפא? כי כשהם מתחפשים לערבים ומסתובבים יחדיו, הם חייבים לפנות אחד ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
מארק וואטני הוא אחד מצוות מחקר שנעזב על המאדים בעקבות סופה. קורה. הצוות בן ששת האנשים הגיע למחקר של חודש ואחרי שישה ימים וסופה איומה, הצוות התקפל, בגדי ים, כפכפים, תרסיס שיזוף ומארק נעזב. הספר מדעי על מקום כמעט בדיוני ומכאן שזה לא ספר מד"ב כלל וכלל.
ומה עושה מארק? מחפש נייד להתקש... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
סטונר, איזו דמות נפלאה בשיממונה.
איזו נחישות והתמדה.
כמה סבלנות והכלה.
הילך עלי קסמים
על אף התסכולים, הכישלונות, ההישגים וההצלחות, סטונר דובק בדרכו הוא.
העדינות באהבה, הרצון להיטיב לחשוב על הפרט על הכלל ועל כולם.
ספר נהדר.... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לבד בתיאטרון המוות, ספרו הפנומנלי הקודם של הייז, פורסם בחו"ל ב-2013 ואט אט זלג לישראל ופורסם באיחור מפלצתי של שנתיים. שוב עברו עשר שנים ובחו"ל פורסם שנת הארבה בנובמבר 2023. לו היו חושבים בידיעות ספרים לפרסמו מיד בישראל, משום העניין בלבד בתיאטרון המוות, מי היה בכלל מתייחס אליו אחרי ה... המשך לקרוא
38 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
גיבור המותחן "הכחשה מוחלטת" שכתב סופר המתח האמריקני דיויד מורל (הוצאת נירם, 1996) הוא איש המבצעים של הסי.אי.איי סטיבן דקר. עלילת הספר נפתחת ברומא, שם מתנהל מבצע חשאי ללוחמה בטרור שמטרתו איתור וסיכול קבוצת טרור שרצחה את שגריר ארצות הברית באיטליה. דקר "שירת ביחידה הצבאית למשימות ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
חמישה חושים ניתנו לאדם להכיר באמצעותם את הבריאה – ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש – ורק חוש אחד, חוש החופש, ניתן לבריאה להכיר את האדם.
איך מסכמים ספר כזה, נפלא כל כך שאפילו קנאת סופרים לא התעוררה בי כשקראתי אותו, כי מה לי ולכתיבה יפיפייה כל כך, מלוטשת כל כך, שממוקמת כל כך הרב... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
