ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 באוגוסט, 2025
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
חיפשתי ספר שיהיה זורם, קולח, כזה שמספק אסקפיזם. רצה המקרה ואל הרצון הזה הצטרפה העובדה שהספר הזה בדיוק הופיע בדף הביקורות כאן באתר באותו זמן, והסקירה הרגישה לי מתאימה. מה גם שהספר היה זמין בספריה הציבורית הקרובה, וכך הגענו עד הלום.
אפשר לומר הרבה דברים על סטיבן קינג, אבל דבר אחד בטוח – הוא יודע לספר סיפור. הכתיבה שלו תמיד קולחת, מתגלגלת ומעוררת עניין ויש בה עומק פסיכולוגי ואבחנות לגבי הטבע האנושי. אף שהדמויות שלו נופלות על פי רוב לדיכוטומיה של טוב ורע, אפיון הדמויות הוא עשיר. קינג מצליח להעניק להן עומק, ביוגרפיה, וחולשות אנושיות שמייצרות עניין.
הספר נפתח באירוע טראומטי: אדם אלמוני דורס קהל מובטלים בעזרת מכונית מרצדס גנובה, הורג שמונה מהם ופוצע רבים נוספים. המשטרה לא מצליחה למצוא את האחראי, והחקירה נתקעת. שנה לאחר מכן, ביל הודג'ס – בלש בדימוס ומדוכא – מקבל מכתב מהאדם שנטל את חייהם, שמעיד כי ייתכן שיתקוף שוב. במקום להתרחק, ביל מתעורר לחיים מחדש ונשאב לחקירה פרטית שמובילה אותו לעימות מסוכן עם הרוצח – צעיר מבריק ומעורער בנפשו בשם בריידי הרטספילד, שחי חיים כפולים מתחת לפני השטח.
מכאן העלילה מתגלגלת והמתח נבנה בהדרגתיות, עם קפיצות בין נקודת המבט של הבלש לבין זו של הרוצח, בקצב ובסגנון בלשי קלאסי, ריאליסטי, עד לפיצוץ הסופי.
לא קראתי הרבה מקינג, אבל ברור שזהו קינג לא אופייני – הרוע כאן אינו על-טבעי אלא אנושי לחלוטין: נבל חי, נושם, מופרע ומציאותי. אבל גם בלי המימד העל טבעי, הרוע האנושי מופיע כאן כשדה מאבק של בדידות, טראומה, ואובססיה. אז נכון, קינג אולי לא מגיש מנות שף ספרותיות, אבל הוא עושה המבורגר כמו שצריך – עסיסי, מתובל, ומשביע.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נתוש
(לפני ארבעה שבועות)
כגרופית של קינג
יש בהחלט אפקט על טבעי בספר הראשון והשלישי, השני הוא היוצא דופן מהבחינה הזו.
|
|
|
yaelhar
(לפני ארבעה שבועות)
גם אני השתכנעתי, למרות שאינני מחסידיו של הסופר.
|
|
|
אפרתי
(לפני ארבעה שבועות)
זה אחד הספרים של קינג שאהבתי, דווקא בגלל שהוא לא על טבעי.
|
|
|
מורי
(לפני ארבעה שבועות)
יפה, שכנעת.
|
23 הקוראים שאהבו את הביקורת
