ביקורת ספרותית על מר ורטיגו - ספריה לעם #430 מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

את הספר הזה מצאתי בספריית רחוב א', וגיליתי בו חותמת של ספריית רחוב ב', בעמוד שלאחר מכן מצאתי הקדשה מ- 16 באפריל 2003 "לדדי שלי, ספר טוב, טוב אמיתי! תהנה ממנו, אוהבת המון א.פ.". אני עצמי קראתי את הספר מזמן ולא זכרתי ממנו כלום, אז לקחתי כדי לרענן את זכרוני ולהשלים את סדרת סקירות אוסטר שאצלי בדף.

"הייתי בן שתים עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה". כך פותח אוסטר מפיו של וולטר (וולט) רולי, ומעוניין שהקורא יחשוב מיד על ישו. למעשה כוח העל של וולט אינו הליכה על מים כי אם היכולת הקסומה לעוף, וזה מה שמשך אליו את האיש התמהוני, ספק יזם ספק נוכל המוכר בספר בתור "מאסטר יהודי". אם שני הפרטים האלה לא מספיקים, מתברר לנו כי כדי להצליח לעוף בפועל נדרש וולט בן התשע, לשעבר יתום מקבץ נדבות מסנט לואיס, לעבור 33 שלבים של חניכה עד שהוא מגיע למימוש המתת הגדולה שאיתה הוא נולד - היכולת לעוף.

וולט עובר את השלבים הקשים מאוד. זה הדבר היחיד שזכרתי מהספר אם כי לא זכרתי שהמדובר בספר הזה - אחד השלבים כולל קבורה בתוך בור אדמה, וזו רק דוגמה לאחד מהם. בשאר הזמן הוא מתגורר עם מאסטר יהודי בסוג של תא כמו משפחתי יחד עם אינדיאנית שמנה שהיא "האמא" וגאון שחור בשם איסופוס שאותו מאסטר יהודי מייעד לגדולה אקדמית בתור סוג של אח בוגר, וכולם מתפרנסים מעבודה חקלאית קשה שאינה מותאמת לאף אחד מהם ומעבירים את זמנם עד לפריצה הגדולה. וולט מצליח לעוף בסופו של דבר, ושאר הסיפור הוא סיפור עלייתו לשיא עסקי השואו ביזנס ונפילתו מהם, בעקבות המחיר שהיכולת לעוף גבתה מהבריאות שלו. תחילת הספר בשנות העשרים של המאה העשרים, וחוץ מהשעיית האמון הבסיסית שעליה הוא מבוסס יתר התיאורים התקופתיים של דרום מערב ארצות הברית בשנות השפל הגדול, איסור האלכוהול, הרדיפה הגזעית ועוד.

העלילה עוברת טוב מאוד, אם כי לי אישית חסר העיקר מהספר - אתה כבר עף, למה אתה לא מתאר את העולם כפי שנגלה אליך מלמעלה? עם זאת הוא מתאר היטב את הקושי הרב באימון ובמשמעת אישית הנדרשת כדי להוציא כישרון גנוז מהכוח אל הפועל, את מצבי התודעה הכרוכים, ואת הנפילות הבלתי נמנעות. בשלב כלשהו אוסטר מתעייף ומריץ את הגיבור, מספר העלילה הכותב אותה בהיותו בן 77, על פני עשרות שנים ביעף, אבל זה מילא. זה לא ספר "אוסטרי" טיפוסי כי אין בו אניגמטיות וחלומיות (היכולת לעוף היא נתון בסיסי ולא חידתי בכלל למרות המשמעויות האלגוריות הכרוכות בה), אלא יותר עלילת מערב פרוע פרועה בהתאם, והוא גם לא מאוד דכאוני. זה לא הספר הכי טוב שקראתי, אפילו לא האוסטר הכי טוב שקראתי, עובדה שלא זכרתי ממנו כלום, אבל הוא ספר טוב דיו.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מר ורטיגו - ספריה לעם #430