ביקורת ספרותית על הצי האבוד :עוז - הצי האבוד #2 מאת ג'ק קמפבל
ספר טוב

---

#
כ-6 שנים חלפו מאז קראתי את הספר הראשון בסידרה. החברה הישראלית עברה בזמן הזה שינוי עמוק, ואם איזה חוני המעגל היה נרדם ב2019 ומתעורר היום, הוא לא היה מזהה את המדינה. לא חשבתי שאמשיך לספרי ההמשך בסידרה, אבל אחרי שנטשתי שני ספרים בזה אחר זה, חיפשתי משהו אסקפיסטי ומהנה לקריאה. מדע בדיוני הוא תמיד מפלט עבורי. אסקפיזם, מצד שני, מאפשר להימלט מהמציאות רק בתנאים מסויימים. אם אלה לא מתמלאים, גם ספר בידורי על קרבות בחלל ומסע "הביתה" לא יצליחו לגרום לך לחיות אפילו כמה דקות במציאות עדיפה.

קפטן גירי הוא איש מהעבר (של הספר). הוא נמצא על ידי צי "הברית" בתא משמר חיים, בו שרד כ 100 שנים. לאחר שחזר לחיים, נדהם לגלות את השוני העמוק שעברה החברה בזמן שמבחינתו היה כימים אחדים. הוא מתעורר למלחמה מתמשכת כ-100 שנים, שסופה אינו נראה לעין. היא מתחוללת בין שני פלגים יריבים של המין האנושי, שיישב כוכבים רבים בגלקסיות שונות. איש אינו יודע מה הסיבה לפריצת המלחמה, ומה גרם למתח שהביא לפיצוץ. בזמן שקפטן גירי ישן הוא זכה להערצת המונים, ועלילותיו - האמיתיות או המומצאות – התפרסמו והפכו למיתולוגיה. הוא מגלה שגם הגישה למלחמה השתנתה. כללי מוסר ואתיקה הנוגעים להתנהגות במלחמה אינם מתקיימים. מותר ורצוי להשמיד אוכלוסייה אזרחית, מותר למפקד לספוג אבדות קשות בקרב, בתנאי שהוא נלחם "באומץ". ערך ה"אומץ" עולה על ערך ה"חוכמה" בניהול המלחמה. קצינים שאפתנים מובילים את ספינותיהם וספינות הכפופים להם לאבדון, בזכות "אומץ" ופטריוטיות. מקצועיות, ידע והכשרה נזנחו תמורת הריגת האויב ומות גיבורים. וכמו בכל גוף גדול – המון פוליטיקה ותמרונים אישיים לוקחים חלק בסיפור.

זה ספר מהנה מאד לקריאה. ג'ק קמפבל הוא קצין צי (עכשווי) בדימוס, שכותב ספרי מדע בדיוני ופנטסיה. בסדרת הצי האבוד הוא מנצל את נסיונו הצבאי (ואת חוסר נסיונם הצבאי של הקוראים) ומתאר התנהגויות וקרבות שמרגישים אותנטיים, דילמות מוסריות ואחרות, מחשבות על מנהיגות ועל פוליטיקה... בקיצור – ספר שנצמד למציאות המוכרת והקורא(ת) מרגיש שהוא מוכן בהחלט לחיים במאה ה-27.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הצי האבוד :עוז - הצי האבוד #2