מחיאות כפיים סוערות צריך למחוא לדבר הזה, בכל עמוד, על כל דמות, על כל צחקוק ועל כל רגע של עין לחה. לא צריך להשוות לסרט, לא צריך לשאול האם הוא עומד במבחן הזמן, לא צריך להעיר שהפסיכיאטריה עברה כל-כך הרבה מ-1962 ועד היום. עזבו, באמת – רק לקרוא וליהנות, ואפילו לחזור אליו שוב. הוא משחק בבטן... המשך לקרוא
53 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
מאד אוהבת את הכתיבה של תה. יצא לי לעקוב אחריו כבר זמן מה, הוא התחיל את דרכו עם פרסומים אנונימיים בפייסבוק. כבר אז ריגש אותי במילותיו.
ממליצה מאד על הספר, וחוזרת אליו מדי פעם כדי להיזכר בציטוטים נבחרים.
אוסיף כאן אחד, שרלוונטי בעיניי לתקופת הקורונה שאיתה מתמודד כרגע העולם כולו- ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
פרנסיס, המספר, מספר לנו על הפעם בו נחשף בפניו סיפורו של קתולהו, במקרה, לאחר המוות הפתאומי של דוד שלו שהיה פרופסור ללשונות שמיות. בעודו עובר על תכולת ארגזיו ותיקיו נתקל בתיבה נעולה, לאחר שפתח אותה מצא בפנים תבליט חימר ומספר שרטוטים ושרבוטים. על תבליט החימר היה סוג כלשהו של כתב ל... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
ספר המדע הבדיוני הנבואי ביותר של המאה העשרים. ספר שקשה לקרוא ולהישאר שמח וטוב לב. הוא נכתב לפני כמעט מאה שנה, אבל הוא הולך ונעשה רלוונטי יותר מיום ליום. אלדוס האקסלי כתב את עולם חדש מופלא בשנת 1931 (ראה אור ב- 1932 ), כשהקומוניזם והפשיזם כבר התבססו בברית המועצות ובאיטליה, כשהנאציזם ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אחת התחושות אותן חשתי כילד ונער מתבגר הייתה תחושת האי-נוחות, תחושה שאותה אני סוחב כבר שנים ואין לי היכולת להשתחרר ממנה, או לפחות כך מרגיש לי, כמו תחושות לא נעימות בגוף כאשר נמצאים על כלי שיט בים סוער או תחושות שמרגישים בבטן כשנמצאים במטוס בזמן המראה או נחיתה. התחושה תמיד קיימת,... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
מי צריך לקרוא ספר זה? כל אדם החובב דעת.
ללא ספק זה הספר החשוב ביותר שקראתי בחיי שאפשר לי להבין איך העולם שלנו עובד.
יותר מעשרים שנה הספר ישב לי על המדף לאחר שחברים לעבודה קנו לי אותו ליומולדת 32. לקח לי זמן להגיע אליו, אבל בסוף זה קרה. וכשזה קרה וקראתי הפכתי להיות מפיץ הבשורה של ד... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אני לא נוטה לחבב את מורקמי בדרך כלל. משהו בכתיבה שלו גורם לי להרגיש טיפשה, להרגיש שאני לא מבינה את התחכום או את המסר או גם וגם, ותמיד איכשהו זה נקטע ונגמר בלי הסברים ובלי פתרונות לחידות, ולא ברור למה, כי כבר 600 או 500 עמודים אנחנו אומרים "נו נו נו נו".
אבל דווקא מקפקא על החוף נורא נה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
כימים אחדים חולפים החיים, בטרם הספקנו לחלום ולהגשים, להרהר ולהסיק, להתחרט ולהחליט. כימים אחדים חולפים החיים, קצרים, קצרים מדי.
הסיפור עוסק בבן ושלושה אבות, ובאמו שהפיחה אהבה בכולם. קורות חייהם מגוללים לאורך מספר דורות בכפר הקטן בעמק יזרעאל.
את שמו, קיבל זיידה כנגד עין הרע, א... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
נפלא. יואל האלמן מבקש 'לדעת' באופנים שונים, לחקור ולהבין את הנשים הסובבות אותו - את האישה שממנה התאלמן, את בתו המתבגרת הייחודית, את אמו, את חמותו ואת מאהבותיו וכן הלאה, כל כך מבקש לדעת אותן עד שהדמות שלו עצמו אפופה לגמרי במסתורין והקורא רק רוצה להבין אותו בעצמו. הכתיבה הציורית של... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אף פעם לא חשבתי שאפסיק באמצע ספר של דיוויד פוסטר וואלאס, אבל הנה זה קרה.
הספר מורכב משלושה סיפורים קצרים מערוב ימיו.
הראשון, "הנשמה היא לא נפחיה" עוסק בהכל חוץ מהסיפור המרכזי – ירי במורה שנטרפה דעתו מול ארבעה מתלמידיו. אחד מהם, דובר הסיפור, היה אז ילד עם דמיון פורה, כזה שסחף או... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לא אגזים אם אגיד שהטקסט הזה הוא מהחשובים ומהגאוניים שנכתבו אצלנו אי פעם. הוא ממחיש בצורה מופלאה, חותכת, חד משמעית, עד כמה גרוסמן הוא גאון ספרותי, עד כמה מילים ויכולת המשגה זורמות בדמו, עד כמה הוא מתרגם למילים את הבלתי אפשרי. הטקסט הזה הוא המנון שכול. הוא יצירת מופת לירית, אינסופ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לצאת אל הים במאה ה-17 שווה ערך ללכסות את העיניים ולחצות כביש סואן. לא הייתה הטכנולוגיה הדרושה, לא היו מכמים, לא אנטנות או מכשירי קשר וגם למצוא את הנ"צ (מיקום) של כלי השיט היה פרוייקט לא קטן, מסובך עד מאוד. לצאת אל הים באותן שנים, ברוב המקרים, הסתכם בספינה טרופה וצוות שירד אל המצולות... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
יש ספרים ששמם לבדו שובה אותך. מאה שנים של בדידות, החטא ועונשו, אהבה בימי כולרה. הקלות הבלתי נסבלת של הקיום הוא אחד מהם.
הספר נפתח עם רעיון השיבה הנצחית, לפיו הקיום אינו אלא מעגל שחוזר על עצמו, בו חיינו נידונו להתקיים באותה תבנית עד בלי סוף. השיבה הנצחית מעניקה משמעות לחיינו אך... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
****
״טבעו של הכיף״.
אם מישהו אחר היה כותב את זה, עוד היה לזה סיכוי. סיכוי לחבב את זה, להזדהות עם זה, ליהנות מזה.
כיף, אתם יודעים.
אבל לא. זה נפל אצל דייוויד פוסטר וואלאס, האיש שכנראה המושג ׳כיף׳ עבורו הוא זר כמו מנת אוכל אקזוטית שהוא אפילו לא אוהב, וכל מה שהוא יודע לעשות, ז... המשך לקרוא
43 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
****
ובכן, גם אלה ספרים. כן, ספרות אמיתית, שנמדדת באותם סרגלים כמו מאיר שלו או ורגס יוסה, אליס מונרו או יו נסבו.
הסרגלים האלה נמצאים בבטן, ומרגישים בהם כל מילימטר, אז אסור להם לזייף. אם בספר נברא עולם, אז על העולם הנברא להיות אותנטי והרמטי בדיוק כמו חיבוטי הנפש המדוייקים של ג... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
"1984" השאיר אותי עם הרבה שאלות, אז רציתי להתנצל מראש על כל השאלות הרטוריות שלי:)
--
כבר שנים שאני שומעת על הספר הזה.
אומרים שזה ספר חובה, ספר מטלטל ועדכני באופן מבעית - יצירת מופת.
רציתי לקרוא אותו די הרבה זמן, כמה שנים אפילו, ואז הגיעה ההזדמנות - זה היה הרומן שקראנו בשיעור ספרו... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
אני בכלל רציתי להיות דאגלס אדמס. לוקח לי זמן לעכל שהמשרה הזאת כבר תפוסה.
~ ספוילר קטן: אתם תמותו. ~
~ ספוילר נוסף: רוב הסופרים האהובים עליכם כבר מתים. ~
אין שום חידוש בשתי האמירות האלה. וידעתי שדאגלס אדמס כבר לא איתנו - והצטערתי על זה, ברור, כמו שאני מצטערת על שדיאנה וין-ג'ונס לא ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
"דון רפנילו אומר שמרוב שאנחנו מתעקשים, אלוהים חייב להיות קיים .ומרוב תפילות נהיית לו אוזן, ומרוב דמעות שלנו העיניים שלו רואות, ומרוב עליזות נובט החיוך שלו."
זהו ספרון קטן אבל גדול מהחיים. זהו ספר שנדמה כי הוא מלא בשקט או שהוא מפוהק כי הוא איטי מדי. אבל כל רגש כאן מתפורר לאלפי רסי... המשך לקרוא
50 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לאחר קריאת ספר מרתק כמו אישה בורחת מבשורה, החלטתי להמשיך בקו דוד גרוסמן ולנסות את הספר שהוא כתב לאחר מות בנו, "נופל מחוץ לזמן".
אשתף ואספר שהנושא קרוב לליבי. לפני כעשור נפצע אחי הגדול בפעילות מבצעית בשכם כאשר שירת בעורב צנחנים ומטען צד התפוצץ על הצוות שלו. המאורע עיצב את דמות... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
לְנהר נולד דגיגון חדש, בדמותו של ספר זה, הנכתב על ידי אחד הסלמונים השמנים בעולם הספרות האמריקאית של המאה העשרים: פיצג'רלד.
אני אוהבת את הוצאת נהר. היא מאופיינת בטעם אנין בספרות, ובספרים קצרים, צנועים, המעשירים את ספרייתי בחן ובאיכות מובהקת. עשרה יהלומים כאלה שוכנים על מדפיי, מת... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |